סיבוב במגדל חב"ד בצפת

כשמשרד השיכון ביקש להקים לחסידי חב"ד בצפת מתחם מגורים שייוחד רק למשפחות הקהילה, תחילה לא הצליחו למצוא אתר מישורי מספיק רחב כדי להקים בו בנייני מגורים לכמה מאות משפחות. האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס זכו זמן לא רב קודם לכן בתחרות לתכנון המרכז האזרחי של העיר ואף הספיקו לבנות בו כמה מבנים. למרות שמשרדם היה צעיר וחדש יחסית, במשרד השיכון הכירו בניסיונם של השניים, פנו אליהם שיאתרו את השטח המתאים והם נענו לאתגר.

מחצבה נטושה בכתף הר כנען שהפעילה חברת "סולל בונה" בתקופת המנדט, הותירה בהר מצוק שהתנשא לגובה של 22 מטרים. אמריו ומאיוס זיהו ומצאו בה את המיקום המתאים לפרויקט. הפתרון האדריכלי שהם הגו היה יוצא דופן לעיר ולקהילה, אך התקבל ב-1974 והושלם ב-1978.

ועל כך ברשימה זו.

.

השמיים הכחולים

.

רחוב הרב לוי ביסטריצקי, צפת (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

הבניין מתנשא לגובה של 13 קומות, מחצית מהקומות מתחת למפלס הרחוב העליון

.

לבד מהגובה והרוחב יוצאי הדופן, האלמנט שמוסיף ומייחד את הבניין הוא גשר הנמתח לאורך של כמה עשרות מטרים ומקשר בין הרחוב העליון ובין הבניין

.

הגשר והבניין עשויים מבטון חשוף

.

כדי להימנע מגוש סתמי וכבד, עוצב הבניין וכן הגשר מתתי-גושים ומקוים אלכסוניים

.

הבניין ניצל מחצבה נטושה מימי המנדט של "סולל בונה"

.

הבניין מורכב למעשה משלושה מגדלים צמודים כשלכל מגדל חדר מדרגות ומעלית משלו, ורק הגשר משותף לכולם

.

הבניין תוכנן לקהילת חסידות חב"ד בצפת ועד היום גרים בו משפחות חסידים. תמונת הרבי מנופף בידו מקבלת את פני הבאים

.

דפנות הגשר גבוהות במיוחד

.

הדיירים הוסיפו קצת צמחיה לאורך הגשר

.

\ /

.

פתחים עגולים לאורך הגשר מאפשרים הצצה אל הסביבה

.

.

(1) הרב-קומות

"התבקשנו למצוא מקום לשיכון לחסידי חב"ד, ופשוט כל האזור היה מורדות שלא יכולים לסבול בתים של יותר משלוש קומות", נזכר האדריכל משה אמריו בפרויקט שאותו תכנן לפני 45 שנה.

"אחרי שחיפשנו ובדקנו עם מהנדס, הגענו למחצבה גדולה של 'סולל בונה' מתקופת המנדט וחשבנו שבמקום להשאיר אותה נטושה אפשר לבנות ולעשות בה את כל הפרויקט. המחצבה השאירה דופן של 22 מטר והחלטנו לבנות את הבניין ולחבר אותו בקומה השביעית לרחוב העליון עם גשר. בקומת הגשר אפשר לעלות לקומות העליונות או לרדת לתחתונות. בזכות הגובה של המחצבה אז הבניין השתלב בהר ולא בלט יותר מידי. הרעיון פה היה השילוב בהר. אם היינו צריכים לשטח שטח כדי לבנות בו בניינים עם כל אותן דירות, היה צריך לשלם פי כמה. היום כזה רעיון היה צריך לעבור 18 וועדות של כל מיני אנשים והרעיון לא היה עובר, כי אנשים לא היו מבינים את זה.

"הרעיון היה מקורי וחצוף. היינו משרד צעיר, בסך הכל בן חמש או שש שנים. היום לא היה לי אומץ להציע רעיון כזה, אבל בזמנו קיבלו אותו במשרד השיכון ואמרו שצריך לשאול את הרבי מליובאווטיש. הרבי לא ידע שאני ישבתי בששי-שבת ועשיתי ביד חופשית חתך ותכנית. שלחו לברוקלין שליח מיוחד עם התכניות וכבר ביום ראשון הרבי ישב עם שבעה אנשים ובמשך עשר דקות הציגו לו את התכנית. הוא הבין את החכמה שבתכנית ורק הזיז את הראש למעלה ולמטה, וכך הוא ענה אישר את התכנית. מאותו רגע הכל היה מהיר מאד, ישבנו על תכניות הגשה לעירייה ובמקביל עשינו תכניות לביצוע וזה נבנה.

.

למעלה: תכנית קומת הגשר. למטה: תכנית קומה טיפוסית (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

.

"הבניין מורכב משלושה רבי-קומות בצורת האות T שמחוברים וצמודים אחד לשני ברצף, על מנת שכולם יפנו החוצה אל הנוף, כי יש שם נוף מדהים. אף דירה לא פונה למחצבה שמאחור. בקומת הקרקע קבענו בחלק האחורי חניות, ועשינו טיפול מיוחד לכל האורך של מחצבה, כמו מן זרוע כדי שאם יהיו נפילות של אבנים מהמחצבה אז הם יפלו לזרוע הזו ולא על החניון.

"כדי שתהיה קונטרה שתשלים את הקומפלקס יפה, אז עשינו בניין נוסף של ארבע קומות עם שש כניסות. בין הרב-קומות ובין הבניין הנמוך עשינו חלל נחמד של גינה משותפת לדיירים.

"אחר כך היינו אנשי האמון של חב"ד בצפת, ותכננו להם מעל לקומפלקס הזה את קריית החינוך, 'קרית בית חנה'. מעברו השני של הכביש למטה היה אמור להיות מרכז חינוך, לו עשינו תכנון ראשוני אבל לא בנו אותו. ליד תכננו להם גם את בית הכנסת, אבל הוא נבנה יחד עם המקווה רק ב-1990".

.

1974: דגם (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

1978: חתך הכולל גם את מוסדות החינוך בחלק התחתון של מדרון ההר שלא נבנו (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

.

שבעה טיפוסי דירות תוכננו בבניין הרב-קומות המכיל 109 דירות. הקטנה שבהן היא דירת חדר וחצי בשטח של 36 מ"ר והגדולה היא דירת ארבעה חדרים בשטח של 98 מ"ר. רוב הדירות הן בנות 3 עד 3.5 חדרים ובשטח של 92-74 מ"ר. "הדירות היו מוצלחות מאד", מרחיב מעט מאיוס בנושא שלשמו תוכנן הבניין. "כל מי שתכנן טוב דירות באותם הימים היה באיזשהו מקום תלמיד של האדריכל יצחק פרלשטיין. הוא פיתח יחידות דיור מאד טובות, נורא טכניות אבל טובות מאד, עם מחשבה של תאורה טובה, קשר טוב בין החדרים, ניצול של החלל ולא לעשות מסדרונות".

לבד ממגורים יוחדה קומת הקרקע לשטח מפולש משותף לדיירים, וכן גן ילדים (135 מ"ר) ומסחר (300 מ"ר). בקומה השביעית שאליה חודר הגשר שולב רחוב פנימי בצורת מסדרות צר, שנועד לקשר בין שלושת חדרי המדרגות והמעליות שמשרתים את כל אחד מהמגדלים,. לאורכו ממוקמים גם משרדי הקהילה (90 מ"ר).

הדמיון לבלוקי המגורים הגבוהים שנבנו בשכונת רמת הדר שבחיפה הוא לא מקרי. הבלוקים בחיפה, כמו זה שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ושותפו אל מנספלד, היו חלק ממיזם "שכונה לדוגמה" שקידם משרד השיכון ובעקבותיו נבנו מבנים נוספים בהשראתם. בזמנו למדו במשרד השיכון לשלב רעיונות חדשים ולהתמודד איתם תקציבית. הודות לכך הרשו לעצמם האדריכלים להציע תכניות שפרצו את הפתרונות השגרתיים. לבד מצפת, הקים משרד השיכון מבני רבי-קומות עם גשר גם למשל בירושלים ובנצרת עילית.

.

1979: הפרויקט עם השלמתו (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

1978: הבינוי הנמוך במתחם (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

.

(2) האדריכלים

יותר מ-50 שנה פועל משרדם המשותף של האדריכלים משה אמריו (נולד ב-1938) ואלי מאיוס (נולד ב-1940), מה שהופך את משרדם לאחת השותפויות הוותיקות ביותר שפועלות בארץ באדריכלות.

את משרדם המשותף הם פתחו ב-1969, לאחר שזכו בתחרות לתכנון המרכז האזרחי בצפת. התחרות שנחשבה בשעתו למבוקשת במיוחד, ומשכה אליה הצעות שאותן הגישו בכירי האדריכלים בישראל, הצליחה להביא במהירות אל קידמת הבמה את שני האדריכלים הצעירים שסיימו את לימודיהם בטכניון ארבע שנים בלבד קודם לכן. הודות לכך, קיבלו לתכנן חלק נכבד משכונת בן-גוריון בנצרת עילית וכן בית תרבות בעיר העתיקה של צפת. מאז תכננו השניים במסגרת השותפות שהקימו מאות פרויקטים נוספים.

לאחרונה השלימו את הרחבת קריית החינוך של חב"ד בצפת, "יד חנה". את בנייתם של בנייני מגורים בשכונת פסגת אונו שבקריית אונו, לה ערכו גם את תכנית הבינוי. כמו כן ערכו תב"עות במודיעין (אתר "נופים", N), בצומת סביון ולמתחם ברחוב ירושלים בראשון לציון.

.

מבט מהכניסה

.

רחוב פנימי מקשר בקומה ה-7 בין כל שלושת הבניינים

.

המסדרון מרוצף בריצוף רחוב מגרנוליט

.

הקירות נבצעו בורוד ובלבן

.

עיצוב הרצפה מתבסס על דגם צורני של קוים אלכסוניים

.

כאן גרים רק חב"דניקים

.

יש גם מעליות

.

פתחים רחבים מאפשרים להשקיף אל הסביבה. למרגלותה בניין כחלק מהפרויקט הוקמה חצר

.

נוסף על המגדל הוקמה קבוצה של בניני מגורים נמוכים שסוגרים את המתחם

.

1978: הבלוק הנמוך (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

הגשר במבט מלמטה הרבה יותר דרמטי

.

גובה המצוק יותר מ-20 מטרים

.

מגדל המעלית – יש כאלה שלושה

.

הגשר נשען במרכזו על עמוד בודד

.

להגנה מפני התפוררות קיר המחצבה הישנה הוקם קיר בטון מוטה שנועד לחסום נפילת אבנים לחניון

.

הכל בטון חשוף

.

מבט מלמטה

.

.

(3) בית הכנסת

פרויקט נוסף במתחם שתכננו אמריו ומאיוס, היה בית הכנסת שהוקם בסמוך לרב-קומות ולצדו תכננו גם מקווה. אלא שעבודות הביצוע והשלמת הבניין התעכבו כאמור בקרוב ל-15 שנה. הבניין מכיל אולם תפילה מרכזי לכ-400 מתפללים עם עזרת נשים בקומת גלריה לכ-70 מתפללות. משני צדי הכניסה נקבעו אולמות תפילה והתכנסות קטנים יותר.

"המבנה והגאומטריה שלו היא עבודת פיסול שלנו", כך מגדיר משה אמריו את ייחודה של עבודה זו. המבנה תוכנן כמשחק גאומטרי כשהשיא של המשחק הוא בתקרת אולם התפילה המרכזי. תקרה זו מורכבת מגוף גאומטרי דמוי קוביה שבתוכה קוביה נוספת בהזזה של 45 מעלות, ועם הגבהה של החלק המרכזי ליצירת מבנה דמוי כיפה שדרכו חודר אור טבעי אל עומק האולם. חלק מהמשחק הצורני נבע מהצורך להטות את המבנה כולו באופן בו ארון הקודש ואולם התפילה כולו יכוון לירושלים ולכן הבניין מוטה לכיוון דרום-מזרח.

.

שנות ה-70: פרספקטיבה של המבנה והרחבה שבחזית (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

1978: דגם ובו ניתן לראות את המשחק הצורני שממנו מורכב גג הבניין – קוביה בתוך קוביה המוטה ב-45 מעלות ובמרכז גוף דמוי כיפה (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

תכנית (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

חתך (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

בסמוך לבניין ניצב ביתה כנסת של הקהילה שגם אותו תכננו האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס (בתי כנסת נוספים פזורים בסביבה)

.

לזכר האבא של הרבי מליובאוויטש

.

בית הכנסת תוכנן בשנות ה-70 אך נבנה מאוחר יותר ונחנך ב-1990

.

הבניין כולו הוא משחק גאומטרי. זה היה הבית כנסת הראשון והאחרון שתכננו האדריכלים אמריו-מאיוס, אך הם המשיכו לשמור על קשר עם קהילת חב"ד בצפת ותכננו להם עוד פרויקטים רבים. האחרון שבהם הושלם לפני שלוש שנים

.

אולם התפילה מחולק לקפסולות בגלל הקורונה

.

גג המבנה מורכב בעיקרו מקוביה שבתוכה קוביה מסובבת

.

1990 (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

מבט למערב

.

תודה לאדריכלים משה אמריו, אלי מאיוס ואריאל אמריו ולביילי וכסלר

★

שיר לסיום:

.

★