סיבוב במתחם המגורים בשכונת גילה שתכנן גרשון צפור

רגע לפני הסגר שהטילו עלינו ביבי וכנופייתו (שחושבים שהסגר לא חל עליהם), הספקתי להסתובב באחד המבננים היותר מוצלחים בגילה זה שתכנן האדריכל גרשון צפור והושלם ב-1983. כיצד ניתן לזהות את הצלחתו? המתחם נקי, מתוחזק היטב, הגינון מטופח ומלבלב והמקום שקט ונעים. יש תחושת ביטחון הודות לפריסה של הבינוי המתוכננת באופן בו פתחי החלונות פונים לחצר פנימית בה גם מתרחשת התנועה הרגלית ומחזקת גם בהצלחה את הקשר בין הדיירים ובין הסביבה הקרובה.

הרחוב הפנימי שחוזר ומופיע במבננים רבים באחרים בגילה, כזה שמיועד להולכי רגל בלבד ומשולב בבניין עצמו, מופיע גם כאן. אך זה החלק הפחות מוצלח בבניין – הוא מוזנח, מתפורר, לא בטוח ולמעשה מיותר לגמרי. פיצול התנועה היתה הנחייה של משרד השיכון באותן השנים שבהן תוכנן המבנן, ולמרות הכוונה הטובה התוצאה החלישה את הסביבה כולה. אבל בכמה מהלכים פשוטים אפשר היה למצוא לו שימוש אחר, לנצל את השטח טוב יותר ולא להותיר מקום כזה מוזנח.

כעת, עם פיתוח הרכבת הקלה בגילה, גם על המתחם שתכנן צפור לוטשים יזמים עיניים. הם מעוניינים לקדם בו פינוי-בינוי לטובת ציפוף התושבים, מהלך שיצדיק את הקמתה והפעלתה של מערכת להסעת המונים שעלותה גבוהה במיוחד. קודם שמזדרזים להרוס עצרתי במתחם כדי לראות מה יש בו.

ועל כך ברשימה זו.

.

עתיקה וצעירה

.

גילה

.

שני מתחמי מגורים תכנן האדריכל גרשון צפור. הראשון מצוי בצמוד למתחם בו התעכבתי ושניהם מלווים את רחוב צביה ויצחק – הרחוב המרכזי בשכונת גילה. הוא דומה מאד למתחם השני שתכנן צפור בצמוד ורק פחות פיסולי

.

המתחם הראשון מחופה באבן צהבהבה וקצת מוזנח ביחס למתחם השני

.

האבן הבהירה שמחפה את חזיתות המתחם השני בוהקת ומושכת תשומת לב. חומה חוצצת בין המתחם ובין הרחוב שנועד בעיקר לתנועת רכב. להולכי הרגל מוצע "רחוב פנימי" שמשולב במבנה עצמו

.

כבר בשנות ה-30 ניסו האדריכלים הירושלמים המודרנים להתמודד עם הטופוגרפיה ההררית, אך רק בשנות ה-60 הפך הנושא לאלמנט מרכזי בפרויקטים שתוכננו בעיר. בשכונת גילה ישנן כמה דוגמאות מרשימות לפתרונות שמצאו האדריכלים לבנייה על טופוגרפיה כשההשראה באה בעיקר ממבנה הכפר הערבי ובמיוחד הכפר ליפתא הנטוש שבכניסה לעיר

.

1983: מראה המבנן לאחר השלמת הבנייה (מקור: אוסף אדריכל גרשון צפור, את התמונה כנראה צילם רן ארדה)

.

הדירוג שיצר האדריכל היה מעוצב באופן מוקפד, אבל לאחר שהדיירים בחרו כל אחד על דעת עצמו לסגור מרפסות אז החזית הפכה לעלובה

.

ועדיין, ולמרות השינויים שביצעו הדיירים, חזית הבניין נראית בסדר

.

פה הדיירים כמעט ולא שינו. היה יותר נחמד בלי המזגנים התלויים בחזית

.

בכל אחד מקצות המבנן הנמתח לאורך 152 מטרים ישנה רחבה עם כניסה (לא הכי מזמינה וברורה) לרחוב הפנימי המקביל לרחוב הסואן הסמוך. בתמונה: הכניסה ממזרח

.

הרחבה מתפצלת ומקשרת לשבילים המובילים למתחמים הסמוכים כמו זה שבתמונה המצוי ממזרח למבנן שתכנן גרשון צפור

.

עניין הכתובות הוא אחד הדברים הפחות ברורים בגילה. הפתרון של מבננים גדולים עם מספר גדול של כניסות ועם מינימום שילוט בולט ובהיר יכולים ליצור בלבול אצל מי שלא מכיר את הסביבה. המבנן של צפור פונה אמנם לרחוב המרכזי של גילה – צביה ויצחק, אך הכניסות אליו מצויות בעורף, סביבה שאין בה בכלל רחוב (לפחות לא הרחוב הטיפוסי) והסביבה הזו מוגדרת כ"רחוב תרשיש"

.

הכניסה ממערב לרחוב הפנימי המצוי במפלס התחתון של הבניין

.

מבט מלמטה

.

הרחוב הפנימי מקשור במדרגות לחצרות הפנימיות והכניסות שבעורף הבניין, אבל לכיוון הרחוב המרכזי של גילה מפנה הרחוב חזית פתוחה שמשקיפה גם אל נוף העיר. בשונה המגינות הפנימיות, החצר שבחזית הבניין מוזנחת

.

הפתח העגול החזרתי שנקבע בקירות המלווים את הרחוב הפנימי הם האלמנט הבולט והפיסולי בבניין אחרי הדירוג

.

חזית הצד מעוצבת כמו השיכונים ונראית כמו סלמי שחתכן במקרה בנקודה הזו. חזית אטומה בעוד שניתן היה לפתוח מרפסות נוספות. למטה החור השחור והלא מזמין הוא הכניסה לרחוב הפנימי שנמתח לכל אורך המבנן

.

מצבו של הרחוב הפנימי עגום. זה לא מפליא כי הליכה בו היא לא דבר נעים ולא בטוח.

.

הרחוב הפנימי מופיע גם בשאר המבננים שמלווים את הרחוב וקיים במבננים נוספים ברחבי שכונת גילה

.

הרעיון הוא ליצור שביל הולכי רגל מקורה שמקושר לכניסות לבתים ומלווה את הכביש. האדריכל פתח את החזית לכיוון צפון כך שניתן להשקיף על העיר

.

יש ביות קונסטרוקטיביות ולכן הוסיפו תומכות לאורך הרחוב. בתכלס לא נגעו כאן כבר 36 שנה אז אין פלא שהמקום מתפורר

.

יש עדיין אנשים שמעדיפים להשתמש במעבר הזה

.

כאן גם המקום היחיד שבו האבן הנסורה והמודרנית הוחלפה באבן בעיבוד ידני – מהלך שמחזק את נוכחות קומת המסד של הבניין

.

לרוץ מהר

.

באמצעות פתחים עגולים וחזרתיים יצר האדריכל משחק של מבט עומק. כיום רוב המבטים האלה חסומים בגלל צמחייה שגדלה למרגלות הבניין הודות למי המזגנים שזורמים שם גם בקיץ

.

.

.

לאורך הרחוב יש פניות אל מדרגות העולות אל הכניסות למבנים שמעל

.

לוח שנקבע על החזית ומציין את החברה הקבלנית ושנת הקמת הפרויקט

.

.

(1) המבנן

משהו מהאווירה של "מעונות עובדים" בתל אביב, הצליח האדריכל גרשון צפור להביא למתחם המגורים שתכנן בשכונה החדשה שבדרום ירושלים. החיבור ההדוק בין דירות המגורים ובין חצר אינטימית ומגוננת, כזו שגם ניתן להיפגש בה ולגבש סביבה קהילה מקומית שהמשותף לה הוא השכנות. יובל שנים קודם לכן נולד במעונות צפור ושם הוא גדל. כפי שסיפר לי לימים, ילדותו עברה עליו בנעימים ועובדה שהוא בחר שלא לעזוב את תל אביב, אלא לגור ולעבוד בה לכל אורך חייו (חוץ מהפסקה קצרה לשירות צבאי ולימודים בטכניון).

המשמעות לאדריכל לתכנן בשכונת גילה בשנות ה-70 היה בה משהו בעל חשיבות. טובי האדריכלים והנועזים שביניהם תכננו בה – רם כרמי, אריה ואלדר שרון, אברהם יסקי, סלו הרשמן, משה לופנפלד וגיורא גמרמן ולבסוף הצטרף לקבוצה המכובדת גם גרשון צפור. מי שהיה אחד מעובדיו הנאמנים של משרד האדריכלים שבראשו עמדו אריה שרון ובנימין אידלסון ולאחר מכן אף הפך לשותפו של אידלסון. את עבודת התכנון בגילה קיבל צפור בתחילת שנות ה-70 ואת תכנית המבנן שלפנינו הוא הגיש לוועדה המקומית ב-1979.

למעשה, היתה שכונת גילה שדה הניסויים (הכמעט) אחרון של האדריכלות הישראלית. מה שהחל בסוף העשור הראשון של המאה ה-20 הסתיים בסוף שנות ה-70 וצפור כאן עוד דהר על האדים של אותה תנופה. תכנון שכונות מגורים שנועדו לקדם ולהזניק את תכנון סביבת המגורים, מה שנקרא "שכונה לדוגמה" (מודל שהובא מגרמניה), הצליח להתממש לרוב בערים מרוחקות מהמרכז – כמו באר שבע, אשדוד, קרית גת, ערד וכרמיאל. רק בשלב מאוחר, ברגעים האחרונים ממש, מומשו שכונות כאלה גם בבירת ישראל – מעלות דפנה, רמות, תלפיות מזרח וכמובן שגם הרובע היהודי. אך שכונת גילה עלתה על כולן וגם על כל אלה שקדמו לה, הן הודות להיקף הגדול, הן ההשקעות והן ההתייחסות למורשת הבנייה הירושלמית שהיוותה השראה.

את המבנן שנמתח לאורך של כ-150 מטרים תכנן צפור עם חזית צפונית רציפה ומדורגת המורכבת ממרפסות שאליהם פונים חדרי השינה בדירות. הדירוג מאזכר את הטופוגרפיה הטבעית שעליה נבנה המבנן ומזכיר בצורתו את מראה הכפר הערבי שהיווה השראה. לא רק לצפור היווה השראה ובגילה ישנם פרשנויות של אדריכלים אחרים לאותה חזית, שכשהשראה הופיעה כבר בחזית מוזיאון ישראל שתכננו אל מנספלד ודורה גד ונחנך עוד ב-1965. כל כל בתי הדירות בגילה, גם כאן תוכנן הפרויקט באופן שלא יעלה על ארבע קומות ממפלס הכניסה. באופן זה לא הותקנה מעלית, החלטה שהוזילה עלויות בנייה ובהמשך גם תחזוקה. הבעיה מתעוררת כשאנשים מתקשים לטפס במדרגות ונמנעים מלעבור לדירה שמתאימה להם יותר.

.

1979: תכנית הסביבה והמבנן של צפור מודגש באדום (מתוך תכנית ההגשה)

.

1979: תכנית גגות (מתוך תכנית ההגשה)

.

תכנית המבנן: מורכב ממבנה טורי המקביל לרחוב הראשי וממנו יוצאות זרועות שביניהם גינות ומעברים להולכי רגל (מתוך אוסף אדריכל גרשון צפור)

.

.

לבד מהבלוק המרכזי המלווה את הדופן הצפונית של המגרש המקביל לרחוב הראשי של השכונה, רחוב צביה ויצחק, הבלוק שולח שש זרועות וביניהן נקבעו חצרות מגוננות ושביל הליכה. החצרות הוקמו אולי בהשראת בתי החצר שהוקמו בעיר העתיקה ובשכונות הראשונות כמו מאה שערים, אך אלה שכאן אינן פונקציונליות ונועדו רק למעבר, כי אפילו סוכה לא ניתן להקים בהן. שביל ההליכה החוצה את החצרות נמתח לאורך המבנן ומקשר מצד אחד לחניון הרכבים שבעורף המגרש, ומצד שני למדרגות שיורדות אל "הרחוב הפנימי" הממוקם במפלס התחתון של הבניין, מתחת לבלוק המלווה את רחוב צביה ויצחק. הרחוב הפנימי פתוח אל הנוף הירושלמי כשפתחים עגולים נפתחו בעמודים התומכים בו, מה שיוצר משחקי מבט יוצאי דופן ויפים שכיום חלקם חסומים בצמחייה פראית.

אבן נסורה מצפה את כל חזיתות הבניין. האדריכלים התל אביבים אהבו לעשות בה שימוש היות והיא התאימה לגישתם המודרנית, הישירה והכנה והיתה הקרובה ביותר לדמות טיח לבן – חומר הגמר הטיפוסי לאדריכלות מודרנית ובמיוחד זו שבתל אביב. רק באזורים מוגדרים מראש נבחר עיבוד שונה של אבן – בדופן הרחוב הפנימי ובגדרות הבנויות ובמדרגות בשביל החוצה את המבנן. באלה נעשה שימוש באבן בעיבוד ידני וגס, וזאת במטרה ליצור תחושה של שכבתיות שכל כך מאפיינת את הבנייה בירושלים.

האינפלציה הדוהרת והמשבר הכלכלי שאליו שקעה ישראל בתקופה בה הוקם הפרויקט, לא מנע את השלמתו. יותר מזה, חברת "שיכון ופיתוח" שהקימה את המבנן כמו גם מבננים נוספים בגילה, הפכה לקבלן המגורים הגדול בישראל באותה עת. עיקר אתרי הבנייה של החברה היו בשטחים – בשכונות גילה ופסגת זאב שבירושלים, באלפי מנשה, באריאל ובהתנחלויות נוספות.

.

.

1979: קטע מחזית הבניין הצפונית (מתוך תכנית ההגשה)

.

1979: חתך (מתוך תכנית ההגשה)

.

1979: קטע מתכנית קומה א' (מתוך תכנית ההגשה)

.

.

(2) האדריכל 

יש לי רגשות מיוחדים למתחם הזה כמו גם לאדריכל גרשון צפור עצמו. כשהייתי סטודנט כתבתי על צפור עבודה שהתמקדה בבניינים שתכנן בשנות ה-60 וה-70. שנתיים לאחר פטירתו של צפור המשפחה בחרה להוציא את העבודה כספר – "גרשון צפור – אדריכל ומתכנן ערים" (את הספר ניתן להשיג ישירות מברק צפור דרך הפייסבוק). בנוסף, מעל למחשב שלי יש כמה תמונות אדריכלות ושתיים מהן קבלתי מצפור. בשני הפרויקטים שמופיעים בהן לא בקרתי עד היום. אחד מהם הוא המבנן בגילה וכעת היתה לי הזדמנות לבקר בו ממש ולא רק להציץ על תמונת החזית שלו.

פעם שאלתי את צפור אם כותבים את שמו עם י' או בלי. הוא הסביר לי שבספר במדבר מופיע השם צפור, אביו של בלק מלך מואב, בכתיב חסר. בכל מקרה, צפור נולד ונפטר בתל אביב ובסוף ימיו גם קיבל את אות יקיר העיר. את דרכו העצמאית כאדריכל הוא החל ב-1964 כשהשותפות בין האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון פורקה, ואידלסון הציע לו ולחברו האדריכל יעקב הרץ להקים שותפות. הרץ פרש לאחר שלוש שנים ואידלסון וצפור המשיכו יחד עד לפטירתו של זה הראשון ב-1972. צפור המשיך והוביל את משרדו עד שבנו, האדריכל ברק צפור, סיים את לימודי האדריכלות בפריס והצטרף כשותף ב-1990 שמוביל מאז את המשרד.

צפור תכנן בכל רחבי ישראל מבני ציבור בולטים: בתל אביב תכנן את לונדון מיניסטור, את בניין רקנטי באוניברסיטת תל אביב, את בניין לין של בנק לאומי במגרש בין הרחובות נחלת בנימין, יהודה לוי וליליינבלום ורבי קומות למגורים ברחוב יהושע בן נון. במכון ויצמן השתתף בתכנון 17 מבנים. בהר הצופים תכנן את מעונות אידלסון ואת הבינוי בחלקו המזרחי של הקמפוס לרבות מגדל המים, אולמות הרצאות מדעי הטבע וכן את בניין בצלאל. שתי העבודות הבולטות שתכנן היו אתר ההנצחה בגבעת התחמושת והמרכז לבריאות הנפש בבאר שבע עליו זכה בפרס רכטר. על מרכז ספיר שבערבה שאותו תכנן לאורך כמה עשורים כתבתי כאן לפני שנתיים.

צפור נפטר ב-2012.

.

.

המבנן שנמתח לאורך יותר מ-150 מטרים דומה לרצף של כמה אותיות ש' מחוברות כשבזרוע המרכזית מעוצבות החזיתות משילוב של פסי זכוכית חלבית כשבמפלס הקרקע הכניסות למבנים

.

כניסה

.

תיבות דואר

.

קהילה

.

ללא מעלית. היתרון הוא שאין הוצאות משמעותיות על תחזוקה

.

מדרגות

.

הגדרות והקירות התומכים מצופים באבן בעיבוד ידני לעומת האבן החלקה שמכסה על כל שאר חלקי הבניין

.

המבנן מלווה את הטופוגרפיה ולכן ישנן מדרגות שמקשרות בין המפלסים

.

בשונה מהחזית הצפונית שבה ככל שעולים הקומה בנסיגה וישנן מרפסות, בחזית הדרומית הפונה לחצר ככל שעולים הקומות בולטות

.

מבט מלמטה. כנראה לא עשו אף מים

.

ירידה במדרגות אל הרחוב הפנימי שבמפלס התחתון

.

מבט מהזרוע של המבנן לכיוון הגוש המרכזי

.

2020: ברכת שנה טובה ששלח האדריכל ברק צפור

רשימות נוספות על שכונת גילה:

.

מבנן – רם כרמי

מבנן – דוד רזניק

מבנן – סלו הרשמן

הצעה למסלול סיור בגילה

מבנן נוסף מוזנח בתכנון רם כרמי

המבנן הראשון והגדול של רם כרמי

מבנן עם רחוב פנימי – יסקי-גיל-סיון

מתחם מגורים חדש – יהודה פייגין ובניו

מרכז מסחר ומגורים – אברהם יסקי ויוסי סיון

מבנן משולש סביב לחצר פנימית – לופנפלד-גמרמן

המבנן הכי גדול בגילה שגם אותו תכננו לופנפלד-גמרמן

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רון  ביום 26/09/2020 בשעה 19:58

    גם המבנה על דרך השלום (תע״ש מגן) תוכנן ע״י צפור.

  • yaronimus  ביום 28/09/2020 בשעה 17:59

    ממש יפה ומעניין, אבל אני חושב שהבעיה העיקרית של קומת הכניסה היא כמו שאמרת – היעדר פונקציה. מה אפשר לעשות ע״מ להשמיש אותו וכך להפוך אותו ליותר נחשק?

  • רחל  ביום 03/10/2020 בשעה 17:40

    תמיד מעניין ללמוד על גילה בהקשר האדריכלי, היא באמת יוצאת דופן. במרחק הזמן נראה שלא היתה הצדקה לכל המאמץ שהושקע בתכנון בה, ברוב המיבננים לא נוצרה קהילה, והתושבים לא ממש משתמשים בכל המרחבים המיוחדים שבין הדירות.
    הכתובות בכל גילה הן גיהנום מוחלט, הקורונה זימנה לי סיורים מספר להבאת מנות אוכל מוכנות לתושבים קשישים, ולמרות מעל עשרים שנה בשכונה הלכתי לא מעט לאיבוד….. אם באמת רוצים להגיע לכתובת בצביה ויצחק כדאי לשאול את הדייר מה הכתובת הנוספת שלו, על הכביש האחרוי – מעשי יותר. רחמי על השליחים ….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: