סיבוב במבננים שתכנן יצחק ישר בצפת

שכונת המגורים הגדולה שתכנן האדריכל יצחק ישר ב-1975, הוסיפה אמנם עוד מאות רבות של משפחות לעיר, אך לא הצליחה לעצור את שקיעתה. ההתמודדות הלא מוצלחת עם הטופוגרפיה חיסלה את האפשרות ליצירת דופן רחוב עירונית, ומה שנוצר אלה כבישים מהירים המדופנים בקירות תומכים ובמרחק מהם משכנות עוני.

התקוות שתלו בצפת כ"בירת הגליל", עם דגש על המטרה לייהד את הגליל, היו מהלך פוליטי מלאכותי שלא היה לו כל קשר להתפתחות אורגנית ולכן גם אין פלא שנכשל. במקביל פעלה המדינה להקמת ישובים קהילתיים זעירים שמשכו אליהם אוכלוסייה במעמד בינוני וגבוה, ובנוסף הצטמצמה התעשייה ואיתה אפשרויות התעסוקה. כיום דומה צפת ליישובים ערבים, בדואים וחרדים וממוקמת באשכול החברתי-כלכלי 2 מתוך 10.

סיבוב בצפת הוא אמנם עצוב, אך העיר נקייה והנוף היפה העוטף אותה משכיחים במשהו את המציאות העגומה שאליה היא שקעה. מזל שבינתיים יש את אלה בתל אביב שימשיכו לממן מקומות כאלה.

ועל כך ברשימה זו.

.

182685815_4483351511694396_5102031425683906351_n

למטה

.

DSC00343

השכונה מצויה על צלע ההר וצופה למערב אל הר מירון

.

DSC00342

הבניינים מתנשאים לגובה של 8 עד 9 קומות כשהכניסה הראשית אליהם היא בקומה האמצעית

.

DSC00344

אין כאן רחובות אלא קירות תומכים

.

DSC00401

לא חידשו את הבניינים מאז הוקמו לפני יותר מארבעים שנה

.

DSC00399

בין הרחוב ובין הבניינים מפריד חניון וחצר שקועה כשגשרים מקשרים בין המבנים לחניונים

.

DSC00379

כל בניין מורכב מכמה אגפים כשבכל אגף קבוצה של דירות, ומסדרון בודד מקשר בין כל הכניסות בקומת הרחוב

.

DSC00378

החצרות השקועות הן רכוש משותף אבל נראה שיש דיירים שניכסו אותן לעצמם

.

DSC00398

מעקה בטון חוצץ בין החניון ובין החצר השקועה

.

.

לאחר התפרקותה של השותפות המוצלחת שניהל האדריכל יצחק ישר (2011-1920) עם האדריכל דן איתן (כתבתי כאן על כמה מהפרויקטים שתכננו: שיכונים בשכונת שפירא, שיכון הניצחון בדימונה, בית העם בקיבוץ גבעת חיים איחוד, בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב), פתח ישר משרד עצמאי. בתקופה זו ועיקרית בחייו הוא תכנן בכל התחומים – בתי משרדים, מרכזים מסחריים (על דיזנגוף סנטר שאותו תכנן עם האדריכלית עליזה טולדו אף זכה בפרס רוקח), מבני אקדמיה (כאן כתבתי על מבנה בית הספר למדעי יהדות באוניברסיטת תל אביב), מלונאות ובעיקר מגורים.

בצפת קיבל ישר מחברת "שיכון ופיתוח" (במקור חברה ציבורית של "עמידר", שלימים הופרטה והתמזגה בחברת "אזורים") לתכנן קבוצה גדולה של מבננים שבכל אחד קרוב למאה דירות, רובן בנות 3 חדרים ומיעוטן בנות 4 חדרים. זהו מתחם המגורים הגדול והבולט בעיר. המבננים רחבים במיוחד, ובנוסף מתנשאים לגובה של חמש קומות מעל למפלס הרחוב, כשארבע או חמש קומות נוספות מצויות מתחת למפלס הרחוב וכך הן הופכות לחומה. עם זאת, כדי להימנע מחומה רציפה, נשמרו מרווחים גדולים בין מבנן למבנן.

כל המאמצים להימנע מיצירת רחוב עירוני נעשו כאן: הבניינים מצויים בנסיגה משמעותית מהרחוב, כשחניון רכבים וחצר שקועה מפרידה בין המבנן ובין הכביש כשגשרים צרים מקשרים למבננים. הרחובות הם בסך הכל כבישים מהירים המדופנים בקירות תומכים, וההליכה ברחובות המשופעים היא לא מהלך קל ונעים.

שטחים משותפים נדיבים ניתנו כאן לטובת הדיירים: בקומת הרחוב כהמשך לשני הגשרים שמחברים את המבנן לחניון, נקבע מסדרון שמתרחב בכמה קטעים לאולמות מרווחים וחסרי מטרה מוגדרת. באולמות אלה הותקנו פתחים מעוצבים, מקושתים ועגולים, הממסגרים את נופו של הרחוב או לעומתו את זה של הגליל.

בקומה התחתונה שממנה ניתן לצאת לחצר האחורית נקבעו שטחים משותפים נוספים, וגם במקרה זה הם מטרתם לא מוגדרת. כתוצאה מכך אין פלא שהם נותרו ריקים במקרה הטוב, או מוזנחים ומזוהמים במקרה הרע. התכנון הגרוע (או יותר נכון זהו העדר תכנון) היא בזבוז של שטח שאותו הדיירים נדרשים לתחזק, לשלם ארנונה ובנוסף אלה מקומות מאד לא בטוחים.

.

מכאן המשכתי למגדל חב"ד, לתחנה המרכזית ולבסוף גם לעיר העתיקה – שם נראה שמצויה המשימה העיקרית של הנהלת העיר.

.

צילום מסך 2021-05-18 182749

1975: תכנית קומת כניסה באגף הדרומי במבנן טיפוסי ובה שתי דירות (זוהי קומת הגשר, הקצה שלו שמחובר לבניין מופיע משמאל למטה, גשר נוסף נקבע באגף הצפוני) – המסדרון המשותף עובר במרכז הקומה, פתוח לשטחים משותפים עם פתחים רחבים לכיוון החצר העורפית והרחוב, כשבאמצע מצויים המעלית והמדרגות. זוהי תכנית סניטרית ולכן ריבוי הקווים סביב המדרגות (ארכיון עיריית צפת)

.

צילום מסך 2021-05-18 182018

1975: תכנית קומה טיפוסית ובה ארבע דירות (ארכיון עיריית צפת)

.

 

DSC00346

9 קומות, כשקומה 4 היא קומת הכניסה

.

DSC00347

המסדרון הפנימי שמקשר בין הכניסות מתרחב ומפנה חלונות מקושתים אל החוץ

.

DSC00349

רק מקום למעבר

.

DSC00354

גשר

.

DSC00352

אפור

.

DSC00381

נוספה קצת צמחייה בקצוות

.

DSC00356

המסדרון נפתח לאולמות גדולים שלא נוצלו מעולם ובהם תיבות הדואר ואינטרקום הרוסים

.

DSC00358

שמור על השקט

.

DSC00397

91 דירות בבניין, 30 בכל אגף

.

DSC00376

המסדרון והתיבות

.

DSC00361

תיבות

.

DSC00365

כלוב

.

DSC00359

נופה של צפת

.

DSC00377

.

DSC00366

הר מירון

.

DSC00371

מדרגות

.

DSC00373

מעלית

.

DSC00372

5 קומות מעל לקומת כניסה ועוד 4 קומות מתחתיה

.

DSC00387

מבט מלמטה לחזית המערבית הפונה אל נוף הגליל

.

DSC00388

בקומה התחתונה שטחים משותפים נוספים שלא נוצלו

.

DSC00393

הר מירון

בשבוע החולף נפטר האדריכל סלו הרשמן שכאן בבלוג כתבתי רשימות על כמה מהפרויקטים שתכנן וב-xnet כתבתי על המונוגרפיה שפרסם וכן על השפעת חוויותיו בשואה על האדריכלות שיצר בהמשך בישראל. רק לאחרונה פרסמתי על מתחם המגורים הלא גמור שתכנן בטירה.

במסגרת התכנית "כלבוטק" ביים העיתונאי בני עורי כתבה על הפרויקט המפורסם ביותר של הרשמן – מתחם מגורים בשכונת גילה (עליו כתבתי כאן). "אחד השיכונים היפים בעיר", ציין עורי בפתח הכתבה שהתמקדה בליקויי בנייה שלא היו קשורים ישירות לאדריכל אלא לחברת הבנייה. השבוע לפני 40 שנה בדיוק – 26 במאי 1981 שודרה הכתבה והיום העלה אותה עורי לרשת:

.

.

תודה לביילי וכסלר ולבני עורי

רשימות נוספות על צפת:

מגדל חב"ד (משה אמריו ואלי מאיוס)

תחנה מרכזית צפת (שמואל וארי רוזוב)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: