סיבוב בגן הפעמון ובגן בלומפילד בירושלים

ב-1965 הוחלט בעיריית ירושלים לגשת ולתכנן את האזור המזרחי של העיר שנשק לקו שביתת הנשק עם הירדנים מול חומות העיר העתיקה. נערכה תחרות אדריכלים גדולה שלא יצא ממנה כלום, כי מעמד האזור השתנה לגמרי ברגע שהעיר אוחדה והגבול בוטל. אחד מתוצרי השינויים היה ההחלטה על הקמת "גן בלומפילד" – גן ציבורי ליניארי שקצהו הדרומי נפגש עם הכנסייה הסקוטית וקצהו הצפוני מתחכך במלון המלך דוד. במקביל המשיך הפיתוח הציבורי גם אל צידו השני של רחוב המלך דוד ונקרא "גן הפעמון".

את שני הגנים, שהפכו בסוף שנות ה-70 ומיד עם פתיחתם לציבור לפופולארים בקרב כל תושבי העיר, תכנן האדריכל אולריק פלסנר. פלסנר הצליח ליצור מרחב ציבורי עשיר ומגוון שמשנה את אופיו לאורך הגן תוך הקפדה על פרטים קטנים.

ועל כך ברשימה זו.

.

חד פעמי

.

(1) גן הפעמון

.

קרדיט לאדריכל

.

1980: הפרגולה שחוצה את הגן עדיין לא נכבשה וכוסתה בצמחייה המטפסת (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

.

גם היום לא כל חלקי הפרגולה מכוסים צמחייה. במרכז הגן: הפעמון

.

1980: הגן שוקק חיים (צילום: פריץ כהן, לע"מ)

.

פעמון הדרור. הגן נחנך לקראת שנת ה-200 לעצמאות ארה"ב

.

שערי הכניסה לתאטרון הפתוח: האדריכל השקיע גם בפרטים הקטנים

.

מעבר היקפי בתאטרון המוביל מהשער אל האולם הפתוח לשמיים

.

התאטרון משולב עם הצמחיה העוטפת אותו

.

עבודת אבן מעולה

.

פסל שיצר ישראל הדני

.

קרדיט לפסל

.

פסל משחק: דרקון

.

2013: יש ימים שהדרקון כחול

.

1993: ויש ימים שהוא פשוט נותר מבטון חושף (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

קרדיט לאדריכל (עם שגיאה)

.

פרגולה עמוסה בצמחייה חוצה את הגן מצפון לדרום

.

שנות ה-70: הקמת הפרגולות. פעמון הדרור ממתין בודד בשטח (אוסף משרד פלסנר אדריכלים)

.

טדי קולק נואם בטקס עם הבאת הפעמון לאתר (אוסף הקרן לירושלים)

.

שנות ה-70: הפרגולות לאחר השלמתם וקדם לשילוב הצמחייה (אוסף הקרן לירושלים)

.

2000: חלקו הצפוני של גן הפעמון במבט מהאוויר, הדרקון מציץ במרכז הדשא ומשמאל מלון ענבל שתכנן האדריכל יעקב רכטר (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

.

עד לשנות ה-70 היו שני השטחים שבהם הוקמו גן הפעמון וגן בלומפילד אזור של טרשים עם חורשות של עצי זית עתיקים. רחוב המלך דוד חצה את השטח וקישר בין מרכז העיר ובין תחנת הרכבת שבה הוא התפצל לשניים, לרחוב דרך בית לחם ורלחוב עמק רפאים. טדי קולק רצה לשנות את המצב ולפתח כאן פארקים, במקביל קודמה בחלק מהשטח תכנית לבניית שכונת מגדלים, אך זו בוטלה לבסוף.

את תחנת הדלק שהוקמה לימים, לצד אותו פיצול שבקצה רחוב המלך דוד ובקצה גן הפעמון תכנן האדריכל אל מנספלד, חתן פרס ישראל שתכנן בין השאר בירושלים את מוזיאון ישראל. כיום הסככה בתחנת הדלק שעיצב מנספלד מכוסה בשילוט של חברת סונול, אך כשעומדים למרגלותיה ניתן להתרשם מהקונסטרוקציה המורכבת שמאפיינת את גישתו של מנספלד. היא ראויה לרשימה נפרדת שאותה אני מקווה לפרסם בעתיד.

.

1951: רחוב המלך דוד במבט לדרום בשטחים שמימין ומשאל לרחוב הוקמו לימים גן הפעמון וגן בלומפילד (צילום: טדי ברונר, לע"מ)

.

.

לא צריך היה להיות בשנות ה-70 כדי להבין גם היום שגן הפעמון הוא אחד הגנים המקוריים ביותר שתוכננו בארץ באותן השנים. היות ואת תכנון הגן הוביל אדריכל, ועוד אחד כזה שהיגר לישראל זמן קצר קודם לכן (לדעתי הוא תכנן אותו עוד בלונדון, לפני שהיגר לארץ), אז אפשר להבין ולהעריך את הייתרונות שהטמיע כאן.

לא רק כביש סואן חוצץ בין גן הפעמון וגן בלומפילד אלא גם תכנון שונה בתכלית. לעומת גן הפעמון שהוא כולו מלא מרחבים של פעילות, גן בלומפילד הוא גן יותר מסורתי ושקט. גם בו תמצאו פיסול אך גם מזרקה גדולה ומיוחדת, אתרי זיכרון ואתרים ארכיאולוגים. הוא משופע בצמחייה והשבילים בו מרוצפים באבן שהובאו לכאן בשימוש משני, מה שמעניק לשבילים ייחודיות. יש בגן בלומפילד גם קבוצה של עצים תמירים ויוצאי דופן, כאלה שמזכירים עד כמה צמחייה מקורית היא נושא משמעותי בגן. המשותף לשני הגנים הוא האפשרות להשתמש בהם גם כדרך נעימה להולכי רגל שמקשרת לשכונות העוטפות אותן.

.

1972: תכנית גן הפעמון, בתחתית יש גם קרדיט ל-Dan Wajnman (אוסף משרד פלסנר אדריכלים)

.

.

הפעמון והשדרה הארוכה שחוצה את הגן מצפון לדרום הם מהמקומות האהובים עלי בירושלים. פרגולות מקושתות ומכוסות בצמחים מטפסים מלווים את ההליכה. כשמביטים בקצה של שורת הפרגולות, הן נראות כמו מנהרה צבעונית, ובהליכה הן יוצרות קצב שמלווה את המעבר מאזור לאזור בגן. הצמחייה בגן הפעמון היא יותר חלק מהרקע להתרחשות, אך עדיין היא בולטת היטב ועוטפת את המבקרים. בגן בלומפילד הצמחייה מפותחת יותר והופכת לחלק העיקרי של הגן, תוך שהיא כוללנת זנים שלא מוצאים בכל גן.

התיאטרון הפתוח שממוקם בקצה הצפוני של גן הפעמון תמיד פתוח והוא מתוכנן תוך הקפדה על פרטים ולא באופן בסיסי כפי שלרוב נהוג, מה שהופך אותו למקום אינטימי ומיוחד שנדיר למצוא בגנים אחרים בארץ. האדריכל גם ביקש ליצור פינה בגן שבדומה לנהוג בהייד פארק שבלונדון, גם כאן ניתן יהיה לכל אזרח להציג את רעיונותיו בכל נושא. הרעיון הזה לא מומש.

אני אוהב את הפסלים ששילבו בגנים – החל מפסלים מופשטים כמו זה שיצר ישראל הדני ב-1978 (הסטודיו שלו נמצא כמה מאות מטרים מכאן, במשכנות שאננים. על הפסל הסביבתי שלו בבאר שבע כתבתי כאן לאחרונה) ופסל הקוביות של מקס ביל. דרך פסלים סמליים כמו הפעמון שניצב במרכז הגן והוא זה שהעניק לגן את שמו וגם הקפסולה שטמנו בקרקע ויוצרת עניין ומעוררת את הדימיון. ועד לפסלי משחק כמו הדרקון שעיצב האדריכל עצמו והפך למתקן שעשועים, כזה שמצטרף לפסל משחק אחר שהוקם בירושלים – המפלצת של ניקי דה סן פאל (שעליו כתבתי כאן).

.

חנוכת גן הפעמון (אוסף הקרן לירושלים)

.

.

סיפורו של האדריכל אולריק פלסנר (2016-1930) הוא יוצא דופן. פלסנר בן למשפחה דנית שלאחר שהשלים את לימודיו האקדמיים עזב ונסע לסרי לנקה, לתקופה של קרוב ל-15 שנה. שם עסק בעיקר בתכנון בתים פרטיים לעשירי האי. הודות לספר שפרסם בסמוך לפטירתו (In Situ: An Architectural Memoir from Sri Lanka), ניתן ללמוד עד כמה תשומת לב הוא העניק לנושא הנופי בבתים שתכנן, ומשהו מהם מצא את ביטויו בשני הגנים הירושלמים שתכנן בהמשך. ב-1967 עזב את סרי לנקה ללונדון ושהה גם תקופה בישראל כשהשתתף בתכנון מלון הילטון. לישראל הוא היגר ב-1972 והתיישב בירושלים, לאחר שהכיר בחורה ישראלית ואיתה הקים משפחה. את תכנון הגנים קיבל פלסנר בהזמנה מ"הקרן לירושלים" ומהעומד בראשה בשעתו, ראש העירייה טדי קולק, כנראה עוד קודם שהיגר לישראל.

במכתב ששלח פלסנר לטדי קולק במהלך העבודה על תכנון הגנים, פרט האדריכל את הנחות העבודה שלו כמו גם את מטרותיו של גן עירוני: "פארקים הם לאנשים", "פארקים הם חלק מהנוף", "פארקים הם אשלייה". הוא גם טען שפארקים צריכים להיות כלכליים לתחזוקה ולכן יש להשתמש בצמחייה שצורכת מעט מים. בראיון שערכו אתו נעה ויזמן וענבל כהן ב-2001 במסגרת לימודיהן במכללת ויצ"ו חיפה, חשף האדריכל נדבכים נוספים בגישתו לתכנון הגנים: "אני שואל מה יביא אנשים, מה חסר? […] אל כל הירק אני מתייחס כ'בטון ירוק', חומר בנייה".

פלסנר תכנן כמה ממבני הציבור הבולטים בארץ, שגם בהם הורגשה גישתו הטוטאלית: בית גבריאל בצמח ומרכז החתירה שעל גדת נחל הירקון בתל אביב. הוא גם שימר וחידש את "בית הפגודה", במפגש הרחובות נחמני ומונטיפיורי בתל אביב והסב אותו מבית דירות מוזנח לוילה עירונית.

"מלבד הגנים האלה, אולריק ואחר כך אנחנו תכננו עוד שני גנים בהקף העיר העתיקה", סיפרה לי האדריכלית מיה פלסנר, בתו שממשיכה בתל אביב יחד עם דניאלה אחותה את המשרד שייסד אביה. "'הגן האומאיי' שליד שער האשפות. כחלק מפרויקטים שנערכו בירושלים לקראת שנת 2000. גן ליד הכותל, שבו נבחרה השכבה הארכאולוגית של הארמון המוסלמי האומאיי, והגן נבנה על פי תוכנית הארמון. הגן השני הוא הפארק הלאומי של גיא בן הינום, שבעיקרו הוא שיקום של הוואדי שכולו היה מלא פסולת, יצירת שבילים רלוונטיים בוואדי ועל המדרונות, טיפול בנושא המים בוואדי ועוד. הביצוע למעשה נמשך עד היום ולאחרונה נפתחה הטיילת לאורך הכביש שעולה להר ציון".

.

פינה שקטה

.

אפשר לשבת, בקבוצה או רק לחצות ולהמשיך

.

אזור פיקניק

.

מדשאה עם עצי זית עתיקים וברקע המגדל שתכנן האדריכל דן איתן וכמוהו תוכננו לקום גם בשטח הגן

.

שעון ומצלמת אבטחה

.

תצפית

.

(2) גן בלומפילד

.

 

אזור החורשה ופתח מערת הקברים בגן בלומפילד

.

שביל מרוצף באבן בין עצי זית ובין מדשאות מוביל אל שכונת ימין משה

.

פסל קוביות ענק שיצר מקס ביל בקצה הצפוני של הגן

.

מתקן משחק שאפשר לשחק בו

.

יש ארכאולוגיה: הכניסה למתחם קבר הורדוס

.

שרידי פתח הכניסה למערת קברי בני משפחת הורדוס

.

הגן בעת עריכת החפירות הארכאולוגיות (אוסף הקרן לירושלים)

.

1891: תכנית אתר הקבורה שנערכה בידי חופשי האתר (אוסף הקרן לירושלים)

.

עוד ארכאולוגיה: ירידה אל קטע אמת מים שנחשף

.

המדרגות המרשימות מובילות למעשה למשתנה פתוחה

.

1980: הפרגולה מורכבת מקבוצה של עמודי אבן שאותם איתר פלסנר במחצבה בחברון. העמודים נושאים שלד מתכת שהופך לפסל סביבתי ומכסה על בריכת נוי (צילום: הרמן חנניה, לע"מ)

.

הפרגולה המרכזית בגן בלומפילד

.

תוספת מאוחרת: שטות מוזנחת שנועדה לחלוב כסף מתורמים

.

רק באנגלית

.

הטמינו כאן מיכל זמן

.

ברזיה: עבודת אבן ייחודית למקום שמתאימה גם לילדים וגם לכלבים

.

פסל "שלהבת עציוני" לזכר לוחמי החטיבה שיצר גדעון גרץ והוצב כאן ב-2011

.

.

ב-1989 נוספה לגן "מזרקת האריות" שיצר האמן הגרמני גרנות רומפף (Gernot Ramph) בהשראת סמל העיר

.

המזרקה מורכבת משלושה גופים דמויי גזעים המסמלים את שלושת הדתות

.

אריות

.

 

ותודה לתורמים

.

תודה לאדריכלית מיה פלסנר ולליאת רוזנר ונוי יושיע מהקרן לירושלים.

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילן ספיר  ביום 31/01/2021 בשעה 12:16

    תודה על כתבה מעניינת .
    גן הפעמון וגן בלומפילד – ככל אחד ראוי לכתבה נפרדת.
    טדי שימש כ יו"ר הקרן לירושלים. ראוי לציין את חלקה של ר ו ת ח ש י ן שכיהנה שנים רבות כמנהלת הקרן, יד ימינו של טדי בייזום הפרויקטים, בניהול הפעילויות ובגיוס תרומות וקשר עם התורמים הרבים.
    לפי הנחיית קרן ירושלים – תוכנן גן הפעמון בחלוקה ל"משבצות", כדי לאפשר גיוס תרומות נפרדות לכל קטע, ולהימנע מהצורך , ומהקושי, לגייס תרומה אחת ענקית. וכך זה תוכנן, ונבנה. לכן נמשך פיתוח הגן על פני שנים.
    מבחן לפרויקט מוצלח הוא מבחן השנים. גן הפעמון – הוא דוגמה לפופולריות לאורך עשרות שנים.
    אשר לאולריק פלסנר – ראוי לציין כי בראשית שנות השמונים הוא-הוא זה שתכנן את היכל הספורט במלחה. ( עוד אחד ממאות הפרויקטים של הקרן לירושלים בניהולם של טדי ורות) שראוי לכתבה בפני עצמה. הצלחתו התכנונית הבולטת – בהיותו בנין בעל נפח פנימי ענק – נוכחותו הסביבתית נבלעת בנוף , ואינה מעיקה על סביבותיו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: