סיבוב בגשר הולכי רגל בקריית ביאליק ובשדרות הרצל בחדרה

העייפות הכללית של קריית ביאליק לא מצליחה לזלוג אל השטחים הפתוחים שגובלים בה ממזרח. בין השניים חוצץ שביל חדש שלאורכו הוקם גם גשר הולכי רגל ורוכבי אופניים שאורכו 220 מטרים. הליכה על הגשר המתפתל היא כמו הליכה על הגבול – ממערב בתי העיר האפורים, ממזרח השדות החקלאיים, באופק הכרמל והרי הגליל ולמעלה קו מתח חשמל. רק חבל שעל השדות האלה עתידים לקום בהמשך שכונות חדשות.

את הגשר תכננו משרד אב אדריכלות נוף בשיתוף האדריכל עפרי גרבר (יליד קיבוץ אשדות יעקב מאוחד שלמד איתי בבצלאל). בעבודה נוספת שלהם נתקלתי ביום שישי האחרון, בדרך מקיסריה – שדרות הרצל שבמרכז חדרה.

ועל כך ברשימה זו.

.

זה מה שנשאר

.

מבט מהאוויר (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

מבט על הגשר מכיוון רחוב העמקים – הרחוב שחוצה את קריית ביאליק ממזרח למערב

.

גשר הולכי הרגל נבנה כחלק מפרויקט המטרונית ומהווה מרכיב בטיילת המלווה את נחל גדורה – הדופן המזרחית של קריית ביאליק

.

הפיתול נועד להגן על עץ איקליפטוס וותיק שלבסוף נעקר במהלך העבודות

.

תחנות המטרונית מצויות במרכז הדרך שמתחת לגשר

.

.

(1) גשר גדורה, קריית ביאליק

אחת המתנות לקריית ביאליק שהעניק פרויקט המטרונית הוא גשר הולכי הרגל, שיוצר רציפות בטוחה מעל לאחד הרחובות הסואנים באזור.

הגשר שבתכנונו הוחל ב-2014 ובנייתו הושלמה ב-2019 הוא חלק מ"טיילת גדורה". חלק מהטיילת שאותה תכנן משרד אדריכלי הנוף מילר-בלום, כבר הוקם וחלק אחר טרם מומש. הגשר נמצא בדיוק בתפר שבין שני החלקים. לכן, בחלקו הצפוני הוא מחובר לשביל אופניים מסודר, בעוד חלקו הדרומי גולש אל תוך הטבע. הכוונה היא להמשיך את שביל האופניים גם דרומה. אבל אולי עדיף היה להשאיר את המצב הטבעי הזה כמו שהוא עכשיו, למרותש אין לכך סיכוי כי בעתיד מתוכננות שכונות חדשות גם בשדות שבגדה המזרחית של נחל גדורה.

"לקריית ביאליק אין ממש מרכז, היא ארוכה וצרה", מספר לי אדריכל הנוף בארי בן שלום, שתכנן את הפרויקט עם שותפתו אדריכלית הנוף ארנה ציוני ועם האדריכל עפר גרבר. "הרעיון היה ליצור חיבור בין שני חלקי פארק נחל גדורה. רצינו גם ליצור חיבור באמצעות מדרגות בין הגשר ובין רחוב העמקים, אך מסיבות תקציביות הן לא יצאו אל הפועל".

"בחרנו לשתף פעולה עם עפרי, כי רצינו לשתף אותו מתוך ניסיונו כאדריכל. חיפשנו מישהו שנעבוד אתו ויתן לנו סיוע בחשיבה". גרבר מוסיף שההיכרות המקצועית החלה בכלל הודות לילדים שהיו יחד בגן בקריית טבעון.

"התקציב לגשר היה של משרד התחבורה – גשר פונקציונלי וסטנדרטי", מספר גרבר. "וכשארנה ובארי קבלו לתכנן את הגשר, אז הם רצו להביא משהו אדריכלי והם חשבו שהידע והניסיון שלי יכולים לתרום. היה לי כבר ניסיון בעבודה על חיבורי פלדה, חשמל, תאורה ומדרכים, בדיוק הדברים שנדרשו לפרויקט מהסוג הזה. כמה שנים קודם לכן עבדתי במשרד של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון על מתקני המשחקים בפארק הרצליה, ואותו הקבלן שהקים את המתקנים הוא זה שעשה את עבודות הפלדה גם בגשר".

"ההשראה לעיצוב הגשר באה מהתוואי ההיסטורי של הנחל, לפני שהפך לתעלה בשנות ה-90", מספר בן שלום. "לאורך הנחל היו עצי איקליפטוס שהגשר עובר לידם ובניהם, ובגלל שהמדידה לא היתה טובה, אז שינינו את התכנון כדי לעקוף עץ איקליפטוס ענק. אבל במקרה את העץ שבגללו עשינו את העיקול בגשר, הורידו במהלך העבודות כי הוא כנראה הפריע לקבלן. ברור שלא היה צריך להוריד אותו, אבל לפחות הרווחנו מהלך נחמד. את הגשר תכננו כך שבהתחלה הוא נראה כמו פס אפור ופשוט, ורק כשנכנסים אליו אז מגלים את הפיתול".

.

החלק המרכז רחב בכשני מטר משאר חלקי הגשר (צילום: בארי בן שלום, באדיבות אב אדריכלות נוף)

.

.

"אני ראיתי בהתחלה את הגשר כגשר ישר", מוסיף גרבר, "והם התעקשו מאד על הפיתול. החשש שלי היה מפני פיתול שיסבך את התכנון ואת הביצוע – את הפרטים, החתכים המשתנים. בסוף השתכנעתי וראיתי בהחלטה אתגר שצריך לפתור.

"ההשראה שלי לעיצוב הגשר היתה מיער ערפילי – תדמיין שאתה נכנס ליער. קודם רואים את הגזעים וכשעולים רואים את העלוה – ואת זה הבאנו לגשר: העמודים הם הגזעים, למעקה הבאנו את השקיפות והעמודים האלכסוניים הכמו אקראיים".

.

2014, עפרי גרבר: "זו הסקיצה שעשיתי ממנה הכל התחיל ושהנחתה אותנו בתהליך. חושב שסך הכל יצא די לאורה. זו אינטרפרטציה יותר מופשטת ויותר 'מושרשת' של דימוי היער המעורפל שדיברתי עליו".

.

.

הגשר מורכב מ-15 אלמנטים מתועשים שיוצרו במפעל, הובאו לאתר במשאיות והונפו למקומם במהירות. העמודים שנושאים את הגשר עוצבו בהשראת קני סוף. הצבת העמודים נערכה כך שייווצר קצב קבוע, לכן, שולבו עמודי דמה שלא היה להם כל תפקיד קונסטרוקטיבי אלא רק לשמור על הקצב של הופעות האלמנטים האנכיים. בקצותיהם העליונים של אותם "קני סוף" שולבו גופי תאורה שנועדו בלילה לדמות מראה של גחליליות. אלא שלטענת גרבר יועצת התאורה בחרה גופים שיוצרים אור חזק מידי, והאפקט של נקודת אור שמתפוגגת בקצותיה לא התבצע.

דפנות הגשר מורכבות מלוחות פח מחורר שבהם משולבת דוגמה של צמחיית נחלים. המדרך מורכב בחלקו מבטון לתנועת אופניים, ובחלקו מדק העשוי מעץ איפאה שנועד להולכי הרגל.

.

קטע מחזית הגשר (אב אדריכלות נוף בשיתוף אדריכל עפרי גרבר)

.

.

"מערכת התאורה היא כולה משולבת במעקות, ונראית כמו צינור אור שמבליט את דוגמת הקנים שבדפנות. היא מורכבת מלד לינארי, שתוכנן באופן אנטי-ונדלי ומקרין כלפי מטה מגובה 1.30 מטר כדי לא לסנוור את הנהגים ואת הולכי הרגל. לעומתה, התאורה שבניצבים היא דקורטיבית בלבד כדי ליצור משהו שמזכיר גחליליות בלילה.

במרכז הגשר שטח מפולס הנמתח לאורך של כ-50 מטרים ובו מתרחב הגשר מ-4.5 מטרים לשבעה מטרים. בקטע זה שנמצא ממש מעל לכביש, נקבע מיקומו של ספסל ארוך שמאפשר נקודת מנוחה וצפייה על התנועה הסואנת שלמטה. "בגשר חסר לי צל", מוסיף בן שלום. "היתה תכנית להכין בסיס למפרשי צל באזור הישיבה. אבל משיקולים כספיים וקונסטרוקטיביים החליטו לא לעשות".

למרות הכוונה ליצור גשר שמהווה שער לקריית ביאליק, בחרה העירייה להתיר את הקמתו של שלט פרסום, שכעת מפרסמים עליו דירות בעיר השכנה – קריית ים. "העירייה עשתה את זה מבלי להתייעץ אתנו", מספר בן שלום. "נפגשנו עם ראש העיר והבענו את מורת רוחנו מהביצוע המרושל. לקחנו גשרים מהארץ ומהעולם והדבקנו להם את לוח המודעות והראינו כמה זה לא הגיוני. ראש העיר היה בעדנו וכתב לנו שיורידו את הלוח, אבל כבר עברו כמה חודשים והלוח עדיין שם".

.

בלילה (צילום: יואב פלד, באדיבות אב אדריכלות נוף)

.

.

משרד "אב אדריכלות נוף" הוקם ב-2011 לאחר ששני מייסדיו הכירו במשרד של אדריכל הנוף משה לנר, שבו עבדו כשכירים. שמו של המשרד מורכב מראשי התיבות של מייסדיו, ארנה ובארי, אך משמעותו היא גם ענף צעיר. על חצר בבית ספר רקפות בעיר שתכננו כתבתי כאן. בימים אלה מתכנן המשרד במשותף עם גרבר שני גשרי הולכי רגל מעל לכביש 40 בלוד. כמו כן מתכננים את חידוש "גן שאול", שדרות ויצו ו"כיכר קריניצי" ברמת גן, ומתכוננים לביצוע אתר ההנצחה לחללי "צוק איתן" בתיאטרון הנטוש בגברעם.

את גשר גדורה תכננו אדריכלי הנוף בארי בן שלום, ארנה בן ציוני, ליטל חיימוביץ' רוזנברג, ליאת אורן בשיתוף האדריכל עפרי גרבר.

.

שלט הפרסום שהוצב לצד הגשר שלא בהסכמת האדריכלים מהווה שער לקריית ביאליק אבל מוכר דירות בקריית ים

.

לא כל העמודים הם קונסטרוקטיביים וחלקם נועדו לשמור על קצב קבוע

.

העמודים מסתיימים בחלקם העליון בגוף תאורה שעוצב כך שעם חשיכה ייראה כמו גחלילית

.

דפנות הגשר מורכבים מלוחות פח מחורר עם דוגמה של צמחיית נחלים

.

אין מדרגות שעולות ישירות מהרחוב אל הגשר ולכן יש צורך ללכת עד הקצה כדי לטפס עליו

.

עד היום השלימו את הטיילת שמצפון לגשר (החלק הדרומי טרם בוצע)

.

העלייה לגשר: בין עצי איקליפטוס לעמודי חשמל

.

מימין שביל בטון לאופניים ומשמאל דק להולכי הרגל

.

בטון ועץ

.

אלכסונים

.

גוף תאורה. התאורה העיקרית משולבת במאחז היד 

.

מאחז יד פשוט מברזל

.

נחל גדורה נפגש עם הכביש ונכנס אל תעלה תת-קרקעית

.

מבט אל הקצה הצפוני של הגשר שיורד אל הטיילת ש(אותה תכנן משרד אדריכלי הנוף מילר-בלום)

.

במרכז הגשר ספסל ארוך

.

האדריכלים רצו גם להתקין ציליה אבל זו לא בוצעה מתוך חשש שהיא תפגע ביציבות הגשר

.

מבט מזרחה אל הדרך

.

מבט מערבה אל קריית ביאליק

.

מבט אל הנחל

.

הגשר מתפתל ברכות

.

מבט אל הקצה הדרומי של הגשר שיורד אל הטבע

.

נחל גדורה

.

בעתיד תמשיך הטיילת גם דרומה, בינתיים יורדים אל שביל

.

הקצה

.

שביל בשדה מוביל לתחנות ולרחוב 

.

דרדר מצוי

.

.

(2) שדרות הרצל, חדרה

רחוב הרצל הוא מהוותיקים שברחובות חדרה, אחד מאלה שלאורכו צמחה המושבה. באופן מוזר רק חלק ממנו פותח כשדרה וכל השאר הוא רחוב רגיל שהמכוניות בו שולטות.

בקטע השדרה הנמתח לאורך של כ-100 מטרים, הוקם ב-1926 קיוסק קטן שהעניק חיים לחלק מיוחד זה בעיר. אלא שהקיוסק נהרס 30 שנה מאוחר יותר, אך כעת הוא הוקם מחדש ונפתח כבית קפה.

בסיבוב בצהרי יום שישי היה הקיוסק סגור וגם השדרה עצמה היתה כמעט ריקה. על השולחן הבודד שלצד הקיוסק התאספה קבוצת נשים וערכה לעצמה ארוחה. חוץ מאלה, היתה השדרה ריקה. שמתי לב שאנשים שהלכו ברחוב, העדיפו ללכת על המדרכה שלצד הבניינים ולא בשדרה.

למרות שהרחוב נקרא הרצל, בחרה העירייה לקרוא לגן שבשדרה "שדרות אמיר" על שמו של קצין צבא שנהרג. המהלך הזה יותר בלבול כי שמו של הרחוב נותר הרצל. בגן עצמו שולבו קטעים משירו של אריק איינשטיין "בוקר טוב, אמיר" (1982) שאותו הוא כתב לבנו, השיר הפוליטי ביותר שאיינשטיין כתב ושר.

את השדרה תכננו אדריכלי הנוף עם שביל נגיש ובמקביל לו שביל עם מדרגות, כשביניהם נקבעה רצועת המתקנים, הספסלים וגם דשא. לאורך השדרה שמרו על עצי הפיקוס הוותיקים שמצלים היטב על רוב השטח.

המתקנים הם בחלקם בולי עץ, כאלה שמזכירים גרסה מיניאטורית ל"גן ההרפתקאות" של אדריכל הנוף גדעון שריג. אלה בולי עץ שעליהם אפשר לקפץ או להלך. חוץ מאלה הותקנו נדנדות פיסוליות מברזל צבוע בצהוב. אלא שבשלב מאוחר קבע יועץ הבטיחות שהנדנדות מסוכנות וקיבע אותן. כעת הן רק משמשות לישיבה ולא זזות.

.

קצה השדרה מצוי במפגש הרחובות הרצל וז'בוטינסקי

.

צפיפות המגורים נמוכה במיוחד ולכן ג השדרה דלילה במבקרים במרבית שעות היום

.

השרה נמתחת לאורך 100 מטר ובשיפוע קל שעולה לכיוון צפון. בשדרה רצועה נגישה ורצועה שכוללת מדרגות ובמרכז מדשאות, מתקנים וספסלי ישיבה

.

השדרה חודשה להנצחתו של קצין בצבא שנהרג בלבנון

.

לאורך השדרה מצויים מתקנים שתוכננו לשמש נדנדות משחק ואדריכלי הנוף העניקו להם אופי פיסולי

.

חלם: אלא שיועץ הבטיחות לא אישר לבסוף את המתקנים והם קובעו ולא ניתן להתנדנד בהם

.

בקצה הצפוני של השדרה הוקמו טריבונות מעץ

.

ומעליהן מצוי הקיוסק ההיסטורי שממשיך לפעול כבית קפה קטן. בימי שישי בצהריים הוא סגור, אבל בשולחן הצמוד לו התאספה קבוצת נשים וערכה לעצמה ארוחה

.

קפה טוב סגור בימי שישי בצהריים

★