סיבוב בבניין נפתלי באוניברסיטת תל אביב

הבניין הגבוה והבולט בקצה הדרומי של קמפוס אוניברסיטת תל אביב הוא "בניין נפתלי", הקרוי על שמו של פרץ נפתלי, המשמש מאז נחנך ב-1969 את הפקולטה למדעי החברה. תכננו אותו האדריכלים אריה אל-חנני וניסן כנען בהשתתפות מרדכי אנגלמאייר, ממשרדי האדריכלים הפוריים והבולטים שפעלו כאן במחצית השנייה של המאה הקודמת.

כמו הבניינים המוקדמים שהוקמו בקמפוס, גם חומריותו של בניין נפתלי נותרה גולמית, ללא ציפוי של אבן וצבע, אך הוא נבנה מבטון לבן לעומת שאר המבנים בקמפוס בשעתו שנבנו מבטון חשוף. צבעו המקורי נותר כמו שהיה, רק הסמל המקורי של האוניברסיטה המתנוסס בראשו של הבניין הוחלף בסמל העדכני והטיפשי, שבמובן מסוים מייצג את שקיעת הרלוונטיות של האקדמיה בישראל.

את הבניין עוטפות מדרום גבעות דשא מלאכותיות, וממזרח רחבה מרוצפת המשולבת בגינון שאותן עיצבו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. כבר שנים שהנהלת האוניברסיטה שוקלת להקים בניין נוסף על אותן גבעות דשא (קרוב ל-40 מטרים מפרידים בין הרחוב ובין הבניין), במטרה לנצל את השטח הפנוי שמצוי ממש סמוך לגדר ולרחוב. תוספת בניין כזה צפויה לפגוע בנראות הייצוגית של בניין נפתלי.

ועל כך ברשימה זו.

.

236507391_4775055455857332_3014612168373119939_n

1969

.

20210810_170647

הבניין הגבוה מזכיר בצורתו בניינים דומים שנבנו באותו עשור: עיריית תל אביב ובמיוחד הילטון תל אביב – גוש מלבני מרכזי שבחזיתו הדרומית בולט מגדל מדרגות ומעליות

.

img001

1974: חזית דרומית, מימין מציץ בניין מעונות הסטודנטים בתכנון משרד האדריכלים יסקי-גיל-סיון (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

20210810_171302

מגדל המדרגות והמעליות אינו אטום אלא מחורץ בפתחי חלונות צרים

.

20210810_171145

גבעות של דשא רכות פרוסות למרגלות הבניין מדרום ומגשרות בין הרחוב ובין הבניין. במקור לא הוקמה גדר שהקיפה את הקמפוס והקשר היה לא רק במבט אלא גם בתנועה

.

20210810_171322(0)

בחזית הדרומית שולבו אלמנטים טרומיים עמוקים במיוחד שנועדו להגן מפני חדירת קרני שמש ישירות (גם בחזית הצפונית שולבו אותם האלמנטים)

.

20210810_171408

קומת המסד מעוצבת באופן שונה ובולטים בה עמודים הניצבים בזווית לחזית

.

20210810_171227

שינוי מאוחר: רחבה לקפטריה ששולבה בקומת המרתף של הבניין ולצורך כך נפרצה החזית ואדריכלי הנוף יצרו את הרחבה המגוננת ועטופה בגדרות אבן

.

32290810

1984: הרחבה החדשה שעיצבו אדריכל הנוף ליפא יהלום ודן צור בצמוד לחזית הדרומית של הבניין (מקור: Judaica Division, Widener Library, Harvard University, אוסף אדריכל נוף דן צור)

.

.

(1) קבלת העבודה

המרוויחים הגדולים מפרויקט "הספרייה הלאומית" בירושלים היו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר. בצוות מתכנני הספרייה חברו שלושה משרדי אדריכלים – (1) אברהם יסקי ושמעון פובזנר שהיו חביבי הנהלת האוניברסיטה ותכננו בה שורה של מבנים, אך השניים פרקו את השותפות במהלך העבודה על תכנון הספרייה. (2) זיוה ארמוני וחנן הברון מ"המחלקה לתכנון" של תנועת הקיבוץ המאוחד שגם השותפות שלהם הסתיימה תוך זמן קצר. (3) שולמית ומיכאל נדלר קנו את עולמם כשערכו את תכניות העבודה לספרייה' ובעקבות המהלך זכו לקבל את ההמלצה לתכנן את הספרייה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב ע"ש אליאס סוראסקי (עבודה שהביאה אחריה התמחות בתכנון ספריות אקדמיות שאותן תכנן המשרד לאורך עשרות שנים. על האחרונה שבהן, במכללת ספיר, כתבתי כאן).

אלא שבאוניברסיטת תל אביב חששו להפקיד את פרויקט הדגל בידיהם של אדריכלים צעירים יחסית (הנדלרים היו בתחילת שנות ה-40 עם שורה של הישגים מרשימים, כבר לא כה צעירים אך עדיין נתפסו כך אצל מנהלי האוניברסיטה). בעקבות זאת, נדרשו הנדלרים לצרף לצוותם אדריכל ותיק. הם בחרו באדריכל אריה אל-חנני, לימים חתן פרס ישראל לאדריכלות (1973) שהיה מבוגר מהם בשנות דור והוביל את משרדו במשותף עם האדריכל ניסן כנען (בן דורם של הנדלרים). משרדם של אל-חנני וכנען היה מהמשרדים המוערכים והפורים שפעלו כאן, והם הותירו אחריהם שורה ארוכה של מבנים אייקונים באדריכלות הישראלית. עם זאת, עד היום טרם נחקרה עבודתם ואף לא נסקרה. רק בשנה האחרונה נהרסו שני מבנים שתכננו בתל אביב לטובת בנייה חדשה.

זמן קצר לאחר מסירת העבודה, התברר כי האוניברסיטה השיגה מימון שיאפשר את הקמתו של בניין רב-קומות בחלקו הדרומי של הקמפוס. בשנות ה-60 תכנון מבנים רבי-קומות נחשב עדיין עניין נדיר ומעטים האדריכלים שהתנסו בכך. אל-חנני כבר הספיק באותן השנים לתכנן כמה רבי-קומות בתל אביב, ובהם "בניין מעיא" בדרך פתח תקווה, בניין "מגדלור" במפגש הרחובות אלנבי ובן-יהודה, ובאופן רשמי היה אל-חנני גם שותף בתכנון בניין עיריית תל אביב (גם שם כמו כאן, נדרש האדריכל מנחם כהן הצעיר לבחור אדריכל ותיק שיהיה שותף עמו בפרויקט). בהסכמת הצדדים ובכלל זה שלמה גור שהיה מנהל משרד הפיקוח שניהל את כל הבנייה בקמפוס כולל את שלבי התכנון, הוחלט כי הנדלרים ימשיכו עם תכנון בניין הספרייה המרכזית באופן בלעדי, ואל-חנני וכנען יקבלו לידיהם את תכנון הרב-קומות החדש. במשרדם של השניים הופקדה העבודה אצל האדריכל מרדכי אנגלמאייר, שהוביל את הפרויקט לכל אורך דרכו (לאחר מכן פרש אנגלמאייר לדרך עצמאית ופתח משרד פורה במשותף עם האדריכל אליהו משאלי).

.

WhatsApp Image 2021-08-23 at 08.53.38

29 באוקטובר 1967: טקס הנחת אבן הפינה לבניין נפתלי נערך בהשתתפות גולדה מאיר, שר האוצר פנחס ספיר ונכבדים אחרים. גילת היסוד הוטמנה ביסודות הבניין (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

ב-29 באוקטובר 1967 נערך באתר טקס הנחת אבן הפינה לבניין נפתלי. בטקס השתתפו גולדה מאיר, שר האוצר פנחס ספיר, ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר ונכבדים אחרים. מגרמניה הגיעה קבוצה של נציגי ארגוני עובדים שהשתתפו אף הם במימון הקמת הבניין החדש. לבד מארגוני העובדים בגרמניה, השתתפו במימון הבנייה גם ארגוני העובדים בשווייץ ובאוסטריה וכן ההסתדרות בישראל, הממשלה, עיריית תל אביב, בנק לאומי, איגוד הקהילות היהודיות באסן ועוד.

במגילת היסוד שהוטמנה ביסודות הבניין נכתב בין השאר כי הבניין שישמש את הפקולטה למדעי החברה "יישא את שמו של פרץ נפתלי, מנהיג בתנועת הפועלים ובהסתדרות העובדים, חוקר, מורה ואיש מעשה, הכלכלה והמשק, חבר מועצת עיריית תל אביב, חבר כנסת ושר בממשלת ישראל".

משהו משאיפותיהם של פרנסי האוניברסיטה נכתב במגילה: "בניין זה יהיה משכן להוראה ולמחקר לתלמידים במדעי החברה ולמוריהם, אכסניה להקניית דעת ולקידום המחקר במדעים אלה על כל ענפיהם. ומי יתן ויתרום תרומה חשובה לקידומה, לגיבושה ולשגשוגה של החברה הישראלית ויתחנכו בו דורות של אנשי תורה ומעשה לתפארת העם ומדינת ישראל".

.

WhatsApp Image 2021-08-23 at 08.52.25

1967: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר האוצר פנחס ספיר בטקס הנחת אבן הפינה לבניין נפתלי (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

img016

1967: בניין הקומה התחתונה (צילום: משה גרוס, ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

WhatsApp Image 2021-08-20 at 14.10.42

שנות ה-60: דגם בניין נפתלי – חזית דרומית (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

WhatsApp Image 2021-08-20 at 14.09.48

שנות ה-60: דגם בניין נפתלי – חזית מערבית (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

(2) הבניין

בשונה מבניינים דומים שנבנו באותו עשור ובראשם בניין עיריית תל אביב המהווה דופן לכיכר ומלון הילטון שבו המרפסות כולן פונות אל נוף הים, בניין נפתלי לא מתייחס כלל לסביבתו. בולטת במיוחד החזית המערבית הפונה לרחוב הראשי שעוצבה כחזית אטומה באופן זהה לחזית המזרחית. הבניין לא מתייחס במיוחד לשוני של פגיעת קרני השמש בחזיתות צפון ודרום כשבשתי החזיתות שולבו אותם האלמנטים העמוקים שנועדו למנוע ככל הניתן חדירת קרני שמש. כמו שני הבניינים שהוזכרו לעיל גם תכנית בניין נפתלי מלבנית, אך הוא קטן מהם בשטחו, גובהו ורוחבו (74 מטר רוחבו של בניין נפתלי לעומת 83 מטר בעירייה ו-94 מטר בהילטון).

את חוסר ההתייחסות של הבניין לסביבתו הקרובה פתרו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור; בחזית הכניסה עיצבו רחבה מרוצפת עם דוגמה גאומטרית, כשאת הרחבה הם עטפו בגינון עשיר ומוצלח שאותו הסטודנטים אוהבים לנצל למנוחה ושיחה. כבר מהסקיצה המוקדמת של אדריכלי הנוף ניתן לזהות את פסלו הכדורי "ספירה בתוך ספירה" (Sfera con sfera) של הפסל והאדריכל האיטלקי ארנלדו פומודורו (Arnaldo Pomodoro) ששולב ברחבה. פומודורו שכפל את פסל הברונזה וניתן למצוא אותו בכמה מקומות בעולם, כמו בחצר מוזיאון הוותיקן ברומא, בחזית הספרייה שבטריניטי קולג' בדבלין, ברחבת הכניסה לבניין האו"ם בניו יורק וגם במוזיאון טהראן לאמנות עכשווית באיראן. אלא שבמקרה התל אביבי לימים הועתק הפסל ממיקומו ברחבת הכניסה לבניין נפתלי אל אולם המבואה שבבניין הסנאט. במקומו הוצב הפסל "אופוס" שאותו יצר האמן התל אביבי אדם ברג.

.

32290599

סוף שנות ה-60: תרשים של אדריכל הנוף דן צור שעיצב עם שותפו אדריכל הנוף ליפא יהלום את פיתוח הנוף ורחבת הכניסה הכוללת את פסלו של הפסל והאדריכל האיטלקי ארנדלו פומודורו (מקור: Judaica Division, Widener Library, Harvard University, אוסף אדריכל נוף דן צור)

.

32290815

שנות ה-80: הפסל "ספירה בתוך ספירה" הוצב בתחום הרחבה אך לימים העותק אל אולם המבואה בבניין הסנאט ובמקומו הוצב פסלו של אדם ברג (מקור: Judaica Division, Widener Library, Harvard University, אוסף אדריכל נוף דן צור)

.

.

בשטח החוצץ בין חזיתו הדרומית של בניין נפתלי ובין הרחוב עיצבו אדריכלי הנוף גבעות רכות של דשא שבמקור היו פתוחות לרחוב, אך לימים הוקמה גדר מתכת המונעת קשר חופשי אל הקמפוס. בראשית שנות ה-80 הוחלט לפתוח את הקפטריה שבקומת המרתף אל אותן גבעות דשא. בעקבות ההחלטה נחפרה האדמה, קומת המרתף נחשפה והדופן נפרצה אל החוץ. אדריכלי הנוף פיתחו רחבה שקועה המקושרת אל גבעות הדשא באמצעות קירות אבן הנראים כאילו היו כאן גם לפני הבניין. אבן הכורכר שהובאה לכאן נלקחה מבתים נטושים שפורקו.

חזיתות הבניין מורכבות כולן מאלמנטים מתועשים שנוצקו באתר. אלמנטים אלה עוצבו באופן תלת-ממדי והם אלה שמעניקים לבניין את אופיו. אלמנטים זהים שולבו בחזית הדרומית והצפונית. קומת המסד עוצבה באופן שונה ובה הודגשו עמודי הבניין המסיבים, שבמטרה לרכך את נוכחותם עוצבו העמודים בזווית של 45 מעלות לבניין וכך הם גם יצרו משחק צורני. בכלל, הבניין כולו כמו גם בניין אודיטוריום בר-שירה הסמוך שתוכנן כחלק בלתי נפרד מבניין נפתלי, מעוצב כמשחק צורני, שאותו המשיכו אדריכלי הנוף אל הדוגמה המעטרת את רחבת הכניסה.

.

WhatsApp Image 2021-08-23 at 12.42.09 (1)

1971: חזית צפונית (כיום בניין ספריית מדעי החברה הוקם בשטח גבעות הדשא ומסתיר את חלקו התחתון של בניין נפתלי). משמאל מציץ בניין אודיטוריום בר-שירה. מאוחר יותר הוקמה גדר שמאז מונעת את המעבר בין השכונה והרחוב ובין הקמפוס (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

img015

1970: חזית צפונית ומשמאל בניין אודיטוריום בר-שרה בבנייה. ברקע משמאל בתי הכפר שיח מואניס (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

img004

שנות ה-90: חזית צפונית כשמימין בניין בית הספר למוסיקה ובמרכז הספרייה למדעי החברה ובניין אודיטוריום בר-שירה (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

צולם בתאריך 25.11.1971

1971: חזית דרומית (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

.

ברוח הברוטליזם נעשה שימוש בבניין בחומר גולמי חשוף. עם זאת, שולבו אריחי קרמיקה בגווני כחול בחזית המזרחית של קומת המסד, הן בבניין נפתלי והן בבניין בר-שירה הסמוך. בנוסף, שולב קיר קרמיקה אמנותי שיצר האמן יעקב וכסלר ומלווה את הבאים לבניין כשלצדו נקבע ספסל בנוי וגגון. אל-חנני וכנען קבעו את אותו גגון המקבל את פני הבאים כבר מחוץ לבניין וסוגר למעשה על הרחבה החיצונית. לגגון כניסה זה גם תפקיד בחיבור בניין נפתלי עם בניין אודיטוריום בר-שירה המרוחק ממנו בכמה עשרות מטרים – יחד שני הבניינים והגגון מחבקים את הרחבה החיצונית. בעבודה זו שיצר וכסלר לאורך אותו גגון, המשיך את העיסוק הצורני שהופיע בבניין וברחבת הכניסה, ויצר משחק של צורות וצבע. באותה עת התעמק וכסלר בנושא, ובשנה שבה נחנך הבניין אף נערכה לו תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב שבה הציג קבוצה גדולה של עבודות שביטאו את עיסוקו בצורה וצבע.

מבואת הכניסה של הבניין מרשימה, ומשתווה לרושם שמותירה מבואת הכניסה של בניין מקסיקו, אותו תכננו האדריכלים יצחק ישר ודן איתן (מעט מאד מבנים בקמפוס זכו שישלבו בהם מבואות מרווחים, כנראה בגלל תקציב מצומצם). המבואה מתנשאת לגובה כפול, היא גדולה ומרווחת ומתפרסת על פני שטח משמעותי מקומת הקרקע. המבואה מזוגגת וממנה נשקפת הרחבה. התקרה מכילה עשרות גופי תאורה שמוסיפים לאווירה החגיגית שמשרה האולם על הבאים. ריצוף האבן הכהה מעניק אלגנטיות למבנה הציבור, ובנוסף מדרגות רחבות מקשרות אל חצי קומה שבה מוקמה במקור ספרייה (שבינתיים בוטלה). בצד המזרחי למבואה מצוי אודיטוריום מרכזי בבניין.

.

WhatsApp Image 2021-08-20 at 14.11.18

שנות ה-60: תכנית קומות המסד (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

הבניין כולל תשע קומות: קומת מרתף גבוהה, קומת קרקע גבוהה ועוד שבע קומות. מסיבה בירוקרטית הוגש לעירייה היתר בניין לחמש קומות מעל לקומת הקרקע. רק לאחר תחילת עבודות הבנייה הוגש היתר נוסף שהכיל את שתי הקומות העליונות. עם זאת כבר במקור תוכנן בניין נפתלי להתנשא לגובה של שבע קומות מעל לקומת הקרקע.

.

צילום מסך 2021-10-02 200225

חזיתות דרום של בניין נפתלי (בגרסה שהוגשה בהיתר לשש קומות בלבד, קודם לתופסת שתי הקומות העליונות) ובניין אודיטוריום בר-שירה (ארכיון הנדסי, עיריית תל אביב-יפו)

.

התנועה האנכית בבניין הכוללת מדרגות וארבע מעליות מרוכזת כמעט כולה בגוש מלבני הבולט מקו החזית הדרומית של גוש הבניין המרכזי, כשבשטח זה מרוכזים גם חדרי השירותים (חדר מדרגות נוסף ומשני משולב בגוש המרכזי). במקור באחד מפירי המעליות לא הותקנה מעלית, ושחי הפיר הוסב בכל קומה לחדר נוסף בכל אחת מקומות הבניין. ברגע שהתקבל התקציב המיוחל בוטלו החדרים ונוספה מעלית לשירות הסגל והסטודנטים.

תכנית הקומה מתבססת בעיקרה על מסדרון הצמוד לדופן הבניין הדרומית, כשחדרי החוקרים והסגל סמוכים לדופן הצפונית ולכן הם נהנים מאור נעים יותר לאורך שעות היום. בקצוות הבניין גם מצויים לרוב חדרים רחבים יותר. היות ועמודי הבניין מצויים בדפנות, משוחררת תכנית הקומה מאילוצים וניתן לערוך בה שינויים פנימיים בקלות יחסית, מבלי שהדבר יפגע בחזית הבניין או בחדרים עצמם – היות וחלונות מצויים לכל אורך החזיתות הצפונית והדרומית.

.

WhatsApp Image 2021-08-20 at 14.11.41

שנות ה-60: תכנית סידור עקרונית לקומה טיפוסית – חדרים בצמוד לדופן הצפונית ומסדרון בצמוד לדופן הדרומית (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

צילום מסך 2021-10-01 145425

שנות ה-60: חתך (מתוך מסמך ההיתר לבניין שאושר ב-1968, ארכיון הנדסי, עיריית תל אביב-יפו)

.

WhatsApp Image 2021-08-20 at 14.07.59

חתך הבניין: קומת מרתף + קומת קרקע + שבע קומות (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

20210810_170854

חזית מזרחית בדומה לחזית מערבית מעוצבת כדופן אטומה ורק בקומה העליונה פס של חלונות

.

img002

שנות ה-70 (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

20210810_171035

פינה

.

20210810_171019

קרדיט לאדריכלים והקבלן

.

20210810_171006

בקומת המסד שולבו אריחי קרמיקה בגווני כחול

.

20210810_171558

בחזית הצפונית נקבעה הכניסה הראשית לבניין וכן מעבר מקורה המקשר אל בניין אודיטוריום בר-שירה. כמו כן שולב ברחבה המרוצפת פסלו של האמן והאדריכל האיטלקי ארנלדו פומודורו שהוחלף לימים בפסל הנוכחי שאותו יצר אדם ברג

.

20210810_171526

מזגנים

.

20210810_171813

שם הבניין

.

20210810_171535

לבניין יש התחלה אמצע וסוף.

.

20210810_171709

בניין בר-שירה שתוכנן יחד עם בניין נפתלי בידי אותו צוות אדריכלים בנוי מבטון חשוף וכמו בבניין נפתלי שולבו בחזיתו המזרחית אריחי קרמיקה בגווני כחול

.

20210810_171746

חזית דרום של בניין בר-שירה

.

20210810_171729

מבט ממזרח על בניין בר-שירה

.

.

(3) בניין אודיטוריום בר-שירה

זמן קצר לאחר תחילת ההקמה של בניין נפתלי התקבלה באוניברסיטה תרומה להקמת בניין האודיטוריום המרכזי שיועד לקום בסמוך. עבודת התכנון נמסרה לאלחנני-כנען שהציעו מבנה ריבועי שיוצב בזווית של 45 מעלות לבניין נפתלי ויקושר אליו כאמור בגגון. ככל הידוע לי, באופן חריג נקרא הבניין על שמו של ישראל בר-שירה (בשרובקר) ממייסדי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה (שנפטר ב-1982).

בשונה מבניין נפתלי הגבוה והבולט, עוצב בניין אודיטוריום בר-שירה, כמבנה צנוע, ששמר על אופי הבינוי של המבנים המרכזיים בקמפוס שנבנו כולם בבטון חשוף. תחת ידם של אל-חנני וכנען יצאו כמה מפניני הברוטליזם הישראלי ובניין בר-שירה לא חרג משורת העבודות שיצרו לאורך שנות ה-60.

חגורת הבטון שמסיימת את חלקו העליון של הבניין מזכירה במשהו את "אוהל יזכור" ב"יד ושם" שבתכנונו השתתפו האדריכלים עשר שנים קודם לכן. כל אחת מצלעות הבניין נמתחת לאורך של 26.2 מ', ובכל אחת מהן קבעו האדריכלים ששה פתחי חלונות אנכיים המאפשרים קשר עין אל החוץ. בפתחים אלה שולבו תריסי בטון קבועים להם נועד תפקיד פונקציונאלי של הצללה, אך גם תפקיד עיצובי שנועד ליצור חלוקה בפתחים הגבוהים.

באולם בר-שירה שנחנך ב-1971 נערכו הצגות, מופעים והקרנות סרטים, לבד מחלוקת תעודות, טקסים וכמובן הרצאות. האולם נחשב לאהוב על תלמידים ומרצים היות ואזור הישיבה משופע היטב ומאפשר מכל אחד מהמושבים מבט ללא הסתרה אל הבמה. כאן שמעתי בעשור הקודם כמה הרצאות של בכירי האדריכלים בעולם כשהטובה שבהן היתה של פיטר צומטור.

.

צילום מסך 2021-10-01 075339

בניין אודיטוריום בר-שירה המרובע ניצב בזווית של 45 מעלות לבניין נפתלי המלבני. בהמשך נבנה בסמוך לו בניין הספרייה למדעי החברה המשולש. בצדו השני של הכביש נבנה לפקולטה למשפטים בניין רב-קומות משולש – את שני הבניינים האחרונים תכננו האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

32290646

סוף שנות ה-60: תכנית פיתוח לסביבת בניין נפתלי, בניין אודיטוריום בר-שירה ובניין בית הספר למוסיקה (מקור: Judaica Division, Widener Library, Harvard University, אוסף אדריכל נוף דן צור)

.

צילום מסך 2021-10-02 195245

1969: תכנית האולם המכיל 532 מקומות ישיבה. חדרי שירותים מוקמו בקומת מרתף מתחת לאולם המבואה, חדרי תלבושות מוקמו בקומה שמתחת לבמה (ארכיון הנדסי, עיריית תל אביב-יפו)

.

צילום מסך 2021-10-02 195825

1969: חזיתות וחתך (ארכיון הנדסי, עיריית תל אביב-יפו)

.

WhatsApp Image 2021-09-16 at 22.13.27

תרשים הבניין שיצרו האדריכלים: חסרה חגורת הבטון העליונה הסוגרת על הבניין בחלקו העליון ומספר הפתחים האנכיים מצומצם. משמאל המעבר המקורה המקשר לבניין נפתלי המציץ בקצה הימני (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

WhatsApp Image 2021-09-01 at 08.17.58

1971: הבניין לאחר גמר הבנייה (ארכיון אוניברסיטת תל אביב)

.

IMG_6571

פתחי החלונות מכוסים כיום בוילונות בהירים ששימשו רקע טוב לאדריכל פטר צומטור שהוזמן להרצות כאן ב-2013

.

20210810_172937

מבט מהרחבה אל הכניסה לבניין בר-שירה

.

20210810_172016

מעבר מקורה מקבל את פני הבאים לבניין נפתלי ומקשר גם לכניסה לבניין בר-שירה

.

20210810_171454

קרדיט לאדריכלי הנוף לצד רחבת הכניסה

.

20210810_171952

ספסל שלאורכו משולבת אמנות מלווה את המעבר המקורה

.

20210810_171851

בטון וקרמיקה

.

20210810_171856

צורות

.

20210810_171904

צבע

.

20210810_171910

חתימת האמן יעקב וכסלר

.

20210810_172052

אולם המבואה לבניין מתנשא לגובה רב

.

20210810_172058

תקרת האולם מורכבת מאלמנטים חזרתיים שבהם משולבים גופי תאורה

.

20210810_172126

האולם כמעט ולא השתנה מאז נחנך הבניין (הריצוף וחיפוי הקיר הם תוצאה של שינוי מאוחר)

.

20210810_172843

מסכי זכוכית פונים לצפון אך הצמחייה שגדלה באופן פראי מסתירה את נוף הקמפוס

.

20210810_172110

המדרגות הובילו במקור לספרייה למדעי החברה. בשנות ה-80 הוקמה לצד הבניין ספרייה גדולה וייעודית לפקולטה למדעי החברה וגף הספרייה בבניין הוסב לצרכים אחרים

.

20210810_172145

מבט אל האולם מהמדרגות שהובילו בעבר לספרייה

.

20210810_172202

מימין הכניסה למעליות והמדרגות

.

20210810_172534

במדרגות

.

20210810_172514

מבואת קומה טיפוסית

.

20210810_172615

במקור עוצב לקמפוס גופן שבו נעשה שימוש באופן עקבי (בדומה לנהוג בקמפוסים אחרים בארץ ובעולם), אך כיום אין עוד אחידות ומשתמשים בגופן סתמי

.

20210810_172619

גם על גודל גופן אחיד לא מקפידים

.

20210810_172333

מסדרון בקומה העליונה הכולל חדרי חוקרים משני צדיו

.

20210810_172401

נוף לדרום מהקומה העליונה: שכונת רמת אביב

.

.

20210810_172414

רחוב חיים לבנון (במקור: רחוב האוניברסיטה)

.

תודה לדוד רגב, אלה מאירסון ולאדריכל מרדכי אנגלמאייר

רשימות נוספות על בניינים באוניברסיטת תל אביב:

בניין גילמן

בניין מקסיקו

בניין תחזוקה

ספרית המפות

בית הספר לרפואה

בית הספר למוסיקה

אודיטוריום סמולרש

שרידי הכפר שיח' מוניס

בניין שרת למדעי החינוך

הספרייה למדעים מדויקים

בית הספר למינהל עסקים

בניין בית הספר למדעי היהדות

 המעבדה למחקרי תכנון סביבה

בית הספר פורטר ללימודי סביבה

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי

הכניסה המחודשת לבית התפוצות

מתחם חדש של מעונות הסטודנטים

בניין שרמן ובניין בריטניה למדעי החיים

אתר ההנצחה לזכר חללי אוניברסיטת תל אביב

אוספי הטבע לפני העברתם לבניין החדש

בית הספר לאדריכלות בבניין דה-בוטון

 המנהרות התת-קרקעיות בקמפוס

הריסות חזיתות בנייני מדעי החיים

ביקור ראשון במוזיאון אוספי הטבע

ביקור שני במוזיאון אוספי הטבע

ביקור שלישי במוזיאון אוספי הטבע

הגשות בבית הספר לאדריכלות 1 2 3

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  ביום 06/10/2021 בשעה 15:59

    בבנין נפתלי היה פעם בי"ס למשפטים, השלוחה של האונ' העברית. למדתי שם בשנות ה-60. נוסטלגיה.

  • דוד רגב  ביום 10/10/2021 בשעה 22:32

    השלוחה של האוניברסיטה העברית היתה בבניין טרובוביץ'.

  • נטע גולן  ביום 13/10/2021 בשעה 13:52

    שלום מיכאל, תודה על הרשימה המאלפת ועל עבודת התיעוד שלך בכלל.
    כתבת שלאחרונה נהרסו שני בניינים של משרד אל-חנני כנען. אחד אני יודעת, הביתן העגול בגני התערוכה. מי השני?
    נטע גולן (נכדתו של אריה אל-חנני)

    • מיכאל יעקובסון  ביום 13/10/2021 בשעה 14:58

      שלום נטע, הביתן בגני התערוכה נהרס כבר לפני עשר שנים ולא התכוונתי אליו כי זה לא "לאחרונה". הכוונה היא לשנה האחרונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: