סיבוב במגדל חב"ד בצפת

כשמשרד השיכון ביקש להקים לחסידי חב"ד בצפת מתחם מגורים שייוחד רק למשפחות הקהילה, תחילה לא הצליחו למצוא אתר מישורי מספיק רחב כדי להקים בו בנייני מגורים לכמה מאות משפחות. האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס זכו זמן לא רב קודם לכן בתחרות לתכנון המרכז האזרחי של העיר ואף הספיקו לבנות בו כמה מבנים. למרות שמשרדם היה צעיר וחדש יחסית, במשרד השיכון הכירו בניסיונם של השניים, פנו אליהם שיאתרו את השטח המתאים והם נענו לאתגר.

מחצבה נטושה בכתף הר כנען שהפעילה חברת "סולל בונה" בתקופת המנדט, הותירה בהר מצוק שהתנשא לגובה של 22 מטרים. אמריו ומאיוס זיהו ומצאו בה את המיקום המתאים לפרויקט. הפתרון האדריכלי שהם הגו היה יוצא דופן לעיר ולקהילה, אך התקבל ב-1974 והושלם ב-1978.

ועל כך ברשימה זו.

.

173472115_4415030765193138_113822871541872502_n

השמיים הכחולים

.

2021-04-15 163536

רחוב הרב לוי ביסטריצקי, צפת (המפה באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

DSC00568

הבניין מתנשא לגובה של 13 קומות, מחצית מהקומות מתחת למפלס הרחוב העליון

.

DSC00540

לבד מהגובה והרוחב יוצאי הדופן, האלמנט שמוסיף ומייחד את הבניין הוא גשר הנמתח לאורך של כמה עשרות מטרים ומקשר בין הרחוב העליון ובין הבניין

.

DSC00544

הגשר והבניין עשויים מבטון חשוף

.

DSC00569

כדי להימנע מגוש סתמי וכבד, עוצב הבניין וכן הגשר מתתי-גושים ומקוים אלכסוניים

.

DSC00512

הבניין ניצל מחצבה נטושה מימי המנדט של "סולל בונה"

.

DSC00572

הבניין מורכב למעשה משלושה מגדלים צמודים כשלכל מגדל חדר מדרגות ומעלית משלו, ורק הגשר משותף לכולם

.

DSC00574

הבניין תוכנן לקהילת חסידות חב"ד בצפת ועד היום גרים בו משפחות חסידים. תמונת הרבי מנופף בידו מקבלת את פני הבאים

.

DSC00518

דפנות הגשר גבוהות במיוחד

.

DSC00521

הדיירים הוסיפו קצת צמחיה לאורך הגשר

.

DSC00522

\ /

.

DSC00523

פתחים עגולים לאורך הגשר מאפשרים הצצה אל הסביבה

.

.

(1) הרב-קומות

"התבקשנו למצוא מקום לשיכון לחסידי חב"ד, ופשוט כל האזור היה מורדות שלא יכולים לסבול בתים של יותר משלוש קומות", נזכר האדריכל משה אמריו בפרויקט שאותו תכנן לפני 45 שנה.

"אחרי שחיפשנו ובדקנו עם מהנדס, הגענו למחצבה גדולה של 'סולל בונה' מתקופת המנדט וחשבנו שבמקום להשאיר אותה נטושה אפשר לבנות ולעשות בה את כל הפרויקט. המחצבה השאירה דופן של 22 מטר והחלטנו לבנות את הבניין ולחבר אותו בקומה השביעית לרחוב העליון עם גשר. בקומת הגשר אפשר לעלות לקומות העליונות או לרדת לתחתונות. בזכות הגובה של המחצבה אז הבניין השתלב בהר ולא בלט יותר מידי. הרעיון פה היה השילוב בהר. אם היינו צריכים לשטח שטח כדי לבנות בו בניינים עם כל אותן דירות, היה צריך לשלם פי כמה. היום כזה רעיון היה צריך לעבור 18 וועדות של כל מיני אנשים והרעיון לא היה עובר, כי אנשים לא היו מבינים את זה.

"הרעיון היה מקורי וחצוף. היינו משרד צעיר, בסך הכל בן חמש או שש שנים. היום לא היה לי אומץ להציע רעיון כזה, אבל בזמנו קיבלו אותו במשרד השיכון ואמרו שצריך לשאול את הרבי מליובאווטיש. הרבי לא ידע שאני ישבתי בששי-שבת ועשיתי ביד חופשית חתך ותכנית. שלחו לברוקלין שליח מיוחד עם התכניות וכבר ביום ראשון הרבי ישב עם שבעה אנשים ובמשך עשר דקות הציגו לו את התכנית. הוא הבין את החכמה שבתכנית ורק הזיז את הראש למעלה ולמטה, וכך הוא ענה אישר את התכנית. מאותו רגע הכל היה מהיר מאד, ישבנו על תכניות הגשה לעירייה ובמקביל עשינו תכניות לביצוע וזה נבנה.

.

צילום מסך 2021-04-15 011729

למעלה: תכנית קומת הגשר. למטה: תכנית קומה טיפוסית (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

.

"הבניין מורכב משלושה רבי-קומות בצורת האות T שמחוברים וצמודים אחד לשני ברצף, על מנת שכולם יפנו החוצה אל הנוף, כי יש שם נוף מדהים. אף דירה לא פונה למחצבה שמאחור. בקומת הקרקע קבענו בחלק האחורי חניות, ועשינו טיפול מיוחד לכל האורך של מחצבה, כמו מן זרוע כדי שאם יהיו נפילות של אבנים מהמחצבה אז הם יפלו לזרוע הזו ולא על החניון.

"כדי שתהיה קונטרה שתשלים את הקומפלקס יפה, אז עשינו בניין נוסף של ארבע קומות עם שש כניסות. בין הרב-קומות ובין הבניין הנמוך עשינו חלל נחמד של גינה משותפת לדיירים.

"אחר כך היינו אנשי האמון של חב"ד בצפת, ותכננו להם מעל לקומפלקס הזה את קריית החינוך, 'קרית בית חנה'. מעברו השני של הכביש למטה היה אמור להיות מרכז חינוך, לו עשינו תכנון ראשוני אבל לא בנו אותו. ליד תכננו להם גם את בית הכנסת, אבל הוא נבנה יחד עם המקווה רק ב-1990".

.

מודל_מדרום

1974: דגם (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

חתך

1978: חתך הכולל גם את מוסדות החינוך בחלק התחתון של מדרון ההר שלא נבנו (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

.

שבעה טיפוסי דירות תוכננו בבניין הרב-קומות המכיל 109 דירות. הקטנה שבהן היא דירת חדר וחצי בשטח של 36 מ"ר והגדולה היא דירת ארבעה חדרים בשטח של 98 מ"ר. רוב הדירות הן בנות 3 עד 3.5 חדרים ובשטח של 92-74 מ"ר. "הדירות היו מוצלחות מאד", מרחיב מעט מאיוס בנושא שלשמו תוכנן הבניין. "כל מי שתכנן טוב דירות באותם הימים היה באיזשהו מקום תלמיד של האדריכל יצחק פרלשטיין. הוא פיתח יחידות דיור מאד טובות, נורא טכניות אבל טובות מאד, עם מחשבה של תאורה טובה, קשר טוב בין החדרים, ניצול של החלל ולא לעשות מסדרונות".

לבד ממגורים יוחדה קומת הקרקע לשטח מפולש משותף לדיירים, וכן גן ילדים (135 מ"ר) ומסחר (300 מ"ר). בקומה השביעית שאליה חודר הגשר שולב רחוב פנימי בצורת מסדרות צר, שנועד לקשר בין שלושת חדרי המדרגות והמעליות שמשרתים את כל אחד מהמגדלים,. לאורכו ממוקמים גם משרדי הקהילה (90 מ"ר).

הדמיון לבלוקי המגורים הגבוהים שנבנו בשכונת רמת הדר שבחיפה הוא לא מקרי. הבלוקים בחיפה, כמו זה שתכננו האדריכלים מוניו גיתאי וינרויב ושותפו אל מנספלד, היו חלק ממיזם "שכונה לדוגמה" שקידם משרד השיכון ובעקבותיו נבנו מבנים נוספים בהשראתם. בזמנו למדו במשרד השיכון לשלב רעיונות חדשים ולהתמודד איתם תקציבית. הודות לכך הרשו לעצמם האדריכלים להציע תכניות שפרצו את הפתרונות השגרתיים. לבד מצפת, הקים משרד השיכון מבני רבי-קומות עם גשר גם למשל בירושלים ובנצרת עילית.

.

מבט

1979: הפרויקט עם השלמתו (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

מבט_דרך_קשת

1978: הבינוי הנמוך במתחם (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

.

(2) האדריכלים

יותר מ-50 שנה פועל משרדם המשותף של האדריכלים משה אמריו (נולד ב-1938) ואלי מאיוס (נולד ב-1940), מה שהופך את משרדם לאחת השותפויות הוותיקות ביותר שפועלות בארץ באדריכלות.

את משרדם המשותף הם פתחו ב-1969, לאחר שזכו בתחרות לתכנון המרכז האזרחי בצפת. התחרות שנחשבה בשעתו למבוקשת במיוחד, ומשכה אליה הצעות שאותן הגישו בכירי האדריכלים בישראל, הצליחה להביא במהירות אל קידמת הבמה את שני האדריכלים הצעירים שסיימו את לימודיהם בטכניון ארבע שנים בלבד קודם לכן. הודות לכך, קיבלו לתכנן חלק נכבד משכונת בן-גוריון בנצרת עילית וכן בית תרבות בעיר העתיקה של צפת. מאז תכננו השניים במסגרת השותפות שהקימו מאות פרויקטים נוספים.

לאחרונה השלימו את הרחבת קריית החינוך של חב"ד בצפת, "יד חנה". את בנייתם של בנייני מגורים בשכונת פסגת אונו שבקריית אונו, לה ערכו גם את תכנית הבינוי. כמו כן ערכו תב"עות במודיעין (אתר "נופים", N), בצומת סביון ולמתחם ברחוב ירושלים בראשון לציון.

.

DSC00526

מבט מהכניסה

.

DSC00529

רחוב פנימי מקשר בקומה ה-7 בין כל שלושת הבניינים

.

DSC00530

המסדרון מרוצף בריצוף רחוב מגרנוליט

.

DSC00531

הקירות נבצעו בורוד ובלבן

.

DSC00537

עיצוב הרצפה מתבסס על דגם צורני של קוים אלכסוניים

.

DSC00538

כאן גרים רק חב"דניקים

.

DSC00539

יש גם מעליות

.

DSC00533

פתחים רחבים מאפשרים להשקיף אל הסביבה. למרגלותה בניין כחלק מהפרויקט הוקמה חצר

.

DSC00535

נוסף על המגדל הוקמה קבוצה של בניני מגורים נמוכים שסוגרים את המתחם

.

מבט_1

1978: הבלוק הנמוך (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

DSC00497

הגשר במבט מלמטה הרבה יותר דרמטי

.

DSC00494

גובה המצוק יותר מ-20 מטרים

.

DSC00499

מגדל המעלית – יש כאלה שלושה

.

DSC00500

הגשר נשען במרכזו על עמוד בודד

.

DSC00505

להגנה מפני התפוררות קיר המחצבה הישנה הוקם קיר בטון מוטה שנועד לחסום נפילת אבנים לחניון

.

DSC00502

הכל בטון חשוף

.

DSC00509

מבט מלמטה

.

.

(3) בית הכנסת

פרויקט נוסף במתחם שתכננו אמריו ומאיוס, היה בית הכנסת שהוקם בסמוך לרב-קומות ולצדו תכננו גם מקווה. אלא שעבודות הביצוע והשלמת הבניין התעכבו כאמור בקרוב ל-15 שנה. הבניין מכיל אולם תפילה מרכזי לכ-400 מתפללים עם עזרת נשים בקומת גלריה לכ-70 מתפללות. משני צדי הכניסה נקבעו אולמות תפילה והתכנסות קטנים יותר.

"המבנה והגאומטריה שלו היא עבודת פיסול שלנו", כך מגדיר משה אמריו את ייחודה של עבודה זו. המבנה תוכנן כמשחק גאומטרי כשהשיא של המשחק הוא בתקרת אולם התפילה המרכזי. תקרה זו מורכבת מגוף גאומטרי דמוי קוביה שבתוכה קוביה נוספת בהזזה של 45 מעלות, ועם הגבהה של החלק המרכזי ליצירת מבנה דמוי כיפה שדרכו חודר אור טבעי אל עומק האולם. חלק מהמשחק הצורני נבע מהצורך להטות את המבנה כולו באופן בו ארון הקודש ואולם התפילה כולו יכוון לירושלים ולכן הבניין מוטה לכיוון דרום-מזרח.

.

01פרספקטיבה

שנות ה-70: פרספקטיבה של המבנה והרחבה שבחזית (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

P1020209

1978: דגם ובו ניתן לראות את המשחק הצורני שממנו מורכב גג הבניין – קוביה בתוך קוביה המוטה ב-45 מעלות ובמרכז גוף דמוי כיפה (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

תכנית_קומת_קרקע

תכנית (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

בית_כנסת_צפת

חתך (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

DSC00567

בסמוך לבניין ניצב ביתה כנסת של הקהילה שגם אותו תכננו האדריכלים משה אמריו ואלי מאיוס (בתי כנסת נוספים פזורים בסביבה)

.

DSC00565

לזכר האבא של הרבי מליובאוויטש

.

DSC00546

בית הכנסת תוכנן בשנות ה-70 אך נבנה מאוחר יותר ונחנך ב-1990

.

DSC00550

הבניין כולו הוא משחק גאומטרי. זה היה הבית כנסת הראשון והאחרון שתכננו האדריכלים אמריו-מאיוס, אך הם המשיכו לשמור על קשר עם קהילת חב"ד בצפת ותכננו להם עוד פרויקטים רבים. האחרון שבהם הושלם לפני שלוש שנים

.

DSC00561

אולם התפילה מחולק לקפסולות בגלל הקורונה

.

DSC00554

גג המבנה מורכב בעיקרו מקוביה שבתוכה קוביה מסובבת

.

P1020216

1990 (באדיבות אמריו מאיוס אדריכלים)

.

DSC00558

מבט למערב

.

תודה לאדריכלים משה אמריו, אלי מאיוס ואריאל אמריו ולביילי וכסלר

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ארז  ביום 21/04/2021 בשעה 8:03

    מחיפוש קצר בגוגל נראה שהרבנים של חב"ד מתירים להשתמש במעלית שבת. זה אולי יכול להסביר איך בנו להם מגדל כזה גבוה גם אם יש כניסה מאמצעו.

    • מענדי;  ביום 26/04/2021 בשעה 12:09

      בחב"ד לא משתמשים במעלית שבת, ולכן הפיתרון של הגשר באמצע שמחלק את הבנין ל2 מעולה מבחינתם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: