סיבוב בגשר של דוד קאסוטו במעלה אדומים

מעלה אדומים יכולה היתה להיות גשר בין העיר ובין המדבר, אך כמו כל שאר ההתנחלויות היא נותרה מקום שנוי במחלוקת ועיר שינה בעיקר למשפחות שעזבו את ירושלים. היא הוקמה בשיאו של עידן הפרברים וכך היא מעוצבת ומתפקדת עד היום. עם זאת, מדובר באחת מהערים המטופחות שהסתובבתי בהן. יש בה גם מבנים של אדריכלים כמו דוד רזניק, סלו הרשמן, שמעון וגדעון פובזנר, אורה ויעקב יער וטומס לייטרסדורף שגם השתתף בתכנון העיר.

גשר אחד מוצלח כן מתקיים בה, והוא נועד לגשר בין השכונה הוותיקה בעיר, שכונת הנחלים, שתוכננה בידי לייטרסדורף (אכתוב עליה בהמשך), ובין קריית החינוך הספורט והפנאי, כשעל תכנון הגשר הופקד האדריכל דוד קאסוטו. לאורך השנים התמחה קאסוטו בתכנון מגורים ובתי-כנסת. משהו מהרעיון התכנוני בבתי-הכנסת שתכנן זלג גם כאן לתכנון הגשר הזה שנחנך ב-2003 בדרך מדבר יהודה, מהרחובות הראשיים בעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

228555951_4747022435327301_2247986927668748080_n

2003

.

20210503_083722

הגשר מקושר כמעט למפלס הרחוב המזרחי (לעומת חלקו המערבי ששם יש רמפה ארוכה ומתעגלת)

.

20210503_083730

לעומת המסעה המורכבת מבטון, שאר החלקים – המעקות והמגדלים מורכבים מברזל

.

20210503_083749

דרך מדבר יהודה הוא מהרחובות המרכזיים והסואנים במעלה אדומים. כמו בכל פרבר גם כאן לא מדובר ברחוב מלא חיים, אלא מעין כביש מהיר שמצוי בעורף של שכונות המגורים ומבני הציבור (המסחר מרוכז במרכזים נפרדים)

.

20210503_083803

העיקרון המרכזי שאליו שואף האדריכל דוד קאסוטו הוא הקלילות

.

20210503_083824

בובות הציפורים הן תוספת לצורך הברחת אלה האמתיות

.

20210503_083837

המבנה הגאומטרי המורכב נועד למשוך את המבט ולהשתנות בכל צעד

.

20210503_083842

פתח מסורג בדופן המגדל

.

20210503_083904

המגדל

.

20210503_083819

הרמפה ללא עמודים

.

.

ארבעה גשרי הולכי רגל תכנן האדריכל דוד קאסוטו: שלושה בירושלים (בדרך חברון, רחוב ירמיהו, דרך בגין) ואחד במעלה אדומים (מהנדס: אינג' אוסקר סירקוביץ'). בעיר הוא תכנן גם את בית הלוויות (2016) ומתחם של 60 יחידות מגורים (2014).

"פנו אלי מהעירייה אחרי שראו את הגשר שעשיתי בדרך חברון ואמרו שהם רוצים גשר דומה, אבל כזה שימשוך את הילדים לעלות עליו. החכמה היתה לתפוס את הילדים באותו המקום שבו הם חוצים את הכביש", מסביר קאסוטו את העקרונות שעל פיהם תכנן. "אם הייתי קובע את הגשר רחוק יותר, היכן שהגבהים נוחים יותר לתכנון, אז הם פשוט לא היו חוצים דרכו".

"החלטתי שאת 100 המטרים של העלייה לגשר אעשה בלופ, כי כך אתה יוצר מהלך שלוקח אותך אל הגשר בלי מאמץ וההליכה עליו היא כמו של שחקן על במה. בבתי הכנסת שתכננתי השתדלתי ,nhs לעשות עיצוב אדריכלי לא קונבנציונלי, לא לעשות קובייה עם חלונות טרמומטר כפי שתמיד אדריכלים עושים/ אלא השתדלתי לעשות בתי כנסת עם נפחיות של ארבעה ממדים – אורך, רוחב, גובה והממד הרביעי הוא הזמן. כשאתה הולך בבית כנסת שתכננתי, אז תוך כדי ההליכה משתנה הבניין ואותו הדבר יש גם בגשרים שתכננתי. כשאתה רואה את הגשר אז הוא נראה כמו פסל, וכשאתה עולה עליו אז המבט משתנה בכל צעד ולכל אורך המעבר בגשר – פעם אתה מביט על בית הספר, פעם על הרחוב, פעם על השכונה, ההקפה מעשירה אותך.

"אני שחקתי עם ההנדסה. למדתי בתחילת שנות ה-60 בטכניון אצל אינג' פרדי בן ארויו, בתקופה שבה אדריכלים למדו הנדסה' למדו ולנצל את היכולת ההנדסית לצרכי היצירה האדריכלית. היום כבר לא מתייחסים לנושא הזה, חוץ מאוניברסיטת אריאל ששם כשהייתי ראש בית הספר לאדריכלות אז קבעתי סטודיו הנדסי שאותו הנחו מהנדס ואדריכל. כשנהייתי אדריכל אז יום אחד ישבתי עם מהנדס על תכנית שהכנתי. אותו מהנדס הצביע על מקום מסוים בתכנית ואמר לי שהוא מוכרח להעמיד בו עמוד. אמרתי לו שאת העומס אני אדאג להעביר מהגג ולא מהרצפה. הוא הסתכל עלי כמו על משוגע, אבל אני הסברתי לו ובסוף הוא למד. הייתי בקורס קציני הג"א שבו כל המשתתפים היו מהנדסים ואני הייתי האדריכל היחיד. בכל תרגיל שנתנו לנו אז תמיד קבלו את ההצעות שלי לפתרון. בסוף שאלו אותי המהנדסים איך בכל פעם מקבלים את ההצעות שלי והם רואים שאני בכלל לא עושה חישובים. עניתי להם שאכן הם צודקים ואני לא עושה חישובים, אבל אני מתסכל. הפטנט של הגשר הוא שברגע שאתה עושה את שני המגדלים והמסלול הלולייני עובר דרך מגדל אחד ואז ממשיך ועובר דרך המגדל השני, אז נוצר אלמנט סטרוקטורלי יוצא מן הכלל.

.

20210503_084016

מבט על המגדל המערבי מהרמפה

.

.

"הקבלן שביצע את הגשר ידע לעשות את העבודה וזה לא היה פשוט. מערכת הברזלים שבתוך הגשר צריכה היתה להתבצע על ידי קבלן טוב כדי שהגשר הזה יצליח, והוא מחזיק מצוין גם היום. כל פעם שאני במעלה אדומים אני דואג לבקר את הגשר, ובפעם האחרונה לפני חצי שנה ראיתי שהוא מחזיק מעמד יפה מאד".

"החכמה של גשר זו הקלילות, לכן אני לא אוהב את 'גשר יהודית' כי הוא כל כך כבד וכל כך לא חכם עם כל העמודים הענקיים האלה וכמה רעש עשו מסביב. לעומתו, אני מאד אוהב את הגשר של קלטרווה בכניסה לירושלים, כי הוא יפיפה ונראה מרחף. זה גשר שאתה רואה בו את היכולת של האדריכל".

.

WhatsApp Image 2021-08-06 at 06.54.13

David Cassuto – Due Mondi

.

.

השבוע התחדש האדריכל דוד קאסוטו (נולד ב-1937) בשני מהלכים, שלילי וחיובי. נפתח בחיובי: יצאה לאור מהדורה עברית של הספר המסכם את פועלו המקצועי "דוד קאסוטו: שני עולמות", שחיבר האדריכל יאיר ורון. הספר יצא במקור ב-2017 בשפה האיטלקית ובזכותו (בגרסה האיטלקית) ידעתי על הגשר וכך בסיבוב במעלה אדומים קפצתי לראות גם אותו.

לאורך דרכו המקצועית התמחה קאסוטו בתכנון בתי כנסת כשעל בניין ישיבת קריית ארבע ובית הכנסת אוהל נחמה כתבתי כאן בעבר. אך הוא גם תכנן מגורים, מוסדות חינוך וגשרים. אחד המקומות המיוחדים ביותר שתכנן הוא אולם המבואה בבניין המחלקה לחקר האדם שבאוניברסיטת בר אילן, שמתפקד גם כמו חצר שמאפשרת התבוננות פנימית. לכן כנראה גם נבחר תצלום של אותו מקום להופיע על כריכת הספר.

לקאסוטו יש סיפור חיים יוצא דופן – אביו, הרב נתן קאסוטו, היה הרב הראשי של פירנצה, ולמרות שיכול היה להינצל מהשואה הוא בחר להישאר עם הקהילה שלו ולסיים עמה את חייו. אמו של קאסוטו, אנה, שהיגרה לארץ-ישראל עם שלושת ילדיה, נהרגה זמן קצר לאחר מכן ב"שיירת הדסה". כבר שנים רבות שקאסוטו, תושב ירושלים הוא מראשי הקהילה היהודית-איטלקית שמשמרת משהו מאותם חיי-רוח שנותרו מאחור. הודות למימון שהתקבל מאיטליה פרסם האדריכל יאיר ורון את הספר David Cassuto – Due Mondi. מדוע "שני עולמות"? מסביר ורון: "שני עולמות מתייחס לריבוי הרבדים אצל קאסוטו המיוצגים בספר בשערים – ארכיטקטורה ומחקר, איש ציבור ואדריכל עצמאי, יהודי שומר מצוות ואיש תרבות העולם הגדול. במיוחד מתייחס הספר גם לקשר וליחס של קאסוטו לפירנצה וירושלים המייצגים עבורו נקודות קצה בציר עליו הוא נע כל חייו, הן פיזית והן תרבותית".

המהלך השלילי: ונדליזם בבית הכנסת אוהל נחמה שתכנן קאסוטו בעורפו של תיאטרון ירושלים ובית הנשיא. אני מתקשה להבין כיצד ארגון שעוסק ברוחניות ובערכים, מחליט לנטוש הכל ולפעול באופן בהמי. האדריכל המוערך חי ופעיל, הוא מוכן לתרום מזמנו ומניסיונו, ובכל זאת בוחרים להפנות לו עורף מזלזל.

קאסוטו מספר: "לפני כארבע שנים פנה אליי אינג' עמנואל סומר ז"ל ויחד וללא תמורה גיבשנו פתרון ראוי למעלית בבית הכנסת שהוא בלא ספק איקונה ארכיטקטונית בעיר". לאחרונה ביקר קאסוטו בבניין והופתע לגלות שנוספה מעלית, אך לא כפי שתכנן. לדבריו המעלית שנוספה מפרה את התפיסה האדריכלית של הבניין.

"אני תוהה מאין התעוזה (אם לא לומר החוצפה) לעשות עוול מעין זה?!", הזדרז קאסוטו לכתוב לשרווין פומרנץ יו"ר וועד בית הכנסת ביום חמישי האחרון. "אמת נכון מרגע שבניין נמסר לקהילה אין עוד לאדריכל שום אחיזה בו, אך גם אז יש לאדריכל שייכות תרבותית למבנה שהוא יזם והוא חולל. כיוון שהוכחתי את נכונותי לעזור בתכנון ללא בקשת כל תשלום איני מבין מה הביא אתכם להתעלם לחלוטין מנכונותי לעזור ולהוציא את העגל הזה?".
.

.

20210503_083923

הרמפה מתפתלת וחודרת את המגדל בדרכה אל הקרקע

.

20210503_084203

בטון ופלדה

.

20210503_084134

המסעה דקה בתחתיתה ורחבה בחלקה העליון

.

20210503_084101

במערבולת

.

20210503_084053

בכל צעד נקודת המבט משתנה ויוצרת אצל הולך הרגל מופע שונה של הסביבה

.

20210503_084039

הגשר אינו סימטרי ורק בחלקו המערבי יש רמפה ארוכה

.

20210503_083951

הרמפה יורדת ישר אל הכניסה לבית הספר

.

20210503_084427

גדר גבוהה שהותקנה באי-התנועה מונעת מעבר הולכי רגל ששוקלים לקצר את הדרך

.

20210503_084448

החלק המזרחי חסר את הרמפה הארוכה ומנצל את הבדלי הגובה הטבעיים, כשמדרגות לולייניות מקשרות אל המדרכה שלצד הכביש

.

20210503_084352

מדרגות הבטון מעוצבות כמו פסל בתוך מעטפת מחופה באבן פראית

.

20210503_084404

מדרגות זיזיות מקיפות עמוד עגול ומסיבי

.

20210503_084310

המעקה מורכב מפס מתכת דקיק

.

20210503_084546

לצד הגשר ניצב פסלו של אבנר בר חמא מ-1986, המורכב מעץ מצופה פיברגלס (פוליאסטר) וצבוע באדום

עוד גשרים שכתבתי עליהם:

גשר מחלף גולני

גשר אוסישקין (קיסלוב קיי)

גשר נופים במודיעין (אריה גונן)

גשר הבעל שם טוב ביפו (צבי הראל)

גשר הכרם בעכו (מייזליץ כסיף רויטמן)

גשר הסינמטק בירושלים (נחמיה גורלי)

גשר בשדות רוקח בתל אביב (יעקב רכטר)

גשר בקריית ביאליק (אב אדריכלות נוף ועפרי גרבר)

גשר הפארק הטכנולוגי בבאר שבע (בר אוריין אדריכלים)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amirtlv  ביום 12/08/2021 בשעה 12:35

    אף אישה \ נערה לא תרד במדרגות לולייניות מבטון (בלילה), כשהיא לא יכולה לראות 2 מטר קדימה מי נמצא מולה. מרגישים שהמתכנן גבר.
    וגם לא אוהב גשרים ארוכים כאורך הגלות, ועוד שמכריחים אותי ללכת עליהם.
    שים מדרגות כאלטרנטיבה קצרה לגשר הבלתי מסתיים הזה.

  • shmuel  ביום 12/08/2021 בשעה 14:54

    המדרגות הלוליניות מעניינות, מזכירות מדרגות דומות של קרלו סקרפה בוונציה וטריאסט.
    גם בבית הכנסת אוהל נחמה יש פרטים מעניינים שמזכירים את המאסטר האיטלקי.
    פעם ידעו ממי לקבל השראה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: