סיבוב במוזיאון הפרטי שייסד האדריכל מאיר בן אורי בחיפה

כשהאדריכל מאיר בן אורי (1983-1908) מימש את חזונו ופתח לראשונה לציבור את דלת המוזיאון שייסד בחצר ביתו ב-1981, סביר להניח שהוא לא ידע שהוא יסתלק מן העולם שנתיים בלבד לאחר מכן. המוזיאון ששוכן ברחוב בר אילן, בשכונת קריית שמואל שבצפון חיפה, הוא ככל הנראה המוזיאון הכי פחות ידוע בארץ.

לאחר שתכנן את השכונה ובה תכנן גם את ביתו, החליט בן אורי לרכז את יצירותיו המגוונות ולחשוף אותן לציבור. בן אורי התפרסם בעיקר כמי שתכנן את בניין ישיבת כפר הרא"ה האיקוני, אך לבד מיישובים, בניינים ואתרי זיכרון, הוא עסק בתחומים רבים אחרים – ציור, מוסיקה, אנימציה, יודאיקה, מחקר וספרות.

המוזיאון הפרטי מכיל אולם אחד שבו הוא ריכז כמו ב"חדר פלאות" את מיטב יצירתו. מאז פטירתו, ממשיך את פועלו ומפעיל את המקום יאיר בן אורי, בנו.

ועל כך ברשימה זו.

.

190542286_4544292882266925_8934149164996861875_n

האורות כבים אחד אחד

.

קרית שמואל

מוזיאון בן אורי בקצה הצפוני של חיפה (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

DSC01626

המבנה כולל שני אגפים: האחד נבנה בשלבים כבית מגורים החל משנות ה-30 והשני נבנה כאולם תצוגה 

.

DSC01629

באגף המגורים בולטת קשת מחודדת שהאדריכל נהג לעשות בה שימוש במבנים שתכנן

.

.

(1) בית האדריכל מאיר בן אורי

הוא נולד בריגה ב-1908 כמאיר מקסימיליאן וַאסְבּוּצְקי, בבגרותו עבר לברלין שם השלים את לימודיו בגימנסיה שממנה המשיך ללימודי אדריכלות באוניברסיטה הטכנית של ברלין שבשרלוטנבורג. באותה עת כבר היה נחוש לעזוב את אירופה ולהגר לארץ-ישראל כשבמקביל עברת את שמו לבן אורי, על שמו של בצלאל בונה המשכן.

בסיום לימודיו באוניברסיטה עלו הנאצים לשלטון והוא היגר לארץ-ישראל והתיישב בחיפה. ארבע שנים (1946-1942) התגורר בקיבוץ שדה אליהו שבעמק הירדן, ולאחר התנסות זו שב והתגורר עם משפחתו בחיפה כשהוא בוחר להתמקם בשכונת קריית שמואל שאותה תכנן לרבות רבים מבתי המגורים שבה. לאורך שני עשורים תכנן יישובים דתיים, מוסדות ומגורים, אך לאחר מכן התמקד ביצירה אמנותית.

בשכונה בחר בן אורי במגרש קיצוני שעליו הוא בנה את ביתו ב-1945. שנה לאחר מכן השלים את בניית הקומה הראשונה שאליה נכנסה המשפחה להתגורר. כיום שוכן המבנה מול תחנת הרכבת והמסילה המגודרת, אך בשעתו האווירה באזור היתה כפרית ונוכחות הרכבת היתה פחותה. ההחלטה להתגורר בשכונה היתה בעיקר חברתית – שכונת קריית שמואל התאפיינה באוכלוסייה דתית שהתאימה לאורח חייו של בן אורי.

את ביתו החד-קומתי תכנן בן אורי בסגנון מודרני עם גג שטוח, אך שנתיים מאוחר יותר הוסיף לו קומה שנייה עם מרפסת. קומה זו שמרה על צורת הקופסה הלבנה האופיינית לאדריכלות המודרנית. אלא שבמדרגות הוא שלב קשת מחודדת שאופיינית לאדריכלות המוסלמית הדגישה את פתח המבואה אל הכניסה הראשית לבית. קשת דומה לזו מצויה בקבר רחל והיא זו שהיתה ככל הנראה מקור ההשראה – מבנה שבו ביקר בן אורי עוד ב-1932 והתרשם עמוקות מהמבנה (באותה שנה ערך סיור בארץ ובסופו שב לברלין). מאוחר יותר נתקל שוב באותה קשת בביתו של מורהו וידידו הקרוב האמן הרמן שטרוק, שגם בחזיתו שילב האדריכל אלכסנדר ברוואלד קשת שכזו (הבית מ-1925 וכיום פועל בו מוזיאון). בן אורי בעצמו שילב כבר ב-1939 קשת דומה בבניין ישיבת כפר הרא"ה שבעמק חפר.

בכלל ניכרת השפעה של בית שטרוק על בן אורי. בנוסף לאותה קשת, בבית שטרוק התרשם בן אורי, כפי שהעיד במאמרו "הרמן שטרוק האדם והאמן" שאותו הוא פרסם ב-1954, בן אורי התרשם בבית שטרוק מהחצר המרווחת שטופחה לצד הבית ומהקומה העליונה שבה נקבע הסטודיו של האמן וממנו נשקף הנוף, כל אלה אלמנטים שאותם אימץ בן אורי בביתו הפרטי.

בן אורי הוא גם במידה מסוימת ממשיך דרכו הייחודית של האדריכל אלכסנדר ברוואלד, שביקש לאמץ אלמנטים מהאדריכלות המקומית ולשלב אותה באדריכלות המודרנית שהחלה לכבוש מקום מרכזי באדריכלות בתחילת המאה ה-20. בניין הטכניון בחיפה, בניין הקואופרטיב במרחביה אלה דוגמאות לאותו סגנון שאותו ברוואלד ניסח באותן שנים. גישה זו התפוגגה כמעט באחת עם פרוץ מאורעות תרפ"א, ובן אורי הוא האדריכל הבולט ביותר שלא זנח את הגישה הרומנטית הזו, אלא המשיך וביקש להשתלב במרחב וליצור שפה חדשה של אדריכלות עברית. גישה זו נבעה בעיקר מתוך תפיסת עולם שמרנית-מסורתית.

.

בית_בן_אורי_ממרח_-יוני_48-א

1948: בית משפחת בן אורי במבט ממזרח (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

תמונה2

1948 (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

.

בן אורי קבע חלוקה ברורה בבית: קומת הקרקע נועדה למגורי המשפחה בת שבע הנפשות. הקומה העליונה נועדה לשימושיו המקצועיים – חדר עבודה וחדרים נוספים ליצירותיו הרבות שאותן יצר בקצב מסחרר. עד לשנת 1955 היה בן אורי עובד מדינה, אך מאותה שנה יצא לדרך עצמאית, אז גם גמלה בלבו ההחלטה לייסד בביתו את "המכון לאמנות דתית". מכון זה היה בחלקו העיקרי משרד אדריכלים, כזה שנתן גם שירותי עיצוב בתחומים שונים כמו עיצוב יודאיקה ועיצוב פנים לבתי כנסת. על בית הכנסת הגדול בחדרה שאת עיצוב הפנים שלו תכנן בן אורי כתבתי כאן.

בממלכתו שבקומה השנייה אירח אורחים שבפניהם הציג בהתלהבות את יצירותיו ומחקריו שנגעו לרוב לפרשנויות לתנ"ך, בעיקר להיבטים תכנוניים ועיצוביים (במיוחד התמקד בתיבת נח, במשכן וכליו). מדרגות חיצוניות נפרדות הובילו אל הקומה העליונה, כשעל החזית המטויחת בלבן הוא צייר שני מדליונים עגולים שבמרכזם ציורי המשכן והמקדש. לצדם צייר תשמישי קדושה, מנורת המקדש, בניין ישיבת כפר הרא"ה שתכנן וכן את הכתובת "מכון לאמנות דתית".

"המכון" שהקים נועד לחשוף בפני הציבור את מחקריו ויצירתו, אך גם להוות במה ל"אמנות דתית", וכך הסביר בן אורי כשנשאל מה מטרותיו של המכון: "ציורי קודש, [עריכת] תכניות למקומות קדושים וביצוען, מיפוי קברות ותכניות למקומות קדושים".

.

bu_001

1962: בני משפחת בן אורי על המדרגות המובילות לקומה העליונה בבית ששימשה "מכון לאמנות דתית" (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

bu_026

1962: אדריכל מאיר בן אורי (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

.

(2) התפתחות חצר הבית וחיסולה לטובת בניין מוזיאון

את חצר ביתו עיצב באופן סימבולי (להרחבה תמצאו כאן מצגת שערך בנו). המגרש שהיה שטוח עבר תחת ידיו שינויים מפליגים, הוא יצר בו טופוגרפיה כמו גם משטח עגול שקוע בכמטר ממפלס הקרקע שהיה מדופן באבנים, וכך יצר מעין טרסה. בתחתית המשטח פיזר חול ים ואותו כינה "בור הזהב", או בקיצור "הזהב", מקום שהיה מועדף למשחק על ילדי המשפחה וחבריהם והפך למוקד המרכזי בחצר.

השם "זהב" גם התקשר לתיאור מערך ההשקיה של גן עדן המוזכר בפתח ספר בראשית. בן אורי התקין בחצר ארבעה ברזים להשקיה, כשלכל ברז העניק שם בעקבות שמות הנהרות שהשקו את גן עדן ומוזכרים בספר בראשית – פרת, חידקל, פישון וגיחון. לכל אזור בחצר העניק בן אורי שם שגם הוא נלקח מתיאור הנהרות שהשקו את גן עדן – "ארץ כוש", "קדמת אשור", "ארץ חוילה".

את הגן פיתחה וטיפחה רעייתו, יהודית, במשך קרוב לשלושים שנה. פטירתה של יהודית ב-1977 הובילה את בן אורי להחלטה לחסל את הגן ולהרחיב את "המכון" שייסד בביתו. לצורך כך הוא תכנן בשטח החצר בניין מוזיאון. הוא יצא ליוזמה חדור שליחות, מבלי שביקש תמיכה מצד הממסד – עיריית חיפה או משרד ממשלתי, וביצע את המלאכה כולה במימון עצמי כשהוא כבר בן 70.

הפרויקט השאפתני כלל מבנה רחב בן שתי קומות (הקומה העליונה גבוהה במיוחד), מבנה שאת מעמדו הציבורי הוא הדגיש באמצעות חזית ראשית רחבה ואטומה. בכוונתו המקורית היתה ליצור אולם תצוגה בקומתו העליונה, בעוד שקומתו התחתונה יועדה לאולם הרצאות וכינוסים. את גג המבנה הוא תכנן מקמרונות שטוחים, אלא שהתכנית לא בוצעה בשלמותה: עיריית חיפה שבקשה בשעתו לשמור על אופי כפרי בשכונה, התנגדה לגג שתכנן במקור ודרשה גג משופע. הקומה התחתונה לא הושלמה ונותרה מפולשת.

.

0_140546

1981: איור של בן אורי המציג את הפרויקט (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

407.10_b

יציקת רצפת המוזיאון (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

.

ב-1981 נחנך המוזיאון שלבד מהאולם החדש, כלל גם את הקומה העליונה בבית המגורים הוותיק. החדרים בבית הוותיק יוחדו כל אחד לתחום אחר – מוסיקה, אדריכלות, כשהאולם הראשי כלל את שאר התחומים ובמיוחד ציור – הוא תלה בחלק העליון של האולם סדרה של ציורי שמן שאותם צייר לאורך השנים.

בן אורי פתח את המוזיאון לציבור הרחב, וכפי שהיה עד אותה עת, לא גבה דמי כניסה מהמבקרים וניתן היה לבקר בו גם בשבתות. קהל המבקרים הורכב מבודדים וקבוצות, רבנים, חוקרים, תלמידים וסטודנטים לחינוך ובשנים האחרונות גם סטודנטים לשימור מהטכניון. בספר האורחים של המוזיאון ניתן למצוא בין השאר אדריכלים כמו יעקב בלומנפלד (אדריכל ראשי של חברת "רסקו" בשנות ה-60), שמחה יום טוב (גולי) מקיבוץ דליה, אדריכלית הנוף נורית ליסובסקי וכן פרופ' אלונה ניצן-שיפטן. בשבוע החולף ביקרו במוזיאון נשיא מכללת שאנן עם הרב יואל בן-נון, שאביו ד"ר יחיאל בן-נון ייסד את המכללה הוותיקה הפועלת בקריית שמואל.

.

אבא_מדריך_במוזיאון_08

מאיר בן אורי מדריכך קבוצה במוזיאון(אוסף מוזיאון בן אורי)

.

אבא_מדריך_במוזיאון_04

מאיר בן אורי מדריכך קבוצה במוזיאון( (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

אבא_מדריך_במוזיאון_06

קבוצה של סטודנטיות מסמינר למורות וגננות ממכללת שאנן" במוזיאון (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

תמונה3

1981: יאיר ומאיר בן אורי במוזיאון(אוסף מוזיאון בן אורי)

.

.

שנתיים בלבד מעת פתיחת המוזיאון נפטר בן אורי בן ה-75. ביקור שגרתי אצל הרופא הסתיים בדום לב פתאומי. הסתלקותו המהירה עלולה היתה לחסל את מפעל חייו, אלא שהמשפחה החליטה להמשיך את מה שייסד אביהם. לצורך כך, הושכר בית המשפחה במטרה לכסות את הוצאות ההפעלה. כתוצאה מכך, הכניסה כיום למוזיאון היא דרך מדרגות מתכת אגביות המובילות לדלת צרה בדופן הבניין, ולא עוד דרך המדרגות שהובילו אל הקומה השנייה בבית הוותיק. כיום פתוח המוזיאון אחת לשבוע בימי שלישי בין השעות 10 עד 16 (יש צורך בתיאום מראש).

ביקור במוזיאון מלווה בהסבריו של יאיר, בנו של מאיר בן אורי, שלא רק שלמד להכיר מקרוב כל אחד מהפריטים שיצר אביו, אלא גם הוסיף וחקר את יצירתו. הוא הקים אתר למוזיאון שבו הציג את מחקריו – טקסטים, מצגות וסרטונים קצרים. הוא גם דאג לקטלג את האוסף וזירז את סריקתו על ידי אוניברסיטת הרווארד (היה זה אחד מהאוספים הראשונים שנסרק ועלה לרשת).

המוזיאון נותר כמעט כמו שעיצב אותו במקור מאיר בן אורי – ציורי שמן המקיפים את החלק העליון של האולם הם הבולטים בו. במיוחד בולט הציור "שירת הים" הנמתח לאורך של 4 מטרים. מתחתם תלויים תחריטים וציורים נוספים, ולמטה מהם מגוון מוצגים בטכניקות שונות. בתחום האדריכלי ישנם דגמי יישובים שתכנן לצד ציורי היישובים והמוסדות שאותם צייר על גב דלתות. יש גם צילומי תכניות של אתרי קבורה של תנאים ואמוראים שעיצב ותכנן בגליל, והפכו עד מהרה לאתרי עליה לרגל.

בהקשר זה, וכאנקדוטה החושפת אמת כמוסה על כל אותו מפעל של פיתוח קברי התנאים והאמוראים בגליל, אתעכב על אחד הפריטים המיוחדים שמצאתי כאן: לוח אבן שבור שעליו חרוט סיפורו של התנא רבי יהושע בן חנניה, שלפי המסורת שבכתובים חי ופעל בגליל לפני אלפיים שנה. לתמיהתי למוצג פגום זה, הסביר לי יאיר כי במסגרת פיתוח ותכנון אתרי הקבורה בגליל, עיצב אביו לבקשת משרד הדתות את אתר הקבורה שיוחס לאותו תנא. בן אורי עיצב בין השאר בהיקף מצבת הקבר קבוצה של עמדות, שבכל אחת מהן נקבע לוח אבן ובו הובא חלק אחר מקורות חייו, אמרותיו והנהגותיו של התנא. לוח זה שהתגלגל למוזיאון בוצע במסגרת זו והותקן במקור באחת העמדות שתכנן. אלא שלאחר שבוצעה העבודה, קיבל בן אורי הוראה להרוס את כל מה שבוצע, היות והיה מי שהגיע למסקנה כי האתר אינו מקום קבורתו של רבי יהושע בן חנניה, אלא של תנא אחר. ההרס בוצע ונקבע עיצוב חדש, ובן אורי הציל מההריסות את הלוח שאותו בחר להציג במוזיאון שהקים.

.

DSC01739

לוח האבן שיועד לאתר הקבורה של התנא רבי יהושע בן חנניה שאותו הציל בן אורי, לאחר שהוחלט שלמעשה אין זה מקום קבורתו וניתנה ההוראה להרוס את שתכנן וביצע

.

.

בסך הכל מוצגים כאן כ-300 מוצגים. זהו סוג של "חדר פלאות" יחיד במינו, שכמוהו כבר מעטים קיימים בעולם. אמנם "מוזיאון בן אורי" פועל כבר קרוב ל-70 שנה, אך היות ומדובר ביוזמה פרטית שנשענת על אדם אחד, אני ממליץ למי שמתעניין להזדרז ולבקר במוזיאון.

על אף צניעותו של המקום, מרשים לגלות בעת הביקור עד כמה בן אורי הצליח להתנסות בתחומים רבים וליצור בהיקף כה רחב. יותר מכל מרשים עד כמה הוא היה ממוקד בניסיון לחבר בין היהדות ובין האמנות. בן אורי למעשה ביקש להפיח חיים בתרבות החזותית כחלק מתחיית האומה בארצה. בתקופתו הוא בהחלט היה חלוץ בנושא, אלא שכיום ישנם אמנים רבים שפועלים בחברה הדתית על גווניה ויוצרים בתחומים שונים. עם זאת, עדיין בן אורי על הישגיו הרבים הוא יוצא דופן וראוי להערכה מחודשת.

.

407.10_a

1979: בעת בניית אגף המוזיאון בשטח החצר. בבניין הוותיק כבר נסגרה המרפסת לצורך הרחבת הקומה (אוסף מוזיאון בן אורי)

.

DSC01631

שני האגפים שונים זה מזה באופיים, בצורתם ובחומריותם

.

DSC01650

במקור עיצב האדריכל את הגן כמקום סימבולי, אלא שלצורך הקמת המוזיאון נהרס רוב שטחו של הגן. הבניין הוא דו-קומתי מתוך כוונה עתידית להשתמש גם בקומת הקרקע אך יוזמה זו לא התממשה

.

DSC01633

אגף המוזיאון בולט היטב בסביבה

.

DSC01657

שלט בכניסה

.

DSC01660

כניסה דרך פתח צר בצד

.

DSC01663

מראה כללי של אולם התצוגה המזכיר חדר פלאות

.

DSC01762

על השולחן במרכז מוצגים מאמרים שכתב בן אורי וכן מחקרים שערך אודות עבודותיו הבן. במרכז הקיר תלוי הציור המתאר את שירת הים (1965) ומעליו ציור המתאר את שבעת ימי הבריאה

.

DSC01770

על הקיר משמאל כלי נגינה שיצר בן אורי ובמרכז מחיצה המורכבת מהדלתות ששימשו את בית מגוריו ועליהם צייר תכניות של יישובים שהוא ערך בעיקר בשנות ה-30

.

DSC01765

ציורים ותחריטים. בן אורי היה תלמידו של הצייר הרמן שטרוק

.

DSC01773

מיכל צופה בדוד המלך

.

DSC01699

סיני

.

DSC01771

דגם של כפר חסידים שבן אורי תכנן

.

DSC01782

דגם לבית מגורים

.

DSC01783

תכנית קריית שמואל שבן אורי תכנן

.

DSC01757

על הדלת צייר פרספקטיבה של "הישיבה החקלאית" שהפכה לאם ישיבות בני עקיבא "כפר הראה"

.

DSC01742

בן אורי תכנן חידוש לעשרות אתרי קבורה לתנאים ואמוראים בגליל

.

DSC01697

בית כנסת בטירת צבי (לא נבנה)

.

DSC01716

לאורך השנים חקר את נושא "תיבת נח" ויצר דגמים המנסים להמחיש על פי הכתוב כיצד התיבה היתה נראית

.

DSC01694

תכנית קיבוץ עין צורים על בסיס מנורה

.

DSC01695

תכנית קיבוץ משואות יצחק גם היא התבססה על מנורה

.

DSC01677

סקיצות

.

DSC01667

ציור ארון הקודש בבית הכנסת המרכזי בקריית שמואל

.

DSC01666

פרוכת שבן אורי עיצב ויוצרה באופן סדרתי

.

DSC01686

אתר הנצחה לשואה שבן אורי עיצב ולא בוצע

.

DSC01664

המשפחה: פורטרט עצמי לצד רעייתו ובמרכז תמונות הדורות הקודמים

.

DSC01725

שיר

.

DSC01726

שירת הים ליחיד ולמקהלה

.

DSC01700

צייר גם ספרים שלימים שהתבססו לרוב על המקורות

.

DSC01701

ספרים

.

DSC01706

לשמחה ולשלום

.

DSC01709

לשוב לארץ ישראל

.

DSC01712

סרטי אנימציה שיצר על גלילי נייר

.

DSC01713

בניין הטכניון הישן

.

DSC01805

בספר המבקרים

.

DSC01804

יאיר בן אורי, בנו של האדריכל, ממשיך ומפעיל את המוזיאון וגם חוקר ומפרסם מאמרים אודות עבודותיו המגוונות של אביו

.

תודה ליאיר בן אורי.

על חיפה פרסמתי רשימות נוספות:

.

שכונת בת גלים

שכונת קריית אליעזר

בניין הנהלת קופת חולים

בית הכנסת בשכונת עין הים

בית הספר הנטוש בקצה שכונת נווה דוד

בניין מעבדות הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון

הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון

בית הכנסת המרכזי בהדר

בלוק ברמת הדר

מלון טלטש

בית הזכוכית

בית הקרנות

דרך הים 99

 גשר רושמייה

מגדל הנביאים

ארלוזורוב 65-63

בר גיורא 28 ו-34

הכרמלית לפני השריפה

בריכת גלי הדר הנטושה

המאבק על גבעת העיזים

בית הכנסת המרכזי בכרמל

המאבק על הבית בשדרות יצחק 5

תערוכת בוגרי אדריכלות בויצו חיפה

בית ספר נטוש ברחוב חלוצי התעשייה

האנדרטה שיצר גרשון קניספל לחללי אחוזה

ארבעה בתים בהדר הכרמל בתכנון אוראל-זוהר

שיכון עובדי בתי הזיקוק בתכנון אלפרד גולדברגר

חידוש בית אבא חושי בתכנון אמסטרדם ובן נון

פרויקט לב הדר הכרמל בתכנון תאודור מנקס

קריית חשמל בתכנון שמואל רוזוב

חדר האוכל בתחנת כוח חיפה

מלון גני דן הנטוש

גן ומצפור אלנבי

6 פנינים בחיפה

בית אבא חושי

הדריון

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Neta Peleg  ביום 05/06/2021 בשעה 23:44

    לא היייתי מאמינה שיש שם מוזיאון. אני חיפאית וגרתי עד לפני חודש בקרית מוצקין, כל שבוע כמעט הייתי עוברת בקרית שמואל, מעניין שהעירייה לא חשבה לפרסם את זה. בכל מקרה השכונה עדיין שומרת על כפריות מסוימת לדעתי. תודה על פוסט מרתק

  • חיים י. גרוסמן  ביום 09/06/2021 בשעה 11:15

    מרשים! מדהים!
    תודה על הסקירה המאלפת!
    אנחנו מכירים את יאיר ידידי הי"ו ואת בית אורי הרבה עשרות שנים, וגם ראינו הרבה מיצירותיו המרשימות של אביו האדריכל הדגול מאיר ז"ל, אבל לא איסתעיא מילתא עדיין לבוא באופן מסודר לבקר במוזאון.
    הרשימה המאלפת הזו נוסכת חשק רב לבוא לביקור כזה.

    תודה רבה ולהתראות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: