סיבוב במרכז המסחרי בשכונה לדוגמה בבאר שבע

"השכונה לדוגמה" הצליחה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציבו לה המתכננים בראשית דרכה. מרבית הבנייה הורכבה מבתי דירות צנועים, כאלה שלרוב אדריכלים בלבד משכילים להעריך אך הם פרצו דרך מקומית בתחום הבנייה המרקמית-מתחמית, בחזות ובתכנון הדירתי. אבל לא כל השכונה נבנתה בגל הבנייה הראשון, וחלקים ממנה תוכננו בשלבים מאוחרים יותר. לאדריכלים שבאו בשלבים המאוחרים השאיפה לחדש כבר לא היתה רלוונטית.

המרכז המסחרי שהוקם בשכונה הוא דוגמה לבינוי המאוחר. בנייתו הושלמה ב-1973, והוא לא עבר שינויים משמעותיים מאז. בשיחה עם האדריכל מנחם כהן שתכנן את המרכז ולאחרונה חגג את יום הולדתו ה-90, הוא מסביר שגישתו לתכנון המרכז היתה מודעת לבחירה לא לחדש ולא לבלוט. לדבריו, הוא העדיף שלא להתחרות עם "שיכון הרבע קילומטר" שהמרכז הוקם למרגלותיו ולכן בחר בפתרון מינורי וצנוע.

ועל כך ברשימה זו.

.

237108306_4777987915564086_473323508499647263_n

1973

.

DSC09628

הגשר שמקשר בין "שיכון הרבע קילומטר" ובין עיקר שטח השכונה (ונועד לאפשר חצייה בטוחה של שדרות היעלים), מהווה בחלקו התחתון את הדופן של המרכז המסחרי

.

DSC09623

מבט על המרכז המסחרי מכיוון הגשר

.

DSC09630

השימושים במרכז נותרו כמעט כמו שהיו: מסעדה קטנה בקצה הפונה לשדרות ובשטח המסחרי הגדול שבא אחריה שוכן סופרמרקט

.

WhatsApp Image 2021-08-13 at 13.51.55 (3)

חזית מערבית לכיוון הכיכר (באדיבות אדריכל מנחם כהן)

.

WhatsApp Image 2021-08-13 at 13.51.55

חזית דרומית לכיוון שדרות היעלים (באדיבות אדריכל מנחם כהן)

.

DSC09659

חזית המרכז מודולרית אך השטחים המסחריים שמאחוריה שונים זה מזה בהתאם לפרוגרמה שעל פיה תכנן האדריכל

.

DSC09662

במרכז שולבו איים ירוקים לגינון והצללה

.

DSC09657

מדרגות רחבות מקשרות בין השדרות ובין המרכז

.

.

(1) המרכז המסחרי

זכייתו של האדריכל מנחם כהן בתחרות לתכנון בניין עיריית תל אביב ב-1956 (בהיותו בן 26 בלבד, שלוש שנים מגמר לימודיו בטכניון) והשלמת הבנייה ב-1965, העניקו לו פרסום ומוניטין. הוא אמנם לא הגיע להישג נוסף שהצליח להתחרות עם אותו הישג, אך במשך ששה עשורים תכנן עוד עשרות פרויקטים מגוונים בכל רחבי הארץ. בין השאר, תכנן כמה מרכזים מסחריים שהבולט והמורכב שבהם הוקם במרכז העיר ערד (1966). שני מרכזים מסחריים נוספים, הפעם שכונתיים, תכנן כהן בבאר שבע. הראשון ב"שכונה לדוגמה" היא שכונה ה' (1975) והשני הוא בשכונה ט' הסמוכה (1981).

"משרד השיכון חילק עבודות לכל מיני אדריכלים, ואחרי שעשיתי את המרכז בערד אז נתנו לי את המרכז בבאר שבע", נזכר כהן באופן שבו קיבל לידיו את עבודת התכנון לפני חמישים שנה.

מיקומו של המרכז ייחודי: הוא שוכן על מגרש רחב ידיים התחום בין שדרות היעלים ובין "שיכון הרבע קילומטר" המפורסם שתכננו האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, ונחשב לבניין הארוך ביותר בישראל. אל הבניין מוביל גשר רחב וארוך המקשר אל בתי השכונה שמדרום לו והוא מהווה את הדופן המערבית. השטח שמתחת לגשר מתפקד למעשה כשורת חנויות שסוגרת על הרחבה שבמרכז. מדרום תחום המרכז בשדרות היעלים. כהן ניצל את המיקום – הוא פתח את המרכז לכיוון הכביש, השתמש בגשר כדופן מסחרית שמוסיפה פעילות מנגד לבניין שתכנן,. כמו כן, כיוון את המבט של השוהים והעוברים במרכז המסחרי אל "שיכון הרבע קילומטר" ובכך הדגיש את נוכחותו.

"ברקע היה לי את הבניין הארוך והוא השתלב בכיכר שתכננתי", מוסיף כהן. "לא היה מעורב אדריכל נוף, אלא כמו שבכיכר מלכי ישראל כל התכנון היה שלי עם יסקי, פובזנר ואלכסנדרוני, כך גם כאן. בכיכר מלכי ישראל הכל התרכז לכיוון בניין העירייה והיא תוכננה ככיכר אזרחית, וכאן הכיכר מוקפת בשטחים מסחריים, היא לא מקום שמיועד להפגנות או חגיגות, אלא פשוט זו כיכר שמונעת צפיפות. כשאתה מסתובב באירופה יש הרבה כיכרות שנותנות נשימה לעיר, הן נמצאות לא רק מול בניינים ציבוריים אלא גם במקומות נוספים. העיר דורשת כמה כיכרות כאלה".

.

WhatsApp Image 2021-08-13 at 13.51.56

תכנית המרכז: החזית היא חזרתית אך שטחי המסחר שונים זה מזה (באדיבות אדריכל מנחם כהן)

.

.

בניין אחד בסך הכל מרכיב את המרכז שתכנן כהן. שטח הבניין מתפרש על פני 1,500 מ"ר בקומה אחת, עם מרתפים בשטח כולל של 350 מ"ר. בחזית נראה הבניין מודולארי, ואגן החזית הראשית שלו מעוצבת באופן מודולארי, אך שאר החזיתות כמו גם השטחים המסחריים שבמבנה עצמו תוכננו בממדים שונים זה מזה: אולם אחד גדול במיוחד נועד לסופרמרקט, אולם שני קטן יותר נועד לסניף של בנק לאומי. שאר השטחים המסחריים קטנים יותר ותוכננו כך שניתן להוסיף ולפצל אותם. אגף של הבניין פונה לכיוון שדרות היעלים והוא יועד למזנון או בית קפה. "השתדלתי לעשות בניין קומפקטי שעונה על הפרוגרמה שקבלתי", מסביר כהן. "ניסיתי תמיד שהבניינים שאני מתכנן ייראו גם טוב, שיעבדו טוב ושלא יהיו שטחים מיותרים כי בסך הכל זה עולה כסף".

חזית הבניין הראשית פונה אל המערב, לכיוון הכיכר הציבורית שכהן תכנן כחלק בלתי נפרד מהמרכז המסחרי. אל הכיכר מובילות מדרגות רחבות מכיוון שדרות היעלים. לאחרונה שולבה בכיכר ספריית השאלה פתוחה שהפכה לאטרקציה ורבים מהמבקרים עוצרים בה. "המבנה עצמו הוא מבטון ונתתי על זה שפריץ בטון. עשיתי מראש את החשבון שהבטון מקבל סדקים והגעתי למסקנה שעדיף לתת ציפוי ולא להשאיר את הבטון חשוף", מסביר כהן את פתרון הגמר החורג מהבטון החשוף שמאפיין לרוב את המבנים בשכונה. "את הפינות של הבניין קטמתי כי באופן זה יש הגנה על הפינה שנוטה להיפגע".

מעבר מקורה מקשר בין שטחי המסחר ובין הכיכר, באופן המזכיר את הקולונדה שמלווה את רחוב אבן גבירול ומקיפה את כיכר רבין בתל אביב. "מעבר כזה הוא הכרחי ויש לו הרבה יתרונות, כי יש לך גם שמש חזקה וגם גשם והמקום מגן על האנשים ועל חלונות הראווה", מפרט כהן. "זה גם מקום יותר נעים לאנשים ללכת בו, לעצור מול חנות ולהסתכל על חלון הראווה, והוא מעלה את הערך של המקום".

.

WhatsApp Image 2021-08-13 at 13.51.55 (1)

1973: המרכז לאחר השלמת הבנייה (באדיבות אדריכל מנחם כהן)

.

WhatsApp Image 2021-08-13 at 13.51.55 (2)

1973: המרכז לאחר השלמת הבנייה (באדיבות אדריכל מנחם כהן)

.

כהן01

אדריכל מנחם כהן במשרדו, 2012

.

.

(2) האדריכל

האדריכל מנחם כהן שחגג לפני חודשיים את יום הולדתו ה-90, התפרסם כאמור בעיקר הודות לזכייתו בתחרות לתכנון בניין עיריית תל אביב. אך לבד מאותו בניין, תכנן כהן בניינים רבים בכל רחבי הארץ ובמגוון של ייעודים. הוא נולד ב-1931 בריגה ובהיותו בן שבע היגרה המשפחה לארץ-ישראל והתיישבה בתל אביב. הוא למד בגימנסיה הרצליה והיה חבר כנער בארגון "ההגנה". ישראל ויסלר, פוצ'ו, היה זה שגייס אותו לארגון. לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי, פנה ללימודי אדריכלות במוסד היחיד שפעל אז בארץ בתחום – הטכניון בחיפה.

בגמר לימודיו עבד תקופה אצל האדריכל נחום זלקינד ולאחר מכן אצל האדריכל יצחק פרלשטיין. במקביל ניגש לתחרויות לתכנון בניין הכנסת ולבניין האקדמיה ללשון העברית בגבעת רם. בשתי אלה זכה בפרס קנייה. בתחרות השלישית שאליה ניגש, לתכנון בניין עיריית תל אביב הוא זכה בפרס הראשון ויצא לדרך עצמאית.

בין העבודות שתכנן החל מ-1956 ועד 2012 עת סגר את משרדו ופרש מהמקצוע: חדר אוכל ומבנה כיתות בכפר תקווה (1965, 1975), בניין חברת "מרס" ברחוב הרצל בתל אביב (1972), מפעל פארם-אפ בפתח תקווה (1992) וחידוש המנזר הארמני ביפו העתיקה (2000). הבניין האחרון שתכנן היה בית דירות ברחוב הנביא נחום 17 בתל אביב (2009).

את הספר "האדריכל שתכנן את בניין העירייה" שיצא לאור ב-2014, כתבתי בהזמנתו של כהן והוא מתמקד בעיקר בבניין העירייה, אך גם בעבודותיו האחרות כמו גם במרכז המסחרי שבשכונה לדוגמה. את הספר ניתן להשיג במרכז באוהאוס.

.

WhatsApp Image 2021-08-13 at 13.51.56 (1)

האדריכל שתכנן את בניין העירייה: כריכת הספר

.

DSC09635

המדרגות רחבות במיוחד ליצירת טקסיות ואופי מיוחד

.

DSC09636

ספרייה ציבורית

.

DSC09633

לוח מודעות, פחים – כל מה שאפשר לתקוע אז תקעו כאן

.

DSC09656

מעבר מקורה מגשר בין הכיכר ובין החנויות – הוא מגן על הולכי הרגל וחלונות הראווה מהשמש החזקה

.

DSC09637

אופנתי בשעתו היה לקטום את פינות המבנה

.

DSC09640

המעבר המקורי הפך בחלקו לבזאר

.

DSC09642

בצדה השני של הכיכר מצוי דופן הגשר שגם בו שולבו חנויות וגם "פלאפל הגשר" המיתולוגי

.

DSC09648

בחלק האחורי של המרכז מצוי חניון ורחבה לוגיסטית. כאן עיצב האדריכל פתחים קטנים כשמדפי בטון אנכיים חוצצים בין חלון לחלון ויוצרים משחקי אור וצל על החזית

.

DSC09652

גם לדפנות העורפיות של המרכז השתדל האדריכל לתת תשומת לב עיצובית

.

DSC09647

שיכון הרבע קילומטר הורכב במקור מדירות דו-קומתיות. כל הדירות פוצלו מאז ומשמשות כמעון לעולים חדשים

.

DSC09643

חוץ מהדירות הדו-קומתיות, גג הפעילות והאורך, האדריכלים תכננו את הבניין על עמודים גבוהים שיוצרים קומת ענק מפולשת

.

DSC09644

גם את המרפסות הם סגרו

.

DSC09666

בין העמודים השטח המוצל והנעים לא מנוצל

רשימות נוספות על באר-שבע:

.

אואזיס (ישראל הדני)

בית רוטשטיין (נחום זולוטוב)

קולנוע אורות (רכטר-זרחי-רכטר)

גן גדולי ישראל (ליפא יהלום ודן צור)

בניין המרכז האוניברסיטאי (ברכה ומיכאל חיוטין)

דרום השכונה לדוגמה (אלה שרשבסקי ואנטון פרנקל)

הפקולטה למדעיה רוח והחברה (אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן)

בניין מדעי ההתנהגות (אלכס מייטליס וגרינברג-נוביצקי בן חורין)

עיריית באר-שבע (שולמית נדלר, מיכאל נלדר, שמואל ביקסון)

הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן (נדלר-נדלר-ביקסון-גיל)

הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש טוביהו

בניין ביוטכנולוגיה (ברכה ומיכאל חיוטין)

ספריית רפואה (אריה ואלדר שרון)

פארק קרסו למדע (אילן פיבקו)

אנדרטת חטיבת הנגב (דני קרוון)

בית הכנסת הבבלי (נחום זולוטוב)

בית יד לבנים (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

בניין הפירמידה (משה לפונפלד וגיורא גמרמן)

הפקולטה למדעים מדויקים (אברהם יסקי ויעקב גיל)

מעונות הסטודנטים החדשים (בר אוריין, שוורץ-בסנוסוף)

בתי חצר בשכונה ב' (אריה שרון, בנימין אידלסון, אלדר שרון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: