פוגעים בחדר האוכל בשער הגולן

"שמי סער סגל, אני כותב לך בכאב לב גדול ומתוך תקווה לעזרה. אני חבר קיבוץ שער הגולן שבעמק הירדן, מדרום לכנרת", כך נפתח מייל שקבלתי אתמול וגרם לי לפרסם היום את הרשימה הזו. על חדר האוכל שבשער הגולן שאותו תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין, בוגר הבאוהאוס ובכיר אדריכלי תנועת הקיבוץ הארצי, כתבתי כאן בעבר והוא אחד מחדרי האוכל עם החזית הייצוגית ביותר שהוקמו. הבניין שנחנך ב-1967 זכה להערכה בישראל וגם בעולם, ותמונת החזית הופיעה בספרים מקומיים ובין-לאומיים.

"ממש בימים אלה, בזמן שאני כותב לך, מכסים את גג חדר האוכל בגגוני פח", ממשיך סער. "בעקבות פעולה זו מסתירים את קווי המתאר של הגג המקורי, ופוגעים במבנה, באופיו ובאופיה של הסביבה כולה". הכוונה היא טובה: הפקת אנרגיה מקרני השמש באמצעות לוחות שמותקנים על גג חדר האוכל. החשמל שנוצר יכול לשרת את הקיבוץ וניתן גם למכור אותו לחברת החשמל ולהשיג רווח כלכלי לטובת הקהילה. ולא מדובר כאן בסתם קהילה – שער הגולן הוא מהקיבוצים האחרונים שנותר קיבוץ שיתופי, ממש כמו פעם.

אבל המעשה אינו רצוי. התקנת מערכת הלוחות הפוטו-וולטאים הותקנה באופן שפוגע באופן אנוש בחזות הבניין. טענות כי הגג תמיד דלף, יכולות להפתר אחת ולתמיד באמצעות עבודה מקצועית ויסודית שאין בה כל צורך בפגיעה בחזות המבנה. לא ברור לי כיצד אנשי מחלקת ההנדסה במועצה נתנו היתר לפעולה כזו. החזית הייצוגית מכוסה כעת בגגונים שמתאימים יותר למחסן בלוני גז מאשר לחדר אוכל – הלב של הקיבוץ והקהילה השיתופית.

לא מאוחר! כל עוד הפרויקט בבנייה חברי שער הגולן יכולים לתקן. לעצור את העבודה ולהתייעץ עם אדריכל מוכשר שימצא את הפתרון שלא יפגע בסמל של הקהילה.

ועל כך ברשימה זו.

.

כשנופל כוכב

.

 

שער הגולן

.

.

גג הבטון הרחב והאופקי המכסה על שני אגפי הבניין מתחבר במרכז באמצעות קשתות בטון דקיקות הסוגרות על שערי זכוכית (את כל התמונות העדכניות צילם אתמול סער סגל)

.

התוספות על הגג מתאימות ללול יותר מאשר למרכז הקיבוץ ומקור גאוותה של הקהילה המקומית

.

שער הגולן הוא עדיין קיבוץ שיתופי אך לטענת סגל לא היתה כל הצבעה לגבי הפגיעה בחדר האוכל

.

ההורים השקיעו מחשבה ותשומת לב לפרטים, וזה מה שהבנים יודעים לעשות

.

המחסן

.

פועלים

.

על הגג

.

הכי מכוער שאפשר

.

כשאין קורונה אז בחדר האוכל מוגשות לאורך השבוע ארוחות בוקר וצהריים וכן בשישי בערב ובשבת בצהריים. חוץ מחברים, אפשר למצוא בחדר האוכל את התיירים המתארחים באירוח הכפרי וכן עובדים שפועלים בסביבה. בתקופת הקורונה המטבח ממשיך לפעול ולבשל ארוחות לחברים בשיטת איסוף עצמי.

.

.

גולת הכותרת היתה עיצוב החזית: את הבניין הציב האדריכל בזוית כזו שחזיתו הראשית פונה לכיוון צפון-מזרח – עם הפנים אל הגולן. מלחמת ששת הימים היתה כבר מאחור, והגולן הפך לחלק מהשטח שבשליטת ישראל. שני האגפים האופקיים של בניין חדר האוכל נפגשו במערך של קשתות שסגרו על מסכי זכוכית שקישרו בין הרחבה החיצונית ובין הפנים. הקשתות שעמדו בניגוד לגג האופקי והישר של שני אגפי הבניין הזכירו לחברים בית כנסת, כנפיים וגם שערים, אולי בהשאלה משמו של הקיבוץ – שער הגולן. כל ההשוואות האלה מזכירות מקומות שמרוממים את הנפש. העיצוב הפשוט והמוצלח העניק לבניין את נוכחותו הייצוגית, מהלך שזיכה אותו בהערכה בישראל וגם בעולם.

האדריכל שמואל מסטצ'קין תכנן כאן תחילה חדר אוכל שנחנך ב-1956. הוא היה אופייני למבנים שתכנן בשעתו בשאר הקיבוצים: מלבני, שטוח ואופקי, עם חלונות צרים. ב-1967 חזרו חברי הקיבוץ והזמינו את מסטצ'קין לתכנן הרחבה לחדר האוכל. את מקום החלונות הצרים והגג האופקי שאפיינו את המבנה הוותיק, תפס כעת מסך זכוכית רחב שהתנשא לכל גובה הבניין. את התקרה סיים מסטצ'קין בשורה של קמרונות שבלטו היטב גם בחזית הבניין והן שהעניקו לו את ייחודו ודמותו יוצאת הדופן.

כעת יש לשאול:

  1. האם התקיימה הצבעת חברים בנושא אופן הפגיעה בחדר האוכל?
  2. מדוע נראה כי לא התייעצו עם אדריכל שימצא פתרון לאתגר שבהתערבות בבניין מרכזי ומשמעותי לקהילה ומהווה נכס תרבותי?
  3. האם הוועדה המקומית העניקה היתר בנייה או קבעה מדיניות להתקנת לוחות שכאלה על מבנים כשמדובר במבנים בעלי ערך אדריכלי וקהילתי?
  4. היכן הם אנשי התרבות בשער הגולן שיצטרפו להגנה על חדר האוכל?
  5. כיצד המועצה לשימור אתרים מתכוננת לפעול ולסייע לקיבוץ? (עדכון: אורי בן ציוני, מנהל מחוז צפון במועצה, כבר פועל בעניין מול הקהילה ומול המועצה האזורית)

.

חזית הבניין מופיעה באחד מספרי הצילום המצליחים בעולם בשנים האחרונות. שימו לב לשנייה 0:40:

.

.

.

7058254

1952: הנחת אבן הפינה לאגף הראשון של חדר האוכל החדש (צילום: רפי לוי, מקור: ארכיון שער הגולן)

.

7056542

1968: חנוכת האגף הגדול של חדר האוכל (צילום: רפי לוי, מקור: ארכיון שער הגולן)

.

7042731

1969: חגיגת פורים באגף הגדול בחדר האוכל (מקור: ארכיון שער הגולן)

.

.

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) הוא מאבות האדריכלות בתנועה הקיבוצית. הוא היגר בילדותו ממזרח אירופה לארץ ישראל, ושב לאירופה לצורך לימודי אדריכלות כשהוא בוחר בבאוהאוס, אותו מוסד נועז ובולט שפעל אז בתחום העיצוב והאדריכלות והיה בשיאו. לארץ חזר מסטצ'קין בתום לימודיו והשתקע בתל אביב בה גר עד לפטירתו. כאחד ממייסדי תנועת הנוער העובד ובוגר הבאוהאוס שבו ההיבט החברתי היה משמעותי, בחר מסטצ'קין שלא לפנות לקריירה כאדריכל עצמאי הפועל בשוק החופשי, אלא לפעול בשירות תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר.

את מדור האדריכלות במחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר ייסד מסטצ'קין ב-1943 והתמנה בה לתפקיד אדריכל ראשי. מסטצ'קין היה מקובעי מדיניות התכנון של קיבוצי תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי, בעוד עמיתו האדריכל שמואל ביקלס קבע את מדיניות התכנון במחלקה המקבילה שפעלה בתנועת הקיבוץ המאוחד. במשך 40 שנה פעל במחלקה ובשנות ה-80 פרש.

ב-2008 פרסמו מוקי צור ויובל דניאלי את הספר "לבנות ולהבנות בה – ספר שמואל מסטצ'קין" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), שיותר משהיה מונוגרפיה מקצועית על יצירתו, עסק הספר בעקרונות התכנון בקיבוצים. כאן בבלוג פרסמתי עשרות רשימות על עבודותיו של מסטצ'קין כמו מבנה הספרייה ואולם גולן בקמפוס גבעת חביבה, בית מוסיקה בקיבוץ עין השופט, בית ברל בנען, בית ספר לא גמור בשדות ים, בריכת השחייה ואולם הכדורסל בקמפוס גבעת רם, "בית היוצר" בנווה זוהר וגם את "בית מנחם" בקיבוץ מעברות שהצלחתי לעורר את הציבור שלא להרוס אותו. חדרי אוכל שהוא תכנן וכתבתי עליהם: אדמיתכרמיהיקוםנגבהרוחמהשער הגולן (עם החזית האהובה עלי), דןבית נירחצור, כפר מנחם, רבדיםמגןגבעת עוזעין דור, ושובל. כתבתי גם על "משכן ברנר וחבריו" שבתל אביב (כיום בית הנוער העובד והלומד), ולאחרונה פרסמתי רשימה על הבניין שהיה הקרוב ביותר ללבו של מסטצ'קין – בית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב.

.

וכך זה היה נראה לפני חמש שנים:

.

DSC05487

2015: בחזית חדר האוכל יש רחבה גדולה ומרוצפת

.

DSC05475

2015: ספסלי בטון פזורים בקצוות הרחבה

.

DSC05477

2015: מרכז חזית חדר האוכל מורכב ממספר מסכי זכוכית גבוהים המסתיימים בקימורים הממשיכים ומופיעים בתקרה אולם האכילה

.

DSC05478

2015: שער הגולן

.

DSC05486

2015: גג בטון

.

DSC05479

2015: קלנועית מוכנה לפעולה

.

תודה לסער סגל

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

ברקאי (אברהם ארליק)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • elisternblog  ביום 11/11/2020 בשעה 10:45

    חייבים לעצור ולמצוא פתרון מושכל יותר.

  • עדי  ביום 11/11/2020 בשעה 18:42

    חבל, מבנה עדין שהושטח בחוסר יצירתיות.

  • יהודית  ביום 12/11/2020 בשעה 11:26

    כדאי להציע גם פתרונות מעשיים לכל נושא איטום ובידוד גגות הבטון היפים האלה. הרי בניין יפה צריך גם לתפקד, ואם הגשם ימשיך לחלחל פנימה, גם הגג היפה ביותר יראה נורא ואיום. ואם לא יהיה בידוד, השהות בתוך פנים המבנה תהפך לבלתי נסבלת או שיוסיפו עוד ועוד מזגנים (ואיפה ימקמו את המעבים שלהם…?)

    • מיכאל יעקובסון  ביום 12/11/2020 בשעה 12:17

      כשגג דולף הפתרון הוא לתקן אותו באופן מקצועי ואיכותי. התקנת הפאנלים על הגג נועדה אולי לשפר את רווחי הקיבוץ אבל לא תפתור את בעיית האיטום שהיא אתגר נפרד. יתכן שבאותה הזדמנות שבה התקינו את הלוחות גם פעלו במקביל לפתרון האיטום, אבל לרוב דווקא אינספור קידוחים בגג והעמסת לוחות ושלד שנושא אותם הם גורמים מרכזיים בפגיעה באיטום וביצירת סדקים. ובכל מקרה – חדר האוכל הוא המבנה הייצוגי ביותר בקיבוץ, ראוי היה להעניק תשומת לב גם להשפעה של המהלך על חזותו. עד היום בשער הגולן הקפידו על הנושא.

  • זאב זיוון  ביום 18/11/2020 בשעה 6:18

    והיה כמובן הבניין הייחודי בנווה זוהר ששימש נכמרכז הסברה של מפעלי ים המלח ובו פעל שלמה דרורי. לבניין קראו בית היוצר ובכוונת המועצה לשפצו.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 18/11/2020 בשעה 7:02

      גם את בית היוצר תכנן האדריכל שמואל מסטצ'קין. אלא שהוא נותר בדיוק כמו שהיה במקור, הוא רק ננטש ולא עבר שינויים שפגעו בו. על הכוונה לשפצו מדברים כבר שנים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: