סיבוב בתחנת האוטובוס בקמפוס גבעת רם שתכננו יסקי ואלכסנדרוני לצד קיר אמנות של יצחק דנציגר

באוניברסיטה העברית של שנות ה-50 התלבטו איזו יצירת אמנות תקבל את פני הבאים אל הקמפוס. כיום באוניברסיטת תל אביב כבר החליטו שאת פני הבאים יקבל מרכז מסחרי, אולי כדי לחלוב ככל הניתן את הסטודנטים. אלא שכנראה יש פער בין אוניברסיטה שמצויה בצמיחה ובין כזו ששוקעת. האמן יצחק דנציגר הוא זה שנבחר לשלב את יצירתו על הקיר שסגר על רחבת ההיסעים שבכניסה לקמפוס.

את סככת האוטובוסים שנחשבה בשעתו ליצירה מקורית בסגנון הברוטליסטי תכננו במשותף האדריכלים אברהם יסקי בן ה-30 ואמנון אלכסנדרוני בן ה-28, שזו היתה להם העבודה הראשונה שהשלימו כשותפים טריים (בשעתו מעורבים היו גם בתכנון הספרייה הלאומית).

בדרך לסיור בספרייה הלאומית ורגע לפני הסיבוב בבניין פלדמן, התעכבתי בכניסה עם התחנה וקיר האמנות.

ועל כך ברשימה זו.

.

240420093_4815338878495656_793133593372041795_n

1957

.

20210818_172523

האלמנט הראשון שמקבל את פני הבאים אל קמפוס האוניברסיטה העברית הוא קיר אבן שבו שילב האמן יצחק דנציגר אלמנטים שיצר בהשראת ממצאים שמייצגים את התרבות המקומית הקדומה שנחשפה בחפירות ארכאולוגיות

.

20210818_172554

הקיר מלווה את הבאים ברגל או באופניים לקמפוס

.

20210818_172540

שתי הזרועות הפונות אל הירח, נוצרו באופן דומה לעיטור שנחשף על גבי מצבת אבן שאותה גילו הארכאולוגים בחפירות חצור, שנערכו על ידי משלחת של האוניברסיטה העברית שבראשה עמד פרופ' יגאל ידין בסמיכות זמנים לעת בו בוצעה היצירה. כיום שמורה המצבה במוזיאון הקטן שתכנן האדריכל דוד רזניק בפאתי קיבוץ איילת השחר.

.

.

הכניסה לקמפוס גבעת רם לא כוללת מסחר, מזרקות או סתם גינון. היא כוללת חניון, תחנת אוטובוסים וקיר אמנות שמהווה למעשה חלק מגדר הקמפוס. מתכנני האוניברסיטה בחרו לשלב יצירת אמנות באותו קיר בולט ואת העבודה הם מסרו ליצחק דנציגר (1977-1916) שהיה אז בתחילת שנות ה-40 לחייו. דנציגר לא יצר תבליט מסורתי הממוסגר במשבצת מלבנית, כפי שעשו האמנים שהשתלבו בחזיתות בנייני הפקולטות הסמוכים, אלא פרץ את הגבולות ופרש את עבודתו על כל הקיר, לאורך 40 מטרים.

הקיר ממשיך ומגיע עד לשער הכניסה לקמפוס. במקור לא היה שער ובנוסף, האדריכלים אברהם יסקי (2014-1927) ואמנון אלכנסדרוני (2020-1929) תכננו את הקיר באופן בו הותירו מרווח בין שני הקירות המאונכים זה לזה (הקיר עם יצירתו של דנציגר והקיר שבעורף תחנת האוטובוס). בכלל, נראה שהאדריכלים ציפו כי יהיה מי שיתרשם מהקירות שתכננו ויבחנו אותם. מרזב הבטון והרחב שפורץ מהקיר שולב בחלקו העורפי של הקיר. כיום לא מסתובבים שם, אבל בעבר כנראה שהמקום היה יותר תוסס, עובדה שיסקי (בשיתוף יוסי סיוון ויעקב גיל) הוסיף ותכנן לצדו בשנות ה-70 מבנה שנועד למזנון (כיום משמש למחסן).

האלמנטים שפיזר דנציגר לאורך הקיר נפרדים זה מזה, כל אחד פונה לכיוון אחר ובולט באופן שונה מהקיר, אך יחד הם יוצרים מערך שמלווה את הולך הרגל הצועד לצד הקיר, וכן נתפסים בעין לכל מי שניצב במרחק. "דנציגר דיבר. דנציגר חשב. דנציגר – ראה", כך הגדיר יגאל תומרקין את האמן המוערך שהיה בוגר ממנו בדור. השראה ליצירותיו קיבל דנציגר מהמקום, ובעבודה זו בחר דנציגר לפנות אל התרבויות הקדומות של ארץ-ישראל. כך הוא רמז לבאים בשערי הקמפוס, לתפקידם כממשיכי תרבויות קדומות, וגם אתגר אותם בסקרנות לצורות האניגמטיות שבחר להרכיב מהן את עבודתו.

.

20210818_172543

האלמנטים הפיסוליים פזורים על גביה קיר הנמתח לאורך של 40 מטרים

.

.

"סימנים ארכאולוגיים" הוא שמה של עבודה זו שנוצרה ב-1958 ומתבססת על ממצאים ארכאולוגים שנחשפו בחפירות שחשפו את החיים בארץ לפני אלפי שנים. כך למשל שתי הזרועות הפונות אל הירח, נוצרו באופן כמעט מדויק לעיטור שנחשף על גבי מצבת אבן שאותה גילו הארכאולוגים בחפירות חצור, שנערכו על ידי משלחת של האוניברסיטה העברית שבראשה עמד פרופ' יגאל ידין (בשעתו גם סגן נשיא האוניברסיטה) בסמיכות זמנים לעת בו בוצעה היצירה. כיום שמורה המצבה במוזיאון הקטן שתכנן האדריכל דוד רזניק בפאתי קיבוץ איילת השחר. בעוד שבמצבה מופיעות הזרועות מופנות באופן אנכי, כאן בחר דנציגר להטות אותן ובאמצעותן לשלב בקיר אלמנט אלכסוני דרמטי, כששאר האלמנטים ששילב בקיר הם אופקיים או אנכיים.

יאיר טלמור מבקש גם להדגיש שהקיר עצמו הוא "קיר ערבי" ובנוי בטכנולוגית בנייה יבשה, ללא מלט. כשהאלמנטים הפיסוליים עשויים מאותה האבן ששימשה לרקע. הוא מוסיף ומציין שבתולדות האמנות המקומית, גם גבי קלזמר ושרון קרן יצרו קיר דומה בתערוכה שבה השתתפו במוזיאון ישראל ב-1975, ובהמשך גם מיכל רובנר יצרה מבנה בשיטה דומה בגלריה פייס בניו יורק (1975).

.

20210818_172617

הסיתות שונה אך האבנים ששימשו לקיר ולפיסול באו מאותה המחצבה

.

.

יגאל תומרקין על דנציגר לאחר שזה האחרון נהרג בתאונת דרכים ב-1977 (מעריב, 2.8.77):

"רציתי לאמר דברים לזכרו כי באמת אהבתיו, את חינו שאיש לא עמד בו. את הנונ-שלנטיות והנועם הלבנטיים, שהוסיפו נופך לאינטלקט האירופי – דנציגר דיבר פיסול וראה נוף באופן אוהב ומיוחד. מאז ימים רחוקים רחוקים, כשאנשים היו שבויים באקדמיזם, תפש הוא את האור והצל. […]

"יצירתו היתה אקלקטית ולא היא שהגדירה את דנציגר. דנציגר דיבר. דנציגר חשב. דנציגר – ראה. בתיאוריה היה אולי מה שפיליפו ברונולסקי היה לרינסנס האיטלקי, אינטליגנטי, רב שיח ובעל קונספציות. על כל חולשותיו, היה דנציגר האיש היפה, תרתי משמע, של האמנות הפלסטית הישראלית".

.

237730432_140214638291161_808993457378264636_n

1957: דנציגר תכנן ליצור קיר אמנות נוסף שתוכנן לקום במשרד התיירות בלונדון. העבודה לא בוצעה וכל מה שנותר ממנו הוא תצלום דגם מגבס (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

240192862_824442778266296_1121074073563659958_n

1957: דגם לקיר האמנות בכניסה לקמפוס גבעת רם (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

239300706_140413181583522_8873551457328482651_n

מערך הצורות שמופיע בדגם דומה לזה שבוצע אך פחות מפורט, אין למשל את האלמנט המשופע שמקשר בין הקרקע ובין החיפושיות, חסר הירח שאליו מכונות שתי הידיים ובמקומו ישנם שני אלמנטים שנראים לא קשורים לזרועות. גם השקע הקעור שמצוי בחלק העליון של הקיר לא מופיע בדגם (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

238210214_1493080854368618_366351891670382153_n (1)

עבודת האבן של דנציגר שולבה על רקע קיר אבן בעיבוד פראי (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

239791233_378332947148790_1584430376893916789_n

מימין סככת תחנת האוטובוסים (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

239332084_217940523678832_1968233415989668803_n

שימו לב! במקור הגיעה המדרכה הסלולה באספלט עד לקיר ממש. כיום המדרכה מרוצפת באבן ורצועה של אדמה חשופה המכוסה כולה בעלי אורנים חוצצת בין הקיר ובין המדרכה (ארכיון הצלם ישראל צפריר, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים)

.

20210818_172800

הסככה כולה מורכבת מיציקה אחת של בטון שהיה במקור חשוף. כיום הוא צבוע בגוון אחיד של אפור בהיר

.

.

סככת ההמתנה מורכבת מ-12 אלמנטים חזרתיים – גגון זיזי הנשען כולו על עמוד אחד (שיתוף פעולה פורה עם המהנדס אשר מילר (1919-1924) ממשרד מילר-שנבל שהוקם שנה קודם לכן, ופעיל גם היום. באותה עת, האופנה היתה לעצב גגות בצורת היפרבולואיד היפרבולי (כפי ששבוע שעבר הצגתי את המטבח בקיבוץ גלאון שגם בו עוצב הגג בצורה זו). לצורה זו יש שני יתרונות משמעותיים: הם מעניקים לגג צורה ואסתטיקה יוצאי דופן ומצריכים עובי בטון דק במיוחד שמגיע לסנטימטרים בודדים. גגון דומה יצרו יסקי ואלכסנדרוני גם במנחת המטוסים בהרצליה שהוקמה שנים בודדות לאחר מכן.

גגוני הבטון מסתיימים בעורפם בקשת. באופן זה שולב קיר האבן שאינו נוגע בסככה כשהקשתות ממסגרות יפה את הקיר ופיסה של שמיים ונוף. יסקי ואלכסנדרוני תכננו את הסככה עם הריהוט באופן מלא – לרבות הספסלים הבנויים והשעון העגול שהותקן בקצה הסככה. כיום מלאה הסככה באלמנטים זרים שפוגעים בעיצובה כמו עמוד עם לוח מספרי קווי האוטובוס, מגוון של פחי אשפה בעיצובים שונים ומשונים. הסככה עצמה צבועה כיום כולה בגוון אחיד של אפור בהיר, מהלך שפוגע בהדגשת חומריותה הגולמית שאותה ביקשו האדריכלים להחצין.

בסככה צנועה וקטנה יחסית זו, הצליחו האדריכלים בשילוב האמן והמהנדס ליצור יצירה אדריכלית שבכל התחנות המרכזיות לא הצליחו ליצור. בכלל, מדובר ככל הנראה בתחנת האוטובוסים היפה ביותר – תוצאה המתקבלת הודות לחזרתיות המידתית שיוצרת קצב קבוע, הפתרון הגאומטרי, החומריות והשילוב עם האמנות. רק להשוואה ניתן להביא את תחנות האוטובוסים שתכנן בתחילת שנות ה-2000 האדריכל מוטי בודק ומהוות דוגמה מאלפת להיפך הגמור מסככה זו.

"השילוב שנוצר בתחנת האוטובוס בין הארכיטקטוני ובין הפיסולי יוצר מערך בהיר והדוק שלא זו בלבד שכל אחד מהמהלכים מתחזק בו באמצעות האחר, אלא גם נוצר ביניהם קשר בל יינתק", כתב שרון רוטברד בספרו "אברהם יסקי, אדריכלות קונקרטית" (בבל, 2007). "המינימליות והצניעות של שתי המחוות, של דנציגר ושל יסקי ואלכסנדרוני, בתוספת לפרוגרמה הפרוזאית של תחנת אוטובוסים יוצרות חלל ציבורי מדויק שמדגיש באופן הישיר ביותר והאופרטיבי ביותר את פונקציית הנגישות".

.

DSC04026

קיר האבן שיצחק דנציגר פתח אתו, ממשיך גם כאן, אלא שמאחורי הסככה הוא ממסוגר בקשתות

.

DSC04037

ספסלי בטון משולבים בין העמודים

.

DSC04028

התחנה פעילה גם היום, 64 שנה לאחר חנוכתה. מימין בניין המנהלה שתכנן משרד האדריכלים כרמי-מלצר-כרמי

.

DSC02305

עם קצת יותר תשומת לב היה ראוי להחליף ולהתאים את השילוט של קווי האוטובוסים וכן להתאים את פחי אשפה. כרגע הביאו לכאן קטלוג של פחים וכל פח שונה

.

DSC04031

עמוד ספסל עמוד ופח

.

20210818_172659

האדריכלים תכננו את גדרות הכניסה באופן שלא יגעו זה בזה. כמובן שמדובר בעידן שקדם להתסגרות מאחורי גדרות וחומות, וקיר האבן לא היה חסם במקור אלא קיר ייצוגי שהדגיש את הכניסה. גם קמפוס אוניברסיטת תל אביב לא היה מוקף בשנותיו הראשונות בגדר

.

DSC02307

הבטון אינו חלק כפי שנהוג כיום, אלא בולטים בו טביעות קרשי העץ. אפילו שכבת הצבע האפור בהיר לא מצליחה להסתיר את הטביעות

.

DSC04030

סטודנטים….

.

20210818_173019

בעורף קיר האבן, בתוך הקמפוס, תכנן יסקי (הפעם כבר בלי אלכסנדרוני שנפרד ממנו, אלא עם יוסי סיוון ויעקב גיל) ביתן קטן ומעוגל שנועד למזנון. המבנה משמש כיום למחסן

.

20210818_172931

הוכחה שהאדריכלים ביקשו להזמין את המבקרים להקיף את הקיר ולגלות את חלקיה השונים היא העיצוב של המרזב הרחב במיוחד שאותו קבעו בעורף הקיר שכיום מכוסה בצמחייה ואיש לא משוטט לידו. חוץ ממני.

.

תודה ליאיר טלמור

רשימות נוספות על תחנות אוטובוסים:

תחנה מרכזית חדרה (דן איתן)

 תחנה מרכזית דימונה (נחום שני)

תחנה מרכזית אשקלון (ב. רוז'נסקי ונחום שני)

התחנות בבת ים שפורקו והורכבו מחדש (מוטי בודק)

התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב (רם כרמי)

תחנה מרכזית צפת (שמואל וארי רוזוב)

כתבה כללית על התחנות המרכזיות.

רשימות נוספות על בניינים באוניברסיטה העברית:

.

מרכז הספורט (שמואל מסטצ'קין)

בניין פלדמן (מוניו גיתאי וינרויב ואל מנספלד)

בית הכנסת בגבעת רם ושוב גם כאן(היינץ ראו ודוד רזניק)

אולמות הרצאה מדעי הטבע (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

בית הכנסת בהר הצופים (רם כרמי)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ראובן אורטל  ביום 21/09/2021 בשעה 12:58

    למיכאל יעקובסון שלום,
    נהניתי לקרוא את כתבתך המעניינת ומרשימה על קיר הכניסה לקמפוס גבעת רם בירושלים.
    הכתבה נותנת כבוד ליצחק דנציגר ולעבודתו ועל כך – יישר כח.
    בכתבה נוספה מעט ביקורת מוצנעת על עיצוב פחי האשפה ועמודי השלטים של תחנות האוטובוס לאורך הקיר, אך את המפגע העיקרי (שנראה גם בעורף אחת התמונות) לא הזכרת כלל וחבל!
    הכוונה היא להצבת "צפרדע" גדולה לאיסוף עיתונים וכלוב גדול לאיסוף בקבוקי פלסטיק בחזית הקיר המרשים.
    ליד הקיר המרשים ישנו מגרש חניה רחב ידיים המנותק מן הקיר ע"י כביש היקפי ובו מקום לעשרות "צפרדעים" וכלובי אשפה וניתן היה לפתור בעיה זו בקלות ולתת את הכבוד הראוי ליצירת אומנות מרהיבה שהיא גם בעלת ערך היסטורי.
    בתקוה לעזרתך בתיקון מפגע זה.
    בכבוד רב,
    ראובן אורטל

  • Yair Cohen  ביום 24/09/2021 בשעה 10:08

    ישנה גם תחנת אוטובוס בקצה השני של הקמפוס מול בית הכנסת (שווה פוסט נפרד).
    כשהיינו בתיכון של סוף האייטיז גם אנחנו לא היינו מרוצים מעמוד מכוער של לוח הזמנים. היינו מאוד טכנולוגיים. פתחנו את 4 ברגי האלן של לוח הפרספקס והחלפנו את הטבלה המשמימה בעמוד של כתב עת צבעוני כלשהו. החזיק עד לבוקר שלמחרת!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: