מוזמנים להרצאת זום על האדריכל מרדכי בן חורין

מאז שהתחלתי לכתוב כאן הספקתי לפרסם שורה ארוכה של מאמרים שהתמקדו בעבודותיו ובדרכו המקצועית של האדריכל מרדכי בן חורין. להציג שבעה עשורים של עשייה אדריכלית פורייה בשעה אחת הוא האתגר שאתו אתמודד ביום שני הקרוב, 23.11, בשעה 20:00 ואתם כמובן מוזמנים (להרשמה וקבלת לינק).

ועל כך ברשימה זו.

.

הכותל

.

בכניסה למשרד

.

פותח את המשרד

.

ניגש לשולחן העבודה

.

.

מידי שבוע ומאז הסגר הראשון מקיים "בית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה" הרצאה פתוחה לקהל. האדריכל ד"ר ירמי הופמן, מנהל מחלקת השימור בעיריית תל אביב-יפו היה הראשון שפתח את המהלך. אחריו באו אדריכלים, מתכננים, תאורטיקנים, חוקרים ויוצרים, מקומיים וזרים. בעקבות פטירתו של האדריכל מרדכי בן חורין (2020-1930) לפני כחודש, הזמינה אותי האדריכלית שרון גולן-ירון להקדיש הרצאה ליצירתו.

יותר משהיה יצירתי, בן חורין היה ממציא. הפתרונות שמצא לכל אחד מהאתגרים שלהם הוא נדרש לפתח פתרון היו מגוונים והותאמו לסביבה ולצרכים. הוא גם ראה בעשייתו סוג של עבודת פסיכולוג. כשמתבוננים לעומק בעבודותיו מגלים את איכויות התכנון ובכלל את שיטת החשיבה שלו, שאותה ראוי להכיר וללמוד.

בן חורין תכנן כמה מפניני האדריכלות בישראל שעל חלקם פרסמתי רשימות ומאמרים: בית אסיה, מצודת זאב, מגדל דיזנגוף, בתי הכנסת בבית הכרם ובכפר הנוער בן שמן ועוד אינספור וילות שעל אחדות מהן כתבתי פה ושם.

ההשתתפות חופשית בהרשמה מראש כאן ניתן יהיה לצפות בהרצאה בשידור חי גם בפייסבוק בדף של בית ליבלינג.

.

הבית שבא היה בן חורין גאה במיוחד היה זה של שאול ולאה אייזנברג, הבית הפרטי הגדול ביותר שנבנה עד אז בארץ

.

האוסף שלו שמור כיום בארכיון אדריכלות ישראל

.

בשונה מאדריכלים רבים שמותירים את התקרה כמשטח לבן, בן חורין העניק גם לתקרה תשומת לב מתוך ידיעה שכל שיפוץ עתידי ישנה את הכל אך לא את התקרה

.

ההתמחות של בן חורין היתה בעיקר בתחום של בתי מגורים פרטיים. חלק ממבני הציבור שתכנן היו נראים כמו וילות. למשל בית הכנסת הזה שבכפר הנוער בן שמן

.

בשבוע שבסופו נפטר עוד הספקתי לשוחח ולהתייעץ עמו בנושא מצודת זאב לקראת מאמר שעתיד להתפרסם בכתב עת בחודש הבא. זו הפעם השלישית שאפרסם מאמר על המבנה וכמו הקודמים גם הוא חושף רובד נוסף שלא התמקדתי בו עד היום

.

רצועות בטון

.

עד יומו האחרון היה בן חורין עסוק בתכנון: הוא עבד על שני בתי מגורים וגם השתתף בתכנון השינויים בבית אסיה. נקווה שעם פטירתו לא יזדרז היזם והאדריכל השותף לעשות מה שהוא רוצה ויהרוס את המבנה עם תוספת חריגה. בית אסיה הוא ככל הנראה יצירתו האהובה והמוערכת ביותר

.

המאפיינים הגושניים של בית אסיה חזרו והופיעו בבניינים נוספים שתכנן, כמו למשל בית הדירות הזה שבנייתו הושלמה בפתח תקווה ב-2015

.

בשכונת בית הכרם תכנן בן חורין בית כנסת מרכזי שעלו כתבתי כאן

.

מגדל דיזנגוף הוא מהעבודות המורכבות שתכנן, למרות שהרעיון הגיע לו במהירות. למרות שהבניין הפך לאייקון תל אביבי ולמרות שהכין הצעה לתכנון המגדל השני, בחרו היזמים למסור את העבודה לאדריכל אחר וכך זכה הבניין לשכן סתמי שתכנן משה צור שמדגיש את הפער בין אדריכל כשרוני ויצירתי ובין שום עם כלום

.

למרות שהתמקד בעיקר בבתים פרטיים (לדבריו תכנן יותר מאלף), בן חורין תכנן מגוון רחב של מבני ציבור ובהם גם אולמות ספורט. היפה שבהם הוא זה שבתיכון אורט יד לבוביץ' שבנתניה. במקור היה זה בית ספר מקצועי ורבים מהמבנים שבו נהרסו לטובת מבנים חדשים שאותם תכנן אדריכל אחר. אולם הספורט שמתאפיין במסך זכוכית ובגג אקורדיון נשמר יחסית, אך מה שלא שרד בו אלה עבודות האמנות ממתכת שיצרה רות צרפתי ונועדו לשמש להגנה על מסך הזכוכית מפני פגיעת כדורים. ועדיין הבניין מרשים גם היום.

.

הרשמו עכשיו כאן

 

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: