סיבוב בסטודיו של אברהם עמרי שהוסב לגלריה בקיבוץ שער העמקים

משהו על איכותם של חברי הקיבוצים ניתן ללמוד מההיקף הגדול של אמנים שפעלו במסגרת הקיבוצים. כמעט בכל קיבוץ פעל לפחות אמן אחד ובחלק מהמקרים הוא גם זכה להערכה ולתנאים שעודדו את היצירה. בהזורע היה זה רודא ריילינגר, במרחביה אריה סרטני, בכברי היו אלה יחיאל שמי ואורי רייזמן, בלוחמי הגטאות משה קופפרמן וזו רשימה חלקית בהחלט. בשער העמקים פעל האמן אברהם עמרי (2009-1914) שבדומה לעמיתיו שהזכרתי כאן, גם הוא זכה לקבל את אישור החברים להקים לו סטודיו ייעודי שיתאים לצרכיו. את המבנה שנחנך ב-1976 עיטר עמרי בסגרפיטו צבעוני שחיזק את מעמדו של המבנה כמוקד מרכזי בקיבוץ ובכלל יצר מקום יוצא דופן.

25 שנה שימש המבנה את עמרי, כשנחלש עזב והמבנה הוסב למשרדים של חברת בנייה. ב-2016 ביוזמתו של אורן עמרי, הנכד, חזר המבנה להיות מוקדש לאמנות. חלק משטח "גלריה העמקים" משמש להצגת לתערוכות מתחלפות וחלקו מוקדש ליצירתו של עמרי.

ועל כך ברשימה זו.

.

תחביבים

.

שער העמקים

.

בכניסה לקיבוץ ניצב מגדל גלילי ומבנה טחנת קמח כשאת החזית מעטרים שלוש עבודות סגרפיטו שיצר אברהם עמרי

.

הסגרפיטו מכוסה מעט בלכלוך אך צבעי האדום-כחול-צהוב שמתחת נותרו עזים

.

לפעמים יש עצים מיותרים

.

1976 (ארכיון שער העמקים)

.

שלוש חזיתות המבנה מצופים בסגרפיטו שיצר אברהם עמרי: שכבות של טיח צבעוני

.

1976 (ארכיון שער העמקים)

.

באנגלית ובעברית

.

חזית דרום

.

סמלים

.

חזית מזרח

.

1976

.

סטודיו גלריה: במקור שימש המבנה לחוגי ציור וגלריה ובקומה התחתונה בחדר שמשמאל היה הסטודיו שבו יצר אברהם עמרי. החדר בקומה התחתונה שימין הוא תוספת שהוקמה בקומת עמודים. את המימון לדר הזה השיג עמרי ב-1980 בעקבות זכייתו בפרס שטרוק

.

המבנה פונה לחורשה וגן פסלים (של עמרי) ובהמשך הדשא הגדול

.

.

אברהם עמרי נולד ב-1914 בסרייבו בשם וילהלם גאורג שטיינדלר (Wilhelm Georg Steindler). כבר בילדותו היו ציירים מושא להערצתו. בעיירה טוזלה שבה גדל, התרשם במיוחד מצייר מקומי איסמט מוז'ינוביץ (Ismet Mujezinović) ובנעוריו למד ציור באופן פרטי. בגיל 20 ולאחר שירות צבאי בצבא היוגוסלבי, היגר לארץ ישראל והצטרף לחברי גרעין השומר הצעיר היוגוסלבי שייסד את קיבוץ שער העמקים (הוריו היגרו גם הם זמן קצר לאחר מכן). עם המעבר לארץ-ישראל מצא לנכון לעברת את שמו כפי שנהוג היה אז, ובחר בשמו של אחד ממלכי ישראל.

לקראת המעבר לארץ ישראל וגם בשנים הראשונות בקיבוץ, נמנעה ממנו היצירה. כך סיפר בזכרונותיו: "בשנות נעוריי בקן השומר הצעיר בבלגראד, הפעילות בתנועה היתה סופגת את כל הכוחות הפיזיים והנפשיים ותובעת מחבריה לרוב, לזנוח את כל התחביבים. כך עשיתי אז וכזה גם היה הלך המחשבה בשנים הראשונות של ההתיישבות החלוצית בארץ, כשקידום המשק היה הרעיון המוביל שעל מזבחו היינו מצווים להקריב אל כל 'חולשותינו' הפרטיות. אבל כנראה שאת הדחף ליצירה אמנותית, אי אפשר לדכא עד הסוף לאורך ימים".

"לא היה ענף שלא עברתי בו: עבדתי כעגלון, כאורוותן וגם כחצרן הקיבוץ, לא התרחקתי משום עבודה ובסופו של סבב הענפים נכנסתי לעבוד בענף המספוא, שם התייצבתי, התמקצעתי ועבדתי בענף זה 10 שנים", כתב בזכרונותיו. "שיוויון ערך העבודה היה טבוע בי עמוק וחזק, גם כשהיה צריך לנקות את בית השימוש היחיד שהיה לכל חברי הקיבוץ".

כמו אמנים רבים אחרים שפעלו בקיבוצים, עמרי לא זכה בהכשרה אמנותית רציפה. הוא למד קורסים קצרים אצל מרסל ינקו ויוחנן סימון שהשפעתם ניכרה על עבודתו. ב-1940 הצטרף לאגודת האמנים של הקיבוץ הארצי וב-1964 התקבל כחבר באגודת האמנים הארצית. כשרונו ויצירתו זכו להערכה, הן מצד חבריו לקיבוץ והן מצד הממסד. הוא תרם מכשרונו ליצירת קישוטים לחגים, כרזות פוליטיות, מודעות וקישוט בבתי ילדים. החברים סייעו לו להקדיש את זמנו לאמנות וגם ללמד את ילדי וחברי הקיבוץ ציור ויצירה. בסופו של דבר הם העמידו לרשותו את התקציב והקרקע הנדרשים לצורך הקמת הסטודיו. לאורך השנים הציג עמרי תערוכות יחיד בגלריות (כמו בחיפה בבית האמנים ובגלריה טרקלין וכן בגלריה שבבית הקיבוץ הארצי בתל אביב). ב-1980 זכה בפרס הרמן שטרוק.

.

ציור שמן של אברהם עמרי משנת 1945 על כריכת כתב העת "ישראל" שגיליונו ה-23 הוקדש לתנועת השומר הצעיר (הציור שמור כיום בארכיון יד יערי בגבעת חביבה, צילום: יובל דניאלי)

.

.

"אחת המגמות החשובות עבורי כצייר, המתיימר לשרת את החברה בה הוא חי, היו ציורי קיר בטכניקות שונות, כמו סגרפיטו (חריטה בשכבות טיח בגוונים שונים), פסיפס, קרמיקה וכו'", כתב בזכרונותיו. "לצערי הביקוש אף פעם לא סיפק את נכונותי ליצור ולקשט מבנים ציבוריים ואף דירות חברים. ברחבי הקיבוץ ניתן למצוא". עבודות רבות שיצר בחזיתות המבנים, סגרפיטו הוא שילב בחזיתות טחנת הקמח, בית הקירור, בריכת השחייה, בתי מגורים, הגנון והמדגרה וכן פסיפס שמקבל את פני הבאים בשערי חדר האוכל (שלו אקדיש רשימה נפרדת בהמשך). עבודות סגרפיטו נוספות יצר עמרי בחברת הילדים בקיבוץ חורשים, בחדר האוכל בקיבוץ ניר יצחק (נהרס) ובסניף בנק לאומי ברחוב שאול המלך 81 בבית שאן. עבודות סגרפיטו רבות נוספות הוא יצר על קירות בתי ספר בעיירות פיתוח. פסיפסים יצר בבית ספר שדה באילת ובבית הכנסת בשכונת אלרואי שבקרית טבעון (נהרס).

עד שקיבל לידיו את מבנה הסטודיו, יצר עמרי בחדרים שונים ברחבי הקיבוץ, אלא שהוא ביקש לעצמו מבנה של קבע, שיתאים לצרכי היצירה וכן כזה שבו יוכל להציג את עבודותיו, לשכן את ספריית האמנות שצבר בקיבוץ ומקום לארח בו סוג של סלון תרבות מקומי. לבסוף אישר הקיבוץ את הקמת המבנה. התכנון החל ב-1973 וחנוכתו נערכה בפסח 1976 במיקום מרכזי – בין הכניסה לקיבוץ וחדר האוכל שבמערב ובין הדשא הגדול ואולם הספורט שבמזרח. בתכנון המבנה סייע לו חברו – ראובן דורון שהיה רכז הבניין בקיבוץ והוא זה שערך והגיש את התכנית לבניין.

המבנה בעל הגג המשופע ניצל את הבדלי הגובה הטבעיים. הכניסה אל קומתו העליונה והעיקרית מקושרת אל השביל באמצעות גשר. בקומה זו היה אולם אחד רחב ידיים שהתפרס על פני 80 מ"ר וכלל פתחים רחבים בעיקר לכיוון צפון, הכיוון דרכו חודר למבנה אור נעים ונוח לציור לכל אורך שעות היום. בחזיתות מזרח ומערב נקבעו חלונות צנועים יותר ובדרום נותרה החזית אטומה. בקומה התחתונה הוקם חדר קטן ובודד בשטח של 20 מ"ר ושאר השטח נותר מפולש. ב-1980 בחר עמרי לסגור חלק משטח קומת העמודים באמצעות הפרס הכספי שבו זכה בפרס שטרוק, אך עדיין שמר על חלק מהשטח הפתוח והותיר מרווח למעבר בין שני החדרים שנוצרו.

.

1973: חזיתות המבנה (צילום: אורן עמרי)

.

1973: תכניות (צילום: אורן עמרי)

.

"אני מברך את כל הנוכחים בברכת שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הגדול הזה, אולי מהגדולים בחיי מאז קיומו של הקיבוץ הזה", פתח עמרי את דבריו בטקס חנוכת הסטודיו שהתקיים בפסח של שנת 1976. "כמו כל פרט, גם הקיבוץ אסור לו לנוח על זרי הדפנה של העבר והוא חייב להוכיח את עצמו מדי פעם בכיבושים נוספים בשטח הכלכלי, החברתי והתרבותי". עמרי הדגיש כי אין פה מבנה לשירותו האישי אלא של הקבוצה כולה – "אני אעשה כמיטב יכולתי שהמפעל הנאה הזה לא ישמש אותי אישית בלבד, אלא שיהיה יחד עם ספרית האמנות מוקד פעיל של כל שוחרי אמנות הציור בקיבוץ".

.

1976: ראובן דורון רכז הבניין של שער העמקים ומי שסייע לעמרי בתכנון ומימוש בניית הסטודיו מתכבד בגזירת הסרט, בעת טקס חנוכת הסטודיו בפסח 1976. משמאל עם משקפי שמש אברהם עמרי (ארכיון שער העמקים)

.

שנות ה-80 היו לעמרי שנים של אובדן. ב-1980 נפטרה בתו תמנע, אחריה רעייתו נינה וב-1988 ניפטר בנו איתן. האובדן הוביל אותו לשנות את סגנונו: "כשבן-אדם נכנס לגלריה שלי, בולטים לעיניו מיד סגנונות שונים של תמונות לאורך הקירות", כתב בזכרונותיו. "במשך השנים התלבטתי רבות על דרך הביטוי שלי, תוך הצמדות לפיגורטיביות, שבה דגלתי גם באופן עיוני. אבל לאחר שפקדו אותי אסונות משפחתיים שלא יכלו שלא להשתקף ביצירתי, עברתי לאבסטרקט שאיפשר לי לתת פורקן מה לדיכאונותיי, מבלי להיחשף לכלל".

בשנת 2000 נחלש עמרי והפסיק ליצור בסטודיו שהוסב למשרדים של חברת בנייה. לצורך השימוש החדש נערכו שינויים פנימיים, אך חזיתות המבנה נותרו מרהיבות בדיוק כפי שעוצבו 25 שנה קודם לכן. ב-2009 נפטר עמרי בגיל 96.

חיים חדשים למבנה ניתנו לו ב-2016 לאחר שנכדו של עמרי, אורן עמרי, החליט יחד עם שותפים להשיב את המבנה לייעודו המקורי כגלריה ומוקד אמנות בשער העמקים. היוזמה להקמת "גלריה העמקים" זכתה לתמיכת הקיבוץ והמועצה האזורית זבולון והמבנה עבר חידוש והתאמה לשימוש החדש-ישן. בחלק קטן משטחו נקבעה תערוכה קבועה המציגה עבודות נבחרות שיצר עמרי בשנות ה-50 כמו גם ספריית אמנות. בשאר שטח הגלריה מוצגות תערוכות מתחלפות כשאלה מתמקדות בעיקר באמני הקיבוץ וחלקן מזמינות אמנים מן החוץ. תחילה שימשה בתפקיד אוצרת ראשית עינת סיני פסטרנק ומאז 2019 האוצרת הראשית היא רות אופנהיים.

שתי התערוכות שבהן בקרתי היו קשורות בקשר הדוק למקום – האחת הוקדשה לפועלו ודמותו של יהודה הלוי, חבר שער העמקים, ונקראה "מעיף העפיפונים – סיפורו של אמן בקהילה" (אוצרים: רעות תירוש שרון, עינת סיני פסטרנק, נמרוד ראובני). השנייה שנקראה "משק", הוקדשה למשק הילדים ופינת החי (אוצרת: נגה סגל-שלידור). התערוכות האלה הותירו אבק לכל אותם אמנים משעממים שתופסים לרוב את המוזיאונים והגלריות, והיה שווה להגיע כדי לבקר בהן ולהיחשף לסיפורו של מקום.

.

1979: ספריית האמנות שבאולם בקומה העליונה. משמאל הירידה אל הקומה התחתונה (ארכיון שער העמקים)

.

1981: אברהם עמרי מצייר באולם שבקומה העליונה (ארכיון שער העמקים)

.

שכבות צבעוניות

.

בטכניקה הזו עוצמת הצבע נשמרת גם מאות שנים

.

חזית צפון שונה משאר החזיתות ומורכבת כמעט כולה מחלונות זכוכית, כשגשר מוביל אל הכניסה

.

מעל לדלת הכניסה פסיפס שיצר עמרי ב-1988 לזכרם של רעייתו ושני ילדיו שנפטרו כולם מסרטן תוך שמונה שנים

.

כיום הקומה העליונה משמשת לגלריה שנאצרות בה תערוכות מתחלפות

.

התערוכה שהוקדשה ליצירתו ולדמותו של חבר שער העמקים יהודה הלוי היא מהיפות, המקוריות והמרגשות שבקרתי בהן. הלוי הוא יליד שכונת התקווה בתל אביב, 1935, שנשלח למשפחות אמנה עד שהגיע לקיבוץ שער העמקים. "אני עייף מלנדוד, אני יודע בוודאות שזו התחנה האחרונה שלי ומפה אני לא זז", כתב ביומנו בגיל 15. לצד עבודתו, הוא יצר לילדים לאורך השנים סככות ומתקני שעשועים והתערוכה מציגה את תרומתו לקהילה כמו גם רישומים ופריטים שונים שיחד מספרים את סיפורו

.

יהודה הלוי עם משפחתו

.

רישומים של הלוי

.

ב"יום הילד" שהתקיים בקיבוץ ב-1979 הוביל יהודה הלוי את בנייתו של גן שעשועים ארעי שהפך לאטרקציה

.

והורכב כולו מבולי עץ, חבלים ומגלשות

.

מזכיר את גני ההרפתקאות שתכנן אדריכל הנוף גדעון שריג (הגן הראשון בארץ שיצר שריג הוקם בקיבוץ)

.

לילדים

.

1994: פסל סביבתי שיהודה הלוי יצר מצפון לקיבוץ. הפסל מורכב מגזע עץ שנפלט מהים והובל לשער העמקים

.

פסלים

.

קיר שלם תופס ציור של אברהם עמרי: מסיק זיתים, 1958

.

קיבוצניקים

.

סלי זיתים

.

1956

.

1956

.

1958 | 1974

תודה לאדריכלית עדי חיימוביץ אדניה, יובל דניאלי, אילן כהן ואורן עמרי

סיבובים אצל אמנים נוספים:

אריה סרטני

אלעד רוזן

אהרן כהנא

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • חדוה ליבנת  ביום 16/12/2020 בשעה 11:43

    תודה רבה, לא יודעת אם שמעת מה עשו בתחנת הקמח בשער העמקים, מקום מעורר השראה לתרבות

  • Avital Efrat  ביום 16/12/2020 בשעה 12:58

    כתבה מקסימה המגלה אוצר חבוי. נרוץ לבקר.

    וקצת טריוויה….
    את האסם העגול בכניסה לשער העמקים תבננו בלשכה הטכנית של הקיבוץ המאוחד, אידלמן ביקלס ואחרים, 1939

  • סימה מנור  ביום 02/01/2021 בשעה 13:51

    מעניין ביותר. גרתי בקרית ביאליק, ולא ידעתי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: