סיבוב על ספר חדש המוקדש ליצירתו של אדריכל הנוף צבי דקל

מזה ששה עשורים שאדריכל הנוף צבי דקל פועל בנוף הישראלי, כשהוא יוצר מנעד מרשים של עבודות שהפכו אותו לאחת הדמויות המרכזיות בתחומו. כעת, הספר החדש "ארץ הצבי והדקל – מבטים על עבודתו של אדריכל הנוף צבי דקל" (הוצאת בבל ומשכל), שאותו ערכה אדריכלית הנוף פרופ' נורית ליסובסקי, חושף אותן מחדש ובתוך כך מעורר עניין מחודש בכמה מהגנים המפורסמים שעוצבו כאן במהלך השנים.

דגש לשני מישורים ניתן בספר: העיר והמדבר. הגנים העירוניים שעיצב וחידש בעיקר אלה שבתל אביב – פארק וולפסון וגן העצמאות וגם אלה שבנתניה וחדרה, והעבודות הרבות שיצר במדבר ובערים במדבר (ערד, מצפה רמון, אילת, באר שבע) והפכו אותו אולי יותר מכל אדריכל נוף אחר בארץ לכזה שמזדהה עם העיצוב הנופי במדבר.

ועל כך ברשימה זו.

.

206512996_4641793705850175_7847

דקל

.

WhatsApp Image 2021-06-27 at 17.14.55

כריכת הספר "ארץ הצבי והדקל – מבטים על עבודתו של אדריכל הנוף צבי דקל"

.

תמונה12

2007: תכנית חידוש גן העצמאות בתל אביב

.

תמונה9

1994: תכנית גן המייסדים בחדרה

.

תמונה8

גן המייסדים בחדרה (ארכיון מנעד)

.

תמונה11

1989: תכנית פארק וולפסון בתל אביב

.

תמונה10

1977: הכניסה לפארק וולפסון (צילום: רן ארדה)

.

תמונה6

2002: תכנית גן נחל בקע, באר שבע (לא בוצע)

.

IMG_7162

בית צבי ומרים שפילמן בהרצליה שתכנן האדריכל מרדכי בן-חורין וצבי דקל עיצב לה את הנוף: צמחייה ארץ-ישראלית צפופה עוטפת את הבית ומבודדת אותו מהרחוב שממערב ולכיוון הנוף שממזרח קבע דקל מדשאה ובוסתן

.

DSC00239

גן הדסה בבאר שבע בו משולב הפסל הסביבתי שיצר ישראל הדני, 1995

.

DSC00096

גן הראל להנצחת חללי החטיבה, ירושלים, 2013

.

DSC00052

גן הראל, ירושלים

.

.

(1) צבי דקל

את הגנים שתכנן אדריכל הנוף צבי דקל קשה לפספס וניתן למצוא אותם בכל רחבי הארץ, מדן ועד אילת. המפורסמים שבהם מצויים בתל אביב (פארק וולפסון, חידוש גן העצמאות), בחדרה (גן המייסדים), בבאר שבע (אנדרטת חטיבת הנגב, פארק הדסה, פארק נחל הסוללים בשכונה י"א), בירוחם (אגם ירוחם) ובמצפה רמון (טיילת אלברט, "חי רמון"), וכן פארקים כמו תמנע, שמורת תל דן וגן לאומי מצדה. נוסף על אלה הוא תכנן את הגינות האקלימיות עם מתקני המשחק הבנויים מבטון ברובע אבישור בערד, שזיכו אותו בפרס קרוון ובשנים האחרונות התעורר עניין מחודש בהם.

דקל נולד בתל אביב לפני 92 שנה ובה הוא מתגורר עד היום. דירת מגוריו היתה במקור חדר כביסה בגג של מבנה שהוקם בלב תל אביב בשנות ה-30, והאדריכל מרדכי בן-חורין הרחיב ועיצב את הדירה בהתאם לצורכי המשפחה. בן-חורין עשה שימוש בשירותי תכנון הנוף של דקל בכמה עשרות מהוילות היפות שתכנן, בעיקר במהלך שנות ה-60 ועל אחת מהן, זו של בני הזוג הקולנוענים צבי ומרים שפילמן כתבתי כאן.

כנער למד דקל כמו רבים מהאמנים והיוצרים באותן השנים בסטודיו לציור (לימים: מכון אבני), ובמלחמת השחרור הצטרף לפלמ"ח. יחד עם חבריו הקים את קיבוץ הראל, היה למזכיר הקיבוץ ואף לראש המועצה. לאחר שנה התפרק הקיבוץ ובעצתו של אברהם קרוון, הגנן העירוני של תל אביב ואביו של חברו דני, נסע לברזיל ללמוד ולעבוד במשרדו של אדריכל הנוף הנודע רוברטו בורלה מרקס. במשרדו נחשף לשיטות עבודה ולגישות תכנון שהתוו את המשך דרכו.

ב-1960 שב דקל מברזיל לישראל והצטרף למשרדם המשותף של אדריכלי הנוף, האבא והבן, יחיאל ויוסף סגל ועד מהרה הפך לשותף. החלוקה במשרד היתה כזו שדקל קיבל על עצמו כמה עבודות של תכנון נוף בצפון הרחוק, וכן בכמה קיבוצים (גונן, געש ורוחמה). אך לבד מאלה, מרבית עבודתו התמקדה במחוזות המדבריים של הארץ. לאורך השנים פיתח דקל רגישות לנוף המדברי, לצמחייה ולמידת ההתערבויות האדריכלית שיש לערוך. הוא הצליח לבנות לעצמו תיק עבודות מרשים ורחב – מפארקי טבע ועד לשכונות עירוניות, ורק לאחרונה כתבתי כאן על פסלו של עזרא אוריון בירוחם, שדקל היה זה שעיצב את הנוף בסביבת הפסל.

שיתוף הפעולה של דקל עם דני קרוון, חברו מילדות, היה יוצא דופן בהיקפו ובהישגיו. יחד יצרו השניים שורה ארוכה של עבודות, בהן אנדרטת חטיבת הנגב, פארק וולפסון, גן המייסדים, וכן את גן הראל שבירושלים – לזכרם של חללי החטיבה שנפלו במלחמת העצמאות. כיום, ממשיך משרדו של דקל לפעול במושב מזור תחת השם "מנעד", במתכונת מורחבת ועם דור המשך.

.

תמונה3

מפגש בין קיר ובין מצוק בטיילת אלברט במצפה רמון, 2020 (צילום: בני ברזילאי)

.

.

(2) מה יש בספר?

11 מאמרים מרכיבים את הספר. את חלקם כתבו אדריכלי נוף שהם גם אנשי אקדמיה – נורית ליסובסקי כתבה את פרק הפתיחה, המציג את קורות חייו ומאפייני יצירתו העיקריים של צבי דקל. טל אלון-מוזס כתבה בקצרה על עבודתו במדבר. ישראל דרורי שעבד במשרדו של דקל מציג שני מבטים על דמותו, ובסיום הספר מוסיף דרורי פרק הסוקר כמה מהעבודות המרכזיות שיצר. בני ברזילאי שכותב במסגרת לימודיו בטכניון עבודת תזה העוסקת בהשפעתו של רוברטו בורלה מרקס על עבודתו של דקל, כתב כאן על עבודתו במצפה רמון. אליסה רוזנברג כתבה על פארק וולפסון.

לצד אלה פרסמו מאמרים חוקרים מתחומים אחרים, כמו גדעון עפרת (על פיסול מדברי), אריאל הירשפלד (על גן העצמאות), דרור בורשטיין (טיילת נתניה) ניסים קלדרון (גן העצמאות, שוב!) וגלינה ארבלי (רובע אבישור בערד). מורגש בהעדרו מאמר העוסק בצמחייה שמאפיינת את עבודותיו של דקל בהתאם לאזורים ולתקופות השונות. בעבר את המלאכה הזו ביצעה מעולה אדריכלית הנוף מירה יעקובסון (אין קשר משפחתי) בספרים שערכה ליסובסקי והוקדשו לאדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור וגדעון שריג, וחבל שהיא לא חזרה ותרמה גם כאן מידיעותיה.

למעט ליסובסקי שמכירה ככל הנראה את עבודתו של דקל באופן הרחב ביותר, כל שאר המאמרים מציגים מבטים על עבודתו, כפי שמצוין בשמו של הספר. בכל אותם מבטים מורגש החיסרון של הראייה הרחבה. זו ההזדמנות לציין שוב את דעתי על ספרי מאמרים שיוצאים כאן מעת לעת: עד שמצליחים לגייס את התקציב ואת המאמץ לצורך פרסום על יוצר שעבודתו מתפרסת על פני עשרות רבות של שנים וכוללת מאות עבודות, ראוי להציג ראייה רחבה, כזו שחושפת, מנתחת ומעריכה את התפתחות גישתו. ראוי להימנע מאותם מבטים נקודתיים, אלה שלא מצליחים לזהות ולהעריך את מקומה של כל עבודה בתוך מערך היצירה כולה.

הספר אינו כולל רשימת עבודות, לא רשימת פרסומים, לא רשימת תערוכות ולא רשימת פרסים. זהו חיסרון משמעותי היות וסביר להניח שלא יתפרסם באופק הקרוב ספר נוסף על דקל. חלק נכבד מהרשימות שאני מפרסם כאן בבלוג נוצרות הודות לאותן רשימות והן מסייעות רבות לחוקרים, עיתונאים וכל מי שמעוניין ללמוד על עבודותיו השונות של אדריכל הנוף.

הספר הוא הישג מרשים נוסף של נורית ליסובסקי שיזמה וערכה אותו. לרשותה עמד חומר ארכיוני דל, היות ובמשרדו של דקל לא נשמרו במרבית המקרים השרטוטים והתצלומים ההיסטורים. בשונה מאדריכלות שבה ניתן לאתר תכניות אצל הלקוחות וברשויות המקומיות, במקרה של אדריכלות נוף תכניות אלה לרוב נזרקות לאחר תקופה קצרה. ליסובסקי הצליחה לאתר אחדות מהתכניות, הצליחה להשיג תצלומים היסטוריים מעולים, ואת מה שהיה חסר השיגה באמצעות צילום עכשווי שביצעה בעצמה או על ידי אחרים.

.

.

צבידקל

אדריכל נוף צבי דקל בביתו, 2015

.

.

(3) מדף ספרי האדריכלות מתרחב

החל מהעשור הקודם פועלת נורית ליסובסקי, מהמורות הוותיקות במסלול לאדריכלות נוף בטכניון, לחקור ולפרסם מאמרים וספרים על אדריכלי הנוף הבכירים שפעלו כאן. באופן זה הרחיבה את בסיס הידע של אדריכלות הנוף והציבה את התשתית להכרת חלוצי התחום. 

תוך זמן קצר יצרה ליסובסקי בסיס מרשים ומכובד לחקר התחום, שסבל אולי יותר מכל תחום אחר בזירת התכנון להעדר מחקר הולם וכזה הנגיש גם לקהל הקוראים. נוסף על חוברת שסיכמה את הכנס "שלום עם הארץ" שנערך לכבוד אדריכל הנוף שלמה אהרונסון (2010), ערכה ליסובסקי ספרי מאמרים שהוקדשו לפועלם המקצועי של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור היחידים בתחומם שאף זכו בפרס ישראל (בשיתוף דיאנה דולב – "תבנית נוף, הגנים של ליפא יהלום ודן צור", 2012), גדעון שריג (בשיתוף טל אלון-מוזס – "גדעון שריג, גנים בשביל אנשים", 2017), ורות אניס (בשיתוף טל אלון-מוזס – "רות אניס – גנים משלה", 2019).

.

תמונה13

חברי ילדות ושותפים מקצועיים בכמה עבודות: צבי דקל ודני קרוון בגן העצמאות בתל אביב, 2018 (צילום: נורית ליסובסקי)

.

תמונה2

שביל צף באתר הארכאולוגי על במת ההר בגן לאומי מצדה, 2011 (ארכיון מנעד)

.

תמונה7

מדרגות במצפור הר אבנון, 2019 (צילום: נורית ליסובסקי)

.

תמונה5

1970: גן שעשועים ברובע אבישור בערד (צילום: רן ארדה)

.

20210527_150110

2021: רחת מהגינות ברובע אבישור לאחר שיקום שלא נערך בתכנונו של צבי דקל

.

תמונה4

1969: תכנית גן ציבורי ברובע אבישור בערד

.

תמונה1

1997: האגם בפארק תמנע (צילום: אלבטרוס צילומי אויר)

.

סיבוב על סקירת ספרות אדריכלות נוף בישראל
 ★

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: