אות יקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע

בחלק נכבד מהרשימות והמאמרים שאני מפרסם כאן ובבמות אחרות וכמובן שבספרים שפרסמתי ואלה שבדרך (מתוכננים לצאת שניים השנה) אני נוהג להתבסס על חומרים שמקורם בארכיונים. אחרי כתיבת אלפי מאמרים כבר הצלחתי לגלות היכן הדברים מתחבאים, כיצד ניתן להשיג אותם במהירות וביעילות ובאותה הזדמנות להשיג מידע נוסף. לכל אותם ארכיונאים ועובדי ארכיון אני תמיד מודה מקרב לב ומעריך את מאמציהם, את זמנם המוקדש למילוי בקשותיי ולנכונות לשתף אותי במידע ובידע שצברו לאורך השנים.

השבוע התבשרתי שנבחרתי לקבל את אות יקיר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע לשנת תשפ"א. מנימוקי הוועדה: "עבודתך כוללת מחקר מעמיק אודות אדריכלים שעבודותיהם והמבנים שבנו השפיעו על הנוף והחיים בארץ. שפע המאמרים המתפרסמים בבלוג 'חלון אחורי' שופכים אור על מבנים מיוחדים שהזמן שכח, גם אנחנו הציבור ובעיקר בעלי ההחלטות. במיוחד מעלים המאמרים בעיות ודילמות הקשורות למבנים היסטוריים מיותמים. עבודתך נעשית תוך חיפוש בארכיונים ובעזרתם של ארכיונאים מסורים". לכבוד הוא לי על הבחירה והערכה לה זכיתי ושמח כי פועלי הרב בתחום אכן ניכר גם על ידי אלה המסייעים לי לאורך הדרך. אני מודה לוועדה, ליו"ר האיגוד, לכל המעורבים ובראש ובראשונה אני מודה לארכיונאים ולעובדי הארכיונים.

היות ואני משתדל בכל אותם סיבובים לעצור לביקור גם בארכיון המקומי, אז בתור מחווה בחרתי לרכז כאן ח"י ארכיונים שבהם בקרתי במהלך השנים. אלה ארכיונים קטנים השוכנים בקיבוצים, מושבים, ערים, מוסדות ותנועות, כאלה שהם פרטיים וכאלה שהם ציבוריים.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

.

(1) ארכיון קיבוץ בית זרע, עמק הירדן

אני פותח בארכיון שהרשים אותי בתכנון המוצלח שלו ובו בקרתי לפני שבועיים. את קיבוץ בית זרע שבעמק הירדן תכנן בשנות ה-20 האדריכל ריכרד קאופמן כקבוצה של מבנים המקיפים חצר. קאופמן אפילו תכנן שלושה מהם שהשתמרו מצוין עד היום. את אחד המבנים הסב הקיבוץ לפני שנים אחדות לארכיון שאותו מנהלת ברכה בנתור. לבד מגנזך משמש המבנה גם ספרייה ציבורית, חדר הנצחה ואולם התכנסות ועבודה. קומת הקרקע שמכילה את אותם שימושים שציינתי, מתוחזקת היטב ומצוידת בטכנולוגיות החדשות, זאת לבד מהשירות המצוין שבנתור העניקה לי (בין השאר לצורך רשימה על חדרי האוכל שהוקמו בבית זרע).

הקומה העליונה של המבנה היא עולם אחר. קומה זו שאותה תכנן קאופמן כשטח מפולש, נועדה במקור לצנן את קומת הקרקע בימות הקיץ הלוהטים. ברבות השנים היא נסגרה והוסבה למוזיאון מקומי שמציג את החיים בבית זרע בשנוים הראשונות. יש מעין שיחזור של חדר ילדים, מטבח, מתפרה, סנלדר וכו'. קומה זו סגורה ועזובה כיום, אך בקיבוץ מקווים להשיג את המימון שיעניק למקום חיים חדשים.

.

בקומה הראשונה ארכיון, ספרייה וחדר הנצחה ובקומה העליונה מוזיאון לחיי היום-יום בשנים הראשונות של בית זרע

.

שנות ה-40: מבנה הארכיון כששימש את ילדי הקיבוץ (ארכיון בית זרע)

.

ברכה בנתור בכניסה לארכיון

.

המבנה עבר כמה שינויים לאורך השנים. עד לפני שנים אחדות הוא שימש גן ילדים

.

מהאולם המרכזי יוצאים לחדרים המשניים שבהם מצד אחד יש את הספרייה ואת חדר ההנצחה

.

הספרייה

.

חדר הנצחה

.

הנצחה

.

ארכיון

.

קומפקטוס

.

.

(2) ארכיון קיבוץ בית העמק, הגליל המערבי

.

גם בקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי פועל הארכיון לצד חדר הנצחה. גם הוא שימש במקור חלק ממתחם החינוך של הקיבוץ ובו שכנו חדר מורים וחדר אוכל לילדים. בקרתי פה עם האדריכל פרדי כהנא שפתח בפני את הבניין שהוא בעצמו תכנן לפני 60 שנה.

על בית העמק כתבתי כמה רשימות, כמו למשל זו שעוסקת במתחם החינוכי לרבות מבנה הארכיון, וגם כתבתי על קורותיו של כהנא בשואה.

.

האדריכל פרדי כהנא פותח את הארכיון במבנה שהוא בעצמו תכנן לפני 60 שנה

.

1965: הכניסה לאגף ששימש במקור חדר מורים וחדר אוכל וכיום הוא חדר הנצחה וארכיון (ארכיון בית העמק)

.

תצלום של עצי זית הפזורים במדשאה מקבל את פני הבאים. עצים אלה שצולמו כמה עשרות מטרים מכאן ואחדים מהם מציצים משמאל, היו חלק מהכפר הפלסטיני ששכן כאן עד 1948

.

חדר ההנצחה מתעד על קירותיו את קרובי החברים שנרצחו בשואה (מימין), את החברים שנפטרו (משמאל) ואת הבנים שנפלו במלחמות ישראל

.

מסדר נצחי

.

באולם הסמוך שוכן הארכיון

.

חטיבות הארכיון

.

תיקיות

.

חפצים יומיומיים הם חפצים קבועים בארכיוני בקיבוצים ולא רק

.

.

(3) ארכיון קיבוץ הגושרים, אצבע הגליל

.

את ארכיון קיבוץ הגושרים שבאצבע הגליל אני מביא רק בגלל התמונה הראשונה שבה מוצג שלט: "שטח פרטי, נא לא לקטוף". הגושרים הוא קיבוץ שהופרט באופן לא הכי מוצלח בהיבט הפיסי. את מקומם של השבילים המרווחים, המדשאות והגינון תפסו גדרות וחסימות, עד כדי כך שישנם שבילים שכבר לא ניתן לעבור בהם והדרך חסומה. חדר האוכל שתכננה האדריכלית נעמי יודקובסקי עומד ריק, מאובק ועזוב. במקרה של הגושרים, הארכיון שוכן במבנה שהוקם ב-1950 ושימש במקור מטבח ילדים.

.

השלט

.

שלט בחזית מבנה הארכיון

.

מנהלת הארכיון רחל אשכנזי

.

בין המדפים

.

.

(4) ארכיון קיבוץ צרעה, שפלת יהודה

.

מבנה המועדון הישן של צרעה נבנה מלבנים אדומות, ברבות השנים הוא הוסב לארכיון, זאת לאחר שהוקם מועדון חדש בפרויקט ההרחבה השאפתני והלא ממומש במלואו של חדר האוכל. אבל מה שבמקרה הזה תפס את תשומת ליבי בארכיון היתה שידת עץ ישנה שבחלקה העליון הותקנה ויטרינה ומאחוריה בלטה המילה "נזכור".

.

המבנה מכוסה ברובו בצמחים מטפסים ורק בכניסה בולטות הלבנים האדומות

.

במקור היה כאן מועדון לחבר ולכן הכניסה מעט חגיגית

.

בארכיון: נורות פלורסנט וארונות מתכת אפורים

.

בין הקופסאות

.

נזכור

.

אומרים שהיה פה שמח

.

חו"ל

.

.

(5) ארכיון קיבוץ משאבי שדה, הנגב

.

ב-1947 הוקם קיבוץ משאבי שדה בחלוצה ולאחר שנתיים עבר למקום שבו הוא שוכן כיום, לצד הדרך בין באר שבע ושבטה. זהבה וכרמלה שמנהלות ועובדות בארכיון פתחו בפני את המקום. גם כאן מצאתי את המאפיינים החזרתיים של ארכיונים בקיבוצים, אלא שדגומאות מכלי האוכל ששימשו את הסועדים בחדר האוכל ועליהם הוטבע סמלו של הקיבוץ, השתמרו ומוצגים כאן והם חלק מאוסף כלי אוכל שתופס ארון שלם.

.

כאן יש קצת צבע

.

כלי אוכל

.

במשאבי שדה אהבו כלים עם לוגו של הקיבוץ

.

כזה סרוויס מתאים לי בול

.

.

(6) ארכיון קיבוץ לביא, הגליל התחתון

.

הארכיון של קיבוץ לביא שוכן כמו מרבית הארכיונים בקיבוצים ובמושבים, באחד המבנים המוקדמים שהוקמו בקיבוץ. גם כאן חיפשתי חומרים על חדר האוכל שאותו תכנן האדריכל גֵרְשׁׂם פון שוורצה, ועובדת הארכיון, טובה וינטר, סייעה לי באיתור.

.

ובה וינטר באה לפתוח את הארכיון

.

קיבוץ לביא הוא קיבוץ דתי ומפורסם בין השאר הודות למפעל לייצור ריהוט לבתי כנסת הוותיק בארץ

.

בארכיון

.

המדפים והקופסאות חדר הסמוך

.

עקרונות

.

כמו ברוב המקרים, גם כאן חיפשתי חומרים על חדר האוכל שאותו תכנן האדריכל גֵרְשׁׂם פון שוורצה. מצאתי כאן תצלום דגם של חדר האוכל

.

וגם חוברת שנועדה לגייס תרומות לצורך הקמת חדר האוכל וכוללת פרספקטיבות שיצר האדריכל. או אחד מילדי הקיבוץ

.

וכמובן כלי אוכל

.

המורשת

.

.

(7) ארכיון קיבוץ המעפיל, עמק חפר

.

במקרה הזה אני נותן את הבמה ליובל דניאלי, אמן, ארכיונאי ב"יד יערי" המתמחה באמנות הקיבוצית וחבר קיבוץ המעפיל. דניאלי במשותף עם האדריכל יוסי וסיד הצילו את המבנה מהריסה וכך הוא מספר בקצרה את קורות המקום:

"הארכיון שוכן במבנה הראשון שנבנה בהמעפיל ב-1946. בתור ילד אני זוכר שנשארנו במחנה הזמני שהיה ליד בית החרושת ללבנים 'נעמן' במפרץ חיפה, והחברים הביאו מהבית חרושת את הלבנים האדומות כדי לבנות בהמעפיל את בית התינוקות. בנו אותו ראשון מפני שאי אפשר היה להביא ילדים ולשים אותם באוהלים. שנים רבות הוא שימש בית תינוקות וממנו הוציאו את הילדים לאמבטיות שמש בלולים, עד שבנו בית תינוקות חדש ומשוכלל יותר והבית תינוקות הזה הפך למטבח ילדים שבו נתנו אוכל משופר לילדי המעפיל. אחר כך הוא הפך לספרייה של הקיבוץ ובה היו ספרי קריאה וספרי הגות, והיא שימשה גם כמרכז תרבותי. במשך הזמן כשלא התעניינו כבר בספרים ולא היה צורך בספרייה כזו גדולה, אז העבירו את הספרייה למקום אחר בקיבוץ.

"לפני כמה שנים עמדו לבנות שכונת מגורים על השטח החינוכי שבו עמד בין השאר בית התינוקות הישן. רצו לעשות פינוי-בינוי. האדריכל יוסי וסיד ואני היינו בועדת תכנון, ניהלנו מאבק ושכנענו את הקיבוץ לוותר על שתי יחידות דיור שהיו אמורות לקום תחת בית התינוקות. היו לנו שני טעמים: הטעם הראשון היה הנראות ההיסטורית וגם שזה היה הבניין הראשון שתכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין בקיבוצים [מסטצ'קין היה בוגר הבאוהאוס בגרמניה ואדריכל ראשי במשך ארבעה עשורים במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, מ"י]. הטעם השני הוא שהבית הזה יכול לשמש ארכיון.

"החשוב הוא שבאותו מקום יש גם תרבות, גם רוח וגם המעשה. אז יצרנו מודל שעליו זכינו בציון לשבח מהמועצה לשימור אתרים. יצרנו מודל של ארכיון שמחולק לשלושה חלקים – חלק ראשון שבו מאופסנים חומרים מודפסים. חלק שני ובו חדר קבלה ועיון, וחדר שלישי לתצוגה של חפצים וערכים חזותיים. התצוגה מיועדת בעיקר לדור שלא ידע את יוסף, לדור הרביעי והחמישי.

"הקפדנו להציג דברים שאתה מרגיש עליהם את שיני הזמן. לדוגמה בטוריה אתה מרגיש שהיא פצועה והשיניים שלה התנגשו בסלעים. אתה מרגיש בכלי העבודה, על החרמשים והקילשונים שהם עשו משהו והם לא נקנו בחנות. אלה דברים שאספנו מהרפת מהיקב ומהגורן. חומרי הסנדלריה הישנה עם השולחן של הסנדלר, הרדיו הראשון, המצלמות, הרהיטים הראשונים במגורים. יש שם מסלול שמאזכר את ההיסטוריה של הקיבוץ כולל תצוגה פרה-היסטורית של כלי עבודה שנמצאו באזור שבו חפרו את בריכות הדגים. כך אפשר להסביר לילדים הקטנים מה זו מנורת נפט, פרימוס, תנור אפייה מתוצרת פרידמן משנת 1949, מקוש, טוריה, וכל אותם חפצים שפסו ונעלמו מהעולם.

"בתצוגה הזו יש גם אזכורים לגאוות הקיבוץ על ייחודיותו החל מגביעים, תקליטים של 'שלישיית המעפיל', תמונות של מקהלת הקיבוץ וקבוצת הכדור-עף, ועד ארון הספרים הקיבוצי שכולל ספרים שכתבו חברי המעפיל. כמו ספרים שחיברו פרופ' זאב לוי, ראש המחלקה למחשבת ישראל לשעבר באוניברסיטת חיפה, חיה גילאור שכתבה סיפורי ילדים, מנדל שרל שכתב כמה ספרים בהם ספר הספדים על חברי הקיבות והיה גם מנכ"ל ספריית פועלים, ואני שכתבתי עם מוקי צור סדרת ספרי אדריכלות קיבוצית, ספרים על הגדת פסח הקיבוצית והשנות-טובות והייתי גם שותף בהמון ספרים ומאמרים".

.

בית תינוקות במקור, כיום ארכיון המשלב "תרבות, רוח ומעשה"

.

הארכיון נפתח מחדש לקראת שנת ה-70 לקיבוץ. הארכיונאית היא רותי רוזן

.

שלט הסבר

.

יובל דניאלי באולם התצוגה

.

אמבטיה

.

מגילת ההתנחלות

.

התקליט

.

קומפקטוס

.

יובל דניאלי שולף את הלוגו שעיצב לכבוד 69 לקיבוצו

.

גד"ש

.

מהארכיון המשכתי עם יובל דניאלי לסיבוב בסטודיו שלו שבאזור המשק:

.

הסטודיו הוא אזור עבודה ויצירה, אחסנת עבודות וגם מקום לאירוח

.

יובל דניאלי בסטודיו. בחזית ספר הסקיצות שבו מופיעה דמותו של השומר – מוטיב מרכזי ברבות מעבודותיו של דניאלי

.

.

(8) ארכיון קיבוץ אייל, השרון

.

לארכיון של קיבוץ אייל הגעתי במיוחד כדי לחפש חומרים על חדר האוכל שאותו תכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד ונחנך ב-1980. אותו חדר אוכל שמתאפיין בקווים מעוגלים, משמש עד היום את החברים והעובדים של המפעל והעסקים הפועלים באייל. הוא מתאפיין במובהק בגישתה התכנונית של אקסלרוד שבימים אלה אני עובד על ספר במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני, שאותו אני מקווה להוציא לאור בעוד שלושה חודשים.

אלא שלצערי, למרות הארכיון המטופח והמלא בחומרים, לא הצלחנו לאתר בו תצלומים של חדר האוכל. הסיבה לכך היא שאוסף ארכיון טרם קוטלג. הקיבוץ דאג לשפץ מבנה ולרכז בו את האוסף, אך כשאין קיטלוג אז אני לא יכול למצוא בו הרבה ובמקרה שלי לא מצאתי כלום. אגב, מבנה הארכיון שימש במקור כ"מחסן אספקה" ששימש כמו כל-בו לחברי הקיבוץ (והיה בעיקר מקור לסיגוריות). לאחר מכן שימש ספריית עיון ולבסוף הוסב לארכיון. עדכון מגלית שאול שעובדת בארכיון יחד עם נועם קדמן: חלפה שנה מאז אותו חיפוש וכנראה שאותרו כמה תמונות.

.

מבנה הארכיון

.

שלט

.

הארכיון מחולק לשני אולמות כשמחיצה ובמרכזה פתח רחב הנמתח לכל רוחבה מאפשר קשר עין בין שני החלקים. מצד אחד אולם עיון עם תצוגה היסטורית, מצד שני ארונות האחסון של האוסף המקומי

.

על הקיר פרסו רשת לולים ועליה תלו תצוגה היסטורית, כמו למשל "סיפורו של צריף"

.

הקמת הצריפים הראשונים

.

קומפקטוס

.

נועם קדמן מנסה למצוא חומרים על חדר האוכל בארכיון אייל

.

.

(9) ארכיון מושב בני עטרות, חבל מודיעין

.

לצורך פגישה ראשונה במסגרת פרויקט שאני עובד עליו כבר ארבע שנים, הגעתי לשיתוף ציבור במושב בני עטרות. הפגישה התקיימה במבנה ששוכן ממש מול מבנה הארכיון של המושב, ששימש במקור מחלבה ואותו הקימו ב-1936 המתיישבים הטמפלרים. מתברר שהטמפלרים החרוצים הספיקו להפעיל את המחלבה בסך הכל שלוש שנים, אז הם סולקו מכאן על ידי הבריטים בתחילת מלחמת העולם השנייה ולא שבו עוד למושבה שייסדו ב-1902.

הארכיון היה אמנם סגור, אבל שלט הקרמיקה שבכניסה מצא חן בעיני.

.

פעם מחלבה, היום ארכיון

.

שלט הסבר שהציבה המועצה לשימור אתרים

.

שלט קרמיקה

.

.

(10) מושב כפר חיטים, בקעת ארבל

.

גם בארכיון של מושב כפר חיטים לא בקרתי, היות והוא היה סגור. ועדיין מצאתי לו מקום ברשימה היות והמבנה עצמו מצא חן בעיני, כזה שבנוי מאבני בזלת שחורות, מה שמעיד שמדובר באחד המבנים הראשונים שהוקמו במושב. השלט שהציבה המועצה לשימור אתרים כבר התקלף וכאן, בשונה מהמקרה של בני עטרות, חסכו במילים.

.

שדרת עצים, או מה שנותר ממנה, נטועה משני צדי הדרך הראשית ובקצה ניצב מגדל המים

.

אחד ממגדלי המים היפים בארץ

.

מבנה הארכיון הוא אחד המבנים הראשונים שהוקמו בכפר חיטים

.

1946: מבנה הארכיון שימש למגורים ונבנה על בסיס של דגם חזרתי שכמוהו הוקמו כמה עשרות (צילום: זולטן קלוגר, לע"מ)

.

שלט הסבר מתקלף שהציבה המועצה לשימור אתרים

.

.

(11) ארכיון העיר תל אביב-יפו

.

הארכיון של עיריית תל אביב שוכן בבניין העירייה שתכנן האדריכל מנחם כהן, בעקבות תחרות אדריכלים שבמסגרתה זכה כשהיה בן 26 בלבד. הספר "האדריכל שתכנן את בניין העירייה" הוא מונוגרפיה שכתבתי על עבודתו של כהן שהתפרסה על פני חמישה עשורים וכללה עשרות רבות של מבנים, אך עדיין בניין העירייה הוא המרשים והחשוב ביותר שתכנן. בשעתו הגעתי לארכיון שבעירייה כדי לחפש חומרים על הבניין.

.

בניין עיריית תל אביב מכיוון כיכר רבין

.

באותה עת שיפצו את הבניין והאדריכל מנחם כהן, מתכנן הבניין המקורי, היה שותף בתכנון השיפוץ

.

בכניסה לארכיון ששוכן בקצה המסדרון יש ערימה של ארגזים

.

ואלה שמות

.

בדקתי גם מה היה כאן לפני שהוקם בניין העירייה. היה פרדס ובריכת ההשקיה הפכה לבריכת שחייה שבה למדו ילדי העיר לשחות בין שנות ה-30 וה-60

.

.

(12) ארכיון מכון וינגייט, נתניה

.

סיפורו של מכון וינגייט מתואר באריכות בספר הבא שאפרסם במשותף עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני ועוסק ביצירתם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן, שהודות להם הגעתי לארכיון שבמכון ונעזרתי בארכיונאית סימה קנת (שבינתיים פרשה מעבודתה).

את הבניין הראשון והשני שהוקמו במכון תכננו האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון. כשנגמר הכסף והמכון בכל זאת רצה להקים אולם ספורט בתקציב מצומצם, שרון ואידלסון סרבו. לעומתם, לופנפלד וגמרמן טענו שניתן בכל זאת להקים אולם ראוי בתקציב שהוצע. כך הוקם "אולם נתניה" (שנהרס מאז. אח תאום לו הם תכננו בתיכון רמלה-לוד אך הוא ניצב כיום נעול ונטוש) ובעקבות ההצלחה קיבלו השניים לתכנן את כל שאר המבנים במכון, שאותו הם ליוו במשך ארבעה עשורים. המכון למעשה הוא גלריה פתוחה של עבודותיהם של לופנפלד וגמרמן, שידועים יותר כמתכנני ספריית בית אריאלה בתל אביב ובניין הרב-קומות בבאר שבע. לאורך השנים הם תכננו פה עשרות מבנים ששיקפו את התפתחותם האדריכלית, עד ממש לפירוק השותפות ביניהם בסוף שנות ה-90.

.

האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן תכננו כמעט את כל המבנים מהמכון והיו "אדריכלי הבית" במשך קרוב לארבעה עשורים. הם תכננו כמובן גם את ביתן הכניסה שעליו אני משקיף לשניה בכל פעם שאני נוסע על כביש 2 לצפון

.

הארכיון משמש בעיקר את תלמידי המכללה האקדמית לחינוך גופני ששוכנת בדרום שטח המכון

.

פריט ארכיון: לפיד אולימפי

.

ספריית המכון

.

הספרייה גדולה ומרווחת ולא נגעו בה מאז שהוקמה לפני ארבעים שנה, מה שהותיר בה את העיצוב המקורי

.

כמו מרבית הספריות גם היא הפכה מאולם עיון בספרים לאולם עבודה

.

.

(13) ארכיון הציונות הדתית, מוסד הרב קוק, ירושלים

.

היתה לי כוונה לכתוב מאמר לכתב העת "עת-מול" על בניין מוסד הרב קוק שאותו תכנן לפני יותר משבעים שנה אדריכל חרדי משכונת מאה שערים. יש פה לדעתי סיפור שראוי לחשיפה. הגעתי לבניין אבל נתקלתי בחשדנות כזו שבעצמה נדרשה לחקירה. אותה חשדנות מנעה ממני לכתוב את אותו מאמר. בכל מקרה במבנה הגדול והמיוחד הזה שוכן ארכיון הציונות הדתית, והוא מבנה הציבור הראשון שמקבל את פני הבאים לירושלים בכניסה לעיר. אני מקווה בעתיד לחזור ולבכל זאת לחקור ולכתוב את אותו מאמר כי זה בניין שאני אוהב.

.

בניין הציבור הראשון שמקבל את פני הבאים לירושלים נחנך לפני שבעים שנה

.

הקפדה על פרטים

.

בארכיון

.

תמונה היסטורית של הבניין

.

.

(14) ארכיון יד יערי, גבעת חביבה, בקעת עירון

.

היות ואני מרבה לכתוב על אדריכלות בקיבוצים, אני נעזר מעת לעת בארכיונים המרכזיים של התנועות הקיבוציות. הארכיון של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר שוכן ב"גבעת חביבה". זהו קמפוס חינוכי שנוסד זמן קצר לאחר הקמת המדינה על בסיס של בסיס צבאי שהקימו כאן הבריטים. אלא שמאז בנו בו אדריכלי "השומר הצעיר" עשרות מבנים שמייצגים את גישתם. כך הם יצרו קמפוס חינוכי שרוח הקיבוץ שורה בו בכל פינה, ותחת ידם נוצר אחד הקמפוסים המיוחדים בארץ, ולא אגזים אם גם בעולם.

כתבתי פה על בניין הספרייה שתכנן שמואל מסטצ'קין, על אולם הכנסים שגם אותו הוא תכנן וכתבתי גם על בניין "יד יערי" שאותו תכנן האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער. ב"יד יערי" שיתף ערד את האמן רודא ריילינגר, חבר קיבוץ הזורע ששילב בו תבליטי בטון שראוי להתעכב עליהם בעת הביקור שלכם במקום. על מסטצ'קין וערד דאגו כאן ב"יד יערי" (בסיוע משפחות האדריכלים) לפרסם מונוגרפיות מקצועיות שאני ממליץ לכם להשיג ולקרוא, ועל רודא ריילינגר היה לי הכבוד להשתתף בכתיבת הספר אודותיו שיצא לפני חודשים אחדים ובשיאו של הסגר. לאחרונה פרסם יובל דניאלי (שמוזכר כאן למעלה בהקשר של ארכיון קיבוץ המעפיל) את הספר "גבעה ורוח בה", המביא את קורותיה של גבעת חביבה ובכלל זה יד יערי. דניאלי לבד מהיותו אמן פעיל שמפרסם בקביעות מאמרים על אמנות בישראל, עובד כאן בארכיון ומתמקד בעיקר בתיעוד האמנות שנוצרה בקיבוצים.

.

הבניין מורכב ממשחק של גושים תיבתיים המשולבים זה בזה

.

1983: מראה הבניין לפני תוספת הקומה השלישית (ארכיון יד יערי)

.

בחלק ממשטח החזית יצר רודא ריילינגר מקיבוץ הזורע תבליט בטון

.

שלט בכניסה

.

במרכז הבניין חצר שבמקור היתה פתוחה לשמיים

.

בחדר העבודה של מנהל הארכיון דודו אמיתי

.

מדרגות

.

האודיטוריום הקטן הוא לדעתי אחד מהיפים בארץ כשאת הקיר מעטרת עבודת קרמיקה גדולה שיצר משה סעידי מקיבוץ כפר מנחם

.

האודיטוריום נותר כפי שעוצב במקור, על הכול המופיע בשטיח ועל הקיר ומושבי הפלסטיק המיוחדים

.

אולם העיון בארכיון

.

על המדף: החינוך המשותף

.

ציור של עמירם תמרי מ-1952 מתאר הפגנת תמיכה של אזרחים בהסכם שלום כשהשוטרים (האפלים) מתנפלים על המפגינים (המוארים). הציור היה תלוי עשרות שנים במשרדי מפלגת מפ"ם, הושלך לרחוב, נאסף ונתרם ליד יערי

.

האשה בראש

.

תקליט. המורה: אברהם לביא – ממניחי היסוד ללימודי ערבית

.

.

(15) ארכיון יד טבנקין, סמינר אפעל, רמת גן

.

הארכיון המרכזי השני של הקיבוצים שוכן בסמינר אפעל (כיום בתחום רמת גן), מקום שבמקור היה אמור להיות קיבוץ ולבסוף הפך בדומה לגבעת חביבה למרכז אידיאולוגי של תנועת הקיבוץ המאוחד. כמו בגבעת חביבה אז גם כאן תכננו אדריכלי המחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד קבוצה של מבנים שיוצרים סביבה שמזכירה את הנוף הקיבוצי. בניין הארכיון "יד טבנקין" שאותו תכנן האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים שבעוטף עזה, הוא לדעתי המרשים בין הבניינים כאן. בבניין יש חדר ישיבות ייצוגי וספרייה גדולה, משרדים וחדרי חוקרים ובחלקו התחתון שוכן הארכיון. הארכיון עצמו נוסד תחילה בקיבוץ עין חרוד ב-1957 ועשרים ואחת שנה מאוחר יותר הועתק אל משכנו בסמינר אפעל.

המקום שוכן לא רחוק ממני ולכן אני מבקר בו מעת לעת ותמיד שמח להעזר ביובל רון או במנהל הארכיון ד"ר רוני עזתי. כמו ביד יערי גם כאן מוציאים לאור ספרים אך פחות על תרבות ואדריכלות ויותר על היסטוריה, אידיאולוגיה וחינוך. ספר האדריכלות החשוב שפרסם האדריכל פרדי כהנא "לא עיר לא כפר – האדריכלות של הקיבוץ, 1990-1910", יצא ביד טבנקין ב-2011.

.

שלט

.

אולם העיון עם עמדת הקבלה

.

באולם העיון

.

יובל עושה לי סיור בארכיון

.

קומפקטוס

.

בארון 18: ארכיון הארכיון, בארון 19: ארכיון חולדה, ספרי יובל, חוברות זיכרון

.

.

(16) הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים

.

כשבאתי לסיבוב בארכיון חיפשתי את הכניסה. עבודות הבנייה בכניסה לירושלים יצרו כאן חוסר סדר. בחזית האחורית של הבניין שמשום מה חשבתי שבה נמצאת הכניסה, נתקלתי בדידי, הוא בן קרוב ל-80 וכמוני גם הוא חיפש את הכניסה. דידי בא לכאן מבאר שבע בגלל חקירה עצמאית שהוא עורך, בניסיון נואש לברר מה עלה בגורלם של אחיו ובת דודו, שנעלמו בינקותם מבית חולים "הדסה" בבאר שבע. הספקות וחוסר הוודאות מכרסמים בבני המשפחה עד היום: האם השניים נחטפו, כפי שהמשפחה סבורה, או שמא מתו ממחלה, כפי שסיפרו בשעתו הרשויות למשפחה מבלי לפרט.

שבועות ספורים לאחר אותו ביקור התקשרתי לדידי, כדי להתעדכן אם הצליח למצוא מענה לחקירתו. "לא מצאתי כלום", ענה בתוגה, וסיפר שאחרי שניסה לחפש בכל מקום ולא הצליח, התייאש. הוא גם ניסה לדובב כמה מחוקרי תולדות הרפואה הישראלית, אך אלה סירבו לסייע לו ואף כעסו על עצם החקירה. מה לדעתו עלה בגורלם של אחיו ובת הדוד? הוא מעדיף לחשוב באופטימיות שהם לא מתו, אלא חיים כיום בארצות הברית או בקנדה. "לעניות דעתי סחרו בהם משפחות והם הוברחו מכאן", אומר דידי. "אין מסמכים ואין אפילו תעודות לידה או פטירה. פשוט העלימו אותם".

לציון שנת ה-100 להיווסדו של הארכיון הציוני הקדשתי לו מאמר (בליווי תצלומים של הצלם דור נבו). ראשיתו של הארכיון בברלין, ולאחר 14 שנה שם הוא נארז והועבר לירושלים. את מבנה הארכיון הנוכחי תכנן האדריכל משה זרחי והוא מורכב משתי קומות שמתנשאות מעל לקרקע ועוד ארבע קומות המחופרות מתחת לקרקע. כדי לשמור על האוספים היקרים (מקוטלגים כאן כ-12 מיליון פריטים), נבנתה מעטפת כפולה לארכיון כך שכל מה ששמור בו יינצל מפגעים חיצוניים. אפשר למצוא כאן את "אוסף הרצל" שחלקו חשוף למבקרים בחדר תצוגה מיוחד ויפה. אולם נוסף מוקדש לאוסף ענק של תיקיות של כל אותם יהודים שהיגרו לישראל.

אבל אותי עניין במיוחד האולם המוקדש לאוספי האדריכלים והתכנון. שני האוספים הבולטים בו הם של האדריכלים ריכרד קאופמן ולאופולד קרקואר. יש גם את האוסף של יוסף קלארווין (מתכנן משכן הכנסת) וחלק מהאוסף של האדריכל דוד רזניק (חלק אחר של האוסף של רזניק שמור בארכיון שבמוזיאון תל אביב). מדובר באוספים מרהיבים אך הגישה אליהם כרוכה בתשלום ולכן למעשה הם אינם נגישים לכל ויותר מזה מונעים את חשיפתם.

.

החזית הראשית אטומה למעט פס זכוכית אטומה שמדגיש את פתח הכניסה. התורן לדגל נותר ריק.

.

מבואת הכניסה המרווחת משמשת גם כאולם לתערוכות

.

קיר המגירות מרשים והוא נותר עדות לעידן אחר

.

באולם העיון. דידי משמאל

.

באגף המשרדים יש חצר פנימית שמחדירה אור אל עומק הבניין וגם קצת צמחייה בכל האבן והאור החיוור

.

אוסף הרצל

.

על המדף

.

קומפקטוס

.

בין המדפים

.

אוסף יומנים ופנקסים

.

אוסף התכניות הענק

.

.

(17) ארכיון עזריאלי לאדריכלות, מוזיאון תל אביב לאמנות

.

כיום פועלים לפחות שני ארכיונים לאדריכלות שהבולטים שבהם מצויים במוזיאון תל אביב ובמגדל שלום. זה שבמוזיאון תל אביב נוסד ב-2010 ומתמקד באוספים כמו אלה של אריה שרון, דב כרמי, רם כרמי, נחום זולוטוב ואדריכלי הנוף ליפה יהלום ודן צור.

האדריכל פרופ' ערן נוימן מוביל את הארכיון מאז היווסדו, ובמסגרת זו הוא מקפיד להציג באופן קבוע באולם המרכזי (שביום-יום משמש כאולם עיון) תערוכות מושקעות המתבססות על חומרים מתוך האוספים שברשות הארכיון. כעת למשל מוצגת תערוכה המוקדשת ליצירתו של זולוטוב ותוצג עד ה-25.3. מאד מומלץ לבקר בה. התערוכה הבאה תוקדש לבניין המוזיאון, אותו תכננו האדריכלים דן איתן ויצחק ישר, שבתחומו שוכן הארכיון ומציין 50 שנה לחנוכתו.

.

הארכיון שוכן באגף הוותיק במוזיאון תל אביב בחלק ששימש במקור ספרייה, ומחלונותיו ניתן השקיף על אולם המבואה

.

האולם המרכזי משמש להצגת תערוכות החושפות את האוספים השונים או חלקים מהם

.

התערוכה הראשונה שהוצגה כאן הוקדשה לעבודתו של האדריכל והמורה דוד ינאי

.

עמדות לעיון בחומרים סרוקים. מבעד לחלונות ניתן להשקיף על יצירתו של רוי ליכטנשטיין

.

בצמוד לאולם העיון שמורים חלק מאוספי הארכיון

.

ארגז

.

הגעתי לכאן די לחפש חומרים באוסף של האדריכל אריה שרון

.

חישפתי חומרים על בניין ספריית בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע שעליה כתבתי כאן

.

.

(18) ארכיון אדריכלות ישראל, מגדל שלום מאיר, תל אביב

.

מבין כל הארכיונים שמניתי כאן, הקרוב לליבי הוא זה ששוכן במגדל שלום. זהו ארכיון פרטי שייסד האדריכל ד"ר צבי אלחייני. בשונה מהארכיון שבמוזיאון תל אביב, למשל, כאן האוסף לא מתבסס על אוספים של אדריכלים בלבד, אלא ניתן למצוא בו חומרים שונים הקשורים לכל אותם פרויקטים שנבנו כאן לרבות אוספים של גופים שעסקו בעיצוב, תכנון ובנייה. לפני עשור כתבתי בבלוג רשימה על הארכיון, בתקופה שבו הוא היה בראשית דרכו, אך מאז הארכיון צמח וגדל, גם מבחינת היקף הפריטים השמורים בו וגם מבחינת היקף שטחו.

בשעתו (2010) שאלתי את אלחייני, כשהיה עדיין בעיצומו של מחקר הדוקטורט שלו על ארכיונאות אדריכלית, כיצד נולד הארכיון והוא ענה: "הארכיון התחיל עם ארבעה קלסרים כשהייתי סטודנט לאדריכלות בבצלאל. הייתי באותה תקופה גם עיתונאי של המקומון 'כל העיר' וניסיתי להקים לעצמי בבית מאגר על אדריכלות ישראלית שמאד היה חסר לי".

המשכתי ושאלתי אותו מה מטרתו של ארכיון שכזה ומה יכולה להיות תרומתו לתכנון בהווה? אלחייני ענה: "ארכיון כזה יכול לשחרר את השיח על אדריכלות ישראלית, שיח שהוא מאד לוקה בחסר. כל כך מעט עבודות נכתבו על העשיה הרחבה הזו. ההכרה שמחקר אדריכלי הוא היום הרבה מעבר למסמכים אדריכליים מסורתיים והוא כיום משיק להרבה דסיפלינות אחרות – כלכליות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות. ככל שחולף הזמן אני לומד להבין שאין כאן ארכיון במובן המסורתי שלו, אלא יש פה אוסף שמאתגר את ההגדרה של ארכיון אדריכלות. המטרה פה היא לתת קישורים ומידע, וזה מעבר לסיפוק מידע מיידי שנותן לך את שם האדריכל, שנה וכו'. כאן אתה מקבל מבט רחב יותר וזאת דרך סוגיות תרבותיות שהשתנו ונמחקו. קישורים לקולנוע, ספרות, אופנה. תיעוד אדריכלי בא לידי ביטוי בהרבה מעבר לפורמטים הצפויים, זה לא דבר שמובן מאליו. כך למשל, באלבומים משפחתיים מסתתר התיעוד האדריכלי האמיתי. אם ניקח לדוגמא את התצלומים המשפחתיים ששלחת לי ממשפחות שחיו ב"שיכון הארבעים" של יסקי-אלכסנדרוני בבאר-שבע, אתה רואה בזמן אמת את ההתנגדות האזרחית למודרניזם – הם ייחדו את השכונה המשוכפלת ומקימים גדרות מקושטות שבאו בניגוד למודרניזם, דבר שאדריכל שהיה בא עם צלם לא היה רוצה לצלם את זה, כשהתושבים מתחילים לפגוע ולהתנגד למודרניזם".

את התמונות שמופיעות כאן צלמתי לפני ארבע שנים בעת ביקור של האדריכל מרדכי בן חורין ואביבה רעייתו:

.

ארכיון אדריכלות ישראל שוכן במגדל שלום

.

קומפקטוס. על השולחן הגדול מאורגנות חבילות של חומרים למחקרים שונים

.

האדריכל מרדכי בן חורין הגיע עם אביבה רעייתו כדי להתרשם מהאוסף הגדול הותיר אחריו אביו וכמעט והושלך לפח

.

בן חורין בוחן מבחר מעבודותיו של אביו, המהנדס משה בן חורין (גינזבורג). על האוסף הזה פרסמתי כאן רשימה

.

.

מתוך אוסף המהנדס משה בן חורין (גינזבורג): חזית בית הא' ריבקינד ברוך

.

אחר כך המשיך אוסף שלו. כאן למשל מופיע פרט מחתך פרספקטיבי שהגיש בן חורין במסגרת תחרות לתכנון בית המשפט העליון בהר הצופים (הפרויקט בוטל ועבר לקריית הממשלה)

.

משוחחים

.

האדריכל מרדכי בן חורין בארכיון אדריכלות ישראל

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: