סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ ברקאי

חדר האוכל השלישי שהוקם בקיבוץ ברקאי הוא לכאורה מבנה קופסתי וסתמי, אך האדריכל אברהם ארליק (1991-1905) שתכנן אותו, ראה בעצמו ממשיך דרכם של אדריכלי הסגנון הבינלאומי והקפיד גם במחצית השניה של המאה ה-20 לשמור על השפה העיצובית שבה עשו שימוש כשתכננו את חדרי האוכל הראשונים בקיבוצים. ההשראה באה לו מאדריכלים כמו ריכארד קאופמן שבמשרדו עבד ובמיוחד לאופולד קרקואר שעמו שמר על קשרי חברות ואף פרסם מונוגרפיה מקצועית אודותיו.

זהו גם אחד מחדרי האוכל שחוץ מתקופת הקורונה שלא מיטיבה באופן כללי עם חדרי האוכל בקיבוצים, הוא עדיין פעיל.

ועל כך ברשימה זו.

.

.

ברקאי

.

DSC09468

ברקאי

.

D568-072 משה מילנר 2000

2000: הקיבוץ במבט מהאוויר (צילום: משה מילנר, לע"מ)

.

.

(1) שני חדרי האוכל הראשונים

חדר האוכל הראשון בקיבוץ ברקאי הוקם עם העלייה של חבריו, מרביתם ניצולי שואה מרומניה ופולין, על הקרקע במאי 1949, ימים ספורים לפני שישראל סיפחה לשטחה את יישובי ואדי ערה הסמוכים לקיבוץ. בשנותיו הראשונות של ברקאי היו אדמותיו נושא מרכזי בשורה של תביעות מצד השכנים הערבים שאדמותיהם הופקעו לטובת הקיבוץ. היה זה הקיבוץ ה-51 במספר של תנועת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר.

שני חדרי האוכל הראשונים היו צריפי עץ. הראשון היה ניצב באתר שבו יש כיום מגרש הכדורסל, למרגלות הבריכה והוא שרת את החברים עד לשנת 1957, עם המעבר לחדר האוכל השני.

.

1949: חדר האוכל הראשון (ארכיון ברקאי)

.

חדר האוכל השני, "הצריף הגרמני", הוקם בדשא הגדול ושרת את החברים במשך יותר מעשרים שנה. הצריף הובא לקיבוץ, כפי שדומים לו הגיעו לעוד כמה עשרות קיבוצים אחרים, באמצעות "הסוכנות היהודית", והורכב מחלקים מודולרים שלרוב הותאמו לשמש כחדרי אוכל באמצעות אדריכלים מקומיים. לברקאי הגיע הצריף כ"יד שנייה" לאחר ששימש כחדר אוכל את חברי קיבוץ עברון הסמוך לנהריה. את הצריף הרכיבו כבר ב-1955, אך רק בסמוך ליום העלייה על הקרקע במאי 1957 החלו להשתמש בו.

הצריף הורכב על בסיס שטוח שהוגבה מעט מעל לפני הקרקע ולכן הוקמו לצדו גם מדרגות אבן גיר קשה. המבנה שימש את הקיבוץ גם לאחר נפתח חדר האוכל השלישי והגדול, אך ב-1988 הוחלט בשיחת קיבוץ לפרק אותו ולהותיר לזיכרון את מדרגות האבן, "כדי שילדי הקיבוץ בעתיד ישאלו 'מה זה מדרגות האלו?'".

.

1955: הרכבת צריף חדר האוכל הגרמני (ארכיון ברקאי)

.

1955: בניית חדר האוכל השני (ארכיון ברקאי)

.

שנות ה-50: אגף המטבח הבנוי הצמוד לחדר האוכל שגגו בולט ברקע (ארכיון ברקאי)

.

1957: צריף חדר האוכל ששימש את החברים במשך שלושים שנה הובא מגרמניה לאחר מלחמת העולם וכמוהו נבנו בעשרות קיבוצים. לכאן הגיע הצריף מקיבוץ עברון (ארכיון ברקאי)

.

1957: מאיר יערי, מראשי תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי נואם בצריף (צילום: ריבה סגל, ארכיון יד יערי, גבעת חביבה)

.

שנות ה-60: מקהלה בצריף חדר האוכל (ארכיון ברקאי)

.

שנות ה-70: ריקודים לכבוד השנה החדשה (ארכיון ברקאי)

.

שנות ה-70: צפייה משותפת במשחק כדורסל או כדורגל בטלוויזיה, בעידן שלפני חלוקת טלוויזיות לחדרי החברים (ארכיון ברקאי)

.

מדרגות האבן שהובילו אל הכניסה לחדר האוכל השני הן השריד היחיד שנותר מהצריף שנהרס ב-1988, "כדי שילדי הקיבוץ בעתיד ישאלו 'מה זה מדרגות האלו?'"

.

.

(2) חדר האוכל השלישי

בנובמבר 1976 ובאיחור של שנה החלה בניית חדר האוכל השלישי והנוכחי. הבנייה ארכה יותר משנתיים והוא נחנך בחג הביכורים, ב-2.6.1979. העלות הצפויה של הבנייה היתה 3.6 מיליון לירות, אך בעת הבנייה התגלה כי הפרויקט יקר יותר ולבסוף הגיעה עלותו ל-5 מיליון לירות.

חדר האוכל החדש ייצג דור חדש של חדרי אוכל, שבשונה מאלה שנבנו עד אז והכילו רק מטבח ואולם אכילה, הכיל כעת שימושים נוספים, שעד אז היו פזורים במבנים נפרדים. במנה החדש שולבו כל אותם שימושין והפכו אותו למוקד המרכזי ביותר בקיבוץ. וכך לקראת חנוכתו תאר את הבניין אחד החברים שביקש לשנות את שמו ל"בית הקיבוץ": "נקרא לו כך מפני שהמבנה יכלול בו בנוסף לחדר אוכל ומטבח גם שטח לא מבוטל של משרדים, חדר ישיבות, 'חדר כניסה', חדרי שירותים, אולם לכלבו, מחסנים מרווחים למטבח, שני חדרי מדרגות ומעלית".

הבניין מתנשא גובה של שתי קומות, כשאולם האכילה תופס את מרבית שטח הקומה העליונה וממנו נשקף מקרוב הדשא הגדול ובהמשך בתיה קיבוץ ושדותיו. האדריכל תכנן את הבניין כמבנה תיבתי ופונקציונלי. בכלל חדרי האוכל שתכנן האדריכל אברהם ארליק הם הפחות קישוטיים ופחות מתחכמים מבחינה צורנית. ארליק שהיה אחד מהאדריכלים היותר משכילים שפעלו כאן, גיבש לעצמו באופן מודע שפה מודרנית רזה יותר מכל אדריכל אחר. ניתן למצוא בבניין חדר האוכל הזה הד לחדרי האוכל הראשונים שתוכננו בתנועה הקיבוצית ובראשם אלה שבקיבוצים בית אלפא וחפצי-בה, שתכננו האדריכלים ריכארד קאופמן ולאופולד קרקואר וארליק הכיר היטב ומקרוב (את חדר האוכל שבבית אלפא הוא אף הרחיב בשנות ה-60). מבנים אלה שתוכננו כמבנים תיבתיים כללו בין השאר חלונות סרט אופקיים שמוסגרו במסגרות בולטות מקו החזית, להם היה תפקיד אקלימי, הגנה מפני קרני שמש ישירות וגשמים, וגם עיצובי, וגם כאן בחדר האוכל של ברקאי מצא ארליק לנכון להשתמש בפרט דומה של החלון הממוסגר. אלמנט נוסף שהופיע בחדרי אוכל ראשונים היה מרפסת חיצונית וגם כאן יצר כזו האדריכל.

אולם האוכל תוכנן כבר מראשיתו לפעול בשיטת "הגשה עצמית", לעומת ההגשה שבוצעה עד אז באמצעות תורנים ועגלות שהסתובבו בין השולחנות. נפחו של האולם עוצב בצורת תיבה בעלת מפתח גדול, כך שהיושבים באולם יהיו כולם שווים ולא יהיו אזורים נפרדים או אינטימיים. ממדי האולם 13 על 22 מטר ושטחו שמגיע ל-290 מ"ר, אפשר להכיל כ-160 סועדים ביום רגיל, כשבליל הסדר ניתן להכפיל את מספר הסועדים ואף למעלה מזה.

המעבר מצריף חדר האוכל לבניין החדש, המשוכלל והמרווח היה דרמטי עבור החברים. עד אותה עת ובמשך יותר משלושים שנה הם היו רגילים לערוך את ארוחותיהם, אספותיהם ואירועי התרבות של הקיבוץ במבנים ארעיים שלא יכלו להכיל את כל החברים.

"אין להכחיש כי זוהי מהפכה בחיינו. ראשית – בשעת האוכל. שב וראה באיזו נחת, בצעדים אטיים, בלתי עצבניים, נכנסים לאכול", כך תואר בעלון הקיבוץ השינוי שחוו החברים במעבר. "היה מי שאמר: 'כל החברים נערים יותר צעירים בחדר האוכל החדש', ובאמת נעלמו קווי המתיחות האופייניים לאכילה במקום הישן".

נכון להיום בתקופת הקורונה, לא מתקיימות ארוחות באולםה אוכל, אבל המטבח ממשיך ומתפקד והארוחות נשלחות לבתי החברים.

אם אתם בסביבה של ברקאי אז מומלץ לבקר באתר ההנצחה לחללי מג"ב שעליו כתבתי כאן. את אתר ההנצחה תכנן האדריכל חיליק ערד, חבר קיבוץ סער ועמיתו של ארליק במחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי. עוד במרחק נסיעה קצרצר תוכלו למצוא את גבעת חביבה – קמפוס חינוכי שבתכנון המבנים שבו היו מעורבים אדריכלי המחלקה הטכנית ובהם כמובן ערד וגם שמואל מסטצ'קין ומנחם באר. כאן כתבתי על שלושה מבנים בגבעת חביבה: יד יערי, הספרייה, אולם גולן הואנדרטה לחביבה רייק.

.

2011: מבט על חדר האוכל מכיוון הדשא הגדול

.

1988: גלוית שנה טובה (ארכיון יד יערי, גבעת חביבה)

.

.

(3) האדריכל

אדריכל אברהם ארליק (1991-1905) היה מהאדריכלים היותר משכילים שפעלו בתנועה הקיבוצית וגם מחוצה לה. מאמריו הרבים שפרסם לאורך השנים, העידו על ראייה חדה, יכולת הקשבה ולמידה וכן על כושר ניסוח (את מאמרו על זאב רכטר פרסמתי כאן מחדש). בתחילת דרכו המקצועית עבד במשרדיהם של האדריכלים ריכארד קאופמן בירושלים ואריה שרון בתל אביב. ב-1948 הצטרף למחלקה הטכנית של תנועת השומר הצעיר – הקיבוץ הארצי ועבד לצדם של אדריכלים כמו שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד ומנחם באר. במחלקה הוא עבד עד לפרישתו לגמלאות בשנות ה-70.

ארליק לא תכנן מבנים בולטים ויוצאי דופן, אלא כאלה פשוטים בצורתם שאת שורשיהם העיצוביים ניתן למצוא באדריכלות המודרנית. עבודתו של האדריכל לאופולד קרקואר היתה במיוחד קרובה ללבו וניתן לחוש זאת בעבודת ההרחבה שביצע לחדר האוכל שבקיבוץ בית אלפא שאותו תכנן קרקואר. לימים, הקדיש ארליק מונוגרפיה מקצועית לקרקואר, שעמו שמר על קשרי חברות. 

על יצירתו האישית נמנע ארליק מלהתייחס. כשבא לסכם בקצרה את הבניה בקיבוצים, למרות שחי כל חייו בתל אביב אליה היגר מוורשה ב-1926, התייחס ארליק להיבט העיצובי לו ניתן למצוא הד במבנים שתכנן: "הפשטות והצנע הצורני המאפיינים את הארכיטקטורה המודרנית הם גם מסימניה של הבניה הקיבוצית, אולי אפילו יותר מאשר בעיר וזה מטעמים כלכליים ואידאולוגיים גם יחד". בהמשך דבריו התייחס ארליק לשינויים בבנייה בקיבוצים וציין כי "מגמות חדשות הנוגדות במידה זו או אחרת את העקרונות של הסגנון הבינלאומי, חודרות גם לבניה הקיבוצית, אם גם באיחור ובהיסוס כלשהו" (מתוך: "האדריכלות בישראל – סקירה היסטורית", 1983). נכדו הוא מולי שגב ששיחק בסדרה "קרובים קרובים" ומאז 2004 הוא עורך את "ארץ נהדרת". 

כתבתי כאן על חדרי האוכל שתכנן בקיבוצים ניריםעין החורשנחשונים, בית אלפא ועין השופט.

.

.

חזית הבניין מזכירה את העיצוב של האדריכל לאופולד קרקואר שתכנן כמה מחדרי האוכל הראשונים בקיצובים והאדריכל אברהם ארליק שתכנן את הבניין הוקיר והעריך: מבנה בצורת תיבה עם חלון אנכי הנמתח לכל אורך החזית ומוגן במסגרת בולטת (ארכיון ברקאי)

.

DSC09444

רחבה מרוצפת חוצצת בין הדשא ובין הבניין ונועדה להתכנסות ולהדגשת המבנה במרחב

.

DSC09446

משחק של משבצות בגווני ורוד ושחור ברחבת הגרנוליט שבחזית חדר האוכל

.

DSC09451

אולםה אוכל ממוקם בקומה העליונה וניתן להכנס אליו מכמה כניסות

.

שנות ה-70: חדר האוכל עם חנוכתו (ארכיון ברקאי)

.

DSC09448

פרט של המסגרת המקיפה את החלון בחזית

.

DSC09458

חזית אגף המטבח

.

DSC09405

חזית המטבח הפונה לחצר השירות

.

DSC09459

חניה

.

DSC09453

רחבת כניסה מקורה

.

DSC09454

בכניסה

.

DSC09457

מבואת הכניסה עם לוח המודעות

.

DSC09456

תאי דואר

.

DSC09455

כיורים לשטיפת ידיים

.

DSC09423

עמית בוחן את המדרגות המקשרות אל אולם האוכל שבקומה העליונה

.

DSC09421

מדרגות שחורות

.

DSC09425

מבט אל תקרת אולם האוכל מכיוון העליה במדרגות

.

DSC09430

מבט על הרחבה מכיוון אולם האוכל

.

DSC09406

אולם האוכל מלבני ומפנה שורת חלונות רחבה לכיוון צפון

.

DSC09408

מנורות כדוריות מודרניות תלויות מהתקרה במקביל לדופן האולם

.

DSC09434

עיצוב האולם אחיד בגובהו ובריצוף, קווים ישרים שמודגשים באמצעות גופי התאורה היוצרים קצב קבוע בתקרת האולם

.

שנות ה-70 השמחות: שיחת קיבוץ רצינית בחדר האוכל (ארכיון ברקאי)

.

שנות ה-70 העליזות: שיחת קיבוץ מדכאת בחדר האוכל (ארכיון ברקאי)

.

בחדר האוכל (ארכיון ברקאי)

.

DSC09415

האולם מואר היטב באור טבעי לכל אורך שעות היום. הפתחים מוגנים מחדירת קרני שמש ישירות ומסנוורות

.

DSC09435

אזור הגשה עצמית

.

DSC09416

חלון למטבח

.

DSC09417

מגשים לשירות עצמי

.

DSC09418

סכום

.

DSC09412

מבט מהחלון מבעד רשת ההגנה

.

DSC09430

מבט על הרחבה מכיוון אולם האוכל

.

DSC09429

הדשא הגדול שבחזית חדר האוכל

.

בתים בקיבוץ

.

DSC09465

בית בקיבוץ

.

.

(4) טבק וירג'יניה

שנה לאחר הקמת הקיבוץ פתחו החברים ענף יוצא דופן: גידול טבק. את הרעיון ביקשה הסוכנות היהודית לנסות וליישם בישראל וחוץ מברקאי גם קיבוץ כפר ראש הנקרה ניסה לפתח את הענף וגם בתחומו תמצאו "בתי טבק" כמו אלה שכאן.

מתוך 3,600 הדונם שעמדו לרשות החברים, גידלו בשטח של 50 דונם טבק מסוג וירג'יניה. כנראה שהיבול היה מוצלח ובשנה השלישית כבר טופחו 380 דונם של טבק. גם בננות ניסו אז בברקאי, אבל הטבק היה בולט במיוחד, לא רק בגלל החומר המבוקש בשוק, אלא גם הודות למבנים שהוקמו לצורך ייבוש עלי הטבק.

לבסוף ולאחר ניסיון שארץ שנים בודדות בלבד, נכשל הענף והתפוגג. רק המבנים הגדולים נותרו במקומם. בימים אלה מקדמת המועצה לשימור אתרים בשיתוף הקיבוץ והמועצה האזורית מיזם תיירותי לפיתוח המבנים.

.

DSC09461

מבנים שהוקמו לצורך ייבוש עלי הטבק

.

DSC09460

שלטים של המועצה לשימור מציינים כי מדובר במבנים לשימור

.

.

(5) מצודת ברקאי

קיבוץ ברקאי שוכן על גבעה, אך בפסגתו שוכן גן אירועים. עד להקמת הקיבוץ שכנה כאן אחוזה ובוסתן של בעלי הקרקעות באזור. המשפחה העסיקה אריסים, גידלה עדרי בקר וצאן וכן גבתה מיסי מעבר בכניסה וביציאה מוואדי ערה הסמוך. כיום משמשת אחוזת המשפחה חלק מגן אירועים.

.

DSC09463

בקצה הקיבוץ שוכן גן אירועים "מצודת ברקאי" ובמרכזו מבנה אבן – שריד לתושבים הקודמים של המקום

תודה לאורי בראל ולמיכל שרייבר (ארכיון יד יערי)

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

דברת (מרדכי זברודסקי)

משמרות (יעקב מטריקין)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

עין הנצי"ב (נעמי יודקובסקי)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

חפצי-בה (ריכארד קאופמן ועירא אפרתי)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

בית אלפא (לאופולד קרקואר, אברהם ארליק)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

מגל ולהבות חביבה (שמשון הלר, שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: