סיבוב בבניין סנסור שבכיכר ציון בירושלים

כבר שנים רבות, אולי מאז נוסדה, משמשת כיכר ציון שבמרכז ירושלים כמקום מועדף להפגנות. מדור לדור מתחלף הקהל וגם הדוברים על הבמות והמרפסות. גם עיצוב הכיכר והעסקים שבהיקף התחלפו, אפילו המכוניות הוחלפו במדרחוב בצד אחד וברכבת קלה בצד השני. הדמגוגיה שמשלהבת את ההמון נשארת וכך גם אחדים מהבניינים.

בניין סנסור הוא מהדיירים הוותיקים בסביבת הכיכר. מעל לפתח הראשי לבניין מצוינים בלוח אבן שמות מייסדיו – האחים סנסור ושנת הבנייה – 1929 (MCMXXIX). זהו גם ככל הנראה הגדול והשמור שבבנייני הכיכר. הבניין בצורת מחומש גובל ברחובות יפו, בן-יהודה ולונץ. האדריכל מישל סאמאחה העניק לו חזות אקלקטית ששאבה את השראתה בעיקר מהאדריכלות הקלאסית, כזו שאופיינית לבניינים שהוקמו לאורך הרחובות הראשיים בערי אירופה של המאה ה-19. מדובר במבנה שהוכרז לשימור, ולמרות הניסיונות החוזרים ונשנים להוסיף לו קומות וייעודים – כל התכניות שהוגשו עד היום נדחו והוא נותר כמו שהיה.

ועל כך ברשימה זו.

.

223613799_4721080947921450_6075582080800038727_n

1929

.

20210723_092554

הבניין בצורת מחומש וגובל בשלושה רחובות: יפו, בן-יהודה ולונץ. מבט על בניין סנסור במפגש הרחובות יפו ולונץ. לכיוון לונץ החזית רגועה יותר וחסרה את כל הקישוטים. יתכן והכניסה שנקבעה במקור מכיוון רחוב יפו ובוטלה – היתה מצויה בחנות "טיפניס", היכן שהשלט השחור 

.

20210723_092634

קטע החזית החגיגי ביותר פונה לכיוון כיכר ציון: קשתות, גמלונים, מרפסות, עיטורים וכניסה מרכזית לעסק הבולט בבניין (שמתחלף כל כמה שנים)

.

20210723_093934

עכשיו לא רק העצים מסתירים אלא גם גדרות אטומות שנראות לרגע כמו כאלה של אתר בנייה, אבל בסך הכל מדובר בבמה הגדולה שהוקמה כאן במסגרת אירועים למשיכת קהל

.

20210723_092808

מאז שנטעו עצים בכיכר ציון אז חזית הבניין החגיגית מוסתרת

.

20210723_092700

הכניסה הבולטת בחזית הפונה לכיכר ציון מובילה לחנות הגדולה בבניין. במקור שכנו כאן בתי קפה – אירופה ותפארת. היה כאן גם סניף של בנק לאומי. כיום חנות משקפיים.

.

20210723_092712

מעל לפתח הכניסה נקבעה קשת ובמרכזה לוח אבן אליפטי

.

20210723_092728

שמות יזמי ובעלי הבניין עד 1948 – האחים סנסור. מאז 1948 נגנב הבניין בידי המדינה ונמכר לחברת "הכשרת היישוב" מייסודה של ההסתדרות הציונית שמאז שנות ה-80 היא חברה פרטית

.

.

(1) הערכה

אם בעבר היה בניין סנסור הבולט ביחס לבניינים אחרים בכיכר הודות לעיצובו המצועצע, הרי שהעצים שבחזיתו צמחו ומסתירים אותו. כך גם לבניינים הסמוכים נוספו קומות או שנהרסו ובמקומם נבנו כאלה כפולים בגובהם. שטח המגרש גדול במיוחד, שני דונם שטחו, והוא נושק לשלושה רחובות, כשפאותיו מקיפות חצר פנימית ששטחה היה במקור 600 מ"ר. לחצר זו זלגה פעילות בתי הקפה "אירופה" ו"תפארת" שפעלו בעשורים הראשונים לקיומו בחזית הפונה לכיכר ציון, ולימים הורחב השטח המסחרי של החנות המרכזית (כיום אופטיקנה) על חשבון החצר.

הצנועה מבין חזיתות הבניין היא זו שפונה לרחוב לונץ. לעומתה שאר החזיתות מושקעות במגוון קישוטים. כך למשל בחזיתות אלה תמצאו גמלונים בסיומת העליונה, מקושתים ומחודדים. בסך הכל ישנם חמישה גמלונים: שניים נקבעו בחזית הפונה לרחוב יפו, שלושה לרחוב בן-יהודה ואחד לכיכר ציון. ללונץ עיצב האדריכל חזית פשוטה ונמנע מלהשקיע בגמלונים. חוץ מגמלונים תמצאו בחזיתות (אך כאמור לא זו הפונה ללונץ) מרפסות, פילסטרים – עמודים צמודים לקיר מעוטרים בקווים אנכיים, חריצים אופקיים המדגישים את שורות האבן בקומת המסד וגם אבנים משוננות (אלה מופיעות גם בלונץ) – תערובת של סגנונות.

האדריכל דאג למרכז את המבט בכל זוית שתסתכלו על הבנין, ויש לבניין מספר של מרכזים. הבולט שבהם הוא זה שבחזית הפונה לכיכר ציון ובמרכזה כניסה מעוטרת במיוחד וכזו שאליה ממוקד המבט. כניסה זו מובילה רק לבית המסחר שבקומת הקרקע. תחילה אכלס בתי קפה, בהמשך סניף מרכזי של "המשביר לצרכן", אחריו הגיע סניף של בנק לאומי וכיום חנות אופטיקה.

אזור זה של העיר מתאפיין בעיקרו במשרדים ומסחר, גם קצת מלונאות. כמעט ולא גרים כאן. בדיוק כפי שהיה כשהוקם הבניין לפני יותר מ-90 שנה, גם היום מאכלס בניין סנסור מסחר בקומת הקרקע ומשרדים בשתי הקומות העליונות, ישנה גם קומת מרתף חלקית מתחת לאגף הפונה לרחוב יפו.

.

D561-055 EDITH KATCOFF 1950

1950: אחרי "קפה אירופה" הגיע "קפה תפארת" (צילום: EDITH KATCOFF, לע"מ)

.

.

עורכי הדין שולטים בבניין כבר מימיו הראשונים, אך תמצאו כאן גם את משרד האדריכלים של גיורא סולר, מרכז תרבות קוריאני וגם בית כנסת. בין עורכי הדין הראשונים שבחרו לפתוח בו את משרדיהם היה דב יוסף שהיה חבר כנסת ושר במשך קרוב לעשר השנים הראשונות למדינה ורוזה גינוסר (גינצברג) שהיתה עורכת הדין הראשונה שהוסמכה בארץ (לאחר מאבק קשה).

בעשורים האחרונים השתנה הבינוי המקיף את כיכר ציון – שניים מהבניינים נהרסו ואת מקומם תפסו מבנים שהגיעו גם ל-24 קומות, ולמבנה היסטורי נוספו קומות והוא כעת מתנשא לגובה של שבע קומות. בצד הזה של רחוב יפו נותר בית סנסור הנמוך שבחבורה. מצדו הצפוני של רחוב יפו נותרו המבנים בני קומה או שתיים. אלא שבשונה מכל אותם מבנים, בבית סנסור הוכיחו היזמים והאדריכל את היכולת ליצור מבנה מונומנטלי וגדול שמהווה בלוק עירוני, מהלך נדיר בבנייה העירונית במקומנו, ומכאן גם חשיבתו של בניין סנסור במרקם העירוני הירושלמי.

.

ybz_0100_144

שנות ה-50: כשכיכר ציון ורחוב בן-יהודה היו סואנים (אלבום גלויות מארץ ישראל ומחו"ל, ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי, יד יצחק בן-צבי)

.

.

(2) תולדות

את הבניין יזם התעשיין הפלסטיני מישל סנסור, לאחר שרכש מגרש גדול יחסית לסביבה, שני דונם שטחו. עד אז שכן בשטח זה "גן אנטימוס" שאותו החזיקה הכנסייה היוונית. שנים אחדות קודם לכן הושלמה הכנת התכנית לסביבה, וכך הותוו הרחובות בסביבה, שעד אז לא היו כלל קיימים.

ייחודו של המגרש לבד ממיקומו לצד שני רחובות ראשיים וכיכר עירונית מרכזית, הוא גם במיקומו בקצה "המשולש הירושלמי" – מתחם בצורת משולש המורכב מקבוצת מבנים השוכנים בין הרחובות הראשיים של מרכז ירושלים – יפו, בן-יהודה והמלך ג'ורג'. אותו "משולש" היה בעבר הרחוק שם דבר בעיני הירושלמים, ומשהו על חשיבותו ניתן ללמוד מאזכורו בספר "שלושה ימים וילד" מאת א. ב. יהושע: "אתה הולך במרכז העיר, בצומת הרחובות, במשולש הקטן חד-הזווית, וכאן צפוי לך שתפגוש את כולם. לא תימלט מידי איש". האדריכל דוד קרוינקר גם הקדיש לאותו "משולש" וסביבתו ספר שלם – "המשולש הירושלמי – ביוגרפיה אורבנית" (כתר, 2011).

בשנת 2014 ערך האדריכל גיורא סולר את תיק התיעוד לבניין, ובמסגרת זו הוא גילה כמה פרטים חדשים על הבניין והדמויות שהיו מעורבות בתולדותיו. משפחת סנסור רגילה היתה להזמין את האדריכל מישל סאמאחה לתכנן את המבנים שהקימה. אין פרטים ידועים על סאמאחה למעט העובדה שהיה אדריכל לבנוני. יחד עמו הוזמנו גם בני משפחתו שהחזיקו בחברה קבלנית והם אלה שביצעו את מלאכת הבנייה. ברחוב רחל אמנו מצוי בית המגורים של משפחת סנסור וגם אותו תכנן סאמאחה ובנתה משפחתו.

.

0449_491

1929: צילום קבוצתי של קבוצת הבנאים וברקע בניין סנסור בבנייה (אלבום גלויות מארץ ישראל ומחו"ל, ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי, יד יצחק בן-צבי)

.

.

תכנית הבניין התבססה על מסדרון היקפי ורחב, שמשני צדיו מאורגנים החדרים. שני גרמי מדרגות מקשרים בין שלושת הקומות בצמוד לכניסות שנקבעו מכיוון הרחובות בן-יהודה ולונץ. המדרגות המקושרות לכניסה לרחוב בן-יהודה מפוארות במיוחד – הן מתחילות במהלך אחד המטפס אל חלון גבוה שמאיר את האולם, ממנו מתפצלים לשני מהלכים המטפסים אל הקומה הראשונה. משם חוזר מהלך אחד המטפס חצי קומה ושוב מתפצל לשני מהלכים, כך עד לגג. פרטי המדרגות כמו המעקה, מאחז היד והמדרגות עצמן לא מרשימים או מושקעים במיוחד, אך המהלך יוצא דופן ומותיר רושם שמעטים מחדרי המדרגות בארץ מותירים, ורק בשבילו שווה לבקר בבניין.

רחוב יפו נותר כיום ללא כניסה לבניין, אך כן תמצאו באגף זה גרם מדרגות שמקשר בין שתי קומות המשרדים. מדרגות אלה הן "שריד" לכניסה שלישית שפנתה לרחוב יפו, אך זו בוטלה לטובת שטח מסחרי נוסף (בדקתי ובחזית של רחוב יפו קשה לזהות רמז לכניסה, אך עם זאת בחזית הדופן הפנימית הפונה לחצר הפנימית ניתן לזהות שריד לפתח רחב).

סנסור הקים בבית לחם מפעל לסיגריות ומלחמת העצמאות תפסה אותו בהפתעה. "בוקר אחד, אתה יודע איך זה היה אז, נסגרה הדרך מבית לחם לירושלים. נשארתי בבית לחם. הבניין נשאר אצלכם", סיפר סנסור לתום שגב ב-1969. כפי שנהגה המדינה בנכסי הפלסטינים, גם בית סנסור עבר לבעלות המדינה, שמצדה החליטה ב-1956 למכור אותו ללא מכרז לחברת "הכשרת היישוב" – בשעתו חברה של ההסתדרות הציונית, ומאז שנות ה-80 חברה פרטית.

לאחר מלחמת ששת הימים ניסה מישל סנסור להשיב לידיו את נכסיו. הוא פנה לעו"ד שלמה תוסיה-כהן שמשרדו שכן בבניין, אך המדינה סירבה להשיב את הנכסים. "אני מתפלל לימים טובים יותר", גילה סנסור לשגב באותה שיחה ב-1969, "ואין לי ספק, יום יבוא ורכושי יוחזר לי. ממשלת ישראל תבוא אלי ותאמר לי, הא לך חוואג'ה סנסור הבניין שלך. ובינתיים אני מתפלל. וגם חולם".

הבניין התייחד בפאר חזותו ולכן מכל הבניינים בסביבה היה זה הוא שהעניק את שמו לראשונה לכיכר, כך מספר סולר בתיק התיעוד שהכין, ובמשך השנים הראשונות נקראה הכיכר "כיכר סנסור". אלא שמעמדו הציבורי של "קולנוע ציון" היה גבוה מזה של בניין המסחר והמשרדים ולבסוף נקראה הכיכר על שמו "כיכר ציון" וכך היא קרויה עד היום.

ב-1950 יצא בישראל לאקרנים בבתי הקולנוע הסרט הישראלי הראשון באורך מלא, "הפוגה" שמו והוא עסק ברומן המתחרש בעת קרבות מלחמת העצמאות בירושלים. כמה מהסצנות בסרט צולמו בבניין סנסור. ואם כבר מזכירים את עולם המשחק, אז השחקן המנוח ז'אק כהן הידוע במיוחד הודות לתפקידו בסדרה "המסעדה הגדולה", החזיק בבניין משרד בו שיכן את הסוכנות שבבעלותו להפצת עיתונים.

לאחר קום המדינה המשיך האזור להוות את מרכז העסקים של ירושלים הקטנה, אך המבנים עצמם הוזנחו. בעקבות זאת, פנתה עיריית ירושלים למהלך לא שגרתי והחליטה לבטל את תנועת המכוניות בחזית הבניין וכן לאורכו של רחוב בן-יהודה והפיכתם למדרחוב וכיכר ציבורית.

.

D403-091 זולטן קלוגר 1935

1935: הבניין במלוא תפארתו כשבחזיתו פעל "קפה אירופה" – כיום פועלת בשטחו חנות משקפיים (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

D818-019 עמוס בן גרשום 2003

2003: שולחים את הילדים להפגין (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

.

.

(3) שינויים

לאורך השנים הוגשו לעירייה הצעות לתוספת קומות לבניין. האדריכלים הירושלמים שהוזמנו להגיש את הצעותיהם נזהרו בכבודו של הבניין ודאגו להציע תוספות הנבדלות באופן מובהק מאופיו המקורי של הבניין. בשנות ה-60 הציע האדריכל אוטו הופמן תוספת של שתי קומות בעיצוב מודרני ונקי מקישוטים. בשנות ה-80 הציע האדריכל גוסטבו ליבסון תוספת שגם היא הסתפקה בשתי קומות והתאפיינה בצורה משופעת שנראתה כמו תוספת של גג משופע לבניין המקורי שגגו המקורי שטוח.

ב-2014 ניסתה חברת "הכשרת היישוב", בעלת הנכס, לאשר תכנית ששילשה את גובהו. המטרה היתה להקים מלון של 114 חדרים וכן דירות מגורים זעירות של 45 מ"ר על גבי הבניין. האדריכל פטר קינן תכנן את התוספת ואדריכל השימור גיורא סולר שימש כיועץ. לפי תכנית זו נותר הבניין שלם, כשמשטח החצר צמחה התוספת כמו פטרייה, ורק לאחר שצמחה לגובה של קומה מעל לבניין הקיים התרחבה וצמחה לתוספת של שש קומות. הוועדה המקומית אשרה את התכנית, אך הוועדה המחוזית דחתה את התכנית. "הוועדה סבורה כי בניין חשוב זה, בראייה היסטורית אדריכלית ואורבנית כאחד, ראוי שיירשם ברשימת המונומנטים של העיר ירושלים, שבו לא מתאפשרת בנייה כלל", כך נכתב במסמך ההחלטה.

.

צילום מסך 2021-07-26 230737

2015: החלטת הוועדה המחוזית

.

.

"תוספת לבניין כזה היא שאלה גדולה", עונה לי סולר כשאני שואל אותו האם יש מקום לתוספת לבניין סנסור יוצא הדופן. "אני חושב שבמקרה של בניין סנסור השיקול הוא עירוני. היום לכל אורך הרחובות בן-יהודה ויפו עולים שמונה או תשע קומות. ואם לא בונים את התוספת ישירות על הבניין, כי מדובר בבניין בעל חזות כמו מקדש ויש לו קצה, ואם יוצאים מהחצר שבמרכז עם אדריכלות טובה אז אפשר. בהצעה שהגיש פטר קינן החזיתות היו מאד מוזרות, הן הבליטו את החדש וגנבו את ההצגה".

"אני עכשיו עוסק הרבה מאד בתכניות להתחדשות עירונית", ממשיך סולר, "ומגלה שזה נושא שעולם השימור לא מספיק חשב עליו. עד היום בעיקר חשבו על המבנה הבודד, אבל עכשיו כל הזמן מדברים שתוך כמה שנים תוכפל האוכלוסייה ואין ברירה אלא לצופף את הבנייה ולעלות לגובה. אז מגיעים למצב שבו רוצים למחוק מרקמים ותקופות בנייה שלימות. בחדרה למשל אני עובד עכשיו במרכז העיר, שם רוצים למחוק את הכל ואני אמרתי בואו נשמור לפחות על החזיתות של כל הבינוי משנות ה-50 שקיים שם ונשלב אותן בבינוי החדש. עולם השימור צריך לחשוב אם רוצים לשמור על צביון או להמשיך ולחשוב על המבנה הבודד".

.

D1037-093 משה מילנר 2008

2008: בתי קפה כבר אין כאן, ובמקומם פעל בנק לאומי. כיום פועלת בשטחו חנות משקפיים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

20210723_094120

במפגשי הרחובות (כאן בן-יהודה נפגש עם לונץ) החזית מתעגלת. בסך הכל ישנן חמש צלעות לבניין שמקיף חצר פנימית

.

20210723_094220

לבניין יש כיום שתי כניסות: זו שמכיוון רחוב לונץ הצדדי היא רחבה אך מובילה לחדר מדרגות יחסית פשוט. 

.

20210723_094203

במרכז הכניסה התמקמה החנות "יוסי" שצמצמה את שטח הכניסה לבניין

.

20210723_093335

מדרגות מרווחות אבל פשוטות

.

20210723_094047

בחזית הפונה לרחוב בן-יהודה מצויה הכניסה השנייה שמודגשת בגג באמצעות גמלון ועמודים היורדים אל מרפסות בקומה הראשונה.

.

20210723_094036

הכניסה לא מרווחת כמו זו שברחוב לונץ, אך היא מובילה לאחד מחדרי המדרגות המרשימים שנתקלתי בהם

.

20210723_092843

החנויות מפנות חזיתות גם למעבר שמוביל למדרגות

.

20210723_092922

שלטי העסקים שבבניין: עורכי הדין שולטים

.

20210723_092857

גרם מדרגות מרכזי מוביל לפודסט שממנו מתפצל הגרם לשניים וממשיך לטפס אל הקומה הראשונה

.

20210723_092908

מדרגות רחבות במיוחד. 

.

20210723_092932

המעקה פשוט ומסתיים במאחז יד מעץ.

.

20210723_092936

מבט למטה

.

20210723_093000

ומבט למעלה

.

20210723_093038

המסדרון כבר לא היקפי אלא הוא קטוע. בקומה הראשונה זהו משרד עורכי דין שקוטע את הרציפות

.

20210723_093712

המרצפות הן טראצו פשוטות יחסית ובכמה דוגמאות

.

20210723_093759

החלונות הגבוהים והרבים שפוכים אור שמש על המדרגות לכל אורך שעות היום

.

20210723_093704

בקומה השנייה המסדרון פתוח בקטע שסום בקומה הראשונה, אבל הוא חסום בחלק אחר

.

20210723_093632

מבט למטה

.

20210723_093720

המרצפות בסגנון דמקה

.

20210723_093610

שטח החצר מגיע ל-600 מ"ר

.

20210723_093822

החצר מכוסה במשטחי בטון אבל מוזנחת ואינה בשימוש

.

20210723_093032

המסדרון ההיקפי

.

20210723_093054

מידי פעם נפתח אל החצר הפנימית ומואר באופן טבעי

.

20210723_093255

יתכן והדלת הזו מקורית, היא כוללת בחלק העליון פתח אוורור שנועד לאפשר תנועת אוויר אל כל שטחי הבניין. כיום כל הפתחים האלה סגורים והאוורור מבוצע על ידי מזגנים

.

20210723_093551

דלת נוספת שנותרה כנראה מקורית

.

20210723_093345

תמצאו פה מרכז תרבות קוראני

.

20210723_093539

וגם בית כנסת

.

20210723_093205

וגם את משרדו של האדריכל גיורא סולר שבו הוא שותף עם בנו האדריכל דרור סולר

תודה לאדריכל גיורא סולר ולמרוה בלוקה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שביט  ביום 27/07/2021 בשעה 11:20

    ואחר כך ישראלים מתפלאים שהם לא מצליחים לקבל לידיהם נכסים של הסבתא והדודה שנשארו בפולין אחרי המלחמה … תשאלו את הפלסטינים העניקו במתנה אלפי מבנים למדינת ישראל…

  • נעה קינן  ביום 28/07/2021 בשעה 7:36

    התוכנית של אדר׳ פטר קינן נתנה המון כבוד לבניין המקורי, חידוש אינטיליגנטי שנותן מקום לעבר ולמורשת של הבנין. בארץ נוהגים או להרוס ולבנות מפלצות, או להקפיא על השמרים ולהפוך למוניומנט קפוא. חבל שלא שמת תמונה של ההדמייה.

  • שאול כוכבי  ביום 30/07/2021 בשעה 12:14

    סקירה יפה של אחד המבנים המעצבים של 'ירושלים הקטנה' שלפני ששת הימים וגם לאחריה.
    ז'אק כהו המוזכר בכתבה, בעלים של סוכנות הפצת עתונות, היה שכן למשרד של המערכת הירושלמית של 'על המשמר' – בשנות ה-60 ואף לפני כן. כתבים מפורסמים שעבדו שם היו גבריאל שטרן ואמנון קפליוק המזרחנים ויצחק שור כתב הכנסת והחינוך. השכנות הטובה של כהן ואנשי 'על המשמר' עזרה לכהן לקבל את אולם 'צוותא' עבור חזרות להצגות/מופעים של להקת התיאטרון הראשונה בה שיחק ז'אק כהן [תיאטרון אימפרוביזציה].
    שאול כוכבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: