סיבוב במגדל המים באשקלון בתכנון דב כרמי וג'ק ברנט

★ רשימה מספר 1,000

בין סיבוב בתחנה התת-קרקעית בתל אביב ובין סיבוב בתחנה המרכזית של אשקלון, קפצתי לראות את מגדל המים המתנשא מאז 1954 בקצה שכונת אפרידר שבאשקלון. למרות שהעיר צמחה לגובה בעשור האחרון, מגדל המים עדיין בולט מחלקים רבים בעיר, ולמרות ההזנחה שמבני בטון סובלים מהם לרוב, מגדל המים הזה נשמר לכל אורך השנים בידי חברת "מקורות", הודות לתפקודו הרציף כחלק ממערכת אספקת המים העירונית ולכן ניתן להתרשם ממנו יחסית כפי שהאדריכל רצה (גם אם המבנה מוקף גדר ולא נגיש לציבור).

מגדל המים הוקם כחלק מתכנון המרכז השכונתי של "אפרידר" (הם אמנם מרוחקים זה מזה, אבל בוצעו באותה מסגרת), בידי האדריכלים דב כרמי וחבר אדריכלים וג'ק ברנט. המגדל מתייחד בכך שהוא מבנה התשתית היחיד ככל הידוע לי שתכנן כרמי, וסביר להניח שגם ברנט.

ועל כך ברשימה זו.

.

220378386_4709003949129150_8002010532018213085_n

1,000

.

.

בעבר פורסם מגדל המים באשקלון בכמה ספרי אדריכלות וכתבי עת, אך פרסומים אלה כללו רק תצלומים ולא טרחו להתעכב עליו. גם בספר "אבא שלי, דב כרמי" (הוצאת בבל, 2018, עליו כתבתי כאן), שפרסמה האדריכלית עדה כרמי-מלמד, בתו של האדריכל, מופיע המגדל בכמה תצלומים אך ללא התייחסות בטקסט (עמ' 115-112). קפצתי שלשום לכרמי-מלמד והיא ספרה לי שלמעט אותן ארבע תמונות שפורסמו בספר (ולא ידועה זהות הצלם), אין ברשותה מידע נוסף על המבנה, גם לא תכניות.

.

20210618_152824

המגדל ניצב לצד רחוב העצמאות ולצד בריכת מים של "מקורות"

.

20210618_152627

המגדל ניצב בקצה של גינה ציבורית גדולה הקרויה על שמו של מסדר הבונים החופשיים

.

20210618_152127

המגדל והבריכה

.

.

תולדות

מגדל המים נבנה במסגרת הקמת "אפרידר", השכונה שקמה בין השנים 1954-1949 והיתה השכונה הישראלית הראשונה במה שהפך ב-1955 לאשקלון, לאחר איחודן של אפרידר ומג'דל. לעומת אפרידר האקסלוסיבית והמודרנית, הורכבה מג'דל בעיקר משרידי בתי העיירה הפלסטינית אל-מג'דל בה ביצע הצבא הישראלי טיהור אתני בין השנים 1950-1948.

אפרידר נוסדה כיוזמה של קבוצת משקיעים יהודים דרום-אפריקאים, שגם לקחו על עצמם את תכנון הפרויקט. לצורך התכנון הוזמנו כמה אדריכלים יהודים דרום-אפריקאים ובהם האדריכל ג'ק ברנט (Jack Barnett, 1996-1924) שקיבל לתכנן את המרכז האזרחי של השכונה. משרדו של דב כרמי (1965-1905) נבחר כמשרד מקומי שיפעל במשותף עם ברנט.

שני הפרויקטים היחידים שתכנן ברנט בישראל היו בשכונת אפרידר – המרכז האזרחי ומגדל המים, וכאמור בתכנונם השתתף כרמי. ברנט תכנן גם בית-כנסת בשכונה, אך זה לא נבנה. באותה עת היה ברנט בסוף שנות ה-30 לחייו ולצורך העבודה, עבר להתגורר עם רעייתו למשך שנתיים בשכונה עצמה. בתום הפרויקט שבו בני הזוג לקייפטאון, עיר הולדתו, ובה פתח משרד אדריכלים עצמאי. ברנט היה דמות פעילה באיגוד האדריכלים הדרום-אפריקאי, עסק במקביל בהוראה אקדמית והיה גם פעיל פוליטית. בעקבות פעילותו הפוליטית והתנגדותו למשטר האפרטהייד נעצר ונכלא ב-1960 למשך תשעה חודשים בבית סוהר. אך עם זאת, זכה ברנט להצלחה והערכה מקצועית ובמיוחד הודות לתכנון תיאטרון בקסט (Baxter Theatre, 1977).

.

בג54

1954: ראש הממשלה דוד בן גוריון מבקר בשכונת אפרידר וברקע מגדל המים. לצדו מנפנף בידו ד"ר יחזקאל זונאבנד, ראש המועצה המקומית אשקלון (באדיבות עופר עידן)

.

.

הבחירה בכרמי שהיה מבוגר מברנט בעשרים שנה ובאותה תקופה פעל במסגרת יוצאת דופן של קואופרטיב בו היו שותפים עובדי משרדו, יתכן ובאה מהערכה ופרסום הודות לבתי הדירות שתכנן בתל-אביב. מבני ציבור משמעותיים באותה עת טרם הספיק כרמי להשלים. רק במהלך ולאחר הקמת אפרידר השלים את מבני הציבור המפורסמים שתכנן, כשהבולטים שבהם אלה בית הוועד הפועל של הסתדרות העובדים ברחוב ארלוזורוב וכן היכל התרבות (בשיתוף זאב רכטר). אך יותר סביר להניח שהבחירה בכרמי באה בעקבות אחד מעובדיו-שותפיו – מלכיאל קוטולוביץ (2015-1922), אדריכל יליד דרום-אפריקה שהיגר לישראל והצטרף למשרדו (כפי שמציינת זאת ד"ר איילה לוין במאמר שפרסמה לאחרונה ועוסק בתכנון אפרידר בתחילת שנות ה-50).

מעטים מגדלי המים שתוכננו בידי אדריכלים. לרוב נמסרו אלה לתכנון מהנדסים. כרמי-מלמד מציינת שבמסגרת משרדו של אביה פעלו לאורך השנים מהנדסים, תחילה היה זה מארק פינטל ובמקביל ואחריו היה זה פנחס ברוש. בכל מקרה, בתקופה שבה נבנה מגדל המים היו שני מהנדסים אלה חלק מצוות המשרד.

.

20210618_151837

את החולות והצמחייה הים-תיכונית הפראית מחליפה כיון צמחייה זרה

.

20210618_152240

המגדל שהיה מופת של עבודת בטון חשוף, נצבע כולו בגוון אחיד

.

20210618_152002

ויש גם מלא מצלמות. המדרגות הלולייניות מציצות מבעד לסבכת הבטון

.

.

הסביבה

בשנותיו הראשונות ניצב היה המגדל בין חולות ושיחים שטרם נכבשו בקצה שכונת אפרידר. עד לשנות ה-90 ניתן היה לטפס במדרגות אל מרפסת התצפית שנקבעה מתחת למיכל המים וממנה להשקיף אל הנוף הסובב. לימים הופקעה הנגישות מהציבור לאחר שחברת "מקורות" הקימה לצדו בריכת מים וגדר היקפית נמתחה סביב למתחם. ברבות השנים נצבע המגדל באפור ונאטמו הפתחים המרווחים בין העמודים. לצד המגדל ניטעה בגינה ציבורית חורשת עצי אורן, ובתי מגורים הוקמו בשטח הסמוך למגדל שנותר לכל אורך השנים פתוח.

אתעכב על אותם בתים שנבנו למרגלות המגדל: בתי שכונת אפרידר הוותיקים הם כמעט כולם בתים צמודי-קרקע. הבתים עצמם צנועים ומוקפים בגינות מטופחות, כשעצים רבים שנטעו בכל גינה יוצרים לשכונה הילה ירוקה. לעומת אלה, נבנו לאחרונה למרגלות השכונה ומגדל המים בתים צמודי-קרקע חדשים. לאורך הרחובות העירייה לא טרחה לטעת עצים, והמרצפות בגוון ורוד שולטות. אלא שלעומת הבתים הוותיקים, אלה החדשים מתאפיינים במיעוט שטחי גינון. במקומם תמצאו חצרות מרוצפות ולפעמים גם בריכות שחייה קטנות. עיצוב חזיתות הבתים נועד להדגיש את עושרם הספק אמיתי ספק מדומה של בעלי הבית.

.

.

20210618_153033

באחד הבתים הוותיקים הסמוכים למגדל המים פרקו את הגג ונותר רק השלד

.

20210618_152245

מרפסת תצפית ממוקמת מתחת למיכל המים

.

20210618_152319

כיום ניתן רק לתצפת על מרפסת התצפית שנותרה מיותמת

.

WhatsApp Image 2021-07-21 at 18.54.56

1954: בודד על הגבעה (באדיבות האדריכלית עדה כרמי-מלמד)

.

WhatsApp Image 2021-07-21 at 18.54.56 (1)

1954: המגדל נראה כמו מרחף מעל לקרקע והנוף נשקף דרכו. בשלב מאוחר פתחים אלה נאטמו והמגדל הוקף גדר המונעת גישה חופשית (באדיבות האדריכלית עדה כרמי-מלמד)

.

ערכים

שלושה ערכים במגדל המים מרשימים את האדריכלית עדה כרמי-מלמד, ואותם היא מפרטת תוך שהיא משווה אותם לאדריכלות העכשווית:

(1) עבודת הבטון: "האם אלה פריקסטים (יחידות סטנדרטיות מתועשות המיוצרות במפעל ומובלות לאתר שבו הן מורכבות, מ"י) או שמא יצקו אותם באתר? לא נראה שאלה פריקסטים כי הם רציפים ולכן אני חושבת שהכל יצוק במקום. היום אי אפשר לעשות כזו מעטפת – אין כבר את הפועלים שיודעים לעשות תבניות כאלה שהבטון יוצא כמו שצריך. מלאכת היד שהיתה חלק בלתי נפרד ממלאכת הבנייה הולכת ונעלמת. הבנייה כיום כולה מורכבת מפאנלים שמובאים מהמפעל לבניין, אין יותר את הקירות המאסיביים שיש להם ביטוי בחזית כי הכל מורכב מאותם פאנלים. כשמלאכת היד יוצאת מתהליך הייצור והבנייה, אז הטכנולוגיה משתלטת והיא שקובעת את השפה של החומרים ושל העיצוב. במגדל המים הלוברים (מערכות הצללה, מ"י) מלווים את העמודים שמדגישים את הגובה של הבניין והתוצאה מאד יפה".

בספר "אבא שלי, דב כרמי" קישר מיכאל גורדון, מעצב הספר, בין מגדל המים ובין בית הוועד הפועל. קיים דמיון בין המבנים למרות שמגדל המים הוא מבנה תשתית קטן ובודד ולעומתו בית הוועד הפועל הוא מתחם ועוד כזה ייצוגי שמורכב מקבוצה של מבני משרדים וגן. בשניהם מופיעים אלמנטי מערכות הצללה דומים, "רקמת בטון מחוררת", כשבמגדל הם מקבילים לפני החזית ובבית הוועד הפועל הם מצטלבים. במגדל מציצים מבעדם המדרגות הלולייניות והרקיע ובבית הוועד הפועל ניבטים מבעדם מסכי הזכוכית של חלונות המשרדים. במגדל העמודים יוצרים מקצב בעוד שבבית הוועד הפועל רשת מערכות ההצללה הם אלה שיוצרים את המקצב. בשניהם גם מופיעים לצד האווריריות שיוצרים מערכות ההצללה אותם משטחים אטומים ומסיביים שמזכירה כרמי-מלמד בהמשך:

.

WhatsApp Image 2021-07-21 at 18.54.57

1954: סבכת הבטון מורמת מהקרקע והחוץ חודר אל הפנים (באדיבות האדריכלית עדה כרמי-מלמד)

.

.

(2) חלוקת החזית: "היום הלוברים חזרו לאופנה, אלא שהם מופיעים בבניינים החדשים לכל אורך וגובה החזית. מלמטה ועד למעלה החזית כולה היא אותו הדבר, אין מיקוד של המבט וכשאין מיקוד של המבט אז אין מרכז בתכנית. במגדל המים הלוברים מופיעים רק בחלק מחזיתות המגדל, כשבחלק התחתון ובחלק העליון החזית נפתחת ורק העמודים האנכיים מופיעים, ולעומת אלה, הקצה העליון הוא אטום לגמרי ובו מודגשת צורת המתומן של המגדל".

(3) יחסי פנים וחוץ: "המגדל מרחף, כל הקרקע נכנסת לבניין ואין מה שחוצץ בין הנוף החיצוני ובין הנוף הפנימי. המדרגות הן המשך רציף של הקרקע שממשיכה דרכן עד לרקיע. אם המדרגות לא היו זיזיות אלא סגורות בתוך מעטפת, אז כל אותה רציפות והמשכיות לא היתה מתקיימת. אלה מדרגות של אבא שלי והן חזרו והופיעו בעבודות מאוחרות יותר של המשרד – כמו בבית אל-על (ברחוב בן-יהודה 32 בתל אביב), בית אילה זקס (בשדרות בן-גוריון 13 בתל אביב) ובית אברהם קליר (ברחוב יוסף צבי 41 ברמת גן)".

.

WhatsApp Image 2021-07-21 at 18.54.57 (1)

1954: המדרגות ממשיכות את החוץ ומלוות את המבקר אל-על, כשסבכות הבטון יוצרות משחקי אור וצל המשתנים לכל אורך שעות היום (באדיבות האדריכלית עדה כרמי-מלמד)

.

WhatsApp Image 2021-07-21 at 18.54.57 (2)

1954: מדרגות זיזיות פתוחות דומות חזרו והופיעו במבנים נוספים שתכנן דב כרמי בהמשך, כמו בית אל על ברחוב בן-יהודה בתל אביב, בית אילה זקס בשדרות בן-גוריון בתל אביב ובית אברהם קליר ברחוב יוסף צבי ברמת גן (באדיבות האדריכלית עדה כרמי-מלמד)

.

.

20210618_152031

רקמת בטון מחוררת

.

20210618_152321

גם בבית הוועד הפועל השתמש כרמי בשבכת בטון, אלא ששם היא הגנה על שכבת תחתונה יותר של חלונות זכוכית, וכאן השבכה עוטפת את פנים המבנה שהופך למעין פסל ובו משחק של פנים וחוץ

.

20210618_152254

השמים מציצים בעומק המבנה

.

20210618_152323

רשתות נגד יונים

.

20210618_152309

שלט

.

20210618_152428

מבט על המגדל מכיוון הגינה הציבורית.

.

20210618_152550

אורנים

.

תודה לאדריכלית עדה כרמי-מלמד, עופר עידן, אדריכל ד"ר איתן קרול

רשימות נוספות על אשקלון:

מלון הולידי אין כיום הרלינגטון אשקלון (יעקב ואמנון רכטר)

מתחם מגורים ברחוב הטייסים (אריאל מייזליץ)

קולנוע רחל – נהרס (שולמית ומיכאל נדלר)

התחנה המרכזית אשקלון (נחום שני)

המרפסות הקופצות (נחום זולוטוב)

שיכוני זולוטוב (נחום זולוטוב)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: