סיבוב במבנים המאוחרים שבכפר הנוער עיינות

את סקירת העושר האדריכלי שמצאתי בכפר הנוער החקלאי עיינות, אני מסיים כאן בהצגת קבוצת מבנים מאוחרים שנבנו בכפר בשנות ה-50 וה-70. בין אותם מבנים ישנם כמה מבני כיתות שתכנן האדריכל זאב פורת, ומכולם בולט "בית אשכול" – שתכנן האדריכל שמעון טוכלר. במבנים אלה בולט השימוש בבטון החשוף ובצורות שאפיינו את הברוטליזם התקופתי.

זוהי רשימה רביעית לאחר שסקרתי כאן את המבנים המוקדמים משנות ה-20 וה-30, את הרפת שהוסבה למכינה קדם צבאית ומוזיאתר, ואת בית הכנסת שהפך לספרייה. אך לבד מהבניינים, מה שהופך את עיינות למקום מיוחד ונעים הוא הנוף – זה שקרוב ומורכב ממגוון וריבוי של עצים, שיחים ומדשאות וזה הרחוק שמורכב מהשדות החקלאיים שעוטפים את כפר הנוער כבר קרוב למאה שנה.

ועל כך ברשימה זו.

.

185329794_4502671026429111_4116283867721573993_n

.

.

כפר הנוער החקלאי עיינות

.

צילום מסך 2021-05-16 162142

(1) בית אשכול (2) אולם ויצמן (3) מבנה הכיתות (4) בניין כלכלת בית (5) הדיסקו (6) מגורי הסגל (7) בריכת השחייה הנטושה (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

.

(1) בית תרבות ע"ש לוי אשכול

המבנה הבולט ביותר בכפר הנוער הוא אולם המופעים והכנסים שניצב במרכז הכפר ונחנך ב-1970, בשטח שבו היו עד אותה עת מטעי אבוקדו ומנגו. חנוכתו נערכה באירוע רב-משתתפים שהתקיים זמן קצר לאחר פטירתו של ראש הממשלה לוי אשכול, ועדה מימון, מייסדת הכפר, החליטה להנציח את שמו באולם החדש. אשתו של אשכול, אלישבע, שנפטרה עוד ב-1956, היתה חברתה הטובה של מימון, ולימים נטמנה גופתה של מימון לצד אשכול בבית הקברות של קבוצת דגניה ב'.

"בית אשכול" (מכונה בכפר "אולם אשכול") הוא מונולית שההשראה לעיצובו ברורה למדי. היא באה מהכנסייה שתכנן לה קורבוזיה בכפר נידח בצרפת – רונשאן ובנייתה הושלמה ב-1956. השפעתה של אותה כנסייה על אדריכלים צעירים בשנות ה-50 היתה עצומה, ורק בישראל ניתן למצוא את השפעתה באין-ספור מבנים. האדריכל אברהם יסקי היה המושפע המרכזי ויחד עם שותפו אמנון אלכסנדרוני, יצר בהשראתה מבנים כמו התחנה המרכזית והשוק הקמעונאי בבאר שבע.

את ההשראה שבאה מאותה כנסייה ניתן למצוא ב"בית אשכול" בגג הבטון המנופח, ביחסים של גוש מגדל הבמה עם החזית המזרחית, בקווים הרכים והמעוגלים בקצוות, בהפרדת החזיתות זו מזו, וכן בפס החלונות המפריד בין הגג ובין קירות החזית. בחזית המערבית קבע האדריכל רחבת התכנסות, כשאת החזית עצמה הוא תכנן משילוב של משטחים אטומים עם פתחים שאפשרו החדרת אור ואוויר טבעיים אל האולם שבמקור לא היה מרושת במערכת מיזוג אוויר.

.

תכנית פנים

תכנית (ארכיון עיינות)

.

חזית מזרחית חזית מערבית

חזיתות (ארכיון עיינות)

.

חתך אא חתך בב

תכנית (ארכיון עיינות)

.

.

"את העבודה קבלתי ב-1967 דרך ציפורה עתידיה, מנהלת עיינות באותם הזמנים", נזכר האדריכל שמעון טוכלר (89). "אני חושב שהיא הכירה אותי דרך הבת שלה שהיתה קרובת משפחה, אבל אחרי שיחה אחת עם גברת עדה מימון, שהיתה הרוח החיה של עיינות הוחלט שאתכנן את בית התרבות".

"הייתי אז אדריכל בראשית דרכי, בסך הכל סיימתי את לימודיי בטכניון ב-1960, והאדריכל יוסף שנברגר [שתכנן את בית הכנסת בכפר, מ"י] היה האיש שנבחר ללוות אותי בעבודה. אחרי הקשר הזה שנוצר בינינו קבלתי בהמשך לתכנן את המגורים בישיבת פוניבז' בבני ברק".

"את האולם הזה אפשר היה לתכנן בכל מיני צורות, והצורה שאני בחרתי היא המתאימה ביותר למקום, למרקם החברתי ולבתים והירק שמסביב. הכניסה אליו היא כמו בטקס והיא שהכתיבה את הצורה וגם את התוכן הסופי של הבניין". מכאן צולל טוכלר אל זיכרונותיו מאלפרד נוימן, מורהו המשפיע בטכניון שבין השאר הרשים ברעיונותיו את לה קורבוזיה שבחר לצטט אותו כמה פעמים בספרו האיקוני 2 Modulor (פורסם ב-1955). "הייתי אצלו תלמיד מועדף. הרגשתי שהוא רוצה לקרב אותי להקר ולשרון הצעיר, אבל לי זה היה קשה כל הברוטליזם הזה. אני חיפשתי למעשה אלמנטים שלא יהיו פונקציונליים ובכל זאת אפשר יהיה למצוא בהם פונקציונליות. בבניין הזה הדבר בא לידי ביטוי בצורה שבה טיפלתי בגג ובקיר שיוצא קצת החוצה, ובסידור החלונות שפונים לכיכר [חלונות שלימים נאטמו במטרה להחשיך את האולם, מ"י].

טוכלר, יליד גרמניה, 1932, היגר לארץ-ישראל עם משפחתו לאחר עליית הנאצים לשלטון. לאחר שסיים את לימודיו בטכניון ב-1959 (באותו מחזור בו למדו רפי רייפר, שבתאי משולם, יהודה פייגין, שמשון הלר, יוסף ואלה שרשבסקי), עבד במשרדו של האדריכל אריה שרון אצלו עבד על בניין באוניברסיטה באפריקה אך עזב לאחר שלושה חודשים בלבד ("ראיתי שזה לא בשבילי"). לאחר מכן עבר למשרדו של האדריכל ארתור גליקסון, ובו עבד בין השאר על תכנון "השכונה לדוגמה" בקריית גת. לאחר מכן עבד במשרד השיכון ובמסגרת זו נשלח ב-1964 לעבוד על התכניות של 'עיר הבשור' (שלבסוף נגנזו) עם האדריכל הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר ששהה אז בארץ.

השתתף גם בתכנון העיר כרמיאל, וכאדריכל עצמאי ערך תכניות מתאר רבות וכן תכנן מבנים. טוכלר תכנן בתים פרטיים בערד ובכרמיאל, בתי דירות בהרצליה ומרכז מסחרי במצפה רמון. בית ספר לחינוך עצמאי בחולון, פנימיות בישיבת פוניבז', סניפי קופות חולים בתל אביב ובהרצליה. מבנה ציבור מונוליתי נוסף הוא תכנן בהרצליה – בית הכנסת הספרדי "מקדש מלך" (רחוב העצמאות 93). לימים בשנות ה-90 חזר להתגורר בגרמניה, וממשיך לעסוק בתכנון. בימים אלה הוא עסוק בתכנון עיר באוגנדה, המיועדת לכ-200 אלף תושבים.

.

DSC06217

ניתן למצוא את ההשראה שבאה מהכנסייה ברונשאן בגג הבטון המנופח, ביחסים של גוש מגדל הבמה עם החזית המזרחית, הקווים הרכים והמעוגלים בקצוות וכן בפס החלונות המפריד בין הגג ובין קירות החזית.

.

DSC06190

עם השנים עשו גם כמה שינויים שפגעו בחזות הבניין

.

DSC06289

החזית המזרחית האטומה יחסית פונה אל אזור המשק

.

DSC06184

החזית המערבית הפונה אל לב הכפר: רחבת התכנסות עם כניסה ראשית.

.

עדה מימון בפתח האולם תחילת שנות ה 70

תחילת שנות ה-70: עדה מימון בכניסה (ארכיון עיינות)

.

DSC06358

לבד ממסך הזכוכית המדגיש את הכניסה, הורכבה החזית מפתחי חלונות צרים שכיום הם אטומים

.

חול המועד סוכות תשלא 1970 בית התרבות

שנות ה-70: פתחי חלונות סביב גושים אטומים הניתנים לשמוש גם כמקומות ישיבה בכיכר (ארכיון עיינות)

.

קירות צבועים אולם אשכול סביבת 1992

1992: קירות החזית צבועים והעץ כרות (ארכיון עיינות)

.

DSC06359

בית אשכול

.

DSC06362

מבואת הכניסה. בקומה התחתונה חדרי שירותים

.

DSC06364

האולם כיום הוא קופסה שחורה, אבל במקור הואר ואוורר באופן טבעי הודות לפתחים שנקבעו בדופן המערבית

.

DSC06370

האולם ממשיך לשמש את תלמידי עיינות

.

אולם אשכול מקושט במסגרת ארוע1כנראה סוף שנות ה 70

סוף שנות ה-70: האולם מואר בקרני שמש לא ישירות (ארכיון עיינות)

.

חנוכת אולם אשכול 70

1970: הזמנה לטכס חנוכת הבית (ארכיון עיינות)

.

חנוכת בית התרבות עש לוי אשכול 38

1970, טכס חנוכת הבית: נשיא המדינה זלמן שז"ר לצד עדה מימון (ארכיון עיינות)

.

חנוכת בית התרבות עש לוי אשכול 53

1970, טכס חנוכת הבית (ארכיון עיינות)

.

חנוכת בית התרבות עש לוי אשכול נאום שזר קהל אלגנטי בעיקר נשים 30

1970, טכס חנוכת הבית (ארכיון עיינות)

.

3 חנוכת בית התרבות עש לוי העובדים והמוזמנים התלמידים ואחורי הקלעים שלמה שביט ומקהלה

1970, טכס חנוכת הבית: מקהלת עיינות בניצוחו של שלמה שביט (ארכיון עיינות)

.

חנוכת בית התרבות עש לוי העובדים והמוזמנים התלמידים ואחורי הקלעים שלמה שביט ומקהלה 7

1970, טכס חנוכת הבית (ארכיון עיינות)

.

שמעון לוי אביגיל דינו, אילנה טימסיט, יפה ביטון סינרים מכלכלת בית כקהל לנעמת קנדה באולם 1978אשכול צילום רבקה פינדר

1978 (צילום: רבקה פינדר, ארכיון עיינות)

.

על הבמה באולם אשכול סביבות 1992

1992: על הבמה (ארכיון עיינות)

.

.

(2) אולם ויצמן

עיינות הוקם תחילה כמשק פועלות ונועד להכשיר נשים לעבודה חקלאית. במהלך השנים נתן המוסד מענה לצרכים המשתנים והוסב לבית ספר חקלאי תיכון ואחר כך לכפר נוער, שבו לומדים בנות ובנים. לצורך כך הוקם בו בית ספר שהלך והשתכלל עם השנים.

גל הבנייה השני שהתרחש בעיינות, הגיע יותר מעשור לאחר שגרעין הכפר הוקם בתכנונם של האדריכלים ריכרד קאופמן ואלזה גדעוני (ועל כך כתבתי כאן). במסגרת זו התרחב הכפר – נבנו בו מבני כיתות ומגורים חדשים לתלמידים ולסגל. האדריכל זאב פורת (1991-1909, במקור נקרא Wilhelm Ochs) היה לאדריכל הבולט בכפר באותה התקופה.

פורת היה אדריכל מגוון, שיצר מבנים בעלי חזות חגיגית שהדגישו את הממד הציבורי. כאדריכל העיר תל אביב הוא תכנן את אצטדיון הכדור-סל ביד אליהו (בשלבו הראשון והמקורי), מיצירות הברוטליזם המרשימות שנבנו כאן, וכאדריכל עצמאי תכנן את בית התרבות בקיבוץ בית אלפא.

ב"אולם ויצמן" (1956) הדגש הוא על חיזוק הקשר בין הפנים ובין החוץ. האולם עצמו מפנה פתחים רחבים אל נוף השדות, וגם בכיתות שבשאר חלקי הבניין עוצבו פתחים רחבים וגבוהים. בנוסף להם, נקבעה ארקדה לכל אורך הבניין שמאפשרת תנועה באזור מוצל ומוגן, ומהווה אזור לשהייה בזמן ההפסקות בין השיעורים.

האולם שימש בעיקר להרצאות, לעריכת מבחני בגרות והכנת שיעורי בית. עד להקמתו של בית אשכול שימש גם לעריכת התכנסויות ואירועים מיוחדים. ברבות השנים אטמו באולם פתחים, הוסיפו תקרה אקוסטית גנרית שהנמיכה את גובה האולם והפכו אותו לסתמי.

.

DSC06345

מבט על אולם ויצמן

.

DSC06335

הארקדה ומשמאל בניין "הדיסקו"

.

DSC06385

הכניסה לאולם ויצמן

.

t365 בנין האולפן עש הנשיא הראשון ויצמן 1949 אוסף עדה

שנות ה-50: השקעה בצמחייה כמו גם בבינוי. כיום לא נותרה הצמחייה שחוסלה לטובת ריצוף (אוסף עדה מימון, ארכיון עיינות)

.

t371 דיפל אינג אולם ויצמן זאב פורת 1952 (2)

שנות ה-50 (אוסף עדה מימון, ארכיון עיינות)

.

DSC06403

הארקדה משמשת למעבר ולישיבה ומנוחה בהפסקות שבין השיעורים

.

DSC06405

לאורך הארקדה כיתות לימוד

.

DSC06409

הפיתוח הנופי כיום סתמי וכולל ריצוף באבנים משתלבות בגוון ורוד

.

DSC06395

הארקדה

.

DSC06386

שלט שהציבה המועצה לשימור אתרים

.

חוהפ תשטז ורה וויצמן חונכת את האולפן עש חיים אוסף עדה וויצמן

1956: ורה ויצמן, אלמנת הנשיא חיים ויצמן, חונכת את האולם שנקרא על שם בעלה המנוח (ארכיון עיינות)

.

DSC06398

בעבר היו פתחים משני צדי האולם שנאטמו ונסגרו והאולם איבד את ייחודו ואת הקשר אל הסביבה והנוף

.

DSC06400

גם פתחי החלונות שבעורף האולם נאטמו.

.

DSC06401

התקרה הונמכה לטובת תקרה אקוסטית

.

אולם ויצמן שנות ה 90 3

1990 (ארכיון עיינות)

.

האולם שנות ה 2000

2000 (ארכיון עיינות)

.

אוסף גרשון קוריסקי מבחן בגרות 1977

1977: בחינת בגרות (אוסף גרשון קוריסקי, ארכיון עיינות)

.

DSC06391

כתה

.

DSC06387

פתחים רחבים וגבוהים המקשרים אל הנוף

.

DSC06389

לוח שיעורים

.

DSC06392

ימי הולדת

.

.

(3) בניין כיתות

האדריכל זאב פורת המשיך לתכנן בעיינות, בין השאר תכנן ב-1964 ובסמוך לאולם ויצמן את בניין הכיתות הזה. הסימטריה היא העיקרון המרכזי – אגף מרכזי אטום ובו ממוקמות המדרגות, כשמשני צדיו זרועות/כנפיים לכיתות. בעוד שהחזית הפונה אל לב הכפר היא אטומה יחסית, הרי שזו שפונה מהכיתות אל הנוף היא פתוחה. קומת הקרקע היתה מפולשת בחלקה אך נסגרה ברבות השנים. בנוסף, את הבטון החשוף צבעו בגווני צהוב.

.

DSC06416

חזית מזרחית אטומה יחסית ופונה אל לב הכפר

.

כיתות חדשות פורת 1964 חזית ופנים 2

1964: תכנית וחזית (ארכיון עיינות)

.

כיתות חדשות פורת 1964 1

1964: הבניין הצבוע באדום תוכנן כהמשך לאגף של אולם ויצמן (ארכיון עיינות)

.

DSC06463

מבט מכיוון מערב אל בנייני בית הספר: גבוה במרכז מתנשא הבניין הראשון של ריכרד קאופמן, משמאל אולם ויצמן והכתות הצמודות לו. מימין בניין הכיתות

.

DSC06459

מימין החזית הצפון-מערבית של בניין הכיתות

.

DSC06462

מסכי זכוכית לכל אורך הכתה פתוחות את המבט אל נוף השדות

.

אוסף אדר זאב פורת עיינות 3

שנות ה-60 (ארכיון עיינות)

.

אוסף אדר זאב פורת כיתות עיינות 2

שנות ה-60 (ארכיון עיינות)

.

עגלה בתהלוכת המשק כנראה 1977 חג שבועות

1977: תהלוכה לכבוד חג הביכורים (ארכיון עיינות)

.

.

(4) בניין כלכלת בית

בכניסה לכפר הנוער בולט בניין הבנוי כולו מבטון ובלוקים מבטון חשוף, שעד עתה רובו ניצל מצביעה, ורק חלקו התחתון כוסה בצבעי אפור וצהוב. המבנה שגם אותו תכנן האדריכל זאב פורת ב-1964, במקביל לבניין הכיתות, שונה באופיו משאר המבנים שתכנן בכפר. לעומתם יש בו משחק צורני, חומרי ופיסולי. הוא יחסית אטום ובחזיתו המוארכת פתח אחד בודד רחב שנקבע בסמוך לקצה החזית.

במקור שימש הבניין את תלמידות הכפר לצורך לימודי כלכלת בית. לכן הותקן בו מטבח משוכלל וגדול, שבו הן למדו לבשל ולאפות, כדי לדעת לכלכל את ביתן העתידי. אמנם שיעורי כלכלת בית כבר לא מתקיימים, אך המבנה ממשיך לשמש לייעודו המקורי, והתלמידים לומדים כאן בישול בהנחיית שף.

.

DSC06487

חזית מזרחית הפונה אל הכניסה לכפר. משמאל מציץ חדר האוכל

.

DSC06495

חזית דרום

.

DSC06477

חזית מערבית: המבנה דו-קומתי ומנצל את השיפוע הטבעי של הגבעה שעליה פרוס הכפר

.

DSC06492

בלוקים ובטון חשוף

.

DSC06512

עדה מימון סוקרת את כיתת כלכלת בית בליווי אורחות (ארכיון עיינות)

.

עיינות 4אוסף אדר זאב פורת

שנות ה-60: המטבח הלימודי בכתת הכלכלה (אוסף אדריכל זאב פורת, ארכיון עיינות)

.

.

(5) הדיסקו

למרגלות מבני בית הספר מצוי מגרש הכדורגל שבקצהו המערבי שוכן מבנה שקרוי "הדיסקו". ראשיתו עוד בשנות ה-40 כשהוקם לצורך אחסנת ציוד חקלאי, ולכן חלק מחזיתו נותרה במקור פתוחה. עם הקמת מבנה חדש לציוד החקלאי, נסגרה החזית והמבנה הוסב לאולם התעמלות ולייעוד זו הוא משמש גם היום, במקביל לפעילות חברתית.

.

מבט מאולם ויצמן אל המועדון אולם הספורט- 1948

שנות ה-40: במקור היתה החזית פתוחה בחלקה התחתון והמבנה שימש לאחסנה וטיפול בציוד חקלאי. מאז שנות ה-50 משמש המבנה לאולם התעמלות ופעילות חברתית (ארכיון עיינות)

.

DSC06344

המבנה כיום שוכן בקצה הכפר

.

DSC06464

המבנה שימש תמיד כאולם התעמלות, בגלל ששימש גם לריקודים דבק בו השם 'דיסקו'

.

DSC06458

שני פתחים נפרדים זה מעל זה

.

.

(6) מגורי המורים

בחלקו הדרומי של הכפר מצויים מבני מגורי התלמידים ששינו לגמרי את פניהם מהתכנון המקורי. לעומתם, בחלק המערבי מצוי מתחם בתי מורים שכמעט ולא השתנו בשישים השנים שחלפו מאז שהוקמו. עד להקמת מתחם הבתים הזה, התגוררו המורים לצד התלמידים בחלק הדרומי, בעוד שהנהלת הכפר התגוררה בקבוצת מבנים שהוקמה בקצה השטחים החקלאיים של הכפר (וכיום משמשים לשימושים אחרים).

.

.

DSC06437

חזית הכניסה לבית

.

DSC06440

חזית אחורית: הפתחים העגולים היו פטנט טכנולוגי פשוט שנועד לכוון רוחות קרירות אל תוך הבית ולצנן אותו באופן טבעי

.

DSC06446

במשך שנים התגורר כאן מנהל הכפר

.

‏‏ביתם של יהודאי ושרה ויוסף טל קצה שכונת העובדים סוף שנות ה 60 - עותק

סוף שנות ה-60 (ארכיון עיינות)

.

‏‏ביתם של יהודאי ושרה ויוסף טל קצה שכונת העובדים סוף שנות ה 60 - עותק (2)

סוף שנות ה-60 (ארכיון עיינות)

.

.

(7) הבריכה הנטושה

בריכת האגירה של הכפר הוקמה לא הרחק מהמבנים הצפוניים של הכפר. היה רק עניין של זמן עד שיהפכו אותה גם לבריכת שחייה, כפי שנהוג היה לעשות ברבים מהקיבוצים והמושבים. גם בתל אביב, למשל, היו בריכות אגירה שיועדו במקור להשקות את הפרדסים והוסבו לבריכות שחייה: 'הבריכה הלימודית' ברחוב לבנון היתה בריכה של הכפר שיח' מואניס. לימים היא נהרסה ובמקומה הוקמה בריכה חדשה ומודרנית. במקום שבו ניצב כיום "גן העיר" פעלה בריכה נוספת, אך זו נהרסה ולא נותר לה זכר.

היות והבריכה היתה חסרה מערכות מודרניות של בריכות שחייה, אז בשנות ה-90 בלחץ של משרד הבריאות נסגרה הבריכה. מאז היא התמלאה בפסולת והגישה אליה חסומה. בינתיים אין תכניות להריסתה והיא נותרת סגורה כעתודת קרקע לפיתוח עתידי. יש רעיונות?

.

DSC06467

שער הברזל המוביל לבריכה צבוע בירוק ומשתלב היטב בצמחייה

.

DSC06468

שנת ההקמה: 1953

.

DSC06469

יש כאן עדיין הוראות למתרחצים

.

DSC06471

זה מה שנשאר

.

ccf_000255 הבריכה ומגרש הכדורסל כנראה 1964

1964: הבריכה בקצה, מאחורי מגרש הכדור-סל (ארכיון עיינות)

.

אוסף אלי פורת בריכת השחיה 1966

1966 (ארכיון עיינות)

.

ccf_000268 הבריכה בעיינות כנראה 1964

1964 (ארכיון עיינות)

.

ניקוי הבריכה שנות ה 90 אולי

שנות ה-90: הרובוט מנקה (ארכיון עיינות)

.

תודה לאיילת עמית יהודאי, נעם שפר ולאדריכלים שמעון טוכלר ואורי טוכלר

רשימות נוספות על כפרי נוער:

.

בית הכנסת בכפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

בית הכנסת בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

פנימיות בכפר הנוער מקווה ישראל (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

המבנים המוקדמים בכפר הנוער עיינות (ריכרד קאופמן ואלזה גדעוני)

מתחם הקבורה של קרל נטר בכפר הנוער מקווה ישראל

רפת שהוסבה למכינה קדם צבאית ומוזיאתר

בית כנסת שהוסב לספרייה (יוסף שנברגר)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יערה  ביום 19/05/2021 בשעה 15:15

    תודה על הכתבה
    האם אפשר לבקר בכפרבאופן חופשי או שצריך לתאם עם גורם כלשהו?

  • ארכיון כפר הנוער עיינות-נעמת  ביום 20/05/2021 בשעה 18:55

    יש סיורים בכפר במסגרת "שבת ישראלית" – המועצה לשימור אתרי מורשת או בסיורים קבוצתיים מאורגנים אחרים דרך המוזיאתר שנחנך לא מזמן.

  • אורי טוכלר  ביום 23/05/2021 בשעה 7:42

    מיכאל שלום,
    חלק בלתי נפרד מהיחודיות של עיינות זה הנוף על צמחייתו הייחודית, מרחבים שבין הביניינים וכמובן המרחב העוטף את הכפר. זיכרון דומם לקשת רחבה של נופים שאיכלסו בעבר את מישור החוף ואינם עוד.
    בין אם ייחודו של נוף זה יועלה על הכתב בפירוט המתבקש במסגרת בלוג זה או לא, בעידן בו ישראל הופכת למדינה אולי הצפופה ביותר חובה לדאוג שנוף כפרי זה ימשיך להתקיים. דאגה שבחלוף העיתים היא האתגר האמיתי העומד בפני כולנו למען הדורות הבאים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: