סיבוב בשכונת הנחלים במעלה אדומים

מעלה אדומים היא ההתנחלות היחידה שבה טרחו האדריכלים והתאמצו ליצור סביבות מגורים חדשניות לזמנה. העיר השוכנת ממזרח לירושלים ולצד כביש 1, היא כיום ההתנחלות השלישית בגודלה ביהודה ושומרון, אחרי מודיעין עילית וביתר עילית החרדיות. הקמת העיר היתה יוזמה של ממשלת "המערך" עוד ב-1974, ולאחר שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא.

את החלק העיקרי של השכונה שבמרכז היישוב, זו הממוקמת בפסגת הגבעה הגבוהה באזור, תכנן אדריכל מאיר בוכמן בהשתתפות אדריכלית אילנה בהגן. במהלך עבודות ההקמה התגלה בשטח אתר עתיקות ביזנטי והאדריכלים נדרשו לשנות את התכנית. היה יכול להיות נהדר עם העבר העתיק היה משתלב בשכונת המגורים, אלא שמקבלי ההחלטות בחרו להפריד בין השניים. השכונה היא הצלחה, האתר הארכאולוגי הוא כישלון שפוגע בסביבה. אבל מה שמרשים ביותר בשכונה שבסך הכל נמצאת בתחום מדבר יהודה, הוא הפיתוח הנופי שתכנן אדריכל אלישע האוסמן. הפיתוח אמנם לא קשור בכלל לאזור שבו הוא מתקיים, ועם זאת הוא יפה והעירייה ממשיכה לתחזק אותו ברמה והקפדה שלא מצאתי בשום מקום אחר.

ועל כך ברשימה זו.

.

241754445_4867546076608269_2357037962896669539_n

1984

.

20210503_073751

חזית לרחוב הנחלים: בנייה טרומית הכוללת קשתות בדופן הסלון של כל דירה

.

20210503_073813

המבנן מקיף גן פנימי מעוגל ולכן המבנים שבנויים ברצף מקבלים זווית בתפר שבין בניין לבניין

.

20210503_083541

ההצבה של המבנים בזווית יוצרת שער כניסה פשוט אך מרשים שמקבל את פני הבאים. כאן קבעו האדריכלים את מרפסות השירות שהצליחו לאפשר אוורור טבעי מוצלח בכל שטח הדירה. לימים חלק מאותן מרפסות נסגרו – כמו זו שמשמאל

.

20210503_083415

דרך התפר הזוויתי מתקיים הקשר אל הבניין ואל הגן הפנימי

.

20210503_074226

רחוב פנימי מלווה בקומת הקרקע את המבנים כולם ודרכו ניתן להכנס לגן הפנימי וגם אל הבניינים

.

20210503_074233

הפתחים הפונים מהרחוב הפנימי אל הגן מקושתים ועגולים

.

.

(1) תכנית מעלה אדומים

את תכנית המתאר והבינוי למעלה אדומים תכנן משרדם של האדריכלים טומס לייטרסדורף וספי גולדנברג, כשהאדריכליות האחראיות על העבודה במשרד היו רחל ולדן ודנה וסרמן. התכנית היתה חדשנית לזמנה והציגה יישוב פרברי, שבו ניתנה תשומת לב למיקום המבנים בראשי הגבעות באופן שיאפשר קשרי מבט ושליטה אל הנוף הסובב (תפיסה זהה לזו שהופיעה גם בתכנית שכונת גילה שבירושלים).

למעט קשרי המבט לא נעשה כל קשר נוסף עם הסביבה, לא תמצאו כאן השראה מהנוף של מדבר יהודה – לא באדריכלות ולא בפיתוח הנופי. גם הצמחייה שנבחרה, יפה וצבעונית ככל שתהיה, היא כזו שתוכלו למצוא בגליל ובמישור החוף ואין בה כל זכר לצמחייה מדברית (על הנספח הנופי חתומים ליפא יהלום, יוסף שרמן, ומשרד מילר-בלום). למעשה, האדריכלים דאגו לכסות כל פיסת קרקע – בבטון, אספלט או דשא. התכנון התאפיין בתחכום שהתאפשר הודות לכך שמשרד השיכון היה היזם ואיפשר שליטה על התכנון המפורט והבינוי. כמו בגילה, גם במעלה אדומים חילקה התכנית הכללית את העיר למתחמים, כשאת כל אחד מהם תכנן משרד אדריכלים אחר בהתאם לתכנית ומבלי לסטות, לשנות או לרמות. משרד השיכון החזיק מחלקה גדולה של אדריכלים שביקרו ופיקחו על התכנון והבינוי.

השיכונים בני 4 קומות היו הדגמים שמהם ביקשו המתכננים להתרחק ככל הניתן. הבינוי שנקבע הגיע ברובו לגובה של 3 קומות + קומת קרקע, כש-40% מהבינוי נקבע במבנים בני קומה או שתיים בלבד. בקומות הקרקע הותרו דירות גן.

התכנית שאותה ערכו לייטרסדורף וגולדנברג ב-1978 תוכננה לאכלס 35,000 תושבים. ב-1983 הוחל באכלוס מעלה אדומים. ליעד שקבעה התכנית הגיעה העיר לפני עשור, אלא שסיבות פוליטיות מנעו את המשך פיתוחה. ב-12 השנים האחרונות גדל מספר התושבים בעיר בכ-2,500 בלבד, אך עם זאת על השולחן נערכות כבר תכניות שמאפשרות את הכפלת האוכלוסייה.

אחד האלמנטים יוצאי הדופן בתכנית המתאר היה דרך רחבה שהתפתלה בין המתחמים ועל פי החזון נועדה לשמש רכבת חשמלית. הדרך הוקמה אך הרכבת לא. בפועל משמשת הדרך כשביל הליכה ורכיבה על אופניים נוח, בטוח ונעים, כזה הכולל גם מעברים תת-קרקעיים וגשרים החוצים את הכבישים. בכלל בתכנית ניתנה תשומת לב משמעותית לתנועת הולכי הרגל, כזו שהתגלתה כמוצלחת למדי ומתפקדת היטב גם היום.

.

WhatsApp Image 2021-09-15 at 15.48.21

תכנית הבינוי שקבעו האדריכלים תומס לייטרסדורף וספי גולדנברג. שני המבננים שתכננו בוכמן ובהגן בולטים במרכז התכנית כשבמרכז של כל מבנן גן ציבורי

.

.

(2) המבננים

כמו בשכונת גילה שבירושלים, אז כך גם במעלה אדומים הורכב הבינוי המרכזי והמוקדם ביישוב מ"מבננים" – אלה מבנים המתוכננים כמרקם אחוד, ולא כיחידות בודדות ללא קשר ביניהן. המבננים נוצרו כתגובה לבינוי המודרני האחיד והאנונימי שהוקם בישראל במהלך שנות ה-50 וה-60. כמו השיכונים שנבנו בעשורים הראשונים למדינה, גם מרבית המבננים הוקמו ביוזמה ובמימון ממשלתי, אלא שהמבננים בשנות ה-70 וה-80 נהנו מהשקעה נדיבה יותר ולכן כללו אלמנטים שלא היו קודם, ובראשם הרחובות הפנימיים והפיתוח הנופי המושקע.

המבננים מופיעים כמבנים גדולים ומורכבים, או כמבנים נפרדים המקושרים זה לזה באופן מהודק באמצעות אלמנטים בנויים או נופיים. במעלה אדומים מצויים כמה מבננים שזו לפרסום בשעתו, ובראשם אלה שתכננו אורה ויעקב יער, סלו הרשמן וכן זה של מאיר בוכמן בהשתתפות אדריכלית אילנה בהגן, כשאת המרכז המסחרי תכננו שמעון וגדעון פובזנר. בוכמן ובהגן תכננו למעשה שני מבננים, כל אחד בקצה אחר של הרכס, כשבין שניהם הוקם מבנן שאותו תכנן האדריכל אסא דאובר וגם עליו אתעכב כאן בהמשך הרשימה.

בוכמן ובהגן החלו לעבוד על הפרויקט ב-1978 וסיומו הגיע עם השלמת הבנייה והאכלוס ב-1983 (הדרומי) ו-1984 (הצפוני). שני המבננים מוקמו משני קצות השכונה ובמקור הם עוצבו באופן דומה – מבנה מוארך ורציף המקיף גן רחב ידיים כשהכביש עם שטחי החנייה, המכונה רחוב הנחלים, נקבע בהיקף המבנן וכך נוצרה הפרדה מוחלטת בין התנועות. בקומת הקרקע ולכל אורך המבנן נקבע רחוב פנימי בצורת ארקדה רציפה, הפתוחה אל הגן הפנימי ברצף של קשתות. הכניסות לכל הבתים נקבעו לאורך הארקדה וכך כוונו כל הדיירים לחלוף על פני אותו מעבר מקורה, אלה הנעים ברגל ואלה הנעים ברכב. הקשתות היו לאלמנט מרכזי בפרויקט, ואלה הופיעו גם בחזיתות הפונות אל הרחוב כששולבו עם פתחי החלונות של דירות המגורים.

"המעבר המקורה הוא פרטי ואולי עם זיקת הנאה לציבור", מספרת בהגן בשיחה איתה. "התעקשנו מאד על המעבר כי הוא כמו לובי מתמשך וזה לא היה מובן מאליו. המעבר בין הציבורי ובין החצי ציבורי הוא מקום שנדרש, ואם הוא מטופח נכון זו ברכה גדולה למקום. זה חלק בבניין שגם היום צריך אותו".

"הקשתות היו חלק מהעיצוב", ממשיכה בהגן. "רצינו שיהיו קשתות גדולות והיינו צריכים לתכנן אותן באלמנטים טרומיים של 'יובל גד'. בכלל בפרויקט היתה התעסקות גדולה עם הייצור הטרומי. עבדנו הרבה על הפרופורציות שלהן. אבל בסופו של הדבר, מאחורי הקשתות שבחזיתות יש חלונות רגילים שלא תמיד יודעים להשתלב בקשת".

במבנן הצפוני הסיפור היה שונה. במקור תוכננה תכנית דומה לזו של המבנן הדרומי, אך ללא טבעת הבינוי החיצונית. אלא שבשלב מוקדם של הבנייה, כשהוחל במרכז המבנן, היכן שיועד לקום הגן, בהתקנת העגורן שנועד לשנע את האלמנטים הטרומיים באתר, התגלה אתר ארכאולוגי – מנזר מרטיריוס. מנזר דומה נחשף גם במרכז אזור התעשייה הסמוך. עבודת הבנייה הופסקה והאדריכלים נדרשו לתכנן את הפרויקט מחדש, באופן שניתן יהיה להתקין עגורן שיאפשר שינוע, וכן באופן בו הבינוי לא נוגע בממצאים הארכאולוגים. כתוצאה מכך, לא התאפשרה הקמה של גן היות והאתר הארכאולוגי תפס את כל השטח.

בתכנון המעודכן של המבנן הצפוני הבינוי לא היה עוד רציף, אלא הוא צומצם היות ונדרש היה לבטל חלק ממנו בגלל ממדי האתר הארכאולוגי שנחשף. המבנן הורכב עתה מכמה מבנים נפרדים, אך כאלה ששמרו בקרוב על תוואי הטבעת המקיפה את השטח הפתוח. האתר הארכאולוגי הוקף עד מהרה בגדר גבוהה, הנגישות אליו הוגבלה ונחסמה ועד היום המקום ריק ואינו מקושר לסביבתו, סוג של פצע פתוח שאותו מנהל קמ"ט ארכאולוגיה ביהודה ושומרון. הגיע הזמן שרצפות הפסיפס שהן כנראה אלה שמהוות את הנימוק לסגירת האתר, יטופלו באופן שלא יאפשר חבלה (לצפות, לכסות או לפרק ולאכסן), ולפתוח את השטח כחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי העירוני.

.

D308-085 אנדראה 1983

1983: המבנן הדרומי של בוכמן ובהגן לאחר אכלוסו, ולמרגלותיו שכונת "השטיח" המשופע שתכננו אורה ויעקב יער (צילום: אנדראה, לע"מ)

.

.

הבנייה בשני המבננים שבראש הרכס התבססה כאמור על אלמנטים טרומיים של חברת "יובל גד" שהיה גם קבלן הביצוע. לצורך כך נדרשו האדריכלים להתאים את התכנון לטכנולוגיה שנקבעה. לעומת אלה, מבנן הטבעת החיצוני התבסס על בנייה קונבנציונלית.

פיתוח הנוף העשיר כולל מגוון של שטחים – החל מחורשות צפופות ועד מדשאות, כשהשטח שבין המבנים שלרוב נתפס כשטח פרטי משותף, הוא שטח ציבורי שאותו מטפחת העירייה. תכנון פיתוח הנוף במבננים שתכננו בוכמן ובהגן נמסר לאדריכלים ליפא יהלום ודן צור, אלא שהשניים סרבו לכל אורך דרכם המקצועית לתכנן מחוץ לשטחי ישראל, ולכן העבודה נמסרה לחתנו של יהלום – לאדריכל אלישע האוסמן, שעבד אז במשרדם (עד היום פועל משרדו שאותו הקים ב-1982 בתחום האדריכלות וגם אדריכלות הנוף).

.

WhatsApp Image 2021-09-15 at 15.48.16

תכנית המבנן הדרומי: מבנה רציף של 315 מטר המקיף גן פנימי, ועוד טבעת חיצונית

.

WhatsApp Image 2021-09-15 at 15.48.19 (1)

חתך במבנן הדרומי: מימין המבנן המקיף את הגן הפנימי ומשמאל המבנן המקיף את הרחוב

.

.

במבנן הדרומי נקבעה טבעת בינוי נוספת שהקיפה את הכביש, רחוב הנחלים. בינוי זה כולל שתי קומות שפונות לרחוב, וכך נוצלה הטופוגרפיה הטבעית כשכלפי הנוף מפנה המבנה ארבע קומות מדורגות. המבנן עצמו הוא רציף ולדעתי הוא הארוך ביותר בארץ, או לפחות אחד הארוכים שבהם, 315 מטרים אורכו. במבנן זה תוכננו כ-150 דירות שרובן בנות שלושה חדרים. הבינוי הטרומי לא מאפשר את הרחבת הדירות, אלא רק במרפסת השירות הנסתרת.

בהגן מציינת כי תכנון הדירות היה מוצלח למדי, בעיקר הודות למיקום מרפסת השירות שמוקמה בפתח צדדי הפונה למעבר המקשר בין הרחוב ובין הגן הפנימי. מרפסת רחבה זו אפשרה סרקולציה של אויר בכל שטח הדירה. בנוסף, משרד השיכון בחר לתקצב את הפרויקט באופן נדיב מהרגיל והדירות תוכננו בשטח של 82 מ"ר, גדולות ב-10 מ"ר מדירות שלושה חדרים שהקים המשרד במקומות אחרים.

הגן הפנימי מאפיין את הגנים שתכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור ומורכב מגבעות מלאכותיות רכות ומכוסות בדשא, שביניהן משולבים שבילים. הצמחייה שרובה נותר גם היום, מורכבת משיחים ועצים שנועדו להדגיש מפגשי שבילים – בעיקר צאלונים ותמרים. בהגן נזכרת שהעבודה הנופית היתה נערכה כולה מול האוסמן, ואותה היא זוכרת כפוריה ומוצלחת. "אלישע עשה עבודה טובה ושיתוף הפעולה היה מצוין. הוא למשל מאד הקפיד על השאריות בין הבניינים, הוא עבד על החיבורים בשטחים שבדרך כלל לא מעניינים אף אחד, אבל כאן אלה היו מקומות משמעותיים בגלל ההרריות, הוא דאג לחבר את הכל ולהשקיע מחשבה יותר מהרגיל".

.

WhatsApp Image 2021-09-15 at 15.48.22

מבט מהצפון על המבנן הצפוני שתכננו בוכמן ובהגן ובמרכזו אתר העתיקות שנחשף במהלך הבנייה (צילום: רן ארדה)

.

WhatsApp Image 2021-09-15 at 15.48.20

מבט ממזרח על שני המבננים שתכננו בוכמן ובהגן כשביניהם בולט במדרון המתחם שתכננו אורה ויעקב יער (צילום: רן ארדה)

.

.

.

האדריכלים

מאיר בוכמן (נולד ב-1938) פתח את משרדו ב-1973 ושלוש שנים לאחר מכן הצטרפה אליו אילנה בהגן כעובדת שכירה עוד כשהיתה סטודנטית בטכניון. בהגן היתה האדריכלית האחראית על הפרויקט במשרד, כשבמקביל ניגשו גם לתחרויות וכן תכננו מבני מגורים נוספים – בבאר שבע ובכפר סבא. בשיחה עמה מספרת בהגן שבתכנית הדירות שתכננו למעלה אדומים השתמשו מאוחר יותר גם לפרויקט בבאר שבע, ובכפר סבא יצרו ארקדת קשתות.

לאחר פירוק השותפות בין לייטרסדורף וגולדנברג שערכו את תכנית המתאר למעלה אדומים, הקים בוכמן שותפות עם גולדנברג. השניים המשיכו לתכנן מגורים כשהבניין המפורסם ביותר שיצא תחת ידם היה פרויקט "מגדל הים" בכניסה לחיפה, מבנה שמייצג אדריכלות אנוכית ומגושמת. גם במודיעין עילית תכננו השניים ובהמשך אכתוב גם על אלה. כיום פועל בוכמן במסגרת השותפות בוכמן-הוקמן.

בהגן פרשה ממשרדו של בוכמן ב-1984. במשך עשר שנים שימשה מהנדסת הוועדה המרחבית ערבה תיכונה. משרדה מתכנן בעיקר בהתנחלויות – ב-2010 נחנך "היכל התרבות" באריאל שאותו היא תכננה ובימים אלה היא מתכננת שכונת מבנים מדורגים הכוללת 300 יחידות דיור באיתמר הסמוכה לשכם.

.

20210503_074330

רשת של שבילים מקשרת בין הכניסות במתחם

.

20210503_074312

את הגן תכננו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, חתני פרס ישראל

.

20210503_083334

הכניסות למבנים הם מכיוון הגן, כשרחוב פנימי פתוח אל הגן ומקשר אל הכניסות

.

20210503_074406

לאורך השנים נוספו כאן עבודות אמנות חובבניות

.

20210503_083143

כמו זו מקרמיקה

.

20210503_082148

סגרפיטו

.

20210503_074416

הצעות תלונות ותיקונים

.

20210503_074204

הבניינים מתנשאים לגובה של שלוש קומות בלבד ומהם נשקף הגן הפנימי, כשהקשתות הן המוטיב החוזר בעיצוב המבנים

.

20210503_074427

למעשה יש כאן בלוק אחד ארוך במיוחד, אולי הארוך ביותר בארץ

.

20210503_074133

פיתוח הנוף כולל גבעות רכות המכוסות בדשא כששיחים נמוכים מלווים את השבילים ודקלים מסמנים מוקד נופי במרכז הגן

.

20210503_074039

הבלוק הלבן חוצץ בין הדשא הירוק והשמיים הכחולים

.

20210503_074118

יש גם פסל אבן

.

מבנן הטבעת החיצוני המקיף את רחוב הנחלים:

.

20210503_083429

במבנן הדרומי הוסיפו האדריכלים טבעת בינוי נוספת, כזו המפנה לרחוב שתי קומות, בעוד שכלפי הנוף מפנה הבינוי ארבע קומות מדורגות

.

20210503_083643

כאן המדרכה מוגבהת מעל למפלס הרחוב

.

20210503_083503

הכניסה לדירות בקומה העליונה מודגשת בקשת

.

.

במבנן הצפוני התגלה בשטח שבמרכז המבנן אתר ארכאולוגי – מנזר מרטיריוס. האתר מגודר, סגור למבקרים ובכלל זה התושבים ואין אליו גישה. פצע פתוח בלב השכונה. היה לי מזל ובעת הסיבוב, עסקו קבוצה של עובדים בניקיון האתר שהוזנח במשך תקופה. ועדיין האתר לא היה פתוח למבקרים, ונדרשתי לאישור מיוחד:

.

20210503_080128

הכניסה לאתר הארכאולוגי שבמרכז השכונה הוא מכיוון הרחוב. האתר מוקף בגדר גבוהה ואין אליו גישה לקהילה המקומית. בעת הסיבוב היו באתר עובדים שעסקו בניקיון וכך התאפשר לי להכנס לאחר שקבלתי אישור מיוחד

.

20210503_081639

האתר כולל נדבכים נמוכים של המבנים, פסיפסים ובורות מים

.

D481-029 אבי אוחיון 1998

1998: ביבי ושרה מבקרים באתר יחד עם ראש העירייה בני כשריאל. ברקע המבנן שתכננו בוכמן ובהגן (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

.

20210503_081132

רק מהקומות העליונות בבניינים המקיפים את האתר ניתן לתושבים להציץ על האתר

.

20210503_081435

חדר האוכל של המנזר שהיה כאן כולל רצפת פסיפס גדולה

.

20210503_081411

פסיפס

.

(3)

הגשרים שהוקמו לשירות הולכי הרגל מחברים את השבילים שבשכונה אל השבילים שבשכונות הסמוכות כמו גם לקריית החינוך:

.

20210503_082532

שני גשרי הולכי רגל מקשרים את שבילי השכונה אל השכונות הסמוכות כמו גם לקריית החינוך. גשר אחד הוא סתמי

.

20210503_084101

את הגשר השני תכנן האדריכל דוד קאסוטו ועליו כתבתי כאן

.

.

(4)

המשך הרכס, בין שני המבננים שתכננו בוכמן ובהגן, כולל בינוי שתכנן האדריכל אסא דאובר עבור חברת אשטרום. המתחם שהוקם גם הוא בבנייה טרומית הפעם של חברת אשטרום, כולל מגוון של טיפוסי בינוי, כששדרה ארוכה וישרה חוצה אותו מצפון לדרום:

.

20210503_074840

שדרה ארוכה וישרה חוצה את השכונה ומקשרת בין שני המבננים שתכננו בוכמן בוהגן

.

20210503_074549

חלק עיקרי בבינוי מורכב ממבנים בצורת האות ח' הסוגרים על גן פנימי שבו יש יותר ריצוף מאשר צמחייה

.

20210503_074602

הכל מטופח על ידי העירייה באופן מרשים. בשכונת גילה למשל, ולמעשה בכל מקום אחר בארץ, השטחים האלה נחשבים לפרטיים והדיירים הם אלה שנדרשים לטפח ולתחזק אותם והתוצאה היא לרוב הזנחה

.

20210503_074606

המעבר שמקשר בין הגן הפנימי ובין השדרה המרכזית של השכונה מעוצב כמו שער של מבצר. משמאל פתחי חלונות צרים הפונים לחדר המדרגות

.

20210503_074729

השער שחוצה את הבניין מעוצב עם קשת מחודדת

.

20210503_074716

הכניסות לבניינים פשוטות יחסית. קשתות טרומיות שולבו בפתחי החלונות ובגגון הזעיר שמעל הכניסה לבניין

.

20210503_074622

כניסה

.

20210503_074951

חדר מדרגות – העיצוב כי פשוט הוא גם הכי קל לתחזוקה. הדיירים כאן משקיעים את המינימום בסביבת המגורים שלהם

.

20210503_074636

במתחם יש גם מבנים יותר נמוכים

.

.

(5)

המבנן שאותו תכננו האדריכלים אורה ויעקב יער בשיתוף יחיאל קורין ועמי שנער הוא למעשה סוג של "שטיח" – מארג של בתים צמודי קרקע המלווים את שיפוע הגבעה. להדגשת הכניסה לרחובות הפנימיים במתחם שולבו עמודי תאורה מבטון:

.

20210503_075600

להדגשת הכניסה לרחובות הפנימיים במתחם שולבו עמודי תאורה מבטון

.

20210503_075125

שמות הרחובות קרויים על שמם של נחלים

.

20210503_075545

הבינוי במתחם של יער אטום לרחוב כך שההליכה ברחובות הפנימיים היא לאורך קירות

.

20210503_075234

הכל אטום

.

20210503_075351

ובקצה למטה יש חורשה יפה

רשימות נוספות על מעלה אדומים והסביבה:

גשר הולכי רגל (דוד קאסוטו)

שכונת כלי נגינה (סלו הרשמן)

דיזיין סנטר בבנייה (שלמה גרטנר)

מרפסת ים המלח (עמי שמואלי ועוזר שטול)

מנזר סנט ג'ורג'

נבי מוסא

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: