סיבוב בגשר הכרם בעכו בתכנון האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן

בעת הסיבוב בקאנטרי רמז, סיפר לי האדריכל אודי כסיף על גשר חדש בעכו שתכנן משרדו – מייזליץ כסיף רויטמן אדריכלים. זה הגשר הראשון שהאדריכלים תכננו ובנו (הם גם הגישו הצעה לגשר יהודית בתל אביב שלא מומשה בתכנונם), וניתן למצוא בגשר נדבך נוסף בעבודת המשרד שהתפרסם במיוחד עם פרויקטים של טיילות – כמו אלה שבנמל תל אביב, חוף תל אביב, חוף אילת וגם חוף עכו.

בין מנת חומוס לא הכי מוצלחת בעכו העתיקה ובין מופע מחול מיוחד בקיבוץ לוחמי הגטאות, קפצתי עם איתי (שגם צילם את התמונה פה מתחת) לראות את גשר הולכי הרגל שמעל מסילת הרכבת בשכונת הכרם, אותו גשר שכמה ימים קודם לכן כסיף סיפר לי עליו. השכונה שצמודה לו ממזרח מצויה בשלבי בנייה, אבל מההדמיות שמתנוססות על השלטים אפשר לראות שמדובר בשכונה הכי סתמית שיש. בצד המערבי יש שכונה ותיקה של שיכונים ו"בנה ביתך". בתוך כל אלה בולט הגשר שנראה כמו פסל גדול שאפשר גם לעבור דרכו ולהתבונן על הסביבה באופן שונה.

ועל כך ברשימה זו.

.

★

.

הכל היה מתוזמן בדיוק כדי שאפשר יהיה לפתוח את החלק השני של היום בחומוס בעכו. היה מאכזב בטירוף

.

צפון עכו נבנית כיום וצומחת לגובה. את הפרויקט הזה מתכנן משרדו של האדריכל עוזי גורדון

.

כדי לחצות את מסילת הרכבת שתחומה בין חומות גבוהות נבנה גשר הולכי רגל שטרם נפתח לציבור

.

הגשר נחמד לרוכבי אופניים אבל הוא כמו טיול שנתי להולכי הרגל

.

בטון וברזל

.

קרשי העץ שהרכיבו את תבניות היציקה הותירו את חותמם בבטון

.

עוד רגע כל אלה יהיו מתחת לאדמה

.

סרטון שאודי כסיף צילם ברחפן:

.

View this post on Instagram

A post shared by Mayslits Kassif Roytman Arch. (@mayslits_kassif_roytman)

.

.

(1) בטון

"בחרנו בפתרון של גשר בטון מכמה סיבות", הסביר לי האדריכל אודי כסיף. "היתה בקשה מרכבת ישראל לגשר בטון, כי לטענתם גשרי בטון הם כאלה שלא דורשים כמעט תחזוקה, לעומת גשרי פלדה שדורשים צביעה, בקרה וגם נפגעים מקורוזיה בגלל הקרבה לים.

.

(2) החשש מהמשתין המתחשמל

"בגלל שהרכבת היא חשמלית, לרכבת ישראל יש חשש מפני אדם שיעמוד על הגשר וישתין בקשת על המסילה, ובגלל המתח הגבוה הוא עלול להתחשמל. לכן, גשרים שהם ללא אטימה צריכים מעין כנפיים בשוליים, כדי למנוע מהקשת להגיע אל כבלי החשמל שמעל המסילה. אלה שיקולים תכנוניים שהובילו להחלטה על מונוליט מבטון, צינור שיצוק כולו מבטון. בנוסף, הפתרון הזה גם מונע תנודתיות בזמן התנועה עליו. אחד האתגרים בתכנון הוא למנוע את תחושת התנודיות כשהולכים על הגשר. הגענו לפתרון של מבנה מאד יציב ומאד פשוט מבחינה צורנית וחומרית.

.

(3) הרעיון העיצובי

"התחלנו בבדיקה של החוויה של מי שעובר בגשר. רצינו ליצור למי שעולה ברמפה המאד ארוכה הזו חוויה שעוטפת אותו. ברגע מסוים אתה נעטף מכל הצדדים ואז נפתח אל הנוף. יש בגשר חוויה מיוחדת של כל החושים. האור שונה בכל שעה כי ההיטל של הצל משתנה, יש רוח ואוויר מאד נעימים בגלל מנהרת הרוח שנוצרת. יש גם אפקט אקוסטי עם הדהוד שיוצר חוויה נעימה ונוצר מהצינור ומהשינוי בחומר שממנו מורכבת הרצפה. מהרמפה מבטון עוברים בגשר עצמו לדק עץ, זה נשמע ונראה אחרת. מתחת לדק עובר הניקוז, כי לא רצינו שיהיו תעלות ושלוליות מים וגם לא חור ניקוז, אלא שיהיה ניסתר".

.

הגשר מחבר בין שכונה חדשה ובין החלק הוותיק של עכו (צילום: אודי כסיף)

.

(4) אדריכלות ונוף

"אולי בגלל שאנחנו מאחדים עולמות של מבנים ונוף, יש משהו של סינטזה בין מבנה שזה החלק של הצינור שחתוך בגאומטריה פשוטה ומצד שני התנועה הנופית, שבה אתה מסתובב ברמפות ובגשר. גם באופן שבו הגשר מונח יש משהו מאד נופי, רצינו שהוא ישתלב ויצמח מתוך הפיתוח. גם בפרויקט ב'רמז' הרגשנו שהמבנה והנוף מתחברים.

.

(5) דק

"הדק שעשינו בנמל תל אביב הוא אובייקט לגמרי אדריכלי. לא עבדנו עם אדמה או סלעים שיש בהם גם משהו מקרי, אלא בחרנו בחומר שדורש בנייה ומתוכנן עד לפרט האחרון. אנחנו מאד אוהבים דקים ועם השנים מדק מעץ איפאה עברנו לעבוד בבמבוק. אלא שבעכו מחלקת התחזוקה התנגדה לשימוש בבמבוק בטענה שהם לא סומכים עליו. למרות שלא נראה לי שיש לכך סיבה, כי במבוק הוא חומר עמיד שמחזיק יפה מאד. אפשר לראות עד כמה הבמבוק נשמר טוב בחלק של הטיילת בתל אביב מרחוב פרישמן ודרומה, גם ההצללות שם הן מבמבוק.

.

רמפות מבטון וברוחב של ששה מטרים ובמרכז הגשר עם דק של אץ

.

(6) רמפה ארוכה

"התלבטנו אם לעשות גם מדרגות שיקצרו את המהלך. היו גם חלופות עם מדרגות. למדרגות יש עלויות ביצוע גבוהות והיות והרמפה היא שיויונית כי היא משרתת את כולם והיא רחבה במיוחד, 6 מטרים בגלל האופניים, אז החלטנו לוותר על המדרגות שאולי ישתמשו בהן 10 או 20 אחוז מהאנשים. קיימנו דיונים בנושא עם מתכנן המחוז ועם העירייה. הרמפה היא אמנם טיול ומאריכה את הדרך ב-150 מטרים, אבל היא לא מצריכה מאמץ והעליה בה היא לא קשה. הרעיון של מעבר תת-קרקעי מעולם לא עלה כי חפירה מתחת למסילה מחייבת קידוח אופקי שמיקר את העלויות יותר מגשר, ומעברים תת-קרקעים כאלה הם פחות ידידותיים ולא נעימים בגלל האפלוליות והרטיבות.

.

(7) הביצוע

"החברה המבצעת, 'הקיבוצניקים' החליטה לבצע את הגשר בצד האתר. התבניות יוצרו במפעל ליד ראש העין [על ידי חברת וי. גולד באריאל, מ"י], היציקה בוצעה באתר והוא כולו הונף במהלך לילה אחד. זו היתה ההנפה הכבדה ביותר שבוצעה אי פעם בישראל. משקל הגשר הוא 640 טון, עם מפתח של 40 מטר והוא הונף באמצעות זחלים שעליהם הונח הגשר שהוזז עד לנקודת ההרמה ומשם הונף על ידי חמישה מנופים. מבצע מטורף שהיו מעורבים עשרות רבות של אנשים. למחרת ההנפה הגשר עמד והרכבות עברו מתחתיו. בהנתן כל האילוצים של לוחות הזמנים של אותו לילה, בסופו של דבר הבטון הוא חומר יחסית סלחני בעניין של רמת הדיוק והתוצאה משביעת רצון.

.

.

.

(8) גשר שאוהב במיוחד

"יש גשר שאני אוהב בצומת גולני. גשר מפלדה שיש בו חכמה ופשטות. אמנם לא הלכתי עליו שזו הדרך האמיתית לחוות את הגשר, אבל כנהג אני מכבד אותו.

.

האדריכלים

משרד מייזליץ כסיף רויטמן הוקם ב-1994 והתפרסם הודות לחידוש נמל תל אביב ושיפוץ טיילת החוף בעיר. בשנה שעברה השלים המשרד את חידוש ספריית בית אריאלה בשדרות שאול המלך ואת הקמת קאנטרי רמז (שעליו כתבתי כאן).

בימים אלה מתכנן המשרד מחדש את קו החוף של אילת וזכה בתחרות לתכנון האקדמיה ללשון עברית בירושלים. בעכו סיים המשרד לאחרונה לחדש את טיילת חוף ארגמן, את חוף הסוסים הסמוך לחומת העיר העתיקה, ומתכנן שכונה של 500 יחידות דיור בסמוך לכניסה הדרומית לעיר.

.

רוחב של ששה מטרים מאפשר שביל אופניים לצד הולכי רגל

.

הגשר צפוי להפתח רק לאחר שיושלם הפיתוח הנופי באזור ובינתיים הוא סגור למעבר

.

הדרך הארוכה והמפותלת

.

המסלול הוא כמו טיול, גם הולכים הרבה וגם מגלים את צינור הבטון יוצא הדופן בסביבה

.

הגשר מבטון בהתאם לדרישת רכבת ישראל שמעדיפה בטון על פלדה כדי לצמצם את היקפי התחזוקה

.

במרכז הגשר שמעל למסילה הגשר עוטף ומנתק לרגע מהסביבה

.

קצה המעקה

.

הגשר חוויה חושית: משחקי אור רצפת הבטון מתחלפת בדק עץ וגם ההדהוד מוסיף לחוש השמיעה

.

האור בקצה

.

הקטע שמעל המסילה אטום בהתאם לדרישת רכבת ישראל למנוע מאלה שיחשקו בהשתנה על המסילה מלממש את זממם. פעולה כזו מעל מסילת רכבת חשמלית עלולה להוביל להתחשמלות המשתין, לכן ברכבת דורשים ממתכנני הגשרים לעבות משמעותית את החלק שמעל המסילה. הפתרון כאן היה חסימה מלאה

.

גן הילדים שלמרגלות הגשר הוא מבנה מתועש משנות ה-80. כמוהו נבנו עשרות רבות בכל רחבי הארץ והוא תוכנן בידי האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שהתמחו בין השאר בתכנון מוסדות חינוך

.

מהד המערבי של הגשר ניתן להשקיף על שדה המנופים שמצמיח את השכונה החדשה

.

מזכיר הגדלה מטורפת של מחט בקצה מזרק

.

הדרך חזרה

.

השכונה צומחת במהירות והגשר מחכה לתושבים החדשים

.

אור וצל

.

קצה המנהרה

.

בחלק הצפוני של השכונה הבתים כבר מאוכלסים מאחורי חומות של אבן. את המרפסות כבר סוגרים

.

.

המשכנו למושב רגבה (פרסמתי כאן על בית התרבות ואתר ההנצחה), ולאחר עצירה קצרה גם בנס הרים הגענו לתיאטרון הפתוח שבקיבוץ לוחמי הגטאות שאותו תכנן האדריכל שמואל ביקלס. שם התקיים מופע מחול יוצא דופן שארגן ויצר עומר קריגר והסתיים עם השקיעה ועליו כתבתי כאן:

.

בלוחמי הגטאות הרקדנים כבר מוכנים

.

יורדים אל הבמה

.

על הבמה

.

המופע הסתיים עם השקיעה

★

גשרים נוספים שכתבתי עליהם:

צבי הראל ביפו

אריה גונן במודיעין

אריאל טיבי במחלף גולני

נחמיה גורלי בסינמטק ירושלים

יעקב רכטר בשדרות רוקח בתל אביב

★

שיר לסיום:

.

★