סיבוב במרכז רכטר באילת

הניסויים האדריכליים שיצרו האדריכלים באילת בשנות ה-50 וה-60 נגעו בכל תחום – מגורים, פנאי, חינוך וגם מסחר. את המרכז המסחרי של אילת שהשלב הראשון שלו נחנך ב-1960, תכנן משרד האדריכלים רכטר-זרחי-רכטר. זמן קצר לאחר פטירתו של האדריכל זאב רכטר, מייסד המשרד, נקרא המרכז על שמו – "מרכז רכטר".

כמו בשאר עבודות המשרד שתוכננו לאורך השנים, גם כאן ניתן למצוא אופי ייחודי לבניין שהופך אותו לאייקון. הוא מורכב מיחידות חזרתיות בעלות גג קשתי הבולט מקו החזית ועם חצרות פנימיות באופן המתאים לאקלים המדברי הקשה. למרכז הזה שהיה הראשון באילת, היו ימים טובים יותר ולא בטוח עוד כמה שנים הוא ישרוד את כרישי הנדל"ן. פרסום מפוקפק הוענק למקום בשנה שעברה, לאחר שבאחד החדרים במלון "הים האדום" השוכן בחלק משטחו, בחרו כמה בחורים לאנוס ולפגוע בנערה בת 16.

ועל כך ברשימה זו.

.

10702064_913177778711805_4881811851134743369_n

במרכז רכטר

.

בניית החלק העליון של מרכז רכטר ושדרות התמרים 1965 אגור

1965 (צלם: יעקב אגור, ארכיון אילת)

.

d242-066 משה מילנר 1967

1967: מרכז רכטר, שדrות התמרים וברקע אזור המלונאות וים סוף ועקבה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

d243-043 משה מנילנר 1974

1974 (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

מרכז רכטר צלם תגר 2007

2017: מבט מבית סולל בונה אל המרכז  ובאופק אזור המלונות וים סוף. מגרש החנייה היה במקור כיכר אזרחית שהיתה מוגנת יחסית מרוחות המדבר (צילום: שמוליק תגר)

.

בניית מרכז רכטר 1960

1960: בבנייה (ארכיון אילת)

.

שדרות התמרים ומרכז רכטר ואין מדרכות, אין מכוניות, שנת 1963 צלם ואן דה פול

1963: שדרות התמרים (צלם: ויליאם ואן דה פול, ארכיון אילת)

.

.

מרכז אזרחי נבנה בכל עיר ישראלית החל מסוף שנות ה-50 ובעיקר במהלך שנות ה-60. המרכז הכיל קבוצה של מבנים שהכילו שטחי מסחר, בית קולנוע, בית עירייה ושירותים ממשלתיים כמו דואר, ביטוח לאומי. לרוב שולבו בו גם בניין משרדים ופעמים גם מבנה מגורים. מבנים אלה סגרו על כיכר אזרחית ובמקרים רבים הוקם לצד המרכז גם גן ציבורי שהשלים את מרחב הפנאי. מרכזים כאלה נבנו בשדרות, נתיבות, דימונה, קרית גת, אור יהודה, בית שאן, קרית שמונה ועוד. גם באילת.

במרכז העירוני של אילת נבנה בניין המשרדים כמגדל בולט ושולט בנוף, נבנו קולנוע "אילת", בית מלון ולימים אחד נוסף. בסמוך נבנו תחנת אוטובוסים מרכזית, בניין לחנות "המשביר המרכזי", ספרייה עירונית, אולם ספורט "הפועל", דואר מרכזי, מרכז תרבות (בית פיליפ מוריי), בית ההסתדרות וגן ציבורי. היה זה אחד מהמרכזים האזרחיים הגדולים שנבנו בשעתו בארץ. אמנם בנו מרכזים אזרחיים בכל עיר חדשה, אך באילת הזדרזו לבנות את המרכז ולהשלים אותו על כל חלקיו. בנוסף, בשונה מערים אחרות המימון להקמת המרכז התבסס על שילוב ממשלתי עם משקיעים פרטיים – יהודים מדרום אפריקה.

בעיקרו כולל המרכז אגף המורכב מחמישה מבני חצר שנבנו בשלבים החל מסוף שנות ה-50 ועד לסוף שנות ה-60. האגפים העליונים כוללים מסחר ושני התחתונים כוללים גם שני בתי מלון. החצרות בשני בתי המלון משמשים לבריכות (זו של "הים האדום" כיכבה בשנה שעברה בכל הפרסומים על האונס שהתרחש באחד החדרים). באזור המסחרי שתי חצרות משמשות לחנייה, רק חצר אחת משמשת את המבקרים ובה נטעו לימים עצים ושיחים (ועדיין הטיפוח בה מוגבל ועלוב). ככל הנראה, כפי שעולה מהרישום שפורסם כבר ב-1962 (ראו בהמשך) הרי שבתכנון המקורי רק החצר השנייה מצפון, שמומשה למעשה, יועדה להיות מגוננת ולשמש את המבקרים.

.

צילום מסך 2021-05-24 070357

1957: התב"ע למרכז שאותה ערכו האדריכלים קינסברונר וברגמן שזכו בתחרות אדריכלים וקבעו את פריסת המבנים. בקו כחול מסומן החלק שהוקם ראשון במרכז. לפי התכנית אושרו ששה מבני חצר, אך זה התחתון לא נבנה ונותר עד היום שטח פתוח. השטח הצהוב שמימין יועד למגורים, אך לבסוף בוטל לטובת תחנת אוטובוסים מרכזית, מבני ציבור ובתי מלון (גנזך המדינה)

.

צילום מסך 2021-05-24 063932

1962: תרשים מוקדם שיצרו האדריכלים רכטר-זרחי-רכטר ומציג את המרכז הכולל שלושה אגפים מסחריים, כיכר אזרחית, בניין עירייה ובניין משרדים.

.

תמונה1

תכנית גגות (באדיבות ארכיון מרכז רכטר לאדריכלות)

.

.

האלמנט הבולט במרכז הוא הגג הקשתי והחזרתי. אלמנט זה אינו רק אסתטי ומופיע בחזית אלא הוא מרכיב את כל גגות המרכז שמקרה את המבנה ובולט היטב מקו החזית ונועד להצל על הולכיה רגל וחזיתות המבנים מפני קרני השמש הלוהטות והמסנוורות. האדריכלים הוסיפו שורה של פתחים עגולים בסמוך לקשת החיצונית לחזית הבניין, במטרה להוסיף ולשחרר אוויר חם שהצטבר תחתיה וגם להעניק מעין קישוט שמחדיר אור טבעי היורד אל חלון הראווה מבלי לסנוור.

קשתות לא היו אלמנט נדיר באדריכלות הישראלית, וכבר בשנות ה-30 הן חזרו והופיעו בפתחי כניסה ובארקדות. בדור הבא, בסוף שנות ה-50 וכן בעשור הבא חזרו הקשתות והופיעו באופן מודגש יותר בחזיתות המבנים כאלמנט מקרה ובכל המקרים הן הופיעו בטכנולוגיה דומה של קליפות בטון דקות כפרשנות מודרנית לאלמנט הבנייה המקומי המסורתי. אלא שבשונה מפרויקטים אחרים בהם מצאו אדריכלים לנכון לשלב את אותן קשתות, הרי שב"מרכז רכטר" בחרו האדריכלים להדגיש את הקשתות כאלמנט מרכזי בבניין ולא כקישוט בלבד, כקירוי מלא למבנים ולהצללה על החזיתות והמעברים להולכי הרגל. בנוסף, הדירוג של המבנה על השיפוע הטבעי באתר, הביא ליצירת טופוגרפיה באמצעות אותם גגות מקושתים.

בקשתות קליפות בטון נעשה שימוש במבנים כמו בית הכנסת בשכונה לדוגמה בבאר שבע (1958) ובפונדק עבדת (1960) שאת שניהם תכנן האדריכל נחום זולוטוב, בגגון הבלוק ב"שכונה לדוגמה" שתכננו האדריכלים תאודור קיסלוב ואהרון ברעלי (1962), במבני המגורים בעין רפא שבמבואות ירושלים שאותם תכננו האדריכלים אלפרד נוימן, צבי הקר ולארד שרון (1962), בבית היתומים לבנים מוסלמים בעכו בתכנון ויטה וכרמלי פלדמן (1962, נהרס) ומעט מאוחר יותר גם בטרמינל הנוסעים ומשרדים בשדה התעופה מחניים שבעמק החולה בתכנון אדריכל שמעון פובזנר (1968) ובסככות שבבית נשיא המדינה בירושלים בתכנון אבא אלחנני (1971). במבנים אחרים של משרד רכטר-זרחי-רכטר לא מצאתי מקרה נוסף שבו עשו האדריכלים שימוש בקשתות כאלה.

.

מרכז רכטר בבניה, ברקע תחנת אגד (מקור-אתר אגד)

שנות ה-60: בבנייה – המרכז נבנה על שיפוע ולכן הבדלי הגובה נוצלו ליצירת קומות מרתף (ארכיון אגד)

.

.

חזיתות המרכז חופו באבן גרניט בגוון אדום-ורוד שנחצבה בסביבת העיר (לימים בחר האדריכל אבא אלחנני שתכנן בסמוך למרכז רכטר את בית פיליפ מוריי באבן זו לחפות את חזית בית נשיא המדינה). הגרניט כיסתה בעיקר על החזיתות של קומת המסד, בעוד שהקומה העליונה אם היתה הורכבה מבלוקים חשופים.

.

תמונה4

1961 (צילום: יצחק קלטר ופאול גרוס באדיבות ארכיון מרכז רכטר לאדריכלות)

.

תמונה10

1961 (צילום: יצחק קלטר ופאול גרוס באדיבות ארכיון מרכז רכטר לאדריכלות)

.

.

היות והמרכז נבנה על שיפוע היורד אל ים סוף, המבנה מדורג כך שבמבט מהחוף בולט הדירוג שמקבל נראות נאה הודות למקבץ הקשתות הצפוף המרכיב אותו. הבדלי הגובה אפשרו גם את יצירתם של קומות מרתף שנוצלו על ידי בתי העסק, כמו גם לכמה ממועדוני הלילה המצליחים בעיר בשנות ה-60.

במשך שנים רבות היה מרכז רכטר מנותק מעט מהעיר – מצד אחד מרוחק מאזור המגורים שהוקם מצפונה לו, ומרוחק מאזור המלונאות שהוקם מזרחית ולאורך חוף הים. הודות לכך בשנותיו הראשונות של המרכז טענו שמעטים מהתושבים פוקדים את המרכז שמרוחק מהבתים ומעדיפים לבצע את קניותיהם במרכזים הקטנים שבשכונות. "המרכז היה מקום לשתות קפה. היו בו שתי קפטריות טובות", מסכם תגר את התרשמותו מהמרכז. הוא גם מציין שבביקור הראשון שלו בבית מרקחת מיכלין רכש אספירין לכלב שלו.

.

d242-086 פריץ כהן 1964

1964: בניין משרדי חברת "סולל בונה" עדיין בבנייה ולמרגלותיו "מרכז רכטר". מימין למגדל בית פיליפ מוריי (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

.

d1009-033 משה מילנר 2007

2007: מבט מהאוויר אל מרכז רכטר (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

.

כיכר אזרחית רחבה נקבעה בחלקו העליון של המרכז ואליה התכנסו התושבים בעיקר בשנות ה-60, כמו למשל לריקודי עם שנערכו בה בגלל שהמקום היה מוגן מפני רוחות המדבר העזות. "חצות וחצי" היה בית קפה שנפתח אל הכיכר ובקומת המרתף שלו פעל מועדון לילה. כיכר זו נתחמה לבד ממבנה המרכז המסחרי, גם בבניין בית קולנוע "אילת" (כיום פועלת בו חנות בגדים), בניין העירייה ובית משרדי "סולל בונה", כשהחזית המערבית של הכיכר פתוחה אל שדרות התמרים – השדרה המרכזית של העיר בשעתו. לימים הביאה מצוקת חנייה, להחלטה אומללה לבטל את הכיכר הציבורית ובמקומה נסלל חניון.

בית "סולל בונה" הוא ככל הנראה היחיד ברצועת המרכז האזרחי שאותו לא תכננו רכטר-זרחי-רכטר, אלא אדריכלים אחרים. לבניין המתייחד בגובהו הרב יחסית לבינוי באילת עד לשנות ה-90, שבע קומות, יש שתי חזיתות שונות זו מזו בהתאם לכיווני השמש. בנוסף, תוכננו בבניין מדרגות הפתוחות אל הנוף כשבעיצוב החזית הן מקבלות ביטוי באמצעות שבירת הקווים האופקיים בהתאם למהלך המדרגות המשופעות. כמו במרכז רכטר גם כאן חופו בחזיתות קומת המסד באבני גרניט בעיבוד פראי כפי ששולבו בשאר חזיתות המבנים במרכז, אך אלה נהרסו לימים והוחלפו בחלונות ראווה של בתי המסחר שנפתחו.

.

d242-059 משה מילנר 1974

1974: תיירים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

.

במאי 1959 עוד בטרם הושלמה הבנייה, אוכלס העסק הראשון במרכז האזרחי בידי בית המרקחת של ריכלין. אחריו נפתחו חנות "דגית" לציוד ספורט ימי, סוכנות של חברת פזגז וסוכנות הביטוח "הסנה". זמן קצר לאחר מכן נפתחה גם "לשכת תיירות" ששימשה בעיקר כמרכז מידע לתיירים וכן נפתח "מועדון צוותא" שבדומה לזה שהוקם במרכז תל אביב, נועד לקיום הופעות והרצאות.

בתחילת 1960 הושלם האגף הראשון של המרכז. שנה לאחר מכן נחנך בניין העירייה בקצה הצפוני של המרכז ושנה נוספת לאחר מכן הושלם האגף השני במרכז המסחרי. עד אז כבר פעלו במרכז לא פחות מארבעה סניפי בנקים – לאומי, הפועלים, דיסקונט ובנק למלאכה. עד 1967 הושלם המרכז כולו על אגפיו השונים לרבות בניין "סולל בונה".

.

דודו הררי ואשתו של ארתור גרוס יפית במרכז מסחרי רכטר 1969

1969: שניים מבעלי העסקים במרכז רכטר: יפית גרוס בעלת חנות "דגית" לציוד ספורט ימי ודודו הררי בעל סוכנות ביטוח "הסנה" (צלם: ויליאם ואן דה פול, ארכיון אילת)

.

.

אחד העסקים הראשונים ויוצאי הדופן שפעלו במרכז רכטר היה של חברת התעופה "ארקיע". החברה שהפעילה את קו התעופה לאילת, פתחה למעשה במרכז את הטרמינל של שדה התעופה. מידי יום נחת בשדה התעופה מטוס אחד של החברה, כך עד לאמצע שנות ה-60 (לאחר מכן הורחב השירות לשתי טיסות ביום). הנוסעים וצוותי האוויר היו צועדים את כל הדרך מהמרכז ועד לשדה התעופה, כ-400 מ'. המטוס היה נוחת בשעות אחר הצהריים והצוות היה נותר לילה באילת, למחרת היה ממריא המטוס חזרה למרכז. הטרמינל כלל מזנון שהיה לאחד המצליחים בעיר, דלפק כרטיסים ומידע, חדרי שירותים בקומת המרתף, ושני חדרי שינה לטייסים ולצוות שמוקמו בקומת גלריה (בכל חדר מוקמו ארבע מיטות קומותיים).

בתצלום כאן למטה ניתן לראות שבתקרה יש פתחי יציאה למערכת מיזוג אויר. זו הורכבה מפטנט מקומי – "דזרטקולר", מכשיר שכיום נקרא מצנן מים. מערכת זו שעובדת מצוין באזורים יבשים, פעלה על טכנולוגיה פשוטה של מים שמצננים את האוויר העובר דרכם ומוזרם לחדר. באילת יש כאלה שעדיין משתמשים בו.

"את הלילה הראשון שלי באילת אני עשיתי בחדר הזה", נזכר שמוליק תגר. 62 שנה אחרי אותו לילה, תגר גאה לספר ש"בן גוריון שלח אותי לאילת. הוא אמר ששני הסבים שלי בנו את תל אביב ושאני ארד לאילת ואבנה אותה. במשך שבועיים גרתי בחדר הטייסים עד שמצאתי דירה ששכרתי. באילת אז היו הרבה מאד בתים בבנייה, אבל היו בסך הכל 14 בתים בנויים ומתוך 500 האנשים שגרו בה הרוב היו חיילים שגרו באוהלים".

.

אולם ארקיע במרכז רכטר שנות השישים

. טרמינל ארקיע פעל במרכז רכטר עד לפתיחת שדה התעופה. בטרמינל היה לבד מאולם המתנה עם קיוסק, גם דלפק של החברה ובקומה מעל היו שני חדרים ובכל אחד מהם 4 מיטות קומותיים ללינת טייסים וצוות. המדרגות מימין הובילו לחדרי שירותים שבקומת המרתף (גלויה מארכיון אילת)

.

.

לתכנון המרכז ושכונת המגורים הצמודה לו נערכה ב-1957 תחרות אדריכלים. לתחרות זו הוגשו 38 הצעות, ובין השאר ניגשו אליה כמה ממשרדי האדריכלים הבולטים בתל אביב שאף זכו בפרסים – כרמי-מלצר-כרמי, אורה ויעקב יער וגם רכטר-זרחי-רכטר. זוכה נוסף היה האדריכל החיפאי שלמה גלעד. אלא שבפרס הראשון לא זכו כל אותם אדריכלים מפורסמים, אלא האדריכלים אריה קינסברונר ויהודה ברגמן – משרד תל אביבי ותיק ופחות ידוע. אם הזכייה בפרס הראשון העניקה אושר לזוג האדריכלים האלמוני, אז הוא לא האריך ימים והם הוחלפו באדריכלי משרד רכטר-זרחי-רכטר. את הסיבה להחלפה לא הצלחתי לגלות. הם אמנם הספיקו לערוך את התב"ע ובכלל זה את תכנית הבינוי שהשתמרה בתכנית שערכו האדריכלים שבאו אחריהם, אך לא היו מעורבים עוד בתכנון המפורט שנמסר כאמור לרכטר-זרחי-רכטר.

בסוף שנות ה-50 היה משרדו של האדריכל זאב רכטר, בו היו שותפים גם בנו יעקב רכטר וחותנו משה זרחי, בשיא הצלחתו. המשרד תכנן בתי הבראה בצפת, נצרת עילית וזכרון יעקב וכן החל בתכנון מלון הילטון תל אביב. בניין "היכל התרבות" שתוכנן במשותף עם האדריכל דב כרמי, היה לאולם הקונצרטים והמופעים הגדול בישראל. בתחרות היוקרתית לתכנון בית המשפט בתל אביב זכה המשרד בפרסים הראשון והשני. בנוסף לכל אלה קיבל המשרד לתכנן שני מרכזים אזרחיים בפריפריה הרחוקה, בשני קצותיה של ישראל – האחד בקרית שמונה והשני באילת.

לזאב רכטר היו כמה קשרים לאילת ולי ידועים על שלושה מהם: (1) חותנו, מיכה פרי, שרת במלחמת העצמאות בתפקיד קצין בחטיבת הנגב, היה מהראשונים שהגיעו למפרץ אילת, בשעתו אום רשרש, והוא זה שהנציח במצלמתו את הנפת דגל הדיו. (2) רכטר בנה שורה ארוכה של מבני ציבור שאותם בנתה חברת "סולל בונה" שהיתה לקבלן המרכזי באילת בעשורים הראשונים לקיומה, ובנתה כמובן את המרכז המסחרי בו גם הקימה את המטה המרכזי שלה באזור. (3) קשר שלישי התקיים בין רכטר ובין משפחת מיכלין שהיתה מחלוצות תחום הרוקחות העברי בארץ, ויאיר מיכלין (אביו, יעקב מיכלין, היה ממייסדי הסתדרות הרוקחים) הוא זה שהקים את העסק הראשון במרכז האזרחי – בית מרקחת, שפעיל עד היום על ידי בנו, יעקב (יקי) מיכלין. שמוליק תגר שליווה את המרכז מעת הקמתו ב-1959, זוכר את ביקוריו של רכטר במרכז כשהוא יושב עם מיכלין בבית קפה ובולט בנוף המקומי בחליפתו.

משרדו של זאב רכטר שאותו הוא ייסד לפני מאה שנה, ממשיך לפעול גם היום על ידי הדור השלישי והרביעי. לאחר פטירתו של זאב רכטר המשיך הדור הבא לפעול במשותף עד לשנות ה-70. אז פוצל המשרד לשני משרדים נפרדים בהם פועלים בני הדור השלישי – אמנון רכטר (שגם תכנן באילת לאחרונה ודואג למורשת המשפחתית ולטיפוח ארכיון המשרד) ודוד זרחי שבנו אף פתח משרד עצמאי משלו – StudioPeZ. על שמו של זאב רכטר ייסדה המשפחה את "פרס רכטר" המוענק מידי שנתיים וב-2014 זכיתי בפרס כאדריכל צעיר.

.

כאן בבלוג הבאתי את דבריו של זאב רכטר בהרצאה שבה התייחס לתפקידו של האדריכל, דברי הערכה לפועלו שפירסם האדריכל אברהם ארליק ב-1961. כמו כן כתבתי על שני בתי דירות שאני אוהב במיוחד שתכנן בתל אביב – "בית הכדים" והבניין הכי צר ברחוב אחד העם. לאחרונה פרסמתי כאן על בית הדירות במפגש הרחובות שפינוזה ופרישמן ושתי מרפאות ברמת גן. בין בתי ההבראה שתכנן כתבתי לפני עשור על חידוש בית שפרינצק בנצרת ולאחר מכן על התכנית שאושרה להריסתו. מי שתרצה לערוך לעצמה סיור בין עבודותיו של זאב רכטר בתל אביב תמצא כאן הצעה למסלול שחיברתי.

.

תמונה9

1961 (צילום: יצחק קלטר ופאול גרוס באדיבות ארכיון מרכז רכטר לאדריכלות)

.

.

בדומה לשאר עבודות המשרד, גם בתכנון המרכז האזרחי באילת, יצרו האדריכלים מבנה ייצוגי בעל חזות יוצאת דופן, שבכל מבט מכל כיוון ניתן להתרשם מרמת העיצוב הגבוהה, גם אם הבסיסית. לא לחינם לאורך השנים הרבו צלמים לתפוס בעדשת מצלמתם את נופה של אילת כשהמרכז תופס מקום נכבד בתמונה. נוסף על אלה, אדריכלים רבים הגיעו ללמוד ולהתרשם מהיצירה האדריכלית. 

הדמיון בין "מרכז רכטר" ובין בניין בית המשפט בתל אביב אינו מקרי. שני הפרויקטים שתוכננו כמעט במקביל, כוללים אלמנטים דומים: החצר הפנימית, המבנה האופקי הנראה כבמה שממנו צומח מבנה המשרדים המתנשא לגובה, וההתייחסות לאלמנטי הצללה קבועים – את כל אלה אפשר למצוא בשני המבנים.

ב-1960 וזמן קצר לאחר חנוכת האגף הראשון של המרכז, נפטר האדריכל זאב רכטר, ושמו הונצח גם אם לא באופן רשמי במרכז שנקרא על שמו. השם נקלט וכך הוא קרוי עד היום.

לא הרבה השתנה בסביבה, העיר אמנם גדלה ובמבנים נערכו שינויים קוסמטיים שבאו לידי ביטוי בפריצת קירות לצורך הרחבת חלונות ראווה ותליית מגוון רחב ומוגזם של שלטי פרסום. העסקים התחלפו כמעט כולם, אך המרכז האזרחי נותר דומה מאד למה שהיה לפני 60 שנה. עד לשנות ה-90 היה "מרכז רכטר" למרכז המסחר הגדול בעיר, ורק ב-1997 איבד את הבכורה עם פתיחתו של הקניון הראשון בעיר "קניון מול הים", כמה מאות מטרים ממנו ובקרבה גדולה יותר לבתי המלון ולחוף הים.

בימים אלה מתכונן שמוליק תגר להציב ברחבי העיר 14 שלטים כחולים בסיוע המועצה לשימור אתרים. אחד מאותם שלטים יוצב ב"מרכז רכטר", שכמו קרוב ל-50 אתרים נוספים ברחבי העיר, נכלל ברשימת שימור מומלצת המופיעה במסגרת תכנית המתאר לאילת שבימים אלה מצויה בתהליכי אישור. באופן הזוי התכנית לא קבעה תכנית שימור, אלא רק המליצה.

.

מרכז רכטר בתחילתו ושדרות התמרים שנות השישים

מלון סיני, כיום "הים האדום" (פלפוט, ארכיון אילת)

.

DSC03141

אוסף שלטים: חזית מרכז רכטר היום

.

DSC03140

הכי מפורסם: מלון הים האדום

.

DSC03142

מדרגות רחבות מקשרות בין הרחוב ובין פנים המרכז

.

DSC03144

בעלי מוגבלות יתקשו לנוע כאן

.

DSC03145

תיווך הדרום, תיווך אבי

.

DSC03139

YOU

.

DSC03146

איפה שלא דחפו שלטים אז דחפו מזגנים

.

DSC03147

לאומי

.

DSC03148

בסניף בנק לאומי שמרו על צורת התקרה המקורית

.

DSC03149

אחת מהחצרות במרכז

.

DSC03101

חזית אטומה

.

DSC03151

גגות המרכז מורכבים מסדרת קמרונות בטון הנשענים על עמודי בטון

.

DSC08478

(ארכיון אילת)

.

DSC08475

(ארכיון אילת)

.

DSC03131

בית מרקחת מיכלין הוא העסק הראשון נכנס למרכז אפילו עוד לפני שסיימו את הבנייה

.

DSC03135

על חזית בית המרקחת תמונות של פרס שביקר במרכז וגם הרבי מליובאוויטש שאותו ביקרה בעלת המקום

.

DSC08477

לפנות ערב, תחילת האביב, בית-המרקחת, אני מחכה.

.

DSC03136

פתחים עגולים קטנים נועדו אולי לשחרר אויר גם לדקורציה

.

DSC03137

פגעי הזמן: שינוי חזיתות, עודף שילוט ותופסת מזגנים

.

DSC03138

הגינון במרכז החצר מורכב מצמחייה שלא ממש תורמת לסביבה

.

תמונה7

1960: אותה זווית צילום – לפני אכלוס החנויות (צילום: יצחק קלטר ופאול גרוס באדיבות ארכיון מרכז רכטר לאדריכלות)

.

DSC03130

מזנון ריק ועוד סוכנות תיווך

.

DSC03128

מעבר אל אחת החצרות במרכז

.

DSC03123

סניף אנגלו-סכסון הדרומי ביותר מבין 80 סניפי הרשת

.

DSC03119

מעבר לחצר שירות על חשבון חנות

.

DSC03124

החצרות לא לגמרי תוכננו ולכן זו למשל הפכה לחניון

.

DSC03125

מוזנח בחצר השירות, רק החזית האחורית של סניף הבנק צבועה לבן ומצוידת בתעלות מיזוג

.

DSC03126

מעבר נוסף לחצר השירות

.

DSC03117

יש כאן גם תחנת שידור רדיו

.

DSC03115

102FM

.

DSC03116

קיסריה הקטנה

.

DSC03104

חנות נעליים: את התאורה תולים מתקרת הקמרונות, ולצורך מיזוג האוויר סוגרים חלק מהקמרון

.

DSC03102

עמוד וקמרונות

.

DSC03112

גרניט

.

DSC03113

קליפת בטון

.

DSC03100

שאריות

.

.

DSC08454

בניין העירייה שגם אותו תכנן משרד רכטר-זרחי-רכטר, מצוי בהמשך המרכז. מבנה חד קומתי שהכניסה שלו מודגשת בגגון מצחייה בולט (היום קצת פחות בגלל השילוט, הצמחייה, הפסלים, צביעת הגג בצבע ורוד ועוד)

.

DSC08451

הגגון בכניסה היה מבטון חשוף. סמוך מתנשא בניין משרדי "סולל בונה" שהיו "הקבלן הראשי" באילת במשך עשרות שנים

.

תמונה5

שנות ה-60 (צילום: יצחק קלטר ופאול גרוס באדיבות ארכיון מרכז רכטר לאדריכלות)

.

תמונה6

הכניסה לבניין העירייה (צילום: יצחק קלטר ופאול גרוס באדיבות ארכיון מרכז רכטר לאדריכלות)

.

בית העירייה 1960 ארכיון העירייה אילת

1960: הכניסה לבית העירייה לפני כל השינויים והתוספות (ארכיון אילת)

.

DSC03154

בניין "סולל בונה" בקצה מרכז רכטר- חזית צפון-מזרח. את הבניין הזה לא תכננו רכטר-זרחי-רכטר

.

DSC08440

החזית השנייה הפונה לדרום-מערב היא מיוחדת יותר ובה מודגשים המדרגות

.

DSC08441

המדרגות פתוחות

.

DSC08446

שוברי קרני שמש קבועים

.

DSC08443

במדרגות שבקומה 1 החלונות סגורים

.

DSC08444

אפשר לראות מבעד למדרגות

.

DSC08445

וכאן המדרגות כבר פתוחות אל הנוף

.

תודה לשמוליק תגר ולאדריכלית דנה גורדון

רשימות נוספות על אילת:

.

ספרייה עירונית (צבי תורן)

מלון אגמים (פייגין אדריכלים)

בית פיליפ מוריי (אבא אלחנני)

הבית המדברי (אברהם אלואיל)

מתחם סינג סינג (תדי קיסלוב)

אייס מול אילת (פייגין אדריכלים)

מלון הסלע האדום (נחום זולוטוב)

MAX (זיידלר רוברטס וחיים דותן)

בראון 42 מעלות (פייגין אדריכלים)

מלון דורטל סול הנטוש (אמון בן דור)

המצפה התת ימי ובריכת הכרישים (בן פלג)

מלון דן אילת (אלברט סגל, גרטנר-גיבור-קומט)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: