סיבוב במעון ההורים ברחוב בוסתנאי 33 בירושלים

המבנה המיוחד ברחוב בוסתנאי 33 שבשכונת קטמון בירושלים, מתייחד לא רק בצורתו ותכנונו, אלא גם בתקנון שמהווה בסיס לדייריו – כולם בני 60 ומעלה. לא מדובר בבית אבות, אלא בבית דירות בו כל הדירות הן קטנות, בנות חדר או חדר וחצי ומתאימות לדיירים בודדים, אך גם לכאלה שמתגוררים עם מטפלת.

למרות שחלפו כמעט 60 שנה מאז הוקם (1963), נשמר הבניין לכל אורך השנים. סבכות בטון מכסות על חזיתותיו המוארכות. חלקן הקטן נפרץ או נבצע, אך רובן נותר כמו שהיה. האדריכל זולטן שמשון הרמט השכיל לעבור מהעיצוב המודרני שאפיין את עבודותיו המקודמות לעיצוב הברוטליסטי שאפיין את יצירתו בשנות ה-60 ולהתמודד יפה עם יצירה של בית דירות זעירות שימנע מלהפוך לשיכון אנונימי.

ועל כך ברשימה זו.

.

244374582_4940676075961935_2216666051685334734_n

1963

.

20210910_105418

הבניין מפנה לרחוב חזיתות אורכיות בהן שולבה רשת בטון, לצד חזיתות אורכיות אטומות ומחופות בלוחות של אבן נסורה

.

20210910_122218

כיום הבניין מוסתר מעט מאחורי עצים ושיחים

.

20210910_122204

וגם רשתות הבטון נפרצו וכבר לא נשמרת הרציפות והאחידות

.

20210910_122252

קירות הצד מחופים בלוחות אבן נסורה

.

20210910_122242

קומת מסד נמוכה ממפלס הרחוב מחופה גם היא בחלקה באבן נסורה

.

20210910_122147

למכירה

.

20210910_105513

האחידות לא נשמרת והבניין איבד במשהו מיופיו. אחרי כאלה שינויים והזנחה אין פלא שיש כאלה שמדברים על פינוי-בינוי

.

20210910_105521

רשת הבטון יוצרה באופן תעשייתי באמצעות תבניות שהורכבו באמצעות ברגים

.

.

(1) תולדות

בסוף שנות ה-50 קידם ארגון יוצאי מרכז אירופה באמצעות חברת הבנייה "רסקו", את הקמתם של שלושה מבני מגורים בירושלים שיועדו לאוכלוסייה המבוגרת מיוצאי מרכז אירופה. שניים מהמבנים תוכננו והוקמו כבתי אבות, אך המבנה השלישי שהוקם על מגרש בשטח של 1.6 דונם היה קטן מידי מכדי ליצור בו מבנה שישמש בית אבות ברמה כזו שיהיה רווחי ויוכל להחזיק את עצמו. לכן, הוחלט לחרוג ולהגדיר את המבנה כבית דירות, כשהתנאי הוא שהדיירים יידרשו להיות מעל לגיל 60 וללא חיות מחמד. תנאי זה נשמר גם היום כשהדייר הצעיר בבניין הוא בן 63 והמבוגר בן 97. עד לתחילת שנות ה-90 היה הבניין בבעלות הארגון והדיירים כולם שכרו בו את דירותיהם, אז נמכרו הדירות לדיירים שחברו יחד והקימו את "עמותת מעון הורים בוסתנאי". ככל הידוע לא פועל מבנה במתכונת כזו בישראל.

עבודת התכנון נמסרה לאדריכל הירושלמי המוערך זולטן שמשון הרמט שהתמחה בתכנון מגורים.

.

(2) התכנית הראשונה שנדחתה

תחילה (ב-1958) הציע הרמט בינוי סטנדרטי בצורתו ובתוכנו: הבניין הורכב משני גושים קופסתיים שלמעט קיר משותף לא היה ביניהם דבר, הם הכילו שתי כניסות ופעלו כגופים נפרדים שהכילו כל אחד דירות בנות חדר וחצי ושלושה חדרים ובסך הכל הכילה ההצעה 24 דירות בלבד.

.

צילום מסך 2021-10-12 201324

1958: תכנית מוקדמת למגרש שיצר האדריכל זולטן הרמט ולא מומשה. לפי התכנית הבניין המוצע מורכב מגושים קופסתיים המשיקים זה לזה (ארכיון העירייה)

.

צילום מסך 2021-10-12 201456

1958: שני גושים שבימני דירות בנות חדר וחצי ובגוש השמאלי דירות בנות שלושה חדרים (ארכיון העירייה)

.

.

(3) התכנית השנייה שבוצעה

אלא שהתכנית הראשונה שהכין הרמט נדחתה, ואת מקומה תפסה תכנית חדשה ומקורית (1959) שגם אותה הכין האדריכל עבור חברת "רסקו". בתכנית השנייה למגרש הציע האדריכל דירות קטנות בלבד: דירות חדר (28 מ"ר) או חדר וחצי (36 מ"ר). בסך הכל הוצעו 56 דירות, יותר מפי 2 ממספר הדירות שתוכננו בהצעה המקורית.

הבניין מורכב משני גושים מרכזיים היודעים לנצל היטב את ממדי המגרש בצורת טרפז ישר זווית. גוש אחד והקצר מבין השניים, 22 מ' אורכו, מקביל לרחוב בוסתנאי. גוש שני מלווה את הדופן הנגדית לרחוב והוא הארוך מבין השניים, 40 מ' אורכו. בנקודת המפגש בין שני הגושים מיקם האדריכל את המעברים האנכיים – מדרגות ומעלית קטנה.

.

צילום מסך 2021-10-12 210317

1959: ההצעה השנייה הורכבה משני גושים קופסתיים המקבילים לגבולות המגרש ומשיקים בנקודה מרכזית. במקור חציו הצפוני של הגוש הארוך שען על קומת עמודים מפולשת שכיום מצויים בה חדרים משותפים (חדר הסקה מרכזי ומועדון) והספרייה וארכיון של מכון ליאו בק (אתר העירייה)

.

צילום מסך 2021-10-12 210023

תכנית הצבה של הבניין: חצר היקפית וגם חצר משולשת שחודרת אל עומק הבניין (אתר העירייה)

.

צילום מסך 2021-10-12 210100

תכנית קומה טיפוסית: רוב הדירות הן בנות חדר וחצי ומיעוטן בנות חדר אחד בלבד (אתר העירייה)

.

.

סבכות הבטון הן החלק האהוב עלי בבניין. בכלל מעטפת הבניין היא התמודדות יוצאת דופן עם התקנה העירונית המחייבת חיפוי אבן בחזיתות המבנים בעיר. למעשה רק חזיתות הצד של המבנה מחופות באבן נסורה בהירה במיוחד, המאורגנת באופן כזה שאינו מזכיר כלל את הבנייה באבן. שאר החזיתות מורכבות מסבכות בטון אווריריות מתועשות (בריסולי).

בצמוד לחזיתות הפונות אל חוץ המגרש מפנות הדירות מרפסת קטנה, בעוד שהחזיתות הפונות אל פנים המגרש סוגרות על המעברים האופקיים המקשרים בין הדירות ובין המדרגות. כדי לשמור על אחידות וייחוד חזותיים, ובמטרה לשמור על פרטיות הדיירים כוסו החזיתות האורכיות בסבכות בטון. חזית כזו שנמתחת לאורך 20 או 40 מטרים וכוללת סבכת בטון יוצרת חזות מרשימה. אך לימים, בעוד שהסבכות הצמודות לדירות פורקו בחלקן או נצבעו ובכך פגעו באופן חמור בחזות המבנה שכיום נראה מכיוון הרחוב מוזנח ועלוב, הרי שבמסדרונות נשמרו הסבכות שלמות. בעקבות חדירת גשמים בימות החורף סגרו בחלונות מזוגגים חלק מאותן סבכות. אחרים דווקא בחרו לטפח באהבה את המקום ולשלב בו צמחייה נאה. הם הוציאו מדירותיהם תמונות אותן תלו על הקירות ואפילו כורסה והעניקו למרחב המשותף אווירה ביתית ונעימה.

אני לא המתלהב הראשון מאותן סבכות בטון, אבל חלק מהדיירים באופן מובן רואים בהן אלמנט מדכא. הגוון האפור והרשת המונעת מבט רחב ופתוח יוצרים אצלם תחושה שלא תמיד מעוררת נעימות אלא ההיפך. בצדו השני של הרחוב מצוי מתחם של שיכונים בו הדיירים מתכוננים לביצוע פרויקט "פינוי-בינוי". גם כאן היו כאלה שביקשו לקדם מהלך דומה, אך ריבוי הדיירים, מצבם האישי וגודל המגרש מנעו עד עתה את המהלך.

.

20210910_105503

הכניסה

.

20210910_122152

הבניין מופעל באמצעות עמותה ויש גם תקנון שעיקרו מחייב את הדיירים להיות מעל לגיל 60

.

.

הדירות עצמן תוכננו כיחידות זעירות. בכל אחת מדלתות הכניסה לדירות הותקן פתח מלבני בגובה העיניים שעליו סגר תריס עץ. באופן זה ניתנה לדייר האפשרות לבחון את הבאים בשערי דירתו קודם לכניסתם, או לאפשר תנועה ותחלופה של אוויר מבלי לפתוח את הדלת בימים שטרם הותקנו מזגנים. חלק מהדלתות המקוריות נותרו במקומן, חלק הוחלפו בדלתות חדישות.

דירת החדר הורכבה ממסדרון קצר שעם כניסתך אליו היה מצד אחד חדרון רחצה ומצד שני מטבחון. בהמשך היה החדר שבו ישנו, סעדו והתרווחו הדיירים, וגודלו היה 3.15 על 4.00 מטרים. בקצה הדירה נקבעה יציאה למרפסת שגם היא היתה צנועה במידותיה, 1.5 מ' עומקה. לימים סגרו הדיירים את אותן מרפסות קטנות שאפשרו את הרחבת החדר. חלק מהדירות כלל גם חדר שינה נפרד וקטן. במהלך השנים רכשו חלק מהדיירים את הדירות הצמודות להם והכפילו בכך את שטח דירתם, כך שכעת ברשותם חדר שינה מרווח ונפרד מהחדר המשמש כחדר מגורים עם מטבחון.

ביקור בכמה מהדירות מגלה שהן נראות קטנות מידי. בנוסף, ניתן לגלות עד כמה הדיירים אוהבים ובטוחים במקום – חלקם מותירים את דלת דירתם פתוחה גם כדי לתת לאוויר הצונן להכנס ולצאת וגם כדי להיתקל במקרה בשכן כדי להפיג מעט את הבדידות.

לשירות הדיירים ישנו מועדון המשמש לחוגים (התעמלות, ציור, היסטוריה, חרוזים) ומפגשים חברתיים. מידי חג מתקיים בו אירוע חגיגי שאותו מארגנים הדיירים. שירותים נוספים שמוגשים לדיירים הם אב או אם בית שדואגים לדיירים במשמרות סביב השעון. מועסק גם איש תחזוקה שדואג לכל בעיה טכנית בדירה ובבניין. בעבר יצא גם עיתון לדיירים שאותו כתבו וערכו הם עצמם. ערך נוסף שאותו מעריכים הדיירים הוא המיקום של הבניין – קרוב לתחנות אוטובוסים, גינות ציבוריות, חנויות ובתי כנסת. ישנם גם כאלה שמעריכים את הגינות שמקיפות את הבניין ואת החצר הפנימית, כשבזו שבחזית הם אף אוהבים לשבת ולהיפגש.

דייר יוצא דופן בבניין הוא "מכון ליאו בק" שתופס חלק משטח הקומה התחתונה. המכון שהוקם ב-1955, נועד לקדם את חקר תולדות יהדות גרמניה והוא מכיל לבד ממשרדים גם חדר הרצאות, ארכיון וספרייה. אין קשר ממשי בין המכון ובין דיירי הבניין, אך אחדים מאלה האחרונים משתתפים בהרצאות ואירועים שמתקיימים מעת לעת במכון.

.

(4) האדריכל

זולטן שמשון הרמט נולד בהונגריה ב-1900. את הכשרתו כאדריכל השלים באוניברסיטת בודפשט ב-1924 ואז גם היגר לארץ-ישראל. הוא התיישב בירושלים בה פעל וחי עד לפטירתו ששה עשורים מאוחר יותר. הרמט הצטרף למשרדו של האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי, שלמשרדו נמסרו עבודות תכנון של כמה ממבני הציבור הבולטים ביותר שנבנו בירושלים באותה העת, כאלה שנחשבים לפניני אדריכלות עד היום וזכו לשימור. בין המבנים שבתכנונם השתתף ניתן למנות את כנסיית סנט אנדרוז, בית החולים סנט ג'ון (כיום: בית אות המוצר הירושלמי) ואת בניין עיריית ירושלים.

בתחילת שנות ה-30 פתח הרמט משרד עצמאי ותכנן בעיקר בתחום המגורים בירושלים, כמו גם את בית מגוריו המפואר של ראש עיריית נתניה (שנהרס). המבנה המפורסם ביותר שתכנן באותה עת היה מלון הולילנד, שגם הוא נהרס לימים (בדיוק לפני 20 שנה) לטובת הקמת מתחם מגורים ומלונאות, מהלך שהוביל בהמשך כמה אנשים לבית הסוהר.

אם בשנות ה-30 וה-40 תכנן הרמט את בתיהם של עשירי ירושלים, הרי שבעשורים הבאים שבאו לאחר הקמת המדינה תכנן בתי שיכונים עממיים. הבית ברחוב בוסתנאי 33 הוא דוגמה לשינוי שחל ביצירתו לא רק בהיבט של קהל לקוחותיו, אלא גם בשינוי שחל בגישתו התכנונית והעיצובית ובמעבר מהסגנון המודרני לברוטליזם.

עם פטירתו ב-1985, קידם ודאג חברו של הרמט לקדם את פרסומו של ספר שיוקדש ליצירתו של האדריכל המנוח, שלכל אורך חייו הצטנע ולא דאג לפרסום המבנים שתכנן. עבודת המחקר והכתיבה הופקדה בידיו של האדריכל וחוקר האדריכלות הירושלמית דוד קרוינקר והמונוגרפיה פורסמה ב-1990.

.

20210910_122133

לבניין חדר מדרגות אחד שמתייחד בצורתו המשולשת

.

20210910_112423

מבט מראש המדרגות

.

20210910_112437

חלון משולש מחדיר אור טבעי

.

20210910_112614

מעקה פשוט ופונקציונלי

.

20210910_112818

מבואה קומתית קטנה מקשרת אל שלוש זרועות הבניין

.

.

20210910_112645

יש גם מעלית

.

20210910_112530

על לוח המודעות הקומתי: יש אם ואב בית שדואגים לדיירים ולבניין

.

20210910_122030

כל מסדרון מורכב מדופן אחד שפונה לדירות ודופן שנייה שמורכבת מאותן רשתות בטון

.

20210910_111217

בשונה מרשתות הבטון שנקבעו בחזית הדירות, הרשתות שפונות למסדרונות נותרו שלמות ולא נפגעו

.

20210910_111849

לבניין יש חצר פנימית בצורת משולש שאליה פונים שניים מאגפי הבניין

.

20210910_111212

הברגים מקבעים את רשתות הבטון לשלד הבניין וגם רשת לרשת

.

20210910_111150

מבעד לרשת

.

20210910_112442

כאן החליטו לסגור בחלונות זכוכית

.

20210910_112721

וכאן נותר ללא חציצה (כמעט)

.

20210910_112755

חלק מהדיירים בחרו לטפח את המסדרון שבחזית דירתם ולשלב בה עציצים ותמונות

.

20210910_112258

וגם חלק מהסלון שלהם

.

20210910_112416

דלתות הדירות נותרו מקוריות רק בחלק מהמקרים

.

20210910_112350

הדלת המקורית כוללת חלון קטן עם תריס עץ אנכי

.

20210910_112030

האווירה בבניין משרה ביטחון והדיירים אוהבים להותיר את דלתם פתוחה – זה גם מפיג בדידות וגם מאוורר ומאיר את הדירה הקטנה

.

20210910_111123

הדירות הן בנות חדר אחד וחלק מהן כולל גם חדר נוסף. לאורך השנים נערכו שינויים ויש כאלה שרכשו את הדירה הצמודה להם והכפילו את שטח דירתם

.

20210910_111112

זו דירה שהוכפל שטחה באמצעות רכישת הדירה הצמודה. ולכן ביחידה אחת יש סלון, מטבח ושירותים וביחידה הצמודה חדר שינה

.

20210910_111757

זו דירה מקורית שבה המיטה מצויה בקצה היחידה וצמוד לחלון הגדול 

.

20210910_121855

כאן גם התמקם פרופ' יורם הרפז

.

20210910_111502

טיפסתי לגג

.

20210910_111455

הרשתות שפונות לחצר הפנימית שלימות

.

20210910_113140

בקומה התחתונה יש חדר בוילר

.

20210910_113202

יש גם אולם משותף שמשמש את הדיירים כמועדון

.

20210910_113212

המועדון

.

20210910_113254

על הקירות נתלו ציורים שיצרו הדיירים

.

20210910_113001

החצר הפנימית היא משולשת

.

20210910_112956

יש בה צמחייה דלילה ואין בה ספסל

.

20210910_113055

היא גם לא מטופחת במיוחד

.

20210910_112946

משני צידיה סוגרים עליה מסדרונות

.

20210910_113035

כאן גם שוכן מכון ליאו בק לתולדות יהודי גרמניה ותרבותם

.

20210910_113429

כשהשמש יוצאת

.

תודה לסימה מנור, רפאל בורנשטיין ולאדריכל שעיה רוט

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חן  ביום 14/10/2021 בשעה 16:18

    פרויקט מקסים. תודה רבה.
    גם הסורג מיוחד, אך מעורר מחשבות נוגות לגבי התאמתו לחורף הירושלמי (בעיקר ביחס לאוכלוסיה המבוגרת). לא סתם בחרו לסגור אותו בזכוכית בחלק מהמקומות.

  • נורית  ביום 14/10/2021 בשעה 20:41

    חבל שלא הראו את הגינה המטופחת בחזית הבניין ולעומת זאת הדגישו את הגינה המוזנחת שמאחור.

  • Peera Goldman  ביום 15/10/2021 בשעה 10:15

    משום מה הקישורית הפעם לא עובדת אצלי. ייתכן שיש בעייה במחשב שלי.

    פארה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: