סיבוב בגשר הבעל שם טוב ביפו

החיוך שתמיד מעלה גשר הבעל שם טוב נובע מהתפאורה שהוא יוצר באמצע הרחוב. תהיתי האם הגשר הוא אנדרטה לאותה עיר ערבית שהיתה יפו, האם הוא ניסיון להציג מילון צורות של הבנייה המקומית ואולי הוא דווקא התרסה שנועדה להציג סוג של חורבה שמרמזת מיהו השולט ומה כוונותיו לכל אותם אלה שנותרו כאן מאחור.

אבל אחרי שיחה עם האדריכל צבי הראל אני מודה שההתבוננות שלי על הגשר היא שונה.

ועל כך ברשימה זו.

.

פטיומקין וקיו

.

גשר הבעש"ט

.

החלק הדרומי של הגשר (מימין) הפונה לכיוון בת ים מעוצב באופן מודרני יותר, לעומת החלק הצפוני (השמאלי) הפונה לעומק יפו ומעוצב באופן יותר מזרחי

.

הכביש נוצר בעקבות חפירה ששינתה את הטופוגרפיה הטבעית

.

הגשר נבצע במקור בלבן, אך מאז שנחנך ב-1998 צבעו אותו כמה פעמים ולא תמיד באופן נאמן לגוון המקורי. בנוסף, חוזרים ומרססים עליו כתובות גרפיטי

.

מראה כללי של הדופן המזרחית של הגשר: בשונה מגשרי הולכי רגל רגילים לגשר הזה אין צורך לטפס ואז לרדת אלא הוא במפלס הרחוב שמצפון והגינה שמדרום

.

.

(1) הגשר

3178 היה עד לא מזמן שמו של הרחוב שאותו חוצה הגשר. למרות שמדובר ברחוב מרכזי, במשך שנים לא טרחו בעירייה להעניק לו שם. אפילו בגוגל טרם עדכנו את השם ונותר המספר. לבסוף בחרו בעירייה בשמו של יעקב צור (צ'רה) – הרמטכ"ל השישי של צה"ל. מי שהיה מייסד יחידת "שועלי שמשון" שפעלה במלחמת העצמאות ומפקד פיקוד המרכז שבתחומו התחולל ב-1956 הטבח בתושבי כפר קאסם. לאורך השנים משתעשעים בעירייה ומעניקים לרחובות ביפו שמות שהתושבים הערבים "יאהבו". שמות כאלה כמו ארליך, שטרנהארץ, ממזריץ' ( – בחיי שיש כזה שם רחוב ביפו!), הבעש"ט, לייב בן שרה, מאיר עיניים, עבודת ישראל ואוהב ישראל. בגלל שבעת הקמת הגשר לא ניתן עדיין שם לרחוב, הוא נקרא בעקבות שמו של המשך הרחוב שנקרא שדרות הבעש"ט, ואולי בכך הוא מתקשר לאחת האגדות שקשורות בשמו של הבעש"ט – "האוצר שמתחת לגשר". השם לא לגמרי נקלט ולא מצאתי שהוא מצוין כך באופן רשמי.

גשר הוא דבר נפלא של חיבור וקשר, ואם הוא לא מסורבל ומעייף (ולא מייצג פוליטיקאית שקרנית) אז הוא לרוב גם מוצלח. גשר הולכי רגל הזה שאותו תכנן האדריכל צבי הראל ב-1998, נועד לקשר בין שתי גדותיו של רחוב היורד אל הים, אבל נעצר רגע לפניו ודורש פנייה ואחר כך פניה נוספת. הוא מגשר בין בתי המגורים הצפופים של עג'מי שמצפון ובין המסגד, הגינה ומתחם שם הגדולים שבקצה שלו נמצא מרכז פרס אבל אף אחד לא מגיע אליו ברגל אם בכלל.

.

לעומת הגדה הצפונית המכוסה בבתי מגורים, בגדה הדרומית יש גינה, מסגד וכמה בתי מגורים מפוזרים שנותרו שריד לסדר הישן

.

.

מה היה הרקע ליוזמה להקים גשר יוצא דופן ומושקע שכזה?

"באותו זמן היתה התעוררות של יפו והיתה חברה מנהלת של יורם גדיש, שהיה איש יוצא דופן ביכולות שלו. הוא עשה החלטה שיראו את הפעולות הראשונות באזור, כי עשו אז הרבה תב"עות והרבה מיחזורים מה שאחרים קוראים להם שימורים שהם למעשה שיפוצים של בניינים קיימים, והוא רצה לעשות משהו שיהדהד ולכן הוא החליט להתחיל עם הגשר.

לגשר הוענקו לאורך השנים כל מיני שמות, מה השם שאתה נתת לו?

"אני קראתי לו פטיומקין וקיו. יש סיפור שאולי אתה מכיר על 'כפרי פטיומקין', הגנרל פטיומקין קיבל כסף מהצארית כדי להשקיע בכפרים בסיביר. הוא לקח את הכסף לכיס שלו, אבל היא רצתה לבוא ולראות מה הוא עשה עם הכסף. הוא לקח אותה לטיול בוולגה ולצדי הנהר העמיד חזיתות ריקות של בתים ולידם העמיד כפריים שנופפו לה. במקום בתים הוא עשה חזיתות. אחר כך גיליתי בדיעבד שהיטלר בא לבקר את מוסוליני ומוסוליני התבייש שהרכבת נכנסת לעיר דרך שכונות העוני, אז הוא עשה את אותו הדבר ובנה חזיתות דמה. ה'וקיו' הוא בהשראת הגשר פונטה וקיו שבפירנצה, גשר שנבנו עליו בתים.

.

השראה: פונטה וקיו בפירנצה שבאיטליה, תחריט מ-1894

.

.

מה היו המרכיבים שהשפיעו על העיצוב?

"הגשר היה מקרה מורכב הנדסית. הכביש הוא חפור בקרקע בגלל כל מיני שיקולים תחבורתיים. המפתח הוא גדול – 27 מטר והגשר הוא בלי רגל באמצע כי חס וחלילה מכונית תתקע בעמוד ואז הגשר יצנח. זה חייב איזה סוג של קורה. ברזל הם פסלו על הסף בגלל הקרבה אל הים. אפשר היה לעשות קורת בטון מלאה כפי שעושים לפעמים בגשרים, אבל זה היה יוצא מאד מסיבי. אפשר גם היה לעשות קורה אלכסונית, אבל אני בחרתי קורת וירנדל שהיא כוללת קורה תחתונה ועליונה ועמודים ביניהם בקצה מסוים [בקורות וירנדל נעשה שימוש למשל גם באגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות שתכנן האדריכל פרסטון סקוט כהן, מ"י]. על הדבר הזה נזכרתי בציורים של יוסלה ברגנר שהיה מצייר קירות ריקים בשטח ההפקר של יפו. היתה תקופה ארוכה מאז מלחמת השחרור ועד לשנות השמונים שיפו היתה מלאה בחורבות וזו היתה השראה לקירות חלולים וכשאלה הולך בגשר אתה כאילו ממשיך ללכת ברחוב וכשאתה נכנס לבתים אז אתה ממשיך למרפסת ונפתח אל הנוף.

"היות והכביש הוא חפור הוא יצר מפל גובה והוא זה שאיפשר להמשיך את הרחוב ללא הצורך לעלות ולרדת מהגשר, אלא גשר אופקי שממשיך את הרחוב. הרעיון הוא שזו בעצם עבודה דו-ממדית עם חזיתות בלבד ואם תסתכל על הפרטים תראה שגם הם עובדים כך במין מערכת של פוזיטיב-נגטיב. הרעיון היה שיש השתנות של החזיתות לאורך הגשר מצפון לדרום, כשמדרום זה בעצם בת ים והוא יותר מודרניסטי והחלק הצפוני של הגשר הוא יותר יפואי. אבל זה לגמרי אקלקטי. בעייני אנחנו יותר מידי שקועים בתרבות אקלקטית של ניסיון להיות טהור אבל זה ניסיון נואל בעייני.

"הרוחב של הגשר שמגיע לחמישה מטרים נטו התקבל מזה שיש תחנת טרנספורמציה מתחת לגשר והיא זו שקבעה את הרוחב ששווה לרוחב סמטה יפואית. כל אלה הם רעיונות צורניים, מבניים, סיפוריים ותגובה לנתונים. מה שעושה לי חשק לעבוד זה שאני מספר סיפורים, ומתוך הסיפור אני מגיע לרעיון.

.

דגם הגשר (באדיבות אדריכל צבי הראל)

.

.

היום הצבע של הגשר הוא בגוון של חול בהיר, מה הצבע המקורי של הגשר?

"הצבע של הגשר היה צריך להיות לבן. הוא עבר כמה פעמים צביעה. עשו עליו גם הרבה גרפיטי, אבל זה בסדר, אנחנו לא באירופה.

האם היה משהו שתכננת ולא בוצע?

"היה משהו אחד שרציתי לעשות ולא בוצע. בצד הצפוני בצלע המערבית יש אלכסון של מדרגות ויש קורות אבל אין רצפה. היו צריכים להיות שם מדרגות שעלו אל תצפית-גלריה למעלה. אלא שבשכנות גר שם מישהו שלא רצה את התצפית כי זה היה בגובה של הבית שלו ליד. אבל הוא התעורר רק אחרי שהיה לי כבר את ההיתר. אז הגיעה אלי משלחת ובקשו ממני שאסכים לוותר על התצפית ואני לא כל כך רציתי כי לי היתר. בסוף הם ניגנו על המנגינה היהודית-ערבית והגיעה אלי משלחת של ערביי יפו וויתרתי. ממילא ארכיטקטורה היא לא הדבר הכי חשוב בעולם. מה שקצת הלך לאיבוד עם השנים אלה עבודות הברזל. היו כל מיני פרטים שבוצעו אבל היו פעולות ונדליסטיות לא קטנות.

"היתה גם חלופה אחרת. היה לעירייה רעיון גם להעביר את הבתים מצד אל צד והרחוב ימשיך דרומה. כיום יש לך בצד הדרומי פארק שלא התממש לגמרי כי יש שם בתים שהיו מיועדים לפינוי אבל זה לא קרה בסוף. התוצאה היא שכאשר אתה מסתכל על הגשר ממערב למזרח, אז מצפון יש לך בתים ומדרום יש לך פארק בעקבות זאת עשיתי חלופה של גשר בשפה אחרת לגמרי שמאפשר להעביר את העצים אל הצד השני.

.

דגם החלופה שלא נבחרה (באדיבות אדריכל צבי הראל)

.

.

כיצד קיבלו בעירייה את ההצעה לגשר יוצא דופן?

"בגדול צוות יפו שבראשו עמד דורון צפריר לא אהב את החלופה הציורית הזו של פטיומקין וקיו, אלא הוא רצה את החלופה השנייה. אבל אז היה סגן ראש העיר, דן דרין, הוא קצת תיפקד כמו 'מהנדס העיר-על' וכשאני הצגתי את הפרויקט בפורום מהנדס העיר אז דורון צפריר קם ואמר שהם לא מתים על זה. אז דן דרין עצר אותו באמצע ואמר לו 'אני חושב שהעיר זקוקה לסוג כזה של תופעות אדריכליות', וכך קיבלו את הגשר הזה.

מתי בפעם האחרונה ביקרת בגשר?

"הייתי שם בפעם האחרונה לפני כמה חודשים. העירייה צריכה לרענן את תקני הבטיחות בגשר אז הם ביקשו ממני להוסיף כמה הגבהות למעקות, יש שם מרווחים שהיום הם כבר לא עומדים בתקן. זה הגשר היחיד שיצא לי לתכנן. תכננתי גם גשרים בתוך בניינים כמו הבית של אבולעפיה ברחוב יפת 1, על הפינה שזה בית שבתוכו יש מלא גשרים.

.

(2) האדריכל

אדריכל צבי הראל (67) הוא מורה ותיק בבית הספר לאדריכלות שבאוניברסיטת תל אביב. סיים את לימודיו בטכניון ב-1980, עבד במשרדו של אדריכל לאופולד גרשטל בחיפה ולאחר מכן אצל האדריכלים והאחים עדה ורם כרמי. מאז שפתח את משרדו ב-1984 תכנן בתים פרטיים ולאורך השנים תכנן פרויקטים לא שגרתיים בתל אביב, כמו בית הדירות ברחוב טרומפלדור פינת הרברט סמואל שאותו הגדיר כוילה משותפת, ובניין משרדים ברחוב הרכבת 68 הבולט הודות לצבעו הסגול (במקור היה צבוע בתכלת). אצר תערוכות אדריכלות, וגם אייר טור שבועי שפורסם במקומון "העיר". על תכנון גשר הבעש"ט זכה הראל ב-2002 בפרס ע"ש אריה אל-חנני לשילוב אמנות באדריכלות.

.

WhatsApp Image 2020-10-07 at 12.00.04

גשר נוסף שאדריכל צבי הראל תכנן הוא "גשר הצינורות" שאותו הוא הגיש במשותף עם אדריכל יונתן קיש במסגרת תחרות שנערכה לתכנון הגשר ב-2012 (באדיבות אדריכל צבי הראל)

.

WhatsApp Image 2020-10-07 at 12.00.03 (1)

לפי הראל הרעיון היה "מחזור צינורות ביוב… הפרת תנאי תחרות חירייה שהיתה לגשר… שביל עליה מחנייה להר… לא זכינו…". בתחרות זכתה הצעתו של האדריכל יואב מסר – "גשר מכולות יפיפה" – מוסיף הראל (באדיבות אדריכל צבי הראל)

. . .

כאן מתחת לגשר מתגלה סוד: רוחב הגשר נקבע בעקבות חדר השנאים שקבעה כאן חברת החשמל. אבל רגע – האם בעירייה באמת מישהו חשב שכאן ירצו לשבת על הספסלים האלה כשיש גינה סמוכה וגם מקומות ישיבה בגשר עצמו?

.

קשת מעל המעבר שמתחת לגשר

.

הגשר הוא המשך רציף לרחוב שבא מצפון. אין צורך לטפס אליו כמו ברוב גשרי הולכי הרגל הבלתי נסבלים

.

מפתח הגשר גדול והפתרון הקונסטרוקטיבי השתלב היטב עם הרעיון העיצובי: בעירייה חששו מלהקים עמוד במרכז הגשר מתוך חשש שיום אחד יפגע בו רכב וכל הגשר יקרוס. היה גם חשש משימוש בטכנולוגיית פלדה ולכן שלד הגשר מתבסס על קורת וירנדל המאפשרת יצירת פתחים בדפנות.

.

הצמחייה מסתירה את הנוף שנחשף בהמשך הגשר

.

בתי יפו המודרנית נחשפים

.

חלון למזרח

.

המעבר משפה מזרחית לכזו מודרנית

.

למרות המראה הדו-ממדי הדפנות עמוקות ומציעות מקומות ישיבה רחבים ומרפסות תצפית

.

נקי ומתוחזק

.

מבט לים התיכון

.

מבט על המרפסות שבדופן המזרחית

.

מרפסת

.

פרט

.

סוכה

.

יש גם צל

.

לעשות מקום

.

מבט לצפון

.

מבט אל הקצה הצפוני של הגשר

.

מבט למעלה

.

החלק היחיד שהאדריכל תכנן ולא הושלם היה חדר תצפית במפלס נוסף שהיה אמור לקום בקצה הצפוני של הגשר. התנגדות הביאה לויתור (למרות שהוא אושר לדברי האדריכל וחלק ממנו אכן הוקם.

.

רק חסרה רצפה וגם כמה מדרגות

.

הכניסה הצפונית לגשר עם חדר התצפית העליון שבנייתו לא הושלמה

.

מבט על הכניסה הדרומית של הגשר – החלק הזה עוצב בשפה מודרנית יותר לעומת החלק הצפוני הצמוד לבתי השכונה

בתים נוספים בתל אביב שעליהם כתבתי לאחרונה:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גן הבנים (גדעון שריג)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

אמיל זולא 8 (יוסף וחיים כשדן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

הריסת בית אגד (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

בר כוכבא 16 – בית האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

דירת קאסי אריסון ב-The Jaffa (ערן בינדרמן)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קונכייה אקוסטית (צבי הקר)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

לבנדה 59 בית האוניה

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Dan Grinstein (gmail)  ביום 10/10/2020 בשעה 19:04

    שבוע טוב, נהניתי מאוד לקרוא הפוסט על הגשר שכלל לא הכרתי… שווה ביקור עם סיום הסגר. תמונות יפות מאוד. אשמח אם תסביר לי מה זה קורת וירנדל…

    בברכה,

    דן

    • מיכאל יעקובסון  ביום 10/10/2020 בשעה 19:09

      תודה! קורת וירנדל דומה למסגרת מלבנית ובהתאם לאורכה כך נדרשים גם עמודים לאורכה, הודות לכך התאפשר לאדריכל כאן ליצור מעין קירות עם פתחים בשתי דפנות הגשר. היא קרויה כך על שמו של המהנדס הבלגי ארתור וירנדל שעשה בה שימוש לראשונה בגשר שתכנן וביצע במולדתו בתחילת המאה הקודמת.

  • מ׳ מייזל  ביום 10/10/2020 בשעה 19:53

    אכן מבנה מענין, תמיד מושך תשומת לב. והנה עוד כמה שמות רחובות באזור הזה ביפו: שדרות חב״ד, נחמן מברסלב, הרבי מפשיסחא, ועוד ועוד, והטוב שבהם הוא ציהלי [ראשי תבות ׳ציון הלא תשאלי׳], וגם רחוב רא״ל צור אינו בדיוק לטעמם של תושבי האזר.

  • שאול כוכבי  ביום 11/10/2020 בשעה 7:43

    הפתיחה של שמות הרחובות – ענין קלאסי של שימור הזכרון. המנצח קובע את הזכרון ואת השימור. אכן כאן החמצה היסטורית.
    ראוי לציין שבעוד השימוש בפוטיומקין הוא מבריק, הרי שווקיו הוא פשוט ישן או עתיק.פונטה ווקיו הוא הגשר העתיק כי נבנו אחריו חדשים יותר. כאן ווקיו שתול מלאכותית ואימו מעיד על הגשר.
    שאול כוכבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: