סיבוב באנדרטה בקיבוץ ניר עם

את הנצחת החברים שנפלו במלחמת העצמאות בחרו חברי קיבוץ ניר עם להנציח ממש במרכז הקיבוץ, בנקודת החיבור בין מבני הציבור ובראשם חדר האוכל ובין בתי המגורים, המקום שבו חולפים כולם. את האתר עיצב ב-1964 האדריכל ויטוריו קורינלדי, בשעתו חבר קיבוץ ברור חיל הסמוך ואדריכל במחלקה לתכנון של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. לזכר החללים הוא בחר לעצב אובליסק בקיבוץ – עמוד זיכרון. היתה זו בחירה מיושנת אך קורינלדי המשכיל עשה זאת במודע.

החידוש היה שהעמוד היה בצורת משולש כדי לרמז על אותם שלושה בני הקיבוץ שנפלו (למעשה נפלו ארבעה), כולו מבטון חשוף ועליו הוטבעה דוגמה מופשטת של שקעים ובליטות. את העמוד הקיף ספסל עגול עם קיר זיכרון מלבני ועליו הותקן פסל ברזל. כל אלה יצרו יחד מקום. סביבם נשתלו עצים שהשתלבו בנוי הקיבוצי הטיפוסי. לפני שנתיים עבר האתר שינויים והרחבות שפגעו ברעיון המקורי של קורינלדי, ולמעשה מכל המכלול שתכנן שרד רק העמוד.

ועל כך ברשימה זו.

.

אובליסק בקיבוץ

.

ניר עם

.

חדר האוכל בתכנון האדריכלית ארנונה אקסלרוד מתאפיין בקווים מעוגלים ובמסות עם משטחים גדולים ואטומים של בטון חשוף או טיח שפריץ שהעניקו לבניין את עוצמתו. אכתוב עליו בהמשך.

.

פינת חדר האוכל

.

מדרגות רחבות וחגיגיות המשתלבות בנוי ובמסלעות מטפסות אל הכניסה הראשית לחדר האוכל

.

ספסל ארוך ורציף, כולו מיציקת בטון ומשתלב במעקה, סוגר על רחבת הכניסה לחדר האוכל

.

אתר ההנצחה שוכן בין חדר האוכל ומבני הציבור ובין בתי המגורים כך שכולם חולפים על פניו

.

מאתר ההנצחה שעיצב האדריכל ויטוריו קורינלדי ב-1964 שרד רק העמוד. הספסל העגול וקיר הזיכרון נהרסו לטובת רחבה גדולה ושטוחה

.

את קיר הבטון החשוף שעיצב האדריכל מחליף קיר ברזל ואת ספסל הבטון העגול שסגר על האתר ויצר אינטימיות מחליפים ספסלים סתמיים שפזורים בהיקף. הוצבו גם כמה סלעים אנכיים ותורן לדגל

.

בעמוד שולב במקור מתקן לאבוקה, אך כיום הוצבה קסדה הפוכה המשמשת להדלקת אש ביום הזיכרון

.

שנות ה-60 (ארכיון ניר עם)

.

.

(1) האתר

שני המונומנטים הבולטים בניר עם הניצבים שניהם משני צדי הדשא הגדול. את חדר האוכל תכננה האדריכלית ארנונה אקלסרוד – מבנה בטון דו-קומתי עם פינות מעוגלות שמזכיר את חדר האוכל שתכננה בקיבוץ גלעד. שניהם נבנו בסוף שנות ה-70, אלא שבגלעד חדר האוכל ממשיך לשמש את החברים בייעודו המקורי גם כיום, בעוד שבניר עם הוסב אולם האוכל למשרדים של חברה חיצונית (בתחילת 2021 עתידה להתפרסם מונוגרפיה המתמקדת בפועלה של אקסלרוד ובימים אלה אני משלים את כתיבתה).

הבניין ששוכן מול חדר האוכל יועד לשמש אולם תרבות וחדר זיכרון ואותו תכנן האדריכל יעקב רכטר. אלא שהתקציב להשלמתו לא הושג ורק חדר הזיכרון, המבואה והבמה הושלמו. הבמה נותרה ריקה והמבואה הוסבה למזכירות שאותה מעטר שטיח מרהיב שיצר האדריכל ארטור גולדרייך, שבמשותף עם רעייתו, המעצבת תמר דה שליט, עיצבו את חדר הזיכרון (הרחבה עליו תמצאו בספר החדש שמוקדש ליצירתם בעריכת ד"ר צבי אלחייני ופורסם בהוצאת בבל).

ישנו מונומנט נוסף בסביבה, שלישי במספר – מוזיאון המים והביטחון בנגב שפועל בתוך בריכת מים. גם בו מומלץ לבקר אם אתם סקרנים לראות איך נראים מכלי הבטון האלה מבפנים ואוהבים תצוגה אותנטית משנות ה-80, כולל סרט.

.

.

אתר הזיכרון קדם לחדר האוכל ובית התרבות הלא גמור. בסביבת עוטף עזה היה האדריכל ויטוריו קורינלדי מעורב בתכנון מבנים רבים בעיקר בקיבוצים ארז, כפר עזה, עין השלושה, נחל עוז וכמובן שגם בקיבוץ שלו שבו הוא היה חבר – ברור חיל. הודות לפעילותו באזור פנו אליו מניר עם וקורינלדי הגיש להם הצעה שבוצעה. "ניר עם היה קיבוץ ותיק באזור שקם לפני מלחמת העצמאות והם פעלו יחסית עצמאית", נזכר קורינלדי בשיחה אתו. "זו היתה תקופה שאהבנו להתעסק בבטון גלוי, אז עשיתי קצת פיסול. באותו זמן התחלתי להיות יותר עסוק אז היה בחור דרום-אפריקאי שהיום הוא חי בהולנד, דניס קאהן, והוא עבד איתי ופיתח את ההצעה לתכנית עבודה".

מתצלום דגם שיצר קורינלדי ניתן ללמוד שהוא למעשה יצר משחק צורני של עיגול, מלבן ומשולש. הצורה הפיסולית שמלווה את פני העמוד לכל גובהו היא למעשה תוצאה של תבנית שאת הרכבתה הנחה קורינלדי באופן מדויק, כפי שניתן ללמוד מהרישום בכתב ידו של קורינלדי שמופיע לצד תצלום הדגם. כדי להדגיש את העמוד עם רדת החשיכה, הותקנה בעמוד עצמו מנורה שהוסתרה בלוח ברזל. על לוח הבטון שולב תבליט ברזל 8 מ"מ בגוון חלודה דומה שאותו עיצב קורינלדי ובוצע במסגריה של ניר עם. מרחוק נראה התבליט כמו פרח, אלא שמדובר בשתי דמויות, האחת עומדת ואוחזת דמות אחרת שנראית פצועה. לצדן שמות חללי הקיבוץ שנפלו במלחמת העצמאות והכתובת: "על סף ביתן נטמן זרעם וצמחו חיים".

סיפורם של החללים מספר את סיפורו של המקום. כולם נהרגו בימים שבאו אחרי הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח. ראשונה היתה שושנה זלוטניק (30). למחרת יום הכרזת המדינה, התרחשה הפצצה ראשונה של מטוסי קרב מצריים וזלוטניק שעבדה במכבסה נהרגה מרסיס. יומיים לאחר מכן התרחשה הצצה נוספת ושלמה צוקרמן (20) ששירת בפלמ"ח ועבד כטרקטוריסט בקיבוץ נהרג בעת ההפצצה. יומיים אחריו אייזיק שוארצמן (33), שהיה נשוי ואב לשלוש בנות שפונו מניר עם, נהרג מפגיעת פגז. שבוע אחריו קרול גולדנברג (18) שהיה בקושי בארץ שנה, נהרג בניר עם מפגיעת כדור בעת שעמד על משמרתו.

 

.

1964: צילום דגם האנדרטה כפי שהוקמה במקור וכן הוראות לעיצוב תבנית היציקה שבה נעשה שימוש ביציקת עמוד הבטון בכתב ידו של האדריכל ויטוריו קורינלדי (ארכיון ניר עם)

.

.

(2) הטקס

"בערב היו מתאפסים כל החברים, כ-200 או 300 איש", נזכר יצחק איבו, חבר ניר עם שניהל את הטקס מיד כששב לקיבוץ לאחר שחרורו משירות בצה"ל ב-1967. הטקס היה נפתח בצפירה, אחריה היו מורידים את הדגל לחצי התורן, קוראים קטעים מאת משוררים מתקופת מלחמת השחרור, כמו 'הנה מוטלות גופותינו' או 'מגש הכסף' של אלתרמן, ולבסוף היו מדליקים כתובת אש 'יזכור', שרים את 'התקוה' ונגמר הטקס. למחרת היה מתקיים טקס בשעה שלוש בבית הקברות. לקראת כניסת יום העצמאות היו מרימים את הדגל חזרה אל ראש התורן, שרים את 'התקוה' ומתחילים בחגיגות בקיבוץ, כמו שירה בציבור, קומזיץ גדול, על האש עם ארוחה חגיגית". לדברי איבו הטקס ממשיך להתקיים במתכונת דומה גם היום.

.

(3) האדריכל ויטוריו קורינלדי

קורינלדי הוא יליד מילאנו, 1931. "מילדות ציירתי ובניתי כל מיני דברים", הוא נזכר כשאני שואל אותו כיצד הגיע לבחור להיות אדריכל. "אבא שלי היה מהנדס בניין בהכשרתו אבל כל השנים עבד בביטוח". עם חקיקת החוקים האנטישמים וסילוקו של אביו ממשרתו (הוא ניהל את סניף מילאנו של חברת הביטוח ג'נראלי), היגר ויטוריו עם הוריו לסאו פאולו, ברזיל, שם גם השלים מאוחר יותר את לימודי האדריכלות.

בנערותו הצטרף לתנועת הנוער הציונית "דרור" שכיוונה את חניכיה להגר לישראל ולהצטרף לקיבוץ. ב-1956 לאחר שנשא לאשה את חברתו, יפה, ואף הספיק לעבוד שנה במשרד אדריכלים מקומי, ארזו השניים את חפציהם, היגרו לישראל, שהו ב"הכשרה" בקיבוץ רמת יוחנן שם עבד במטע הבננות, ולאחר חצי שנה הצטרפו לקיבוץ ברור חיל.

החל מ-1958 תכנן בקיבוצים במסגרת עבודתו במחלקת התכנון של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים ועם איחוד התנועות ב-1966, השתלב במחלקת התכנון של התק"מ. בתקופה זו תכנן בתחומים שונים כמו מגורים ומבני ציבור, כשבין השאר כתבתי כאן על חדרי האוכל שתכנן בארזכפר עזהבנחל עוז ובצרעה וכן מכבסה, מועדון ושכונת מגורים בשדה בוקרמרכז ספורט בקיבוץ הגושרים וגן זיכרון באשדות יעקב. בקיבוץ ברור חיל תכנן רבים ממבני הציבור, המשק והמגורים. בעקבות תהליך ההפרטה שפרק את קיבוצו מערכי השיתופיות, עזבו בני הזוג את ברור חיל ב-1995 ועברו להתגורר בתל אביב. לאחרונה פרסם את הספר "צחוק הגורל" (עורך: אברהם מילגרם), המציג קריקטורות שבאמצעותן תאר וביקר את הווי החיים בברור חיל ונתלו מידי שבוע על לוח המודעות בקיבוצו בין השנים 1978-1969.

.

אדריכל ויטוריו קורינלדי בביתו שבתל אביב (2020), מציג איור שיצר ומתאר את התפתחות המגורים בקיבוץ – מאוהל, דרך צריף, שיכון ועד לוילה

.

1964 (אוסף אדריכל ויטוריו קורינלדי)

.

שנות ה-80: העמוד, הספסל העגול וקיר הזיכרון (ארכיון ניר עם)

.

"על סף ביתם נטמן זרעם, וצמחו חיים". תבליט הברזל עוצב בהנחיית קורינלדי ומציג שתי דמויות שאחת מהן פצועה (ארכיון ניר עם)

.

1964: הספסל ובסיס העמוד קודם להתקנת הכיסוי מברזל (ארכיון ניר עם)

.

שרטוט מאוחר לפיתוח האתר משנה לא ידועה (ארכיון ניר עם)

.

בעמוד שולבו גופי תאורה שהדגישו את העמוד גם בלילה

.

ראש העמוד

.

השקעים והבליטות יוצרים משחקי אור וצל

.

לוחות זיכרון מברזל וסלע מחליפים את קיר הבטון עם פסל הברזל שתכנן האדריכל ושולב בספסל העגול

.

צורת האובליסק היא משולש

.

בטון וברזל ומנורה נסתרת

.

תודה ליצחק איבו, יגאל כהן ולאדריכל ויטוריו קורינלדי

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

רגבה (חיליק ערד)

גשר (חנן הברון)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

מרפסת ים המלח במצפה יריחו (עמי שמואלי ועוזר שטול)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: