סיבוב על ספר חדש העוסק באור שבמשכן לאמנות בעין חרוד

ישנם מבנים שזכו להערכה מצד אדריכלים, אך פחות לפרסום. אחד מהם הוא המשכן לאמנות על שם חיים אתר שבקיבוץ עין חרוד מאוחד. המבנה שהיה לבניין מוזיאון האמנות הראשון שתוכנן לייעודו בארץ, הוקם בשלבים בשנות ה-40 וה-50 בתכנונו של האדריכל שמואל ביקלס ופועל ברציפות כבר שמונה עשורים.

בשלושה מרכיבים התמקד ביקלס בבואו לתכנן את המוזיאון ואלה העניקו לו את ערכו האדריכלי: (1) שימוש בתאורה טבעית באולמות התצוגה ותשומת לב ייחודית לאופן החדרת קרני שמש לכל אחד מהאולמות. (2) תכנית בינוי המאפשרת את המשך צמיחת המוזיאון תוך הוספת מגוון של אגפים מבלי לפגוע בעיצובו ותפקודו הכללי. (3) ניסוח מקדש חילוני על מרכיביו השונים.

כעת פרסם המוזיאון את הספר-קטלוג "סוד האור – אדריכלות האור במשכן לאמנות", המנסח אולי לראשונה את קורותיו ואיכויותיו של הבניין, ומתעד את תערוכת המיצב שערך דוד בהר פרחיה לפני ארבע שנים במוזיאון.

ועל כך ברשימה זו.

.

‏‏212453086_4662115767151302_7370279545586970814_n - עותק

אור יומי

.

עין חרוד

לעין חרוד

.

D271-033

1964: הכניסה למשכן לאמנות ובאופק הר הגלבוע (צילום: לע"מ)

.

DSC00702

הכניסה למשכן לאמנות היא ממערב. בשונה מבתי הקיבוץ המופנים כולם בזווית לשושנת הרוחות מסיבות אקלימיות, המשכן בנוי על הציר באופן מדויק

.

DSC04373

החזית המערבית היא תלת-ממדית בדומה למבני ציבור רבים שתכנן האדריכל שמואל ביקלס

.

IMG_5603

המעבר המרכזי במוזיאון המקבל את פני הבאים ומקשר אל עומק הבניין

.

DSC00661

סבכת בטון מסננת קרני שמש ישירות הבאות מדרום וחוצצת בין המעבר ובין חצר פנימית

.

IMG_5602

2013: עדיין אפשר למצוא את פסל השומר העטוף שיצר יובל דניאלי (וכיום מונח מתחת למדרגות בעורף הבניין)

.

.

יש כמה מוזיאונים בארץ שאני אוהב לבקר בהם והמשכן לאמנות בעין חרוד הוא אחד מהם. מוזיאון ישראל בירושלים ומוזיאון תל אביב הם השניים האחרים, הם אמנם גדולים ממנו פי כמה, אבל מבחינת העניין של הבניין הוא מתחרה רציני. האדריכל שמואל ביקלס תכנן אמנם שני מוזיאונים נוספים בהמשך דרכו – בקיבוצים לוחמי הגטאות שבגליל המערבי (בית לוחמי הגטאות, 1959) ובפלמחים שמדרום לראשון לציון (מוזיאון בית מרים – הים ומלואו, 1969), אך המשכן לאמנות עולה עליהם.

בין שנות ה-30 וה-60 ייסדו בקיבוצים כ-50 מוזיאונים, כך טוענת גליה בר אור בספרה "חיינו מחייבים אמנות" (אוניברסיטת בן גוריון, 2010). מוזיאונים אלה התמקדו בארכאולוגיה, באמנות ובשואה ושיקפו את רוח הזמן ואת החשיבות שהוענקה לכינון זהות לאומית. בקיבוץ עין חרוד כבר בשלב מוקדם דובר על הקמת מוזיאון לאמנות, ובר אור בספרה מציינת כי בכתביהם של ראשוני עין חרוד הצטיירה דמותו של האמן היוצר "בהקשרים דתיים כמעט, חדורת דבקות והשראה". כך לדוגמה, בשנות ה-30 כשבעין חרוד עוד לא נהנו משגשוג כלכלי, אישרו החברים לחברם חיים אתר, אמן ומייסד המשכן לאמנות, לנסוע פעמיים לפריס במטרה להשתלם באמנות וכן להשיג יצירות לאוסף המוזיאון שנוסד ב-1937 בצריף עץ.

רעיון "הקבוצה הגדולה" היה אחד מהמניעים להקמת מוזיאון לאמנות. בעין חרוד לא ראו בקיבוצם כפר, כי אם טיפוס יישוב חדש שהולך וגדל. לכן, לבד מפיתוח תעשייה (שילוב שלא היה מקובל אז בקיבוצים שהתמקדו בחקלאות), מחויב היה להחזיק בכל אותם מוסדות שאותם מוצאים ביישובים גדולים המהווים מוקד חברתי, תרבותי וכלכלי. כך הוקמו הבמה המשותפת, מוזיאון בית שטורמן וכן המשכן לאמנות. לאלה נוספו מוסדות כמו הוצאת ספרים ומרכז מוסיקה.

לתכנון המוזיאון הוזמן האדריכל שמואל ביקלס שהיה אדריכל המחלקה לתכנון. ביקלס היה חבר קיבוץ תל יוסף, ולאחר הפילוג עבר לקיבוץ בית השיטה. את המשכן לאמנות הוא תכנן כמבנה אטום ברובו לסביבתו, כדי לאפשר למבקרים להתמקד ביצירות וגם כדי לשלוט בחדירת קרני האור מבעד לפתחים שקבע בתקרה. כדי שניתן יהיה להוסיף אגפים חדשים מבלי לפגוע בתפקודו הרציף ובעיצובו הכללי, גיבש ביקלס גישה לפריסת ועיצוב האולמות המרכיבים את הבניין כך שיאפשרו לממש את רעיון הגמישות לשינויים. בנוסף, הגדיר את שיטת התאורה באופן שתתבסס כולה על קרני שמש לאורך היום, כשתאורה חשמלית הותקנה לצורך שעות החשיכה בלבד. נושא התאורה הוא גם הנושא שבו מתמקד הספר החדש.

.

WhatsApp Image 2021-07-04 at 19.02.4222222

כריכת הספר

.

.

(1) על הספר "סוד האור – אדריכלות האור במשכן לאמנות"

שלושה חלקים לספר: שני שליש מדפיו מוקדשים לשלושה מאמרים שמופיעים בעברית ובאנגלית. השליש השלישי כולל תמונות שצולמו בתערוכת המיצב "תנודות אור-חלל" שיצר דוד בהר פרחיה והוצגה ב-2017 כמחווה לאדריכלות האור של ביקלס.

פרופ' מיכאל לוין חוקר האדריכלות שפרסם בארבעת העשורים האחרונים שורה ארוכה של מאמרים, ספרים וקטלוגים שעסקו באדריכלות המודרנית המקומית, מציג בחלקו הראשון של מאמרו את הרקע לפועלו וליצירתו של ביקלס. הוא מתייחס לעבודות של האדריכלים המודרנים שתכננו בשנות ה-20 וה-30 בקיבוצים, בעיקר אלה שבעמק יזרעאל, כמו ריכארד קאופמן (לו הקדיש לוין בשיתוף אחרים את ספר המאמרים "ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני", הקיבוץ המאוחד, 2016) לאופולד קרקאור (לו הקדיש לוין בשיתוף מאירה פרי-להמן את הספר-קטלוג "לאופולד קרקואר: צייר ואדריכל: 1890–1954", מוזיאון ישראל, 1996) ויוסף נויפלד. בחלקו השני של המאמר הוא מנתח את בניין משכן האמנות, את תולדותיו של הבניין שהוקם בשלבים בין השנים 1948-57, את הסכימה העקרונית של הבניין ואת איכות פרטיו. המאמר נחתם בציטוט מתוך רשימה שפרסמתי כאן בבלוג (-:

.

WhatsApp Image 2021-07-04 at 19.02.2888888

פרופ' מיכאל לוין מביא כרקע ליצירתו של האדריכל שמואל ביקלס מבנים שונים שנבנו בשנות ה-30 בקיבוצי עמק יזרעאל – משמר העמק, עין חרוד, תל יוסף וחפציבה (בספר מצוין בטעות עין חרוד)

.

WhatsApp Image 2021-07-04 at 19.02.16666666

אולמות המשכן לאמנות בשנות ה-50

.

.

ד"ר דוד בהר פרחיה אמן, חוקר ומרצה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, יצר את תערוכת המיצב "תנודות אור-חלל" שהוצגה במשכן לאמנות, וגם הקדיש את עבודת הדוקטורט שחיבר במסגרת לימודיו לנושא התאורה בבניין. במאמרו הוא מתמקד בנושא התאורה הטבעית שבבניין. זהו מאמר שמצטרף לטקסט קודם שחיבר ועסק בנושא ופורסם בספר "איך אומרים Modernism בעברית?" (רסלינג, 2010), שאותו ערך לוין בשיתוף עודד היילברונר.

המאמר נפתח ב-1981, בעת שבמוזיאון ביקרו אספנית האמנות דומיניק דה מניל והאדריכל רנצו פיאנו, והתרשמו מאיכויות האור הטבעי בבניין. דה מניל שביקשה להקים מוזיאון חדש שיוקדש לאוספיה ביוסטון, ארה"ב (The Menil Collection, נחנך ב-1987), ביקשה לקבל השראה מהמוזיאון הקטן שבגליל, ופיאנו בתגובה לביקור יצר רישום שהד לו ניתן למצוא במוזיאון שתכנן.

בכל אחד מאולמות התצוגה במוזיאון יצר ביקלס פתרון שונה שהעניק לכל אולם איכויות תאורה שונות וגם איכויות פלסטיות שונות, זאת אודות לטיפול בקירוי האולם שנבע מאופן החדרת קרני השמש. חמישה סוגי פתרונות תכנן האדריכל, שניים מחדירים אור צפוני ודרומי, שניים מהמזרח ומהמערב ואחד מכל ארבעת רוחות השמיים. בהר פרחיה מזהה ארבעה שיטות עיקריות שבהם עשה ביקלס שימוש בהחדרת קרני השמש לאולמות המוזיאון: תקרות צפות המשמשת כמשפכי אור, משפכי אור מוטים, מערכת רפפות, ושימוש בזכוכית שקופה.

את חשיבותו של השימוש באור טבעי בחללי תצוגה ואת יכולותיו הגבוהות שאותן הפגין ביקלס בתכנון המשכן לאמנות, מפרט בהר פרחיה כמצופה, אך הוא מוסיף ומדגיש כי "רק כשמבקרים בגג המוזיאון ניתן להעריך את גישתו החדשנית של ביקלס לקונסטרוקציה. יתר על כן, ניתוח אמצעי הבנייה של ביקלס, כמו בטון דרוך, מראה שהוא היה לא רק מעודכן בשיטות החדשניות ביותר, אלא גם אחד המהנדסים הראשונים בישראל שעלה בידו להגיע לבקיאות בטכניקות של זמנו".

אלא שלצערי ולצערם של כל שוחרי האדריכלות, קשה להתרשם כיום מעבודת התאורה המקורית של ביקלס, היות ולפי בהר פרחיה מה שנותר ממנה הוא רק הד קלוש. בהר פרחיה מסיים את מאמרו בביקור נוסף שנערך במוזיאון, הפעם ב-1988. בעקבות ביקורו של מנהל שימור המוזיאונים במשרד התרבות, התבקשה הנהלת המוזיאון להנמיך את כמות האור הטבעי החודרת אל האולמות. תקן השימור הנוכחי עומד על 200 לוקס, בעוד התאורה המקורית החדירה אל האולמות כמות הגבוהה פי שבעה, כך לפי בהר פרחיה. הזכוכיות השקופות הוחלפו בזכוכית שקופה למחצה, נוספו משטחים שקופים למחצה הצבועים בגוון חום וסולקו הרפפות. בנוסף, מערכת מיזוג אוויר הותקנה על גג הבניין וחסמה גם היא חלק מהאור. בכל מקרה, בשונה ממוזיאונים אחרים האולמות מתבססים גם היום על תאורה טבעית.

.

WhatsApp Image 2021-07-04 at 19.02.04444

חתכים באולמות המשכן לאמנות (בשורה העליונה) ופתרונות שפיתח ביקלס בעקבות מודל של האדריכל הירסט סיגר

.

.

יניב שפירא, האוצר הראשי של המשכן לאמנות שגם ערך את הספר במשותף עם בהר פרחיה, מתמקד במאמרו בתערוכת המיצב "תנודות אור-חלל" שיצר בהר פרחיה ואותה הוא אצר. בתערוכה זו הוסב אולם התצוגה לחדר חושך. כל פתחיו נאטמו באופן שאיפשר לבודד את מופעי האור ולבחון את איכויות המבנה.

לבד ממערכת רפפות ממונעת, מערכת לבקרת אור, חיישני אינפרה אדום שעקבו אחר תנועת המבקרים ותוכנה שיצרה אינטגרציה בין תנועת המבקרים ומערכת הרפפות, נותר האולם ריק. רק שני עמודים מקומרים נוספו לאולם הריק (קימורם תאם את הקימור בתקרות הצדיות באולם) והשתלבו עם ארבעת העמודים המקוריים שבאולם. התוצאה שהתקבלה הורכבה ממופעי אור שהשתנו בכל רגע נתון בהתאם לתנועת המבקרים ובהתאם לשינוי בתנועת השמש בכל אחד משעות היום.

מיצב זה "הרחיב את גבולות האמנות", כך לדברי שפירא. "הנע בין הפיזי למטאפיזי, בין הגשמי לרוחני, בין פיסול בחומר לפיסול באור".

.

WhatsApp Image 2021-07-04 at 19.01.522222

פתח מאמרו של יניב שפירא

.

WhatsApp Image 2021-07-04 at 19.01.399999

2017: תערוכת המיצב "תנודות אור-חלל" (צילומים: דוד בהר פרחיה)

.

WhatsApp Image 2021-07-04 at 19.01.133333

2017: תערוכת המיצב "תנודות אור-חלל" (צילום: דוד בהר פרחיה)

.

.

(2) האדריכל שמואל (מילק) ביקלס

ביקלס נולד ב-1909 בלבוב, פולין ובה גם השלים את לימודי האדריכלות. בגיל 24, במסגרת העלייה החמישית, היגר לארץ ישראל. הוא הצטרף לקיבוץ תל יוסף ולאחר הפילוג עזב עם משפחתו לקיבוץ בית השיטה, בו התגורר עד לפטירתו בשנת 1975 בגיל 64.

ביקלס היה חלוץ האדריכלים שצמחו בתנועה הקיבוצית עצמה. הוא תפס את מקומם של אדריכלים עירוניים שפעלו עד אותה עת בקיבוצים. שנות החמישים והשישים היו השנים בהן הוא הרבה לתכנן מבני ציבור ותכניות לקיבוצים. במהלך שנות ה-60 נחלש מעמדו והוא נדחק על ידי דור חדש של רכזי בניין ואדריכלים צעירים.

כתבתי על כמה מעבודותיו: בית התרבות בקיבוץ רביביםבית התרבות בקיבוץ נווה איתןבית תרבות בקיבוץ מנרהחדר אוכל בקיבוץ אילותחדר האוכל בקיבוץ שדה נחוםחדר האוכל בקיבוץ עין חרוד מאוחד, חדר האוכל בקיבוץ גשר, אולם ספורט בקיבוץ שפיים וגם מוסך קואופרטיב בית שאן-חרוד הנטוש.

לאחרונה השלימה אביטל אפרת את כתיבתה של עבודת תזה במסגרת לימודיה באוניברסיטת חיפה, ועוסקת בדמותו וביצירתו של ביקלס. מפליא שמאמר פרי עטה אינו כלול בספר.

.

IMG_3989

המעבר המרכזי מתרחב בחלקו המזרחי ומואר כולו, כמו שאר חלקי המוזיאון, בתאורה טבעית החודרת מבעד למגוון של פתחים

.

IMG_3991

תאורה טבעית

.

DSC00671

פסלים של יצחק דנציגר ויחיאל שמי

.

.

(3) האירוע "סוד האור – אדריכלות האור במשכן לאמנות"

ביום שישי הקרוב (9.7.21 בשעה 11:00, ההשתתפות כלולה במחיר הכניסה) יתקיים במשכן לאמנות בעין חרוד אירוע לכבוד פרסום הספר. שלושה דוברים יציגו כל אחד היבט אחר במוזיאון. אביטל אפרת תציג מתווים מוקדמים למבנה המשכן מארכיון האדריכל שמואל ביקלס. פרופ' מיכאל לוין יתייחס למעמדו של המשכן לאמנות שהיה המבנה הראשון בארץ שתוכנן ונבנה לשמש כמוזיאון לאמנות. ד"ר דוד בהר פרחיה יתייחס לחשיבותן של הרפפות. נוסף על אלה יוצג הסרט "תנודות אור חלל – רפלקסיה" (2018) ויערך "סיור אור" באולמות המשכן לאמנות.

.

DSC00676

שיכלול של פתרונות חדירת האור מימש ביקלס בשלב המאוחר של המוזיאון מ-1956

.

IMG_5596

הזכוכיות הן כבר לא אלה המקוריות שהיו שקופות, אבל עדיין חודר לאולמות אור טבעי ללא כל שימוש בתאורה מלאכותית

.

DSC00672

האולם השני שנוסף למזויאון ב-1956

.

IMG_3984

אותו האולם בשעה אחרתולכן עם תאורה שונה

.

IMG_3986

כאן שילב ביקלס שורות של לבני זכוכית במרכז האולם (נראה כמו ניאון), 2014

.

IMG_3987

טבעי

.

IMG_5583

שי לילדינו, 2013

.

IMG_3977

גם במדרגות נותר האור הטבעי

.

DSC00684

חלק מהריהוט, לרבות שולחן השרטוט והספרים ששימשו את האדריכל שמואל ביקלס מוצג כיום במוזיאון באופן קבוע. גם כאן התאורה היא טבעית בלבד

.

DSC00706

האדריכלית עדה כרמי-מלמד הוסיפה אגף לבניין לפני כחצי יובל שנים. מתחת למדרגות מונח פסל השומר העטוף שיצר דניאלי והוצג בעבר בחצר (ראו תמונה למעלה)

.

עבודות נבחרות נוספות בעין חרוד:

.

DSC00868

"בית ציזלינג" הוא מבנה ציבור נוסף שתכנן האדריכל שמואל ביקלס בעין חרוד מאוחד והוא משמש כחדר זיכרון ומבואה לאולם התרבות שמצוי בעורפו

.

DSC00821

חזית חדר האוכל שתכנן האדריכל שמואל ביקלס

.

DSC00849

נוף העמק והגלבוע ממוסגר בשדרת הדקלים במבט מחדר האוכל

רשימות נוספות על ספרים:

ארץ הצבי והדקל – מבטים על עבודתו של אדריכל הנוף צבי דקל

ששה ספרים חדשים בהוצאת רסלינג

ריכארד קאופמן והפרויקט הציוני

האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946

סיבוב ראשון על מונוגרפיות מאריה שרון עד יהודה מגידוביץ

סיבוב שני על מונוגרפיות מרם כרמי ויעקב רכטר עד דורה גד

סיבוב שלישי על מונוגרפיות מברכה ומיכאל חיוטין עד דוד קאסוטו

סיבוב רביעי על מונוגרפיות משמואל מסטצ'קין עד ישראל גודוביץ

סיבוב חמישי על מונוגרפיות מדוד דה-מאיו עד חיים דותן

סיבוב שישי מלאופולד קרקואר עד רודולף טרוסטלר

סקירת ספרות אדריכלות נוף בישראל

סיבוב על ספרי אדריכלות לכבוד החג

חסן פתחי: אדריכלות לעניים

 ★

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Menachem Cohen  ביום 07/07/2021 בשעה 10:24

    מבנה מקסים גם היום.מוזיאון מצוין. מרבים לבקר בו

    מנחם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: