סיבוב במתחם מגורים באשקלון שתכנן אריאל מייזליץ

בדרך לסיבוב בכפר הנופש הצרפתי נתקלנו במתחם מגורים שנראה היה לנו ראוי לעצור ולהסתובב בו. המתחם שתכנן האדריכל אריאל מייזליץ ובנייתו הושלמה ב-1992, מתייחד בחזית פוסט-מודרנית ומסתיר בתוכו חצר פנימית שבמרכזה הוקם אוהל ארעי שנועד לשמש כבית כנסת לדיירי המתחם בימי הקורונה.

הגושניות הלא מוגדרת, המרקמיות המבנית שמבקשת ליצור מקום, הסימטריה, השערים הדרמתיים, הקשתות הדקורטיביות בפתחים שחוזרים ומופיעים באדניות שנקבעו מתחת לחלונות, החניון התת-קרקעי שפתוח לשמיים, הניתוק מהרחוב והסביבה, ריבוי בשינויי מפלסים בקומת הקרקע, המראה הכמו מצודתי שמודגש גם באמצעות מגדלי המדרגות הנראים כמו מגדלי שמירה, החלונות האנכיים במדרגות שנלקחו מאדריכלות תל -אביבית של שנות ה-30, החצר הדו-ממדית הנחצית בציר רגלי – הם חלק בלתי נפרד מהלקסיקון של האדריכלות הפוסט-מודרנית שביקשה לעצב את העיר מחדש באמצעות אלמנטים מצוטטים מהעבר, מהלך שחזר והופיע באותה עת באדריכלות הישראלית ואותי לאחרונה מעסיק לא מעט.

ועל כך ברשימה זו.

.

שער

.

קשתות, שערים, סימטריה, ניתוק מהסביבה: חזית המתחם לכיוון הים ורחוב הטייסים. במתחם ארבעה גושי בניין, כשהכניסות לשני הגושים שפונים למערב ולמזרח הם מכיוון הרחובות החיצוניים, בעוד שלשני הגושים שפונים לדרום ולצפון הכניסות הן מתוך המתחם

.

1990: חזית

.

למרות השוני המהותי בין הסביבות המשיקות למתחם – חזיתות הבניין המערבית (הפונה לרחוב סואן וליםוהחזית המזרחית הפונה לשכונה הן דומות

.

הרעיון דומה למתחם שתכנן יותר מעשור קודם לכן האדריכל סלו הרשמן בשכונת גילה בירושלים: שער מקושת, גבוה ודרמתי מוביל אל חצר פנימית. מייזליץ מספר: "הכרתי את סלו והמשרדים שלנו היו סמוכים, בית ליד בית ברחוב צירלסון בצפון תל אביב, אבל הוא עסק בעיקר בעבודות של משרד השיכון ואנחנו במבני ציבור"

.

השער כולל פתח שממסגר את השמיים

.

מבט מלמטה. למרות הקרבה לים הבניין מחזיק מצוין מעמד מה שמעיד על איכות הבנייה הגבוהה

.

מבט אל השער המערבי מכיוון החצר הפנימית

.

גשר מחבר בין השער ובין החצר והוא עובר מעל לכביש החניון הפתוח במפלס התחתון

.

מבט מהגשר אל החניון שתופס את הקומה התחתונה ופתוח אל השמיים

.

מבט מהחניון אל הגשר

.

מבט אל הגשר והשער

.

1990: תכנית החניון במפלס התחתון

.

חצר מלבנית במרכז המתחם ואליה מקושרים הכניסות לשני הבניינים שבדפנות צפון ודרום במזרח

.

החצר מרוצפת בגרנוליט וכנראה שהארוגות כוסו ביריעות ירוקות

.

.

את הפרויקט קיבל האדריכל אריאל מייזליץ לאחר שזכה בו בתחרות סגורה. מייזליץ (נולד ב-1933) שהיה שותף במשך 22 שנים עם האדריכל שלמה פלד (1984-1931), הצליח ליצור קשרים הדוקים באשקלון והודות לכך תכנן בעיר שורה ארוכה של פרויקטים גדולים. "התחלתי לעבוד באשקלון אחרי שתכננתי ליזם את הבית הפרטי ברמת השרון בעקבות הבית הוא הציע לי אותו יזם לתכנן לו את מפעל השוקולד החדש של 'עלית' באשקלון", מספר לי מייזליץ. "הקבלן שבנה את המפעל היה מאשקלון והוא הזמין אותי לתכנן לו בניין משרדים בעיר העתיקה ואחריו הוא בא עם שותף צרפתי והזמין את הפרויקט הזה. מאוחר יותר תכננתי באשקלון בניין מגורים נוסף של 140 דירות במרינה".

לאותו קבלן היו, כך מתברר, שאיפות גבוהות בתכנון מתחם המגורים שיזם על אותו מגרש השוכן בחזית העיר הפונה אל חוף הים, בין הרחובות הטייסים והשייטת. הוא ערך תחרות סגורה אליה הזמין שלושה משרדי אדריכלים, שלבד ממייזליץ התמודד גם האדריכל רם כרמי ואדריכל נוסף (שמייזליץ לו זוכר). "ההצעה שלי מצאה חן בעיניו וגם בעיני אדריכל העיר היא מצאה חן".

"הרגשתי אז שהמגרש נותן אפשרות לעשות בניין שיש לו ייחודיות, ובזכות הייחודיות שלו הוא הפך אחר כך למבוקש. זה היה בית מגורים שתכננתי אחרי שעשרות שנים עבדתי בתכנון אבל לא תכננתי בתי מגורים אלא בנייני ציבור. באותן השנים גם לא תכננתי כבר בסגנון של בטונים חשופים כפי שתכננו בעבר, הסיבה לכך היא כי משתנים עם הזמן ולא מתכננים את אותו הדבר כל החיים". את הבינוי במגרש חילק מייזליץ לארבעה גושים שאותם הוא ריכז בדפנות, כשהוא מותיר חצר פנימית. בשני הגושים המזרחי והמערבי נקבעו הכניסות מכיוון הרחובות ההיקפיים, שתי כניסות לכל גוש, בעוד שבשני הגושים הצפוני והדרומי נקבעו הכניסות מכיוון החצר הפנימית, שלוש כניסות לכל גוש. כניסות אלה הודגשו באמצעות מגדל מדרגות שחלון אנכי חצה אותו והסתיים בחלון מקושת שהתנשא מעל לקו הגג. בתרשים האיזומטרי ניתן לגלות שבמקור אותם שני שערים תוכננו באופן קליל יותר, תוך שימוש בגגונים שקופים, אך אלה הוחלפו בהרחבת דירות הגג שהפכו לחלק ממבנה השער.

.

1990: רישום אקסונומטרי

.

1990: תקריב על קטע מהאקסונומטריה

.

.

"מפני שממזרח ומערב אלה רחובות שאחד מהם גם סואן, אז רציתי ליצור אווירה יותר אינטימית ולא להפנות את הדירות ישר לכבישים. לכן, עשיתי את החצר הפנימית כך שחלק מהדירות פונות אליה והחצר עצמה שייכת בחלקה לכלל הדיירים וחלקה שייך כגינות פרטיות לדיירי קומת הקרקע".

"לחצר עולים במדרגות מהרחובות שממזרח וממערב, והכניסה לחניון הרכבים היא ממזרח בלבד ואין קשר בין הולכי הרגל והרכבים אלא תכננתי הפרדה". החניון שמקיף את החצר הפנימית, הוא בחלקו פתוח אל השמיים ומצוי במפלס התחתון של המתחם. בכלל, האדריכל יצר מגוון של גבהים במפלס קומת הקרקע – מהרחובות עולים במדרגות אל מבנה השער הדרמתי, אחריו חוצים גשר שעובר מעל לחניון ושוב יורדים אל החצר הפנימית. קומת הקרקע של בנייני הדירות מוגבהת בחצי קומה ממפלס החצר, כך שהדיירים בקומתה קרקע שוב עולים במדרגות. "בגלל שרציתי לתת גם דירות גן, מושג שעוד לא היה קיים אז בארץ, אז עשיתי בשוליים של החצר הפנימית הגבהה של חצי קומה", מסביר מייזליץ את המהלך.

.

1990: חתכים

.

.

סיבוב במתחם מגלה שלמרות שחלפו עשרים שנה, תקופה ארוכה מאד במושגי הזמן בישראל, המבנים נותרו כמו שהיו, דבר שמעיד על איכות הבנייה הגבוהה. השינויים הם בעיקר בפרטי החלונות ובגדרות המקיפות את הגינות הפרטיות. במרכז החצר הוקם אוהל קטן וארעי שנועד לשמש את הדיירים כבית כנסת לתקופת הקורונה.

.

1990: תכנית קומת קרקע ובה חצר פנימית ודירות גן

.

1990: תכנית קומה עליונה ובית דירות הגג המתפרסות על שטח כפול, כך שבסך הכל יש 10 דירות גג במתחם

.

.

האדריכל אריאל מייזליץ

יליד קהיר, 1933, שהיגר עם הוריו לארץ ישראל בהיותו בן שנה וחצי. הוא גדל בתל אביב ואת הכשרתו המקצועית כאדריכל השלים בטכניון במסלול עתודה, במחזור שבו למדו גם אדריכלים כמו מרדכי בן-חורין, עדינה וניסן כנען, אברהם ונטורה וגם שלמה פלד שהיה כמוהו עתודאי. יחד עם פלד המשיך לשירות צבאי כאדריכל בפיקוד דרום ויחד הם גם סיימו קורס קצינים. בתום שירותו הצבאי עבד כשכיר במשך שנה במשרדו של האדריכל יצחק מור ולאחר מכן המשיך למשרדו של האדריכל דב כרמי. אצל כרמי עבד על פרויקטים כמו מתחם המגורים ברחוב בארי בתל אביב, תיאטרון הקאמרי ברחוב דיזנגוף ובניין הפרלמנט בסיירה לאון.

ב-1962 חבר לפלד ויחד הקימו שותפות שהחזיקה מעמד עד לפטירתו הפתאומית של פלד ב-1984. לאורך השנים הם זכו בתחרויות תכנון רבות, בפרסים גבוהים או בפרסי קניה. בין הפרויקטים המפורסמים שתכננו ניתן למנות את שיכון העובדים הטכניים במכון ויצמן ברחובות, תיכון אורט "יד שפירא" ביפו, קמפוס הישיבה התיכונית הטכנולוגית "קרית נוער" בשכונת בית וגן בירושלים, מלון רמדה רנסנס בחוף הים של תל אביב, "מחנה כפיר" (כיום מחנה נחמיה, המשמש את מפקדת פיקוד המרכז), בניין הנהלת משרד החקלאות בקרייה החקלאית בבית דגן ובניין בנק הדם המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי שיבא ברמת גן. ארכיון עבודותיהם של השניים לא נשמר, מלבד כמה עשרות פריטים ששמורים בארכיון אדריכלות ישראל.

מייזליץ פרש מעבודה בשנת 2000 בהיותו בן 70. בתו היא האדריכלית גנית מייזליץ כסיף.

.

ימי קורונה: במרכז המתחם הוקם אוהל ארעי המשמש בית כנסת לדיירים

.

מבט מהכניסה המזרחית למתחם המתוכנן באופן סימטרי

.

מבט למזרח דרך שער הכניסה מרחוב השייטת

.

חזית מזרחית פונה לרחוב השייטת השקט והרגוע לעומת רחוב הטייסים שבמערב שהוא רחוב סואן שפונה לים. כאן נראה שצבעו את החזית בורוד

.

לכל דירה מרפסת רחבה במיוחד ובקומה העליונה דירה אחת גדולה

.

חזית הגוש הצפוני במתחם ובו שלושה גרעיני מדרגות ומעליות. הגוש הדרומי זהה לו

.

חלונות בגדלים שונים וגם כאלה מקושתים

.

כל הדירות בקומת הקרקע צמודות לחצר פרטית שהדיירים דיפנו בגדרות גבוהות ואטומות

.

בחדרי המדרגות חלונות אנכיים ורציפים המזכירים את אלה שהתקינו בבתי הדירות בעיקר בתל אביב של שנות ה-30

.

כניסה טיפוסית

.

תיבות הדואר לא שמות ומעידות על מצב לא בטוח

.

מודעה לדיירים

.

מעקות אלומיניום מוזהב וזכוכית חומה.

 

רשימות נוספות באשקלון:

מלון הולידי אין כיום הרלינגטון אשקלון (יעקב ואמנון רכטר)

קולנוע רחל (שולמית ומיכאל נדלר)

המרפסות הקופצות (נחום זולוטוב)

שיכוני זולוטוב (נחום זולוטוב)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • dan ordan  ביום 17/02/2021 בשעה 14:24

    שלום מיכאל, אני נהנה כל שבוע הכתבות שלך ואף עברתי על הרבה מהכתבות שלך בעבר. אשמח עם תסקור את הטכניון שהוא היפה בין הקמפוסים. (אני לא אובייקטיבי עד יציאתי לגימלאות הייתי ראש אגף בינוי ותחזוקה בטכניון)

    דן אורדן

  • מרקוס  ביום 17/02/2021 בשעה 14:30

    תודה, זה מתחם נאה שנותן איזשהי תקווה (למרות שניכר כי האדריכל קיבל יד חופשית למדי מהקבלן). היה חסר לי הצגת החיבור – או חוסר החיבור – עם המרקמים השכנים, לאחר שנכתב על כך.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 17/02/2021 בשעה 14:40

      הנתק מתבצע באמצעות שינוי גובה קומת הקרקע של המתחם, המדרגות שעולות ויורדות כדי להכנס לחצר, המבנה הכמו מבצרי והמסתגר בתוך עצמו.

  • barark tepper  ביום 17/02/2021 בשעה 14:41

    אהלן היית בעין קשתות. אהבתי בחיפוש ברשת מצאתי שהתכנון הו של רז אדריכלים. באתר שלהם האתר עומד בודד בייחודו מול כלל עבודות המשרד. ועדיין שווה ביקור. מעניין מי היה הרוח החיה מאחורי הפרוייקט שהצליח להביא אותו לרמת הצניעות והפירוט תודה על הכתבות שלך ברק

    • מיכאל יעקובסון  ביום 17/02/2021 בשעה 14:55

      שלום ברק, בקרתי שם לפני הרבה שנים אבל אני בהחלט מתכנן לבקר שם. כנראה שרק אחרי החורף. עד אז אני מתוכנן לכתוב על מוזיאון העלייה הראשונה ואני משער שאז נדבר.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 17/02/2021 בשעה 14:56

      נכון, ובאחד מכיתובי התמונות כאן מייזליץ מתייחס להשוואה. המבנים של הרשמן הקדימו את הפרויקט הזה באשקלון ביותר מעשור

  • Gerson Gerchman  ביום 17/02/2021 בשעה 16:03

    צודק, רצוי לקרוא היטב ואקח לתשומת ליבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: