סיבוב במתקנים הבריטים העגולים ששרדו ממחנה אל ג'יאה סמוך לאשקלון

היקף המתקנים שהקימו הבריטים במהלך שנות השלושים והארבעים ואיכות הבנייה, מעידים על כך שלא היתה להם כוונה להסתלק מפה כל כך מהר. בסמוך לאשקלון, בין המושבים בית שקמה ומשען (וכמובן עוד קודם שאלה עלו על הקרקע), הקימו הבריטים בסיס צבא ענק שקושר במערכת של מסילות רכבת, כולל תחנה. מהמחנה שנקרא היה אל ג'יאה (Al-Jiyya), נותרו רק התחנה, הכביש ומבנים עגולים שכמוהם לא הוקמו בארץ.

מבנים אלה הם השריד האחרון למחנה האספקה הגדול שהפעילו כאן הבריטים ותוכלתו נועדה לכלכל את חיילי הצבא הבריטי שלחמו באפריקה. המבנים כיום מצויים בלבו של שטח חקלאי, איכות הבנייה המעולה עמדה להם במשך עשרות רבות של שנים, אך סדקים גדולים שנוצרו מהזנחה וחוסר תחזוקה מאיימים על המשך קיומם. רגע לפני שאולי יעלמו מהשטח חשבתי שראוי להתסובב בהם ולגלות מה פשרם.

ועל כך ברשימה זו.

.

ריצות ארוכות

.

אל ג'יאה

.

מכביש 4 פונים לכביש 3412 המוביל לבית שקמה. אחרי כ-1,200 פונים שמאלה לדרך עפר שהיא למעשה דרך שהתקינו הבריטים ושרתה את המחנה ששכן כאן

.

כיום שדה חקלאי אבל בשנות ה-40 היה כאן מחנה בריטי גדול

.

כל מה שנותר מהמחנה הבריטי אלה שלושת המבנים האלה, דרך הסולינג שכבר שקועה רובה באדמה וכן מבני תחנת רכבת פשוטה שמצויה דרומית לכאן (למסילה לא נותר זכר)

.

לצד שלושת המבנים העגולים שרד קיר כפול שמתנשא לגובה של קרוב לארבעה מטרים (חלקו התחתון קבור באדמה)

.

קיר כפול

.

בודד בשדה

.

שלושת המבנים העגולים פרוסים בתצורה של האות V שטוחה

.

כמו הקיר הבודד גם המבנים העגולים בנויים מלבנים

.

.

(1) מה יש כאן היום?

כביש סולינג מוביל מכביש 3412 המחבר את כביש 4 עם מושב בית שקמה, אל שלושה מבנים עגולים המרוחקים בכ-500 מ' מכביש 3412. שלושת המבנים זהים בגודלם, 9 מטרים קוטרם, 4.5 מטר גובהם. שלושתם בנויים מקירות בעובי של קרוב לחצי מטר המורכבים מבטון ומצופים בלבנים. שלושת המבנים אינם מקורים, אך יתכן וגג קל מפח שלא שרד כיסה על כל אחד מהם.

פתח ובו שרידי משקוף נקבע בדופן הפונה לכיוון צפון. לצדו קיר מגן שגם הוא נבנה מבטון ולבנים (אחד מהם נהרס כליל). סולם ברזל קבוע לצד הפתח ומוביל לחלק העליון של הדופן החיצונית. הסולם נועד לאפשר בדיקה עילית של איכות הנוזלים במיכל שאופסנו כאן או לטיפול בגג הקל. שלט חדש שקבעה המועצה לשימור אתרים מכריז כי האתר הוא היסטורי ולשימור.

המבנים ריקים למעט רצועת בטון ברוחב של כמטר אחד המלווה את דופן המבנה העגול ומסתיימת בשורת לבנים בולטת. תחתית המבנים אינה מרוצפת ולכן בשניים מהם ישנה צמחייה סבוכה ובאחד המבנה נקי מצמחייה.

קיר בטון ולבנים בודד מתנשא במרחק קצר משלושת המבנים העגולים. הקיר מורכב משתי דפנות, הרוס ברובו ולא ברורה משמעותו.

שרידי תחנת רכבת מצויים דרומית למבנים העגולים, אך לא בקרתי בהם.

.

.

.

.

.

(2) סקר

ב-2017 השלימו במשותף ד"ר אבי ששון ואדריכלית הנוף טל קציר את עריכתו של סקר אתרי שימור בשטחים הפתוחים שבתחום מועצה אזורית חוף אשקלון, המשתרעת על פני כ-168 אלף דונם ועוטפת את אשקלון מדרום, מזרח וצפון. ששון, חבר קבוצת יבנה, הוא מרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית אשקלון, חבר הקרן לחקר מישור החוף שליד קרן אשקלון והוא בר-סמכא בכל הקשור במורשת הבנויה ששרדה בסביבת אשקלון.

בסך הכל נסקרו 49 אתרים בעלי חשיבות אזורית ולאומית, חלקם מתקופות קדומות כמו התקופה הממלוכית (המאה ה-13 וה-14), חלקם מהתקופה העות'מנית (המאה ה-18 וה-19), המנדטורית וחלקם מהעשורים הראשונים למדינה. בין האתרים ניתן למצוא בתי באר ובארות מים, תשתיות שונות של מים ונפט, שרידי דרכים, מסילות ומתקני רכבת, גשרים, מתקני ביטחון (בעיקר שרידי משלטים ממלחמת העצמאות אך גם כאלה שהותירו אחריהם הבריטים), אתרי הנצחה וגם שרידי בית-קפה ובתי מגורים פלסטיניים.

במסגרת הסקר קבעו ששון וקציר כי ל"אתר מס' 14 – מבנים עגולים ממערב למשען" יש "חשיבות היסטורית – חלק ממחנה בריטי, אדריכלי – בעל ייחוד אדריכלי, נופי-סביבתי – בולט במרחב הפתוח ומהווה נקודת ציון, מדעי – ייחודי ואניגמטי".

לסיכום קבעו הסוקרים כי רמת החשיבות של האתר היא לאומית, "מבנים ייחודיים ובעלי קסם שאין כדוגמתם בכל הארץ. מיקום בלב השדה גם הוא מיוחד". לכן, המליצו להכין מסמך שיחקור ויתעד את האתר, לשלט בהסברים, לשלב שבילי אופניים שינגישו אותו לציבור, ולפתח את המקום כאתר תיירות מורשת ייחודית.

חלפו ארבע שנים מאז נמסר הסקר לרשות המקומית ולא נעשה דבר בעניין.

.

הבנייה המעולה הביאה להשרדותם. לא טיפחו ולא חידשו אותם מאז הוקמו לפני יותר משמונים שנה

.

.

(3) ההסבר מאת שרי מרק

בשטח שכיום מכוסה בגידולים חקלאיים שכנו בשנות ה-40 שני מחנות צבא לוגיסטיים, אל ג'יאה, שהיו סעיף ממחנה ג'ירג'ה, מסבירה לי האדריכלית ד"ר שרי מרק, שערכה מחקר מקיף על הבנייה הצבאית הבריטית בארץ וגם עוסקת בנושא כיועצת שימור של משרד הביטחון. ב-2018 השלימה מרק את מחקרה "מקרה אימפריאלי או מקומי, נוכחות הצבא הבריטי בפלשתינה (א"י) 1948-1918", שאותו ערכה באוניברסיטת חיפה. שני מחנות בריטים אלה היו חלק מתשתית עורפית שהוקמו בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ונועדה לשרת את חזית צפון אפריקה. לכן הם הוקמו כאן על ציר הרכבת לקנטרה, מצרים ואף נקבעה להם תחנה. המחנה נקרא אל ג'יאה על שמו של הכפר הפלסטיני ששכן בסמוך וחוסל מאוחר יותר בידי הצבא הישראלי במסגרת מבצע יואב בנובמבר 1948. תושביו גורשון לעזה ובתיו נהרסו.

"מתחנת הרכבת יצא סעיף מסילה לשני המחנות, והמסילה סבבה והגיעה למחסני ציוד כבדים שהוקמו במקום", ממשיכה מרק ומסבירה. "את המחנה 'הסגור' סבבה מסילה ומחסנים 'כבדים' היו באופן סימטרי לאורכה. דרך פנימית הייתה עבור רכבים ותנועה. אל המחנה השני, 'הפתוח', הגיעו מסילות ברזל בצורה של ענפים כשלצד תוואי המסילה מוקמו מחסנים. היו אלה מחסנים אחוריים להספקת מזון וציוד.

שלשת המבנים נותרו כעדות לקיום מחנה זה וככל הנראה שימשו למצבורי מים. ם הכילו מכלים 'רכים' שהיה צורך למגן ולכן הוקמו אותם מבנים גליליים. מרק מוסיפה ש"אין להוציא מכלל אפשרות שאולי היו מכלי דלק שמוגנו".

לאחר הסתלקות הבריטים מהארץ ונטישת המחנות, החילטה המדינה להקים כאן מושבים. המבנים פורקו וכך גם תשתיות הרכבת, למעט אותם שלושה מבנים עגולים, והאזור הפך לשדות החקלאיים של המושבים בסביבה.

.

1945: תצלום אוויר של שני המחנות הבריטים – המחנה הסגור משמאל והמחנה הפתוח מימין ובו שלושת המבנים העגולים (ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, באדיבות אדריכלית ד"ר שרי מרק)

.

1945: פרט מתוך תצלום האוויר ובו ניתן לזהות את שלושת המבנים העגולים משמאל (ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, באדיבות אדריכלית ד"ר שרי מרק)

.

2020: וכך הם נראים היום (באדיבות המרכז למיפוי ישראל)

.

המבנים מיועדים לשימור על פי סקר שערך בתחום מועצה אזורית חוף אשקלון ד"ר אבי ששון ואדריכלית נוף טל קציר

.

לכל אחד מהמבנים יש כניסה הפונה לצפון

.

ולצד הכניסה סולם

.

המבנים אינם מקורים וריקים

.

הזנחה הובילה לסדקים שהלכו והתרחבו

.

מבט על שני המבנים הצפוניים

.

בשניים מהמבנים שרד קיר הגנה על הכניסה

.

קיר הגנה אחד כבר מתפרק והלבנים פזורות על הקרקע

.

הסולם שלם אך סדקים עמוקים שהוזנחו יובלו בסופו של דבר לקריסת המבנה

.

מבט מלמטה

.

הפרט היחיד ששרד מהדלת

.

המבנים אמנם ריקים אך את הקרקע מקיפה שורת לבנים

.

המעגל של הלבנים בולט עדיין בקרקע

.

מעגל לבנים

.

מבט כללי. אילליקא!

.

תודה לאדריכלית ד"ר שרי מרק, ד"ר אבי ששון ולעופר יוגב

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Itay Katz  ביום 31/03/2021 בשעה 20:59

    עברתי שם בדרך חזרה מאירית חמו, תודה שפתרת לי את החידה מה פשר המבנים.

  • Shahar Klein  ביום 01/04/2021 בשעה 0:14

    קצת מוזר שאין עדות מדויקת לגבי ייעוד המבנים.
    ההנחה ששימשו לאחסון דלק או מיכלי דלק היתה צריכה להשאיר סימנים בקרקע.
    הקירות הנוספים בוודאי היו פונקציונליים. השאלה לאיזו מטרה.

  • שרי  ביום 01/04/2021 בשעה 11:02

    תשובה לשחר קליין: רק בדיקות כימיות יוכלו לתת תשובה מדוייקת. כשיחלו פעולות השימור ניתן יהיה לשלול או לחייב האם היו אלה מים או דלק. הסבירות הגבוהה היא למכלי מים, כפי שציינתי. בסמיכות היו מאגרי מים פתוחים וארוכים כמו שקתות. תודה על השאלה.

  • Shahar Klein  ביום 01/04/2021 בשעה 18:12

    תודה, שרי. לפי מיכאל אין מי שממש מתענין בשימור המבנים. בעוד כמה שנים אולי מה שיישאר הוא רק הבלוג.

  • sigal Gafni  ביום 02/04/2021 בשעה 18:19

    לדעתי ניתן לאתר בארכיון הצבא הבריטי בלונדון את פרטי האתר הזה, כולל השימוש המקורי שלו ואפילו תוכניות הנדסיות ורשיון בניה.
    חבל שהמועצה האזורית לא מגלה את הפוטנציאל של שימור אתר זה לצורכי חקלאות או אפילו הסברה וקהילה. אבל זהו המצב גם לגבי אתרים רבים אחרים במרחב שלנו..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: