סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות בקיבוץ בחן

כבר בתחילת שנות ה-70 שקלו בקיבוץ בחן ברצינות על פירוק הקיבוץ והפיכתו למושב שיתופי. המשברים הכלכליים והחברתיים שפקדו בזה אחר זה את הקיבוץ, שהורכב ברובו מילידי דרום אמריקה, לא הצליחו לשבור אותו והוא נותר קיבוץ עד היום, גם אם כזה שמתחדש.

חדר האוכל שתכנן האדריכל אריך ראש ונחנך ב-1972, הפסיק לפעול ב-2010 לאחר שהלך ודעך במשך 25 שנה. כיום המטבח משמש כמחסן וחדר האוכל משמש כאולם התעמלות ובחלקו הקטן להסעדה של הילדים החוזרים מבתי הספר. גם המועדון לחבר (המכונה כאן בית תרבות, הוקם ב-1964) שאותו תכנן האדריכל ויטוריו קורינלדי, ממשיך לפעול אבל במתכונת שונה – כבר לא מתקיימים בו כל אותם אירועי תרבות ומפגשים קהילתיים ברציפות היומיומית שהיתה פה. הפעילות בו מצומצמת, ועם זאת לאחרונה הוא שופץ באופן שמכבד את הבניין המקורי.

ועל כך ברשימה זו.

.

177522912_4447909708571910_1578480693

עוד יהיה

.

3 2021-04-25 211706

בחן בקצה המזרחי של המדינה (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

.

ייחודו של בחן היה בכך שהיה זה קיבוץ שלא היה חבר במשך שנותיו הראשונות באף אחת מהתנועות השיתופיות. קיבוץ לא מפגלתי. חבריו היו כולם חברי תנועת הנוער "למרחב" שהיגרו לישראל ממדינות דרום אמריקה, בעיקר מארגנטינה וצ'ילה.

בסוכות 1954 עלו חבריו על הקרקע והתיישבו במרומי גבעה שבה נותרו שרידיו של "משלט 82". המשלט נועד להגן על גבולה המזרחי של מדינת ישראל, בקטע הצר ביותר של המדינה ובשנותיו הראשונות חלקו החברים את קיבוצם עם קבוצת חיילים שהמשיכה ושמרה על הסביבה. הקיבוץ הוקם בסמוך לאדמות הכפר קאקון שתושביו הפלסטינים עזבו אותו במהלך הקרבות של מלחמת העצמאות, לא הורשו לשוב אליו ובתיו נהרסו.

הסוכנות היהודית הזדרזה להקים לחברים מבנים קבועים, פשוטים וכפריים שקורו כולם בגגות רעפים משופעים. מבנים אלה היו חסרי ייחוד, ורק לאחר שהתערבו בבינוי אדריכלי המחלקה לתכנון של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, שאליה הצטרף הקיבוץ לאחר שהתקשה לפעול באופן עצמאי, תכננו בו אדריכלי התנועה מבנים בעלי נוכחות מרשימה וייצוגית.

.

20210423_102641

חזיתו הראשית של בית התרבות פונה לרחבה שבקצה השני שלה ניצב חדר האוכל

.

20210423_101037

גוף הבניין מורכב מלבנים בהירות בעוד הגג מבטון חשוף

.

43

1962: בבנייה (ארכיון בחן)

.

20210423_102034

הגג כמו מנותק מהבניין כשמסכי זכוכית עוטפים אותו

.

20210423_102039

במרכז הבניין גוף מעוגל שהוא היחיד שגם נוגע בגג

.

20210423_100940

פסל שתרם פסל ארגנטינאי הוצב במרכז הדשא שכיום הוא סתם אדמה חשופה

.

20210423_101010

מימין הדופן המזרחית של המועדון בוקצה השני של הרחבה ניצב חדר האוכל שהוקם שנים אחדות אחריו

.

.

(1) בית התרבות / המועדון

טקס הנחת אבן הפינה לבית התרבות בבחן נערך במועד סמלי – יום השנה ה-7 לעלייתו של הקיבוץ על הקרקע. "הבית נועד להיות מרכז תרבותי וחברתי, לחיזוק ולהרחבת חיי החברה לכל חברי המשק ולאלה אשר יוסיפו ויבואו", נכתב במגילת היסוד שחשפה מעט מתקוותיהם של החברים. "יהא הבית הזה מקור השראה לכל הבאים בצל קורתו, לבאי התנועה החלוצית ולנוער כולו הנושא נפשו לחיי שיתוף ועבודה בהתיישבות הקיבוצית".

לתכנון המבנה הוזמן האדריכל ויטוריו קורינלדי, שעבד במחלקה לתכנון של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. הוא מספר: "יש לי סדרה של שלושה מועדונים [בבחן מכונה הבניין בית תרבות, מ"י] שבניתי באותה תקופה ואת שלושתם בניתי מלבני סיליקט ובטון חשוף. הראשון היה בקיבוץ ניר-אליהו, אחריו בא זה שבקיבוץ בחן ולבסוף הגיע המועדון שבקיבוץ עין-השלושה".

על הפרט הבולט בבניין – השימוש בלבנים, הוא מרחיב: "אהבתי את הלבנים. בחוץ לארץ השתמשו הרבה בלבנים אדומות, אבל פה הן לא קיימות, אז השתמשתי בלבנים לבנות. במועדון בבחן אין שילוב של ציור כמו שהיה בניר-אליהו, אבל יש אלמנט מעוגל שנוצר ליד הכניסה היכן שנמצא המזנון, ונותן דגש קצת יותר שמח בבניין".

.

2015-06-03_14

1964: פתחי המרזבים בגג (ארכיון בחן)

.

2015-06-03_16

1964: היום אפשר לחלום על נוף כזה פתוח (ארכיון בחן)

.

מועדון

.

.

מבנה בית התרבות הוא חד-קומתי ובעל קווים אופקיים הנובעים מאורכו של הבניין הנמתח לאורך של כ-18 מטרים. לבני הסיליקט מייחדים את עיצובו הקופסתי, שכפי שקורינלדי ציין, החלק שפורץ את הקופסה האורטוגונלית הוא קיר מעוגל הצמוד לכניסה ומדגיש אותה. שאר חלקי החזית מורכבים ברובם ממסכי זכוכית ויוצרים שקיפות מלאה וגם מעבר קל בין פנים ובין חוץ. גג המבנה המורכב ממשטח בטון חשוף, מנותק מגוף הבניין (פס חלונות מפריד ביניהם) ורק אותו גוף מעוגל נוגע בגג ונראה כמו שמהווה את המשענת היחידה.

שלושה אולמות מרכיבים את בית התרבות: (1) אולם מבואה שאותו בחר האדריכל לדפן בלוחות עץ שהוסיפו חמימות. (2) האולם המרכזי שתופס את מרבית שטח הבניין. (3) אולם ישיבות – אולם קטן יחסית ששימש כאמור חדר ישיבות, לאחר מכן ספרייה ולאחר השיפוץ שעבר הבניין לאחרונה, הוא עוצב כבית קפה / בר לשימוש הקהילה.

קורנילדי השקיע בפרטים שאותם ניתן לזהות בעיצוב הדלתות המובילות לשני האולמות. אלה הורכבו מלוחות זכוכית מחוסמת מתוך כוונה ליצור שקיפות והמשכיות בין חלקי הבניין גם כשהדלתות סגורות. פרט נוסף בתכנון הוא יצירת נישות המשולבות בקירות ומאפשרות לשלב בהן באופן פשוט וזול ארונות אחסון, מבלי לפגוע ברציפות החלל.

בשיפוץ שנערך במבנה, הוחלפו למשל כל פרטי הנגרות שבחזית בפרטי אלומיניום, ועל קיר האולם המרכזי נתלו כמה תמונות שמציגות את הפעילות במבנה בשנים עברו. בין השאר בולטת דמותו של דוד בן-גוריון, שהתארח בבחן פעמיים ובהם התדיין עם החברים באירועים שהתקיימו כאן בבית התרבות.

"בשני הקיבוצים בקשתי לתכנן גם את חדר האוכל שהוקם זמן קצר לאחר בניית המועדונים", ממשיך ומספר קורינלדי. "רציתי שיהיה דיאלוג בין המבנים. יש קיבוצים עם אמביציות, לעומתם יש כאלה שיותר הולכים עם הזרם ומעדיפים לקבל הוראות ולעשות. בשני המקרים מסרו את תכנון חדרי האוכל לאדריכלים אחרים במחלקה, בניר-אליהו לשמשון הלר, ובבחן מסרו את העבודה לאריך ראש שאתו הם היו רגילים לעבוד. התוצאה היא בשני המקרים שאין בין הבניינים שום קשר. בכל מקרה עד היום המועדונים פועלים ושמורים טוב".

.

האדריכל ויטוריו קורינלדי נולד ב-1931 במילאנו, איטליה, ועם התחזקות השלטון הפשיסטי נאלצה המשפחה להגר לברזיל. שם הוא השתלב היטב בתנועת הנוער וסיים את לימודי האדריכלות. זמן קצר לאחר מכן, ב-1955, היגר עם רעייתו, יפה, לישראל והצטרף לחבריו מתנועת הנוער לקיבוץ ברור-חיל שעלה על הקרקע זמן קצר קודם לכן בצפון הנגב וסמוך לשדרות.

לאורך ארבעה עשורים עבד במחלקת התכנון של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, והמשיך בה גם כשהתמזגה עם מחלקת התכנון של תנועת הקיבוץ המאוחד לתק"ם. עשור וחצי נוספים הוא עבד בא.ב. תכנון ולאחר מכן פרש. במסגרת זו תכנן בכל תחום: ציבור, מגורים, חינוך, דת, ספורט, תעשייה, תיירות וזיכרון. עם הפרטת קיבוצו, עזב והוא מתגורר כיום בתל אביב.

כאן בבלוג כתבתי על כמה מהמבנים שתכנן: אתר הנצחה באשדות יעקב איחוד וזה שבניר-עם, חדרי אוכל בכפר עזה, ארז, נחל עוז, בצרעה (כולל מרכז חריף) וכמובן שבברור חיל שם תכנן כמעט את כל הקיבוץ, מרכז הספורט בהגושרים והמועדון בניר-אליהו.

.

kori19

2019: אדריכל ויטוריו קורינלדי לצד חדר האוכל בנחל עוז שתכנן

.

20210423_102138

באולם המבואה ויטרינה ובה מוצגים ארכיאולוגים שנחשפו בעת הקמת בתי הקיבוץ לאורך השנים. הממצאים הם מתקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית.

.

20210423_102453

אולם המבואה

.

20210423_102416

הדלתות הפונות לאולמות עשויים מעץ ומזכוכית מחוסמת

.

20210423_102429

האולם הקטן ששימש במקור חדר ישיבות משמש מאז השיפוץ כבית קפה קהילתי (אבל בגלל הקורונה הוא הוקפא)

.

20210423_102214

האולם המרכזי שימש במקור כמועדון לחברים

.

20210423_102241

לפה הגיעו החברים לאחר ארוחת הערב. שתו קפה, קראו עיתון, שוחחו ושיחקו

.

20210423_102250

השיפוץ שנערך כאן לאחרונה שמר על אופיו של המקום

.

20210423_102347

האולם מוקף במסכי זכוכית שאותן ניתן להזיז ולחבר בין פנים ובין חוץ

.

2014-07-08_43

שנות ה-70: המזנון עם מכונת האספרסו הראשונה (ארכיון בחן)

.

1965

שנות ה-60: מבט מהבר אל האולם עם הריהוט המקורי (ארכיון בחן)

.

מוטי_איש_יאיר-אורי_גיל_בישיבה_של_ועדה_כלשהי

שנות ה-60: ישיבת וועדה (ארכיון בחן)

.

20210423_102325

על הקיר נתלו כמה תצלומים שנמצאו בארכיון בחן: טקס הנחת אבן הפינה לבית התרבות, 1961

.

20210423_102310

דוד בן גוריון הגיע לשוחח עם החברים

.

20210423_102333

.

.

(2) חדר האוכל

מעת הקמת הקיבוץ ב-1954 ועד להפעלתו של חדר האוכל החדש ב-1972, שימש את החברים מבנה חדר אוכל פשוט שהיה דומה לשאר מבני הקיבוץ. גודלו הקטן יחסית הכיל גם מטבח זעיר, וכל אלה הובילו בסופו של דבר להחלטה על הקמת חדר אוכל חדש שנבנה בסמוך לו.

חדר האוכל הישן המשיך לשמש את החברים עוד כעשר שנים ובתחילת שנות ה-80 כשהקיבוץ עבר ללינה המשפחתית ונדרש היה להקים מבנים חדשים, נהרס הבניין ופינה את מקומו לטובת הקמתם של בתי מגורים חדשים.

.

סריקה_20200911_(77)

שנות ה-50: בתי הקיבוץ הראשונים, חדר האוכל מאחור מימין (ארכיון בחן)

.

סריקה_20210302

שנות ה-60: ארוחה (ארכיון בחן)

.

מנקים

שנות ה-60: שטיפת רצפה. במרומי הקיר תלוי מסך מגולגל להקרנת סרטים (ארכיון בחן)

.

Scan_Pic0005

שנות ה-80: יוליקה מרין בפתח חדר האוכל הישן בעת הריסתו (ארכיון בחן)

.

.

חדר האוכל החדש הוקם במה שהתגבש כמרכז הקיבוץ. בית התרבות / המועדון הוקם כעשור לפניו, וכך נקבע מיקומו של חדר האוכל בקצה השני של רחבה מרוצפת שהוקמה בין שני המבנים המרכזיים בקיבוץ. לתכנון המבנה נבחר האדריכל אריך ראש, מוותיקי מחלקת התכנון של איחוד הקבוצות והקיבוצים.

ב-1971 כבר עמד הבניין אך לא הושלם. הבניין הגדול ויוצא הדופן הפך לנושא השיחה העיקרי בין חברי הקיבוץ, שהשתוקקו לאכלס אותו בהקדם. "חדר אוכל החדש אשר קיבל את המשמעות של מקום קדוש אשר להכנס אליו עדיין לא ניתן, עמד על סדר דיוניה של ועדת משק לאחרונה", כך נכתב בעלון הקיבוץ "במשלט" בנובמבר 1971. "ליתר דיוק הנושא שנדון היה קשור לאחד הפריטים החשובים בכל הקשור לחנוכתו של מבנה חשוב זה, והוא: מכונה להדחת כלים". באותו דיון הוחלט לרכוש את המכונה שיתרונה טמון היה בכך שהיה צורך באדם אחד בלבד להפעלתה ולמעשה לניקוי של כלים ל-200 סועדים בשעה אחת בלבד.

דיון נוסף, ומפתיע, שעמד על הפרק באותה עת היה עתיד הקיבוץ. כבר ב-1971 היתה דעה בבחן שזמנו של הקיבוץ תם ויש לעבור למודל אחר. "אחת האפשרויות לקיצור הגסיסה הוא מעבר לחיי מושב שיתופי", נכתב באותו עלון. "המשק החקלאי יישאר משותף כמו היום, שאר החברים רשאים לבחור במקום עבודה כחפצם. […] יש קושי במציאת האומץ הציבורי הדרוש כדי להודות בכישלון מסורת קיבוצית, עקרונות קיבוציים ותנועה ממוסדת וחזקה".

.

מסמניים_מקום_לבניה

סימון האתר בו יוקם חדר האוכל החדש. משמאל בית התרבות (ארכיון בחן)

.

חדר_אוכל_1970_-2

1970: בבנייה (ארכיון בחן)

.

14

1970: בבנייה (ארכיון בחן)

.

.

ראש יצר מבנה דומה מאד לזה שתכנן בקיבוצים משמר דוד וניר אליהו והורכב משני אגפים: (1) אגף אחד שבו נקבעו אולם אוכל בקומה העליונה ומשרדי הקיבוץ וחדר דואר בקומה התחתונה, (2) ואגף למטבח. פתחי חלונות רחבים אפיינו את חזיתות הבניין ואפשרו אוורור ותאורה טבעיים וכן אפשרו לסועדים להשקיף על נוף הקיבוץ ממרומי הקומה העליונה.

לעומת אגף חדר האוכל שהסתיים בגג שטוח, הותקן באגף המטבח גג אקורדיון מבטון חשוף – כזה שחסך את הצורך בשימוש בפלדה (ולכן הוזיל את עלויות הבנייה) וגם אפשר פתחים בתקרה לאוורור והחדרת תאורה טבעיים אל עומק המטבח.

המבנה בכללותו עוצב באופן צנוע למדי, מאופק, אך מרשים הודות לגודלו החריג בקיבוץ שבו הבתים היו נמוכי קומה וקטנים בממדיהם. עיקר עוצמתו של הבניין באה לו הודות לפיתוח הנופי שהקיף אותו והורכב מהמדשאות והרחבות המרוצפות, כמו גם השבילים שהתנקזו אליו וחיזקו את מעמדו כליבו של הקיבוץ, המקום שאליו מובילות כל הדרכים ואליו נשואות עיני כולם.

.

צילום מסך 2021-04-26 17393411

חדרי אוכל נוספים שתכנן האדריכל אריך ראש במתכונת דומה: מימין בניר-אליהו (ארכיון ניר-אליהו) ומשמאל משמר דוד (מאז הבניין שופץ באופן יסודי)

.

.

בשונה מקיבוצים אחרים, בבחן סעדו הילדים במשותף עם ההורים את ארוחת הערב בחדר האוכל. "זה היה מפגש חברתי משמעותי מאד", נזכרת רחל הלפר שחברה בבחן מאז 1963 ונשואה לשלמה הלפר ממייסדי הקיבוץ. "בדרך כלל הילדים היו גומרים מהר לאכול ויורדים לשחק למטה. אנחנו היינו ממשיכים לשבת ולשוחח. אחר כך היינו הולכים להשכיב אותם לישון בבתי הילדים".

"חדר האוכל היה תמיד מאד אסתטי", ממשיכה הלפר. "מי שהחזיקה אותו במשך הרבה מאד שנים היתה יוליקה מרין. ביום שישי היא היתה מקשטת בפרחים והיו פורסים מפות. הכל היה היפה ונעים להכנס".

במנות מיוחדות שהוגשו רק בבחן או בכאלה שמקורם במטבח הדרום אמריקאי הלפר מתקשה להיזכר. "היתה מנה של נקניקיות שהוגשה בשבת בצהריים. בשבת בבוקר הוגשו חביתות, לעומת שאר השבוע שבו הגישו ביצים רכות או קשות. פעמיים בשבוע גם הוגשו לחמניות שכולם ציפו להן". הודות לקיומה של רפת פרות לחלב שפעלה בבחן במשך שנים רבות, הוגש בארוחת הערב יוגורט עם תות שדה או שוקו.

.

20210423_103027

חדר הקיטור שבאמצעותו חיממו ובישלו את כלה אוכל במטבח ממוקם כמה עשרות מטרים מחדר האוכל והוא גם שימש את המכבסה של הקיבוץ

.

.

רחל, חשבתם שהקיבוץ במתכונת השיתופית יהיה לתמיד?

"כן, חשבנו שיהיה לתמיד, ששום דבר לא יכול להשתנות. לא היתה מחשבה שמתישהו זה יגמר ויהיו חיים אחרים. אף פעם בחן לא היה מעגן מיכאל ולא חצרים הם קיבוצים שתמיד היו מאד עשירים. תמיד הסתכלנו עליהם כמו על רוטשילד. לבחן לעומתם היה תמיד מחסור בכספים ואף פעם לא היה עודף. בקיבוצים אחרים חברים היו מקבלים בכל-בו כל מיני מצרכים אישיים בחינם, אבל אצלנו החלוקה היתה מאד צנועה. היו משברים ולמרות זאת חשבנו שהכל ימשיך, לא חשבנו שמשבר יביא למשבר נוסף".

ב-1989 התרחש "משבר הקיבוצים" שנבע ברובו מהשקעות בורסאיות לא מוצלחות של הקיבוצים, ובחן "כיכב" באותן השקעות. המשבר הכלכלי הוביל למשבר חברתי ו-40 משפחות מתוך כ-150 משפחות עזבו את הקיבוץ. "ה-40 שעזבו היו מאד משמעותיים לקיבוץ, בעיקר לכלכלה, כיוון שהם באו לקיבוץ עם תארים, שלא כמו האחרים שלא למדו כמעט בכלל. גם אנחנו עזבנו לקרית גת ושם עבדנו בפנימייה", נזכרת הלפר. "אבל בסוף חזרנו לבחן, כיון שראינו שלא נוכל להסתדר כי היינו כבר מבוגרים וההורים לא השאירו לנו כלום".

מאז שנסגר האם חדר האוכל חסר לך?

"לי הוא בכלל לא חסר. כשהוא נסגר היה משבר אידיאולוגי יותר מהכל, כי חדר האוכל היה דגל הקיבוץ ולהרבה אנשים היה קשה לראות שאין אורות בחדר אוכל. הוא לא חסר לי כי אני אף פעם לא כל כך אהבתי ללכת לחדר אוכל. זה לא כמו ללכת למסעדה, אלא כל הזמן מסתכלים מה אני אוכלת, איך אני אוכלת ואיך אני מתייחסת לילדים. 'תראי איך היא מתלבשת', 'איך היא אוכלת', 'איך אוכלים הילדים שלה' – כל מיני הערות שאני לא אוהבת. זה היה הכל מעבר לאכילה, כל ההתערבות בחיים שלי. היו חסרים לי חיי המשפחה ובתקופה מסוימת התחלנו לאכול בבית.

"לרבים היה משבר ורבים שאלו 'איך אני אסתדר'. היו כאלה שנסעו וקנו אוכל מוכן בחדר אוכל של משמר-השרון או בנתניה. היו גם בנות שהכינו אוכל בבית לאנשים אחרים. אבל אני תמיד הייתי בשלנית, גם כשהיה חדר אוכל, אז לי אישית לא היה משבר".

.

20210423_103108

חדר האוכל מורכב משני גושים עיקריים ודו-קומתיים

.

.

במתכונת מלאה פעל חדר האוכל עד לאמצע שנות ה-80, אז הופסקו ארוחות שבת מסיבות כלכליות. "בשבתות היו מגיעים הרבה מאד אורחים והיו צריכים לבשל בשביל המון אנשים שהם לא מהקיבוץ", מסבירה מריאנה קריגר שחברה בבחן מאז היגרה לכאן מצ'ילה ב-1964. במשבר הגדול ב-1989 המשיכו וצמצמו את פעילות חדר האוכל, ומאותה עת הוגשו ארוחות בצהריים ובשישי בערב בלבד. ב-1996 עברה הפעלתו לידיו של קבלן חיצוני.

"בסביבות 2010 כבר היינו מופרטים אבל קרסנו כלכלית וחדר האוכל נסגר". כיום הוא משמש לשימושים אחרים של הקהילה. המטבח הפך למחסן לאחר שכל הציוד בו נמכר. אולם האוכל הוסב לאולם להתעמלות. היחידים שעוד שומרים על הגחלת הם ילדי כיתות א'-ד' שסועדים כאן מידי יום ארוחת צהריים לאחר שהם שבים מבתי הספר.

.

2014-08-17_37

שנות ה-70: חדר האוכל החדש (ארכיון בחן)

.

.

האדריכל אריך ראש (1905-1975), יליד צ'כיה, עבד במחלקה לתכנון של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים כבר מעת היווסדה ב-1956. הוא עבד בה עד לשנות ה-70 והתמחה בעיקר בתכנון מבני ציבור בקיבוצים של התנועה. "הוא היה יקה בשמו, באישיותו ובהכשרתו", מציין האדריכל ויטוריו קורינלדי שעבד לצדו במשך שלושה עשורים, ומוסיף ש"החינוך המקצועי שלו היה אירופאי מסורתי והתבטא בעיקר בידע טכנולוגי גדול ובקיאות בפרטים".

בין חדרי האוכל שתכנן ראש ניתן למנות את אלה שבצרעה (שלב ראשון), ניר אליהו (שלב ראשון), אור הנר (שלב ראשון) שם גם תכנן מועדון לחבר, את ההרחבה של חדר האוכל בתל יוסף, איילת השחר (במשותף עם מרדכי זברודסקי), משמר דוד וניצנים. הוא תכנן דגם של בריכת שחייה שאותה שיכפלו כמעט בכל קיבוצי התנועה וכן תכנן שני בתי הארחה בקיבוצים מעלה החמישה ולביא (שהורחבו מאז בידי אדריכלים אחרים).

.

2014-08-17_38

1972: אגף חדר האוכל עם מבואת הכניסה ומשרדי הקיבוץ (ארכיון בחן)

.

20210423_102758

אגף אולם האוכל והמשרדים

.

20210423_102820

ואגף המטבח

.

20210423_102919

הכניסה מדרום

.

20210423_101047

ויש גם כניסה דומה מצפון

.

20210423_101057

אולם מבואה גדול מקבל את פני הבאים

.

20210423_102928

יש מחיצה שסוגרת על שטיפת ידיים ועליו לוח מודעות. בקצה המדרגות העולות אל אולם האכילה שבקומה העליונה

.

20210423_101847

אזור שטיפת הידיים מסתתר מאחורי מחיצה

.

20210423_101822

ויטרינה שנועדה להציג ממצאים ארכאולוגים שנחשפו בעת הקמת בתי הקיבוץ וגם חדר האוכל

.

20210423_101114

מודעה שמעידה על כך שעדיין יש פעילות בבית התרבות

.

20210423_101126

המדרגות העולות אל אולם האכילה

.

20210423_101812

קרמיקה כחולה

.

20210423_102926

דואר

.

20210423_101330

חדר האוכל משמש כיום כאולם התעמלות וריקודים

.

20210423_101337

התקרה נותרה מקורית, אך הריצוף הוחלף (או כוסה) וגם כל פתחי החלונות הפונים למערב נסגרו וכוסו במראה גדולה

.

20210423_101348

כבר 11 שנה שחדר האוכל אינו פעיל בייעודו המקורי

.

2014-08-18_12

שנות ה-70: מתכוננים לארוחה חגיגית (ארכיון בחן)

.

32

שנות ה-70: מתכוננים לסדר פסח (ארכיון בחן)

.

לקראת_שבת_1992

1992: מתכוננים לסדר פסח (ארכיון בחן)

.

פסח_1992

1992: סדר פסח (ארכיון בחן)

.

20210423_101456

המטבח הפף למחסן לאחר שהתרוקן כולו מהציוד

.

20210423_101624

הסוף

.

20210423_100834

כך נראו בתיו הראשונים של הקיבוץ: בתים טוריים עם גגות רעפים

.

20210423_100803

וכך נראה כזה בית לאחר שעבר הרחבה

.

20210423_100347

בקצה הקיבוץ שוכן הארכיון ב"מועדון ותיקים"

.

20210423_093024

הארכיון

.

20210423_093124

.

תודה לרחל הלפר, מריאנה קריגר ואדריכל ויטוריו קורינלדי.

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

ניר אליהו (שמשון הלר)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

יד-מרדכי (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

שער הגולן (שמואל מסטצ'קין)

כפר מסריק (מוניו גיתאי-וינרויב)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

שער העמקים (יוסף אילדמן, מנחם באר, דן פלג)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: