סיבוב בדיזיין סיטי בבנייה במעלה אדומים

הדיסנילנד שמוקם בכניסה לאזור התעשייה של מעלה אדומים מעוצב כהעתק של העתק. לא מדובר בפארק שעשועים אלא במרכז מסחרי – "דיזיין סיטי" שיפתח בעוד שלושה חודשים ויתמחה בעיצוב הבית. האדריכל שלמה גרטנר עיצב אותו לדבריו בהשראת סגנון הבנייה הרומי על הבנייה של המלך הורדוס באזור, אבל בהחלט מורגשת בו השפעת העיצוב של קניונים עכשוויים בארה"ב. לא עוד קופסה סתמית, אלא מקום שמנסה ליצור חווייה יוצאת דופן, עם זאת חדשנות לא תמצאו פה.

יש כאן העתק לחלק המפורסם בוינשיאן – אותו מלון וקזינו בלאס וגאס, שבעצמו מעתיק חלקים ממרכז ונציה שבאיטליה. גם כאן תמצאו סמטאות וגם כאן יש כיכר גדולה שעטופה בתפאורה של חזיתות בתים ותקרה שעליה צוירו שמיים מעוננים. שיחה עם גרטנר מגלה כיצד תוכנן ועוצב הפרויקט ומה מייחד אותו מנקודת מבטו של האדריכל.

ועל כך ברשימה זו.

.

חיים בונציה?

.

מגדל זכוכית עם צלחת שנראית כמו מנחת מסוקים עוצב בקצה הבניין כניגוד מודרני לעיצוב היותר קלאסי של שאר הבניין

.

ההשראה לעיצוב באה מהקניונים בארה"ב. בארץ כבר הוקם מרכז מסחרי עם חזות דומה בכניסה לחדרה

.

שער

.

החזית: בקומת הקרקע חניון מקורה (מתחת לכל שטח הבניין) ומעליו שתי קומות מסחריות וגם קומת גג שתשמש לבידור ואירועים

.

דיזיין סנטר זה בבני ברק, דיזיין סיטי זה במעלה אדומים

.

שני עמודים גדולים מסמנים כניסה אבל לא נראה שזו באמת הכניסה

.

החניון הענק בינתיים ריק

.

כאן אולי יוכלו להחנות כל מאות הרכבים הפלסטינים שמחנים כיום בכניסה לאזור התעשייה לצד כביש מספר 1

.

ממתינים למכוניות ולקונים

.

מתוך רחוב מקורה נכנסים אל כיכר

.

בהשראת ונישיאן שבלאס וגאס: בקומה התחתונה יפתחו מסעדות, האמצעית היא גב של חנויות וחלק מהפתחים בקומה השלישית פונים לחדרים ולמסדרונות של המלון בוטיק

.

ההשראה מלאס וגאס (צילום: פרנק שולנברג (1969–)

.

כיכר סן מרקו

.

.

סיבוב בפרויקט המסקרן מגלה שהבנייה היא בעיצומה. המאמצים הם לעמוד בלוחות הזמנים ולפתוח את המקום כבר בסוף חודש מאי הקרוב. הגישה למתחם היא ברכב דרך שער שמקבל את פני הבאים ומוביל אל חניון מקורה התופס כמעט את כל שטח הקומה התחתונה בבניין. מדרגות נעות מובילות אל הקומה המסחרית העיקרית, שמורכבת מציר הליכה שמעוצב כמו רחוב שפתוח לשמיים ומקיף את הקומה כשמשני צדיו שטחי מסחר. שתי קומות מסחר נוספות מצויות מעל.

לעומת הגוש המרכזי של הבניין שמעוצב בהשראה קלאסית, גוש מעוגל שמחופה כולו בזכוכית אטומה ומעוצב באופן עכשווי פונה כחזית ראשית של הדיזיין סיטי אל הרחוב הראשי של אזור התעשייה. באגף זה מתוכננות להפתח מסעדה, חנויות לממכר גופי תאורה ולמעלה ימוקם אולם התכנסות, כל אלה נקבעו כאן מתוך כוונה שגם ביום ובעיקר עם רדת החשיכה הנוכחות של המבנה תבלוט אף יותר. "הגודל של הפרויקט מביא אותך להסתכל עליו כמו על עיר-מבצר", מסביר האדריכל שלמה גרטנר, 69. "אורך של 500 מטרים ורוחב שקרוב למאה מטרים וחזיתות אטומות. היו מחשבות להפנות חלק מהחנויות אל החוץ עם חזית שקופה, אך הרעיון הזה ירד מהר מהפרק".

שלוש כיכרות גדולות, אחת מהן מקורה ושתיים פתוחות אל השמיים. כל אחת מהן יוצרת אתנחתא בהליכה, ובהן מתכננים היזמים לקיים אירועי בידור למבקרים. מסעדות ישולבו במתחם ויעניקו גם הן אתנחתא או נקודת פתיחה למבקרים, וגם לכאלה שרק יבחרו לעצור כאן בדרכם מירושלים לים המלח או סתם לבלות. בקומת הגג יוקם מתחם להתכנסות ומופעים, ובבניין ישולב גם מלון בוטיק – ראשון ויחיד בין ירושלים לים המלח, שיפנה בעיקר לאלה שיבואו לרכוש כאן את כל תכולת ביתם בראש שקט ורגוע או סתם לבלות עם שכנה או ידידה.

העיצוב המצועצע והמבנה הסגור מצליחים לנתק את המבקרים מהסביבה. בכיכר המקורה ההשראה היא מהוינישיאן: דפנותיו מורכבות מחזיתות מבנים המזכירים בעיצובם את אלה שתמצאו בכיכר סן מרקו שבונציה (בכיכר רבין שתוכננה בשנות ה-50 בתל אביב גם תמצאו השראה מהכיכר הונציאנית, כזו שמופיעה בריצוף וברעיון של החזית המוכתבת). בקצה הכיכר ישנה גם בריכת מים צרה שמדמה תעלת מים – אמנם בכיכר הונציאנית אין כבר אלף שנה תעלה, אבל כאן היא יותר אלמנט של נוי וצפויים לשוט בה גונדולות זעירות שאותן ניתן יהיה להשיט באמצעות שלט רחוק.

תפאורת החזיתות שפונה אל הכיכר היא לא לגמרי אטומה – בקומת הקרקע מתוכננות לקום מסעדות וחנויות קטנות שיפתחו אל הכיכר. הקומה השנייה שפונה לכיכר היא גב של חנויות ותשאר סגורה. הקומה השלישית כוללת בחלקה פתחים אמיתיים שפונים אל מרפסות של חלק מחדרי האירוח (מרביתם פונים אל הנוף החיצוני לבניין) והמסדרונות של מלון הבוטיק.

.

דיסנילנד

.

תעלת מים בהקמה: בתעלה ישוטו גונדולות קטנות שעליהם ניתן יהיה לשלוט באמצעות שלט רחוק

.

.

"עשינו כל מיני סקיצות אבל בגדול התוצאה באה מהרעיונות שלנו וגם מצד היזם שעשה פרויקטים אחרים ובא עם טעמים ושאיפות משלו", מסביר גרטנר כשאני שואל אותו מהיכן הגיעה ההחלטה העיצובית. "היה ברור שהעיצוב צריך להיות משהו קלאסי, כי כיום הכי נכון הוא להתרחק כי עיצוב מודרני מתיישן תוך שנתיים או שלוש. חלק מההשפעה היא מהאזור – הארמונות של הורדוס שנמצאים לא רחוק ממעלה אדומים ובהם יש השפעות רומאיות של האדריכלים שלו. הוצאתי הרבה חומר ספרותי על הבנייה ההרודיאנית, והניסיון של מפרויקטים קודמים שתכננתי כמו מלון מלכת שבא ומלון הרודס באילת עזר לי להשתמש בשפה הזו, שפה פשוטה וישירה. בתכנון של מלון מלכת שבא היה לי ארכאולוג שאסף לי חומר ובנה לי סיפרייה של פרטים מתקופת הבית הראשון, אבל פה לא היה לי צורך בדיוק שאליו נדרשתי אז. אני גם מעסיק אדריכלים עם רקע מתאים של הסגנונות האלה, אחד הוא אדריכל איטלקי במקור והשנייה שולטת בעיצוב אירופאי קלאסי".

תחום המסחר העסיק את גרטנר כבר משלב מוקדם בדרכו המקצועית. מי שיבקר במשרדו יגלה דגם עצום בגודלו של מרכז מסחרי סגור שהוא תכנן כפרויקט גמר בטכניון ועליו הוא שומר בגאווה כבר ארבעה עשורים. גם בשיחה אתו הוא חוזר אל אותו פרויקט שהנחה בשעתו האדריכל יעקב רכטר (גרטנר עבד במשרדו בתום לימודיו ותכנן במסגרת זו מרכז מסחרי גדול שלא נבנה בשכונת מרום נוה ברמת גן). הוא מציין שהשאיפות למרכז גדול היו כבר אז ומציין שאותו פרויקט גמר הציע לא פחות מ-130 אלף מ"ר שטח בנוי בבניין שאורכו 500 מטרים וכלל לבד ממסחר גם מלון.

"התחלנו את העבודה על הפרויקט ב-2017 ותוך כמה חודשים בודדים כבר הגענו לסכימה הסופית והגשנו בקשה ראשונה לקבלת היתר. ברגע שיש סכימה אז יש זמן להתעסק בעיצוב".

.

פינת האולם

.

.

יש שני מקומות בבניין שמהם ניתן להשקיף על הסביבה ולהזכר היכן אתם באמת נמצאים בעולם: האחד הוא במגדל הזכוכית המעוגל שפונה אל הכביש הראשי של אזור התעשייה. השני הוא פתח מלבני וממסוגר שמצוי בקצה הכיכר המרכזית ומוביל למרפסת שבינתיים לא ברור לי מה ייעודה. לעומת הנוף הבנוי שנשקף ממגדל הזכוכית, כאן ממוסגרת פיסת מדבר יפה שבולטים בה הקוים הרכים של הטבע.

השאיפות בהקמת הפרויקט הגדול והמורכב הן חריגות למיזמים מסחריים שמוקמים בישראל. הגודל הוא אלמנט משמעותי בפרויקט. בשונה מקניונים רגילים שמתבססים על מגוון של מוצרים ובעיקר על אופנה, כאן הגישה היא שונה ומתבססת על קהל מצומצם וממוקד יותר. ועדיין, גם בהשוואה לקניונים גדולים בישראל, מדובר באחד משטחי המסחר המקורים הגדולים שתמצאו. להשוואה: "הקניון הגדול" בפתח תקווה משתרע על פני 80,000 מ"ר שטח בנוי (כולל שטחי חניה, שירות, מעברים וכו'), שמתוכם 30,000 מ"ר מסחר. ב"קניון מלחה" יש 36,000 מ"ר שטח מסחרי וב"עזריאלי חיפה" יש 30,000 מ"ר שטח מסחרי. בעוד שכאן השטח הוא 100,000 מ"ר שטח בנוי שמתוכם 50,000 מ"ר מסחר.

בשלב זה עסוקים הבנאים בעיקר בריצוף ובצביעת החזיתות הפנימיות של הרחובות. שטחי המסחר עדיין ריקים וממתינים שיאוכלסו בחנויות ולאחר מכן גם במבקרים. כמות הפועלים שמתרוצצים בכל פינה עצומה, ונראה שהכוונה היא לעמוד בלוחות הזמנים ולא לדחות את הפתיחה.

.

ומכאן ממשיכים אל הרחוב שמקיף את הבניין כשמשני צדיו שטחי מסחר

.

הבנייה בעיצומה והמקום מצוי בשלבי גמר כי הפתיחה עוד שלושה חודשים

.

מרצפים

.

צובעים

.

המעברים פתוחים לשמיים. במעלה אדומים רמת המשקעים נמוכה יחסית כך שלא תהיה בעיה בחורף ובקיץ יבש והרחוב מוצל

.

הקבלן ישראלי

.

במרכז יש כיכר נוספת

.

דופן הכיכר

.

ובקצה הכיכר מדרגות

.

הגגון לקראת הרמה למקומו

.

חזית

.

בקרוב יפורקו העגורנים והמקום יפתח לציבור

.

הכיכר המרכזית בבניין פתוחה לשמיים ובקצה שלה פתח בודד שממנו ניתן להשקיף אל מדבר יהודה

.

מדבר

.

סגנון

.

מנורה

.

בקרוב תפתח כאן חנות

.

אולם נוסף מקורה בכיפה גדולה

.

הכיכר תשאר פתוחה

.

מדרגות חגיגיות מקשרות אל הקומה הבאה

.

רחוב

.

גמלון בצביעה

.

מסעדה וחנויות של מנורות צפויות להפתח בחלק המעוגל שבקצה הבניין הפונה אל הכניסה ולבתי העיר מעלה אדומים

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיקי מלכה  ביום 20/02/2021 בשעה 22:59

    כייף לקרוא אבל הפוליטיקה הזולה חודרת לכתבה המקצועית והיפה, חבל.

  • אילן  ביום 21/02/2021 בשעה 12:57

    שאלה למיכאל יעקובסון, הסוקר האדריכלי – האם יש לך דעה על האיכויות התכנוניות של הפרויקט? עפ"ר אינך "חוסך שבט לשונך" . הפעם – איפוק תמוה.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 21/02/2021 בשעה 13:12

      כשהפרויקט יושלם אז ניתן יהיה להתייחס. כרגע ניתן להתרשם אמנם האופן ראשוני אבל לא הוגן עד לכשתושלם העבודה העיצובית. למרות שהעניין העיצובי כאן הוא משני להיבטים אחרים כמו מיקום גאוגרפי, מדיני, עירוני והמודל העסקי.

  • Shahar Klein  ביום 22/02/2021 בשעה 9:27

    שיר הולם… נזכרתי באהבתו של הנסיך צ'ארלס לעיצוב ה"קלאסי". או בזו של טראמפ לניאו קלאסיציזם של בניני מימשל. זמנים משונים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: