סיבוב בבית הכנסת לזכר קדושי אנטופול בתל אביב

צורת המגן דוד שימשה לאורך השנים כאלמנט עיצובי בעיטור בתי כנסת, בחזיתות ובאגפיהם הפנימיים. אחדים מהאדריכלים ביקשו להפוך את המגן דוד לאלמנט שימושי, כזה שיש לו תפקיד במבנה עצמו והפכו אותו למשרביה, סבכה מבטון שנועדה לסנן את קרני השמש ולהחדיר אל האולמות הפנימיים אור טבעי ונעים.

כמו בית הכנסת שנבנה ב-1962 באשדוד, גם בבית הכנסת לזכר קדושי אנטופול שהוקם במפגש הרחובות אוליפנט וסעדיה גאון בתל אביב ונחנך ב-1960, בחרו האדריכלים שמואל מוהילבר ומשה קופמן בעיצוב חזיתות דומה העושה שימוש בצורת מגן דוד. אלא שכאן נראה שהתכנון מוצלח יותר – רשת של מגני דוד שנועדה לסנן את קרני השמש הישירות נקבעה בחזית המזרחית (ולא בעורף האולם כמו באשדוד), והמדפים האנכיים שנקבעו בחזיתות דרום וצפון רווחו וכך האור מצליח לחדור באופן מתאים ושימושי. חוץ מאלה, לאורך השנים הושקעו משאבים גדולים בעיצוב הפנים ואלה חיזקו בו את הפאר שלא פגעו בעיצוב המקורי. בדומה לבית הכנסת באשדוד גם זה שכאן בתל אביב ממשיך לפעול לכל אורך היום והשבוע ולהוות מוקד משיכה לאוכלוסייה שהולכת ונעלמת מהעיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

צל של ספק

.

ישן מול סתם

.

חזית מזרחית פונה לגינה ציבורית

.

לרשת מגני הדוד תפקיד בהגנה מפני קרני שמש ישירות

.

זכוכיות בשני גוונים

.

חזיתות דרום וצפון מורכבות מתריסים קבועים ואנכיים

.

אור וצל

.

כניסה מודגשת בקשת כפולה

.

לצד הכניסה תבליט של ערימת ספרים כמו שאפשר למצוא ליד כל בית בעיר שבו מתפנה דירה

.

אולם תפילה מלבני עם קומת גלריה היקפית לעזרת נשים

.

1960: במקור המבנה היה מודרני ונקי יותר (מתוך כתב העת "הנדסה ואדריכלות", באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

במזרח ארון הקודש וברקע המגני דוד

.

האולם מואר היטב באור טבעי לכל אורך שעות היום

.

ארון הקודש עוצב במקור בידי האדריכלים ונשמר

.

מבט מכיוון ארון הקודש אל האולם ועזרת הנשים שבקומת הגלריה

.

.

מבנה בית הכנסת שתכננו האדריכלים והשותפים מוהילבר וקופמן הוא בסיסי ופשוט – מורכב מגוש אחד תיבתי הכולל בעיקרו אולם תפילה מלבני, ובו עזרת נשים הממוקמת בקומת גלריה. התרומה העיצובית שהעניקו האדריכלים למבנה מצויה בטיפול בדפנות האולם.

הטיפול בדפנות יצר הפרדה בין הדופן המזרחית והעיקרית באולם, זו שאליה מופנים רוב מבטי קהל המתפללים. בחזית זו בחרו האדריכלים לעשות שימוש בצורת המגן דוד כדפוס חוזר המרכיב רשת של בטון המשולבים בה לוחות זכוכית צבעוניים, מהלך שהופך את הדופן למסננת קרני שמש ישירות, וליצירה מרהיבה שהופכת למוקד של האולם ולמרכיב המייחד את המבנה כולו. ארון הקודש שעוצב בידי האדריכלים נקבע במרכז הדופן ומרוחק ממנה מעט, כשהוא מואר היטב בעורפו. שני קצוות החזית המזרחית הורכבו ממשטחים אטומים ומטויחים בלבן, שלימים חופו בלוחות עץ שהחלישו מעט את אופיו המודרני של המבנה אך הוסיפו לו אלגנטיות וחמימות הודות לשימוש בחומר טבעי. דפנות הצד, הדרומית והמזרחית, הורכבו מלוחות אנכיים המוטים לקו החזית ונועדו לסנן קרני שמש ישירות, ליצור אינטימיות מסוימת בפנים הבניין ולהדגיש ייצוגיות כלפי חוץ.

במטרה לעדן ולרכך את נוכחותו של המבנה המונומנטלי השוכן בסביבת מגורים, הקפידו האדריכלים לעגל את מפגשי החזיתות. גם הכניסה הראשית למבנה היא מבעד לפתח מקושת הבולט מקו החזית ומדגיש באופן חגיגי את ציבוריותו של הבניין. לצד הפתח הותקנה בשלב מאוחר יותר עבודת אמנות, תבליט בטון המתאר ערימה של ספרים מרופטים המרמזים על עולם היהדות שהושמד במלחמה ולהנצחת המתים נבנה בית הכנסת.

.

1956 (גנזך העירייה)

.

1956: תכנית (מתוך כתב העת "הנדסה ואדריכלות", באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

אולם נוסף בבניין יועד לשמש כמוזיאון ליהדות אנטופול (Antopal) שחוסלה במלחמת העולם השנייה. אך האולם משמש כיום כאולם תפילה ולימוד. עיירה זו שמצויה כיום בתחומי בלארוס על הגבול עם אוקראינה אכלסה בשיאה (בתחילת המאה ה-20) כ-4,000 תושבים שמרביתם הגדולה היו יהודים. מעטים מהם שרדו וחלקם היווה רוח החיה במהלכים שהובילו להקמת בית הכנסת בתל אביב. הבכיר שבהם היה זלמן זאב שחור, יליד אנטופול ובנו של רב העיירה בסוף המאה ה-19. שחור היגר לארץ ישראל כבר ב-1920 ובהמשך שכל את בנו הצעיר במלחמת העצמאות.

היוזמה להקמה בית הכנסת החלה מיד לאחר הקמת המדינה. וועד בית הכנסת הצליח להשיג מהעירייה מגרש בשטח של דונם אחד. עבודת התכנון נמסרה ככל הנראה תחילה לאדריכלים יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן, שאחד מבתי הכנסת שתכננו בבני ברק הוא מהאהובים עלי. אך שני אלה, כאמור ככל הנראה, נדחו מהפרויקט והעבודה נמסרה לאדריכלים מוהילבר וקופמן. ב-1955 הונחה אבן הפינה בטקס רב-משתתפים בו נטלו חלק הרבנים הראשיים יצחק הרצוג (בנו נישא לבתו של זלמן שחור) ואיסר יהודה אונטרמן שגם התכבדו בהנחת כף המלט הראשונה לבניין, סגן שר הדתות זרח ורהפטיג וראש העירייה חיים לבנון. ב-1960 הושלמה הבנייה וחברי הקהילה שהתפללו עד אז באחד החדרים שבמפעל לודז'יה, שבמפגש הרחובות נחמני וגולדברג, עברו להתפלל במבנה החדש והמרווח.

.

על האדריכל שמואל מוהילבר אני לא יודע כלום למעט עבודתו בקיבוץ סעד שם תכנן בית כנסת מרשים שאני מקווה לכתוב עליו בהמשך. לעומתו, על האדריכל משה קופמן (2017-1920) ידוע לא מעט הודות לעבודה שנכתבה עליו ב"בצלאל". מגדל המים שתכנן בצפון קרית אונו הוא אחת מיצירות הברוטליזם היפות שהוקמו בישראל וגם הופיע ב"פרויקט הישראלי".

.

חלקו העליון של נייר הלוגו של אגודת בית הכנסת

.

מדרגות עולות אל עזרת הנשים

.

מבט אל האולם מעזרת הנשים

.

חיפוי העץ של הקירות שמשני צדי ארון הקודש הוא תוספת מאוחרת

.

הבמה

.

דופן דרום

.

לוח זיכרון

.

לוח זיכרון

.

מודעה

.

מודעה

.

בעורף אולם התפילה מצוי אולם נוסף שיועד במקור למוזיאון ליהדות אנטופול, וכיום הוא משמש כאולם תפילה ולימוד

.

המשכנו לסייר באזור לשורת האשלים הוותיקים שמיועדת לעקירה

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

הגדול בחדרה (יהודית שטולצר)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

ישיבת שילה (ישעיהו אילן)

קול יהודה (יהודה מגידוביץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)

בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

בית המדרש במדרשית נעם (ג'ניה אוורבוך)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם ומאמר נוסף כאן (היינץ ראו ודוד רזניק)

היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)

רובע א' באשדוד (יצחק פרלשטיין)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

הראשון והיחיד בהר עיבל

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • zehavab2014  ביום 02/12/2020 בשעה 12:46

    תודה ,
    אני מאוד אוהבת לקרוא בבלוג.
    מעשיר , מדוייק ומחכים .
    זהבה

    zehava Benyamin Art Designer

  • איש אחד  ביום 04/12/2020 בשעה 13:18

    כל התמונות זערוריות ולא מאפשרות הבחנה בפרטים… זה כל כך 1995 ואין שום סיבה שב 2020 הן לא יהיו לפחות 1920 × 1080.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 04/12/2020 בשעה 13:51

      אתה לגמרי צודק אבל שינוי גודל התמונות יצריך שינוי והשקעה משמעותיים בפלטפורמה כולה. אני מתלבט בנושא כבר הרבה זמן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: