סיבוב בבית יד לבנים ברמת גן

החיבור בין זיכרון ופנאי היו חלק מההווי הישראלי. אולמות מופעים נקראו על שמם של חללים וכן גנים ציבוריים שבהם גם שולבו בתי "יד לבנים". אלה הוקמו בראש ובראשונה להוות מוקד לשירות קרובי החללים, אך במקביל התקיימו בהם הרצאות, קונצרטים, חוגים ותערוכות. ברמת גן הוקם יד לבנים לצד מגדל תצפית שמתנשא מעל להר הבנים ובכך הפך לאחת מנקודות הציון הבולטות באזור. המגדלים עדיין לא צמחו בסביבתו ולא מסתירים אותו.

לפני כמה חודשים הסתובבתי בו עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני במהלך סיבוב ברמת גן שמטרתו היתה להתמקד בבניינים שתכננו האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן. התוצאה היתה מאמר מקיף וראשוני שפרסמנו במשותף על עבודתם של שני השותפים שאותו אפשר לקרוא כאן. השניים תכננו את בית יד לבנים הראשון שהוקם – בפתח תקווה, ולאחריו תכננו גם את אלה שבחדרה וכאן. לצד אלה תכננו אתרי הנצחה נוספים כמו האנדרטה ב"גן הזיכרון" שבכפר סבא ו"בית הבנים" בקיבוץ רמת הכובש.

ברמת גן הצטערתי לגלות שכל השינויים שנערכו במבנה מסתירים את איכויותיו המקוריות. השילוב של גן עם מבנה ציבור ומגדל תצפית הוא שילוב שכיום כבר לא יוצרים. תמיד דוחפים איזה עסק פנימה וכל הגן נראה כמו מגרש כדורגל – מכוסה בדשא ושטוח. עם שקיעתה של האומה מרהיב לגלות כיצד אותם מבני "יד לבנים" הפכו למקומות דכאוניים ודוממים. תקרות אקוסטיות ונורות ששופכות אור לבן וחיוור. כאן למשל יש חדר זיכרון, אולם התכנסות וגלריות להצגת ציורים חובבניים. גם הגן הגדול שמתפרס על ראש ההר ולצד הבניין, למרות שעבר לאחרונה שיפוץ, נראה סתמי ואיבד את קסמו.

ועל כך ברשימה זו.

.

ביחד באותה סירה

.

מבט ממזרח בשעת בוקר מוקדמת: מאגר המים הוקם כאן ראשונה כדי לשמש את מערכת המים העירונית. עליה הקימו קומה נוספת לבית יד לבנים עם מגדל תצפית. בסוף הוסיפו את מגדל המעלית שמימין

.

לוחות עם הסברים על הגן, מאגר המים ובית יד לבנים

.

תכנית הגן ובמרכזו מאגר המים העגול

.

מראה הגן ובית יד לבנים בשנות ה-70: במקור היה הבניין שהוקם על המאגר מים בצורת האות ח' והקיף חצר פנימית שהיתה פתוחה בדופן אחת אל הנוף

.

הסבר

.

מגדל התצפית מתאפיין בקווים אלכסוניים שמעניקים לו תנופה והוא כולו מחופה באבן. הכניסה למגדל חופשית לכל אורך שעות היום

.

מבט על המאגר ובית יד לבנים מכיוון מערב

.

1959: חזית מערבית (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

1959: חתך – משמאל מגדל התצפית ובמרכז מאגר המים ועליו בית יד לבנים עם חדר ההתייחדות המעוגל (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

הגישה המקורית היא מתוך הגן, יש מדרגות.

.

כדי לחסוך בבטון וברזלים עשה המהנדס אלפרד נוימן שתכנן את מאגר המים שימוש בחזיתות מקושתות

.

הכניסה היא דרך מסד המגדל, מבעד לפתח מסוגנן ושער ברזל מעוצב

.

המסדרון שמוביל למעלית

.

שביל מוביל אל הכניסה לבית יד לבנים ובינתיים אפשר להנות מהנוף

.

הכניסה לבית יד לבנים

.

שלט בכניסה

.

המבנה מעוגל

.

הכניסה לחדר ההתייחדות היא מול הכניסה ליד לבנים. קירות האולם מכוסים בלוחות שיש עם שמות החללים מבני רמת גן

.

אולם ההתייחדות הוא אולם עגול שבמרכז תקרתו פסיפס המואר בתאורה טבעית שחודרת מבעד לפתח צר

.

הפסיפס דהוי אך כנראה שיצר אותו נחום גוטמן

.

.

ב-1952 הקימה עיריית רמת גן בראשה של הגבעה הגבוהה בעיר ומהגבוהות בגוש דן, מאגר מים שנועד לשמש את מערכת המים העירונית. לתכנון המאגר הוזמן המהנדס אלפרד נוימן (לא האדריכל שגם הוא היה מרצה בטכניון ותכנן בין השאר את "בית דובינר" הסמוך). כדי לחסוך בבטון ובברזלים לזיון, השתמש נוימן בפתרון הנדסי שהיה לו גם ביטוי עיצובי בחזות המאגר. חוזק דפנות המבנה אפשרו לעירייה להקים על גג המאגר בית קפה ומרפסת. לצד המאגר הוקם מגדל תצפית ובכל שטח פסגת הגבעה הוקם גן ציבורי, "גן הבנים", שהוקדש להנצחתם של בני רמת גן שנפלו במלחמות ישראל. עם הצלחתו של בית יד לבנים בפתח תקווה, שהיה ראשון לרשת מוסדות ההנצחה, החליטה עיריית רמת גן להקים בית יד לבנים גם בראשו של מאגר המים.

לתכנון הפרויקט הוזמנו האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן שתכננו גם את יד לבנים בפתח תקווה, אך ברמת גן היו ידועים כמי שתכננו שורה ארוכה של מוסדות בהזמנת ההסתדרות. שביל מעגלי הוקם סביב למאגר. בחלקו הדרומי של המאגר חצה השביל את בסיס מגדל התצפית כששערים רחבים קבעו את הכניסה למתחם. על שטח של כמחצית מגג המאגר הוקם מבנה בצורת האות ח'. במרכזו נקבע חדר התייחדות וממנו יצאו שתי זרועות לחדרי התכנסות. המבנה כולו עטף חצר פנימית שממנה ניתן היה לצאת אל מרפסת שתפסה את שאר שטח גג המאגר. את חדר ההתייחדות עיצבו האדריכלים עם גג מוגבה במרכז שאותו ציפו בפסיפס שיצר (כנראה) נחום גוטמן. כיום הפסיפס דהוי ומתפורר וקשה לזהות את מה שמוצג בו. קירות האולם חופו בלוחות אבן שנשאו את שמות חללי המלחמות מבני רמת גן וכן שיר שכתב אורי צבי גרינברג. אחד מהחללים המונצחים כאן הוא אודי אלחנני, בנו של האדריכל אבא אלחנני שנפל במלחמת יום הכיפורים. משפחת אלחנני התגוררה בבית סמוך לבית יד לבנים, ולזכרו של הבן תכנן אלחנני את קן הצופים השוכן במורדות המזרחיים של הר הבנים.

גם מגדל התצפית עבר שינוי במסגרת הפרויקט. המגדל הוגבה בקומה אחת וחזיתותיו צופו באבן. בכלל האבן היא נושא מרכזי בעבודתם של האדריכלים לייטרסדורף ובלזיצמן (האבן על עיבודיה השונים חוזרת ומופיעה בחדר ההתייחדות ברצפה היפה). ככל הידוע לי זהו מגדל התצפית היחיד בארץ שניתן להכנס אליו באופן חופשי. כאלה הוקמו גם במגדל העמק, נצרת ורמלה – אך כיום בגלל קשיי תחזוקה ובעיות בטיחות הם סגורים לציבור. הכניסה למגדלי התצפית בירושלים היא מוגבלת ובתשלום, וכאלה יש בימק"א, בעיר העתיקה ובהר הזיתים.

ב-1965 נחנך בית יד לבנים במעמד ראש העירייה אברהם קריניצי וראש אגף כוח אדם במטכ"ל אלוף חיים בן-דוד שהביא את דברי הרמטכ"ל רא"ל יצחק רבין. ב-1969 הוזמנו לייטרסדורף ובלזיצמן לתכנן הרחבה לבניין. לפי תכניתם הוצע להקים אולם התכנסות גדול בשאר שטח גג מאגר המים. אלא שהתכנית לא מומשה. הבניין הורחב בכל זאת אך לא באופן כזה שהקפיד לשמור על ערכו של המקום, אלא בשיטת טלאי על טלאי: החצר הפנימית נסגרה עם גג קל, ובהמשך הוקם מבנה עם מכונות בשאר שטח הגג. הסגירות והתוספות הלא מוצלחות כיערו את המבנה ופגעו בתפקודו. כיום בתוך מרבית שטח הבניין התחושה באולמות היא לא נעימה וצורתם מעוותת. אם במקור האולמות היו מאווררים ומוארים באופן טבעי מהחזית הפונה אל הנוף והחזית הפונה לחצר הפנימית, הרי שכיום בוטלו מרבית הפתחים, ואולם אטום המואר באור חיוור מוביל לאולם אטום נוסף המואר באור חיוור. למרות שהמבנה איבד מזוהרו בחרה לאחרונה העירייה לכלול אותו ברשימת השימור העירונית.

.

האדריכלים אנדרי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן ייסדו את משרדם המשותף ב-1946, לאחר שהכירו בעת שעבדו כשכירים במשרדו של האדריכל זאב רכטר. קודם לכן לייטרסדורף כבר זכה לתכנן פרויקטים רבים בצ'כיה שם נולד, וכן במסגרת עבודתו במחלקת התכנון של הצבא הבריטי. בלזיצמן עבד במשרדו של האדריכל יוסף נויפלד שם כבר הספיק לרכוש ניסיון בתכנון פרויקטים גדולים ומורכבים. במהלך 24 שנות שנות שותפותם, תכננו השניים עשרות רבות של פרויקטים במגוון ייעודים ובכל רחבי הארץ. ב-1970 נפטר לייטרסדורף לפתע מדום לב בפתח ביתו שבתל אביב והשותפות נפסקה. שני בניהם של האדריכלים בחרו במקצוע של אבותיהם – טומס לייטרסדורף ועמוס בלזיצמן וכל אחד מהם מוביל משרד עצמאי.

כאן בבלוג כתבתי על כמה מעבודותיהם: בית העם הנטוש במושב חרות, מתחם ההסתדרות ברעננה, בית ההסתדרות בראשון לציוןבניין שרת לחינוך באוניברסיטת תל אביב וגל-עד בגן הזיכרון בכפר-סבא. עוד על עבודתם תוכלו ללמוד באתר שהוקם לאחרונה ומתעד את עבודותיהם. האתר כולל בין השאר מפה אינטראקטיבית שחושפת את פיזור עבודתיהם עם קישור לפרויקטים הבולטים.

.

1961: פרספקטיבה של חדר ההתייחדות (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

ברצפה משולב מקום לאבוקה שאותה מדליקים ביום הזיכרון והיא מוקפת בפסיפס

.

גם כאן הפסיפס דהוי ומפורק

.

החיים=בזכותם-אומרים: / אורי צבי גרינברג

.

בין החללים: אהוד אל-חנני, בנו של האדריכל אבא אלחנני שהתגורר בסמיכות

.

בסמוך אולם התכנסות

.

אולם חיוור לתצוגת אמנות. במקור היה המבנה היה פתוח לחצר ובגג היו פתחים להחדרת אור טבעי. האולם הזה נבנה על חשבון החצר הפנימית

.

עדיין חודר קצת אור מהתקרה

.

ציור

.

בדרך למעלה במגדל התצפית

.

במגדל

.

במקור היה המגדל נמוך מעט וכאן היה הקצה העליון. כשהוקם בית יד לבנים אז האדריכלים הגביהו אותו בקומה ולכן נוספו המדרגות הלולייניות ממתכת

.

בתצפית שבראש המגדל

.

אי אפשר לקפוץ

.

מבט למזרח

.

מבט לצפון-מערב: מרגלות המגדל מימין "בית דובינר" שאותו תכננו האדריכלים צבי הקר, אלדר שרון ואלפרד נוימן. זה אחד הבניינים הבודדים באדריכלות ישראל שזכו בפרסום עולמי

.

מבנה נוסף של צבי הקר: בית הספירלה שזיכה אותו בפרס רכטר

.

החצר הפנימית שתכננו האדריכלים קורתה בגג קל והפכה לאולם. בהמשך נבנה מבנה נוסף עם מכונות

.

התקרה המוגבהת בחדר ההתייחדות

.

בדרך החוצה אפשר להתבונן חזרה למעלה בשעת שקיעה

.

רשימות נוספות על רמת גן:

.

מרפאות (זאב ויעקב רכטר)

בית אהרון כהנא (יעקב רכטר)

בניין פסיכולוגיה (לואיס קרול דוד נופר)

מוזיאון לאמנות בבנייה (אפרת-קובלסקי)

תערוכה של אריה אל-חנני במוזיאון שתכנן נחום זולוטוב

בניין המנהלה באוניברסיטת בר אילן (אריה אל-חנני וניסן כנען)

מגדל מים ותפית באוניברסיטה (בלהה ואתור שרגנהיים)

הספרייה המרכזית בר אילן (אריה אל-חנני וניסן כנען)

בניין אשפוז במרכז רפואי שיבא (משה זרחי)

בניין כלכלה ומינהל עסקים (משה ספדיה)

דירת פליטים אריתראים במתחם הבורסה

הוספיס בתל השומר (עדה כרמי-מלמד)

מרכז וואהל בבנייה (דניאל ליבסקינד)

הספרייה העירונית (שלמה גלעד)

מגדל אטריום בבנייה (משה צור)

כיכר הרב פרדס (נחלת הכלל)

חדר שנאים בקריניצי החדשה

בית שגריר שווייץ (דב כרמי)

מעונות 1 (משה ספדיה)

מעונות 2 (משה ספדיה)

תחנת משטרת רמת גן

מגדל הגן (אילן פיבקו)

גן אברהם וציור הקיר

בניין בגין (דוד נופר)

בית שגריר בריטניה

תמ"א 38 וגן שאול

בית קריניצי

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילן  ביום 04/11/2020 בשעה 11:33

    ת ו ד ה … כתבה מצויינת. אחת המצטיינות. ותודה על הקישור שמופיע במעלה הכתבה :- == בניינים שתכננו האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן. התוצאה היתה מאמר מקיף וראשוני שפרסמנו במשותף על עבודתם של שני השותפים שאותו אפשר לקרוא כאן. ==

  • אלישבע  ביום 04/11/2020 בשעה 17:12

    שאלה: האם מאגר המים נשאר בשימוש לאחר שבנו עליו? האם המאגר עדיין בשימוש?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: