סיבוב בבית קרסו בדרך יפו, הרצל והמשביר בתל אביב

לאורך דרך יפו הוקמו במהלך שנות ה-30 כמה מבנים מסחריים גדולים במיוחד, כאלה שסימנו את מעמדה של תל אביב כמוקד מסחרי מרכזי בארץ-ישראל של אז. אחד מהמרשימים שבהם הוא "בית אנג'ל קרסו", שהוקם בין שלושה רחובות – דרך יפו, הרצל והמשביר ובתכנונו של האדריכל אריה כהן. כמו המבנים שתכנן בשכונת נווה שאנן, גם כאן האלמנט הבולט בחזית אלה הם הקווים המעוגלים שהתייחסו למפגש הרחובות. אלמנט נוסף הוא השימוש במרפסות שקועות, כאלה שמדגישות את משחקי האור והצל וגם את הקווים האופקיים של הבניין.

מעט מאד שינויים עבר "בית אנג'ל קרסו" מאז שנחנך ב-1938 (שנת ההקמה מצוינת מעל לכל אחת מהכניסות לבניין). המרפסות אמנם נסגרו והרעיון העיצובי התמסמס, אבל הבסיס נותר כמו שהיה. היות והבניין לא הוכרז לשימור, אז יתכן ובקרוב ייהרס לטובת בניין חדש, שטוח וסתמי.

ועל כך ברשימה זו.

.

176364822_4439260436103504_6731259311656012649_n

העיר הלבנה

.

DSC00208

דרך יפו פינת רחוב הרצל

.

DSC00211

פעם היו כאן מרפסות לכל אורך החזית שהדגישו משחקי אור וצל

.

DSC00209

נותרה רק קטע קצר של מרפסת אחת פתוחה

.

DSC00174

דרך יפו פינת רחוב המשביר

.

DSC00233

כניסה ג' מרחוב המשביר 2

.

DSC00230

כאן שרד הד לשמו המקורי של הבניין

.

DSC00176

חדר המדרגות (אחד מתוך שלושה)

.

DSC00178

מדרגות רחבות ומוארות היטב באור טבעי

.

DSC00187

מקום מרהיב

.

DSC00188

מדרגות טראצו בגוון צהוב

.

DSC00184

מעקה טראצו וברזל מקורי

.

DSC00191

מאחז יד

.

DSC00179

מבט מלמטה אל פיר המדרגות

.

DSC00193

דרך החלונות ניתן להשקיף אל החצר

.

DSC00195

בערב המקום מתעורר לחיים חדשים

.

.

(1) הבניין

ב-1936 החלה משפחת קרסו לקדם את הקמתו של בניין מסחרי גדול באזור שאותו כינו אז "מרכז מסחרי". הבניין תוכנן לקום על מגרש בשטח של 1.3 דונם שיכול היה להכיל שלושה בניינים, כשהיתרון היה האפשרות לבנות בקו אפס של המגרש ללא צורך בנסיגה מקו החזית או מרווחים בין הבניינים, כפי שהונהג בשאר חלקי תל אביב. באותה עת שכן במגרש בניין בודד, גם הוא מסחרי ואותו תכנן עשור קודם לכן האדריכל יהודה מגידוביץ' בסגנון אקלקטי עבור הסוחר היפואי מחמד שיח עלי.

קרסו רכש את המגרש מאותו ערבי מתוך כוונה שיוכל יהיה להקים בו מבנה שיתנשא לגובה של ארבע קומות, מהלך שהיה חריג אז באזור. בעירייה ניסו למנוע ממנו את הקמת הבניין הגדול. "בקנותי את המקום הזה מידי ערבי, הקרבתי הון גדול מפני שהיו שמועות כי במקום הזה מותר לבנות ארבע קומות, וגם כדי להוציא ערבי מתל-אביב", כתב אנג'ל קרסו לעירייה. לא ידוע מה שכנע את העירייה לתת לקרסו את האישור המיוחל – השמועה או "הוצאת הערבי מתל-אביב", אבל לבסוף הוא בנה את ארבע הקומות והערבי יצא.

תכנית הבניין שעוצב בסגנון הבינלאומי, מתפרסת במגרש בצורת האות ח' כשהיא מקיפה חצר פנימית משותפת. קומתה קרקע מסחרית ומעליה שלוש קומות של עסקים – בתי מלאכה או אחסנה. מסדרון ארוך ורציף חוצה את כל שטח הקומה ומקשר בין העסקים ובין שלושת חדרי המדרגות. מדרגות אלה פונות כל אחת לכניסה נפרדת המקושרת לאחד משלושת הרחובות העוטפים את המגרש – דרך יפו (זו הכניסה הראשית והמרווחת מכולן), הרצל והמשביר. החדרים בכל אחת משלושת הקומות הם בגובה כמעט כפול, מה שאיפשר את יצירתה של קומת גלריה.

.

DSC00197

לכל אורך הקומה מסדרון צר המקשר אל בתי המלאכה

.

.

מעל לפתחי הכניסה הותקנו במקור אותיות מתכת עם שמו של הבניין שנקרא על שמו של היזם – אנג'ל ח. קרסו, וכן שנת ההקמה – תרצ"ח (1938). אלא שאותיות אלה הוסרו ומה שנותר הוא הד לאותה כתובת.

חדרי המדרגות מרווחים במיוחד. המדרגות רחבות ופיר חוצה אותם לכל גובה הבניין (לימים באחד מהם גם שולבה מעלית). שני פסי חלונות מחדירים אליהם קרני שמש ומאפשרים גם להציץ אל החצר הפנימית.

החצר כיום מחולקת לשניים – המחצית הדרומית ריקה ופנויה, בעוד שזו הצפונית מאוכלסת בבר אונסיס שפעיל בשעות הלילה. על דפנות החצר צוירו ציורי קיר שמוסיפים לאפרוריות הנובעת מהזנחה (נראה שהחזיתות לא נצבעו מאז נחנך הבניין לפני שמונים שנה).

הבניין מורכב משלושה גושים להם ישנו ביטוי עיצובי בלבד. הגוש העיקרי והגדול הוא החלק הצפוני המתאפיין בקווים מעוגלים. בקצה כל אחת מזרועות הבניין המתחברים עם המבנים השכנים קבע האדריכל גושים בעלי קווים אורתוגונליים, גבוהים מעט מהגוש המרכזי ובהם קבע האדריכל פרגולות שלימים נסגרו והפכו לשטח מסחרי לכל דבר. באותם שני גושי קצה מצויות גם שתי הכניסות הנוספות לבניין.

.

צילום מסך 2021-04-23 17392811

1937: תכנית קומה טיפוסית (ארכיון עיריית תל אביב-יפו)

.

צילום מסך 2021-04-23 17400011

1937: חזית לרחוב המשביר (ארכיון עיריית תל אביב-יפו)

.

.

באופן חריג שילב האדריכל בחזיתות הבניין מרפסות, כאלה שמדמות בניין מגורים, אלא שמדובר בבניין מסחרי לכך דבר. מרפסות כאלה תוכלו למצוא בבתי המגורים הרבים שנבנו בשנות ה-30 בתל-אביב, ובמיוחד בבניינים שתכנן האדריכל אריה כהן, כמו למשל זה "בבית קלמרו" שבנווה שאנן שעליו כתבתי כאן. בחזית הצפונית הפונה לדרך יפו נקבעו מרפסות שקועות שתפקידן העיצובי כאמור הוא ליצור משחקי אור וצל ולהדגיש קווים אופקיים. בשתי החזיתות הנותרות שולבו מרפסות זיזיות הבולטות מקו חזית הבניין.

טרגדיה ארעה כאן ב-1951, כשלוחות אבן שציפו חלק מהבניין (יתכן במבואת הכניסה) התפרקו ונפלו על אדם שנפגע ונהרג. אשתו שהיתה לצדו נפצעה. בעקבות האירוע נעצר אנג'ל קרסו והואשם ברשלנות. אולי המהלך הזה הוביל אותו להחליט ב-1963 להפוך את הבניין להקדש, כשכל הכנסותיו יוקדשו לאחזקת בית אבות ע"ש ליאון רקנאטי בקרית מטלון (כיום בכניסה המערבית לפתח-תקווה).

ב-2003 פורסם ב"גלובס" כי האגודה שהחזיקה בבית האבות, מכרה את "בית קרסו" ב-2.4 מיליון דולר. בנו של קרסו ניסה למנוע את המכירה, אך כפי שדיווח העיתון, בעקבות הסכם בין הצדדים הוחלט כי הרוכש יוסיף וישלם 50 אלף דולר לבן.

.

DSC00213

כניסה ב' מרחוב הרצל 27

.

.

(2) האדריכל

עבודתו של האדריכל אריה כהן שתכנן את הבניין טרם נחקרה. לפי האדריכלית פני גולדשמיד כהן היה יליד ירושלים, שאת הכשרתו כאדריכל רכש באוניברסיטת פריס. ב-1932 שב לארץ והחל לתכנן בתל אביב בתי מגורים משותפים. מקבץ מרשים במיוחד שתכנן מצוי לאורך רחוב ראש פינה וסביבתו בשכונת נווה שאנן, ועל זה שבמספר 25 כתבתי כאן. בתים נוספים שתכנן ניתן למצוא גם במרכז תל אביב, כמו למשל זה שברחוב דיזנגוף 251 שתכנן עבור מיכאל קרסו, אחיו של אנג'ל קרסו שיזם את הקמתו של הבניין הזה.

המשותף לבניינים שתכנן היה הדגש על הפלסטיות של המבנה וייחודו. הוא נמנע מלשכפל בניינים ודאג להעניק לכל אחד את אופיו הייחודי, תוך שהוא מנצל את הנתונים של המגרש.

.

DSC00214

כל אחת מהכניסות שונה אך העיצוב דומה

.

DSC00215

מימין שרד בשלמותו לוח שנועד להציג את שמות העסקים בכל חלקי הבניין

.

DSC00216

הלוח

.

DSC00198

לבן

.

DSC00218

המדרגות

.

DSC00226

עצם

.

DSC00203

כניסה א' מדרך יפו 34 היא הרחבה והמרכזית ובפיר של המדרגות שולבה בשלב כנראה מאוחר גם מעלית

.

DSC00201

.

תודה לאיתי כ"ץ

בתים נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

גן הבנים (גדעון שריג)

בן גוריון 88 (אליהו וולמן)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

גשר הבעש"ט (צבי הראל)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

גרוזנברג 27 (אברהם פרידמן)

שנאי בדרך יפו (ריכרד קאופמן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

האנגרים בנמל יפו (פרדריק פלמר)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית הכנסת היכל יהודה בסומייל (יצחק טולדנו, אהרון רוסו ועמירם ניב)

בית הכנסת לזכר קדושי אנטופול (שמואל מוהילבר ומשה קופמן)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

בית האוניה בבנדה 59

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Itzhak Berman  ביום 04/05/2021 בשעה 23:24

    תיקון קל: הרצל והמשביר הינם בפינת דרך יפו ולא בפינת רחוב אילת.

  • nimi getter  ביום 18/06/2021 בשעה 22:38

    מעלית היתה בבנין מיומו הראשון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: