סיבוב במתחם הראשון של האדריכל רם כרמי בשכונת גילה

המבנן הגדול והבולט שתכנן האדריכל רם כרמי, חתן פרס ישראל לאדריכלות זוכה פעמיים פרס רכטר ופעמיים פרס רוקח, הוא זה שמקבל את פני הבאים בשערי שכונת גילה. הוא גם יוצא הדופן מבין כל המתחמים שנבנו וזאת הודות לגן הציבורי הרחב שחלק מממנו עוטף ונראה כמו צומח ממנו.

העניין המחודש באדריכלות מסורתית באה זמן קצר לפני תכנון הפרויקט עם פתיחת שערי העיר העתיקה בירושלים, בעקבות מלחמת ששת ימים. עד אז מצאו האדריכלים את עיקר ההשראה באדריכלות הבינלאומית, בצרפת, אנגליה, גרמניה וארה"ב בעיקר. כעת המבט נותר כאן. הפרויקט שתכנן כרמי כמו עוד כמה מתחמים שהוקמו בגילה באותן השנים, היה מהראשונים בארץ שבו בא לידי ביטוי ניסיון אדריכלי לשלב אלמנטים מהבנייה הירושלמית המסורתית, כאלה מהותיים כמו סמטאות, קסבות, כיכרות קטנות, ארקדות, שערים, וכאלה עיצוביים כמו קשתות ואבן ובעיקר התמודדות עם טופוגרפיה הררית.

בימים אלה כשהרכבת הקלה הולכת ומוקמת בגילה, המתחם של כרמי, כמו עוד מתחמים רבים בשכונה, נמצא בסכנת הריסה לטובת בנייה צפופה וגבוהה יותר. הדיירים משוכנעים שהם יושבים על מכרה של זהב והסכמתם לפרויקט פינוי-בינוי יניב להם דירות מרווחות יותר, אבל הם מתעלמים מכך שהבנייה הצפופה והגבוהה והתכנון הגרוע הנהוג כיום בארץ, ייצרו להם סביבה שסביר להניח תהיה פחות נעימה ושלווה מזו שממנה הם נהנים כיום. הסוגיה לא פשוטה ורצוי להיכנס אליה עם הבנה ומודעות מלאה ככל הניתן לערכים של המקום.

ועל כך ברשימה זו. 

.

זה השער

.

שכונת גילה הוקמה אחרי מלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים המקיפים את העיר. גילה הוקמה בשטח שנכבש על רכס הררי בין ירושלים ובין בית לחם

.

מעבר הולכי רגל מתחת לכביש טובל בצמחייה עשירה ומטופחת

.

הגן מורכב בעיקרו מחורשה של עצי אורן כשמקומות ישיבה, ספסלי פיקניק ומתקני משחק פזורים בשטחו. מסלעות ומדרגות מקשרות אל הבניינים העוטפים

.

מבנים מדורגים עוטפים את הגן, כשחלקם התחתון מתנשא לגובה של קומה או שתיים בלבד

.

שנות ה-70: המדורגים לאחר השלמת הבנייה וקודם לפיתוח הגן הציבורי (אוסף משרד כרמי אדריכלים)

.

תכנית גגות: מבנן ארוך מפותל ומדורג עוטף בחלקו גן. אחריו שורה של בתי דירות ובעורף (בחלק העליון) נקבעו הקוטג'ים (אוסף משרד כרמי אדריכלים)

.

תרשים דומה בגרסה פרספקטיבית עם קצת צבע (אוסף משרד כרמי אדריכלים)

.

.

(1) היום

בימים אלה מתחילים להרוס את הפרויקט הראשון בגילה לטובת בנייה צפופה יותר. אירוני שמשרד האדריכלים שקיבל לתכנן את פרויקט פינוי-בינוי הראשון בשכנה שיוצא לדרך, הוא אותו משרד שייסד האדריכל שהוביל לפני חמישים שנה את צוות המתכננים שתכנן את גילה – אברהם יסקי. לעומת זאת, את המרכז של גילה שאותו תכנן יסקי והיה המוקד המסחרי הראשון בסביבה, מתכנן עכשיו האדריכל יגאל לוי להרוס לטובת מגדלים.

עבודות הקמת הרכבת הקלה שתחבר את גילה עם שאר חלקי העיר, מבוצעות בעקבות שינוי המדיניות העירונית ביחס לבינוי בסביבת תוואי הרכבת. כתוצאה מכך היזמים להוטים לממש את זכויות הבנייה הנדיבות שמתירות רשויות התכנון, ולמעשה כמעט כל מתחמי המגורים המפורסמים בגילה מצויים בפני סכנת הריסה לטובת בנייה חדשה וצפופה.

הפרויקט שתכנן האדריכל רם כרמי הוא מאלה שהיזמים לא יכולים שלא לחלום על הריסתו ולנצל את הקרקע באופן כלכלי יותר מבחינתם, כזה שגם יצדיק את הקמתה של מערכת הסעת המונים. מיקומו של המתחם בכניסה לשכונה, שטחו הגדול והעובדה שכולו בנוי על חלקה אחת רק מחזקים את הלהיטות ואת תמיכת העירייה. נוסף על אלה, המתחם שהוקם בהתאם לדרישות משרד השיכון לפני חמישים שנה, מכיל דירות קטנות וכל תנועה בו דורשת עלייה במדרגות, כך שהנגישות בו לא קלה וכל בעל מוגבלות יתקשה לנוע בו.

רגע לפני שמחריבים את גילה והופכים אותה לאוסף של מגדלים, חשוב להזכיר שאיכותם המשמעותית של המתחמים בגילה היא הבינוי שעודד קהילה וקשר בין התושבים וגם קשר בין הדיירים ובין הסביבה המקיפה אותם – ערכים שכידוע כל כך חסרים במגדלים. הכוונה לציפוף היא מבורכת, אך המהלך מחויב בביקורת והערכה ולבחון את האפשרות להעניק לחלק מאותם מתחמי מגורים שנבנו בשכונה בעבר להמשיך וללוות אותנו למחזור נוסף של חיים.

נתבונן אם כן במהלכים שהובילו להקמת השכונה והפרויקט של כרמי ולמאפייני תכנונם.

.

(2) ההתחלה

זמן קצר לאחר שהסתיימה מלחמת ששת הימים ביקשה ישראל לחזק את מעמדה של ירושלים ולהרחיב את גבולותיה, וזאת באמצעות הקמת שכונות חדשות בשוליה. כך הוקמו שכונות כמו מעלות דפנה, רמות והגבעה הצרפתית בצפון העיר, בעוד שבדרומה הוקמו תלפיות מזרח וכן שכונת גילה בשטח שנכבש במלחמה. עד היום תוכלו למצוא בגילה מספר בתים ערבים פזורים בכל מיני מקומות בשכונה ומאוכלסים במשפחות ערביות. ישראל בחרה שלא לפנות אותן משטחן לאחר הכיבוש ולא להפקיע את השטח בו הוקם בית המגורים שלהן, והן נותרו כאן בלב השכונה. גם בעורפו של המתחם שתכנן כרמי מצוי בית מגורים כזה שנראה מנותק מסביבתו.

חלקה הראשון של גילה הוקם באופן סתמי וללא שאר רוח או יוצא דופן מהנהוג בשעתו בארץ. אך תוך זמן קצר מאד הבינו מקבלי ההחלטות במשרד השיכון, הגוף שהיה אחראי על התכנון וההקמה, כי רצוי לשנות את השיטה.

האדריכלים שנבחרו לתכנן את השלבים הבאים בשכונה, נבחרו בקפידה מבין האדריכלים שפעלו אז בארץ והתמחו במגורים ובנכונותם להתמודד עם רעיונות חדשים למגורים. בנוסף נדרשו האדריכלים לפעול כצוות. המשמעות היתה שמידי שבועיים נפגשו כולם באחד המשרדים והציגו זה לזה את התקדמות עבודתם לצורך דיון משותף. כתוצאה מכך, הושפעו וכיבדו אחד את השני ונוצרה אחידות רעיונית בסיסית. אותה אחידות התייחסה לעיצוב (כמו השראה מהבנייה המסורתית בירושלים), לחומריות (אבן, בטון) לטכנולוגיות בנייה (תיעוש), לנוף (יחס בין בנוי לפנוי, גינון) ופריסת המבנים (כך נוצרו אותם מבננים שחלקם סוגרים על חצרות וחלקם מלווים את הטופוגרפיה).

.

תכנית שתי השכונות הראשונות בגילה: 5 – רם כרמי, 4 – אריה ואלדר שרון, 3 – משה לופנפלד וגיורא גמרמן. המבנים שבהיקף מלווים את הטופוגרפיה בעוד שהמבנים שבראש הגבעה סוגרים על חצרות פנימיות (מתוך: "ישראל בונה 1973", באדיבות ארכיון אדריכלות ישראל)

.

.

רם כרמי היה אז כבר אדריכל עתיר ניסיון. אמנם רק בתחילת שנות ה-40 לחייו, אך עם הישגים שזיכו אותו בשורה מכובדת של פרסים על תכנון מבנים יוצאי דופן כמו "מרכז הנגב" בבאר שבע, "בית אל על" בתל אביב ומפעל "ארגמן" ביבנה. פרויקט התחנה המרכזית החדשה בתל אביב שתכנן כבר נתקע אז, אך עדיין לא זכה לביקורת החריפה שבאה בשנים הבאות. גם התכנית לפרויקט הולילנד נערכה באזור אחר בירושלים רק בעתיד הרחוק. כרמי לא היה חריג בין האדריכלים שנבחרו לתכנן בשכונה החדשה, כולם היו בני גילו – כמו אברהם יסקי, סלו הרשמן, משה לופנפלד וגיורא גמרמן, למעט אריה שרון שהיה בן הדור הקודם.

שלושה מתחמי מגורים תכנן כרמי לאורך השנים בגילה. על השניים המאוחרים והאחרים כתבתי כאן בעבר (1, 2), וזה שלפנינו היה הראשון. המתחם שתכנן כרמי ונבחר לקום לצד הכניסה לשכונה, כלל מגוון של סוגי מבנים – מדורגים, בלוקים וקוטג'ים. בכולם דירות יחסית קטנות של 2 עד 4 חדרים. הגדולות שבהן בשטח של כ-100 מ"ר, לא כולל מרפסת. בהתאם להחלטת צוות התכנון, מתחמים שהוקמו בראש הגבעה הקיפו חצרות פנימיות, בעוד שאלה שבמדרונות ליוו את הטופוגרפיה הטבעית, ועוצבו כ"בניינים בשורות מקבילות ומדורגות. כעין טרסות הרריות הצופות לעיר", כפי שניסחו זאת המתכננים בזמנו. אותם בניינים מדורגים עוצבו בהשראת הבנייה הערבית שכיסתה את המדרונות וכמוה ניתן לראות עד היום בשרידי הכפר ליפתא שבכניסה לירושלים, כמו גם בעיר העתיקה.

"כידוע אוהבים בני אדם לגור בקבוצות או קהילות. מגורים בקהילה הם המקנים לבני אדם את תחושת הביטחון וההשתייכות", כתב כרמי בפתח טקסט קצר שפרסם על הפרויקט. בכך הוא הדגיש את העיקרון המרכזי שהניע אותו בתכנון בגילה – יצירת קהילה באמצעות אדריכלות. בהמשך דבריו הוא גם הדגיש את הכוונה להשתחרר ממראה הבלוק הטיפוסי, הגנרי, הסתמי, שלא רק שאינו מעודד את היווצרותה של קהילה, אלא הוא גם אינו יוצר תחושת שייכות של הדיירים למקום. הפתרון שמצאו האדריכלים היה להתבונן באיכויותיהם של הרובעים העתיקים בירושלים שבין החומות, וכן של השכונות הראשונות שנבנו מחוצה לה, ולתרגם אותם לשכונה החדשה:

"אם אנו מתכננים עבור קהילות", המשיך כרמי, "אזי סביר שהבתים עצמם יהוו כעין משפחה כאשר כל חבר בה תורם תרומתו, אם זה רחוב, סמטה, רחבה או כל אלמנט אחר של האדריכלות המסורתית של הרחוב בעיר ישנה כלשהי. שם אנו רואים אותם אלמנטים כחללים קהילתיים; הרחובות והסמטאות לתנועה, הרחבות לשהייה. בגילה פרשנו את ההזדקקות למקום בתפשנו את הדירות כמסגרת לרחובות ולרחבות. וכך אותם בנייני ציבור הנחוצים מוקמו בצורה המוסיפה, ואף מחזקת את משמעות הרחבות".

.

דגם: המגדל שבחלק העליון היה ניסיון של כרמי להוסיף אלמנט אנכי לבינוי האופקי בעיקרו. ניסיונות דומים לשילוב מגדל אחד חזרו והופיעו בפרויקטים רבים כאלה בארץ (אוסף משרד כרמי אדריכלים)

.

.

גן ציבורי גדול נקבע בחלקו התחתון של המתחם, כשמבנה מוארך ומדורג עטף אותו. אחריו מבנה מוארך שהורכב מבלוקים שאלה עוצבו יותר מאחרים באופן דומה לבלוק השיכון הטיפוסי, ולכן התוצאה היא אנונימית ולא עונה על המטרות שכרמי הגדיר לעצמו. בשטח שבין המדורגים לבלוקים יצר גינות פנימיות כשארקדות שמוקמו בקומה התחתונה של הבלוק פונות אל הגינות ומאפשרות תנועה אופקית לצד מקום מוצל ונעים אך התכנון לא מפותח מספיק. אחרי הבלוק נקבע מיקומו של חניון רכבים ולבסוף נקבעה שורה של קוטג'ים.

היות והכניסה לכל המדורגים היא בחלק התחתון וגם העליון, והיות והבלוקים מתנשאים לגובה של ארבע קומות בלבד, לא היה צורך בהתקנת מעליות ולרשות הדיירים עמדו מדרגות בלבד. המדרגות חוצות את המתחם לכל רוחבו והם חלק נוכח ובולט ויזואלית ותפקודית. כרמי ביקש להעשיר את חווית ההליכה במתחם ויצר מבנים בעלי נפחים עשירים עם מינימום שטחים משותפים שאותם הדיירים יצטרכו לתחזק (הדיור הציבורי פנה בעיקר לזוגות צעירים ולאוכלוסיות חלשות). עם זאת, בדירות עצמן ניתנה תשומת לב לקשר בין הדירה ובין הנוף. לצד המתחם תוכנן לקום גם מגדל מגורים, אחד מבין שבעה שתוכננו בגילה. "מגדלים היוצרים קצב לאורך השלוחה המתארכת של השטח, ומשמשים נקודות ציון למתחמי המשנה", כתבו בשעתו האדריכלים, אך אף אחד מהמגדלים לא קם מסיבות תקציביות.

ההיתרים הראשונים שהוגשו לפרויקט ומצויים באתר העירוני הם מ-1975, אך היות והפרויקט תוכנן במקביל למתחם שתכננו בסמוך האדריכלים אריה ואלדר שרון, אז נראה שתכנית הפריסה נערכה ב-1970 והתכנון המפורט נמשך עד סביבות 1973 ואז החל הביצוע באתר שנמשך בין שנתיים לשבע שנים.

.

הדגם מזווית אחרת (אוסף משרד כרמי אדריכלים)

.

.

(3) האדריכל

אולי מכל אדריכל אחר שפעל בישראל, היה רם כרמי (2013-1931) האדריכל הנועז, הפראי והפורה ביותר. להישגיו לא הגיעו אדריכלים בדור שקדם לו וגם לא בדורות שבאו אחריו. לצדו פעלו אדריכלים שהיו קרובים בניסיונותיהם ופראיותם כמו צבי הקר, אלדר שרון וישראל גודוביץ. המבנים שתכננו לא תמיד זכו למחמאות מצד לקוחותיהם, והם עצמם היו מעורבים במאבקים שונים בן-דוריים ותכנוניים ועסקו לא מעט בהדיפת ביקורת שהופנתה אליהם מצד עמיתיהם למקצוע.

לאורך השנים פעל כרמי במקביל לפעילותו במשרדו הפרטי בתחומים נוספים להם יש קשר אדוק לפרקטיקה – הוראה אקדמית וכתיבה מקצועית (בתחילת דרכו היה שותף עם אביו, האדריכל דב כרמי ועם צבי מלצר, ולאחר מכן הוביל משרד עצמאי שאותו עזב באמצע שנות ה-70 רק לתקופה קצרה כדי לפעול במסגרת משרד השיכון). שנים רבות היה מנחה עבודות סטודנטים בטכניון ובשנותיו האחרונות באריאל. השתתף בסימפוזיונים שתועדו ופורסמו בכתבי עת ובעיתונות היומית, ובכלל שמח תמיד להתראיין ולהביע את דעתו המקצועית.

מבנים רבים שתכנן נכשלו בפרמטרים שונים, אך עדיין זכו להערכה על הניסיוניות שביקש ליישם ובאמצעותה לקדם את הפרקטיקה, מהלך שהוכיח את עצמו. מאז שכרמי ועמיתיו נטשו את ניסיונותיהם לקדם את האדריכלות, הדורות שבאו אחריהם לא המשיכו בדרכם וכתוצאה מכך (בעיקר, אך גם בגלל הממשל והיזמים) הפכה האדריכלות בישראל להיות סתמית ובעלת מעוף מוגבל וחסר ייחוד.

.

כאן בבלוג וגם במגזין xnet פרסמתי שורה של מאמרים ורשימות על עבודותיו של כרמי: המתחם השני שתכנן בגילההמתחם האחרון שתכנן בגילהבית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם, בית דירות בכיכר צרפת, בית הכנסת במרכז רפואי בילינסוןבביתוחידוש תיאטרון הבימה, הצעה לפרויקט מרכז היקום, ביתו הפרטי בהרצליה פיתוח.

האדריכל רם כרמי בביתו, הרצליה, 2011

.

המבנים כולם מחופים באבן ופתחי החלונות מקושתים

.

הפתחים מקושתים באלמנטים מבטון חשוף (את חלקם צבעו הדיירים בלבן. אם האדריכל היו שואלים – כרמי היה ממליץ לכולם לצבוע את הבטון בלבן

.

האלמנטים מבטון מתועשים (יוצרו במפעל והותקנו באתר). הדירים הוסיפו מזגנים תלויים על החזית ומגוון של צינורות וכבלים. כי מה אכפת להם איך נראית הסביבה שבה הם חיים?

.

הכניסה לדירות במדורגים היא דרך המעברים שחוצים אותם

.

המתחם הזה הוא בהחלט לא לבעלי מוגבלות: אין כאן מעליות ויש צורך לטפס במדרגות למי שרוצה להגיע לחלק העליון של המתחם

.

האדריכל עיצב את המדרגות באופן חווייתי – כשהוא עובר בין מרפסות וחלונות. אף פעם לא משעמם

.

המבנן הארוך כולל כמה מעברים כאלה לאורכו. הם כולם היו דומים במקור, אבל הדיירים התערבו ושינו כל אחד לפי טעמו. כאן למשל הוסיפו צמחייה פרחונית

.

כאן נותר חשוף

.

בשונה מהשיכונים הטיפוסיים, כאן יצר האדריכל תלת-ממדיות בגוש הבניין. גם המדרגות שלרוב סגורים בחדר, הם כאן פתוחים.

.

המעבר מצטמצם והמבט נמשך אל על לשער הסוגר על הפתח הגבוה

.

בקצה העליון המדרגות מסתיימות באופן חגיגי והמטפסים נותרים עם הלשון בחוץ

.

המעברים חוזרים על עצמם לאורך המדורגים

.

הרבה מדרגות

.

את המדרגות עיצב האדריכל כמו כיכר קטנה או תיאטרון שניתן לשבת בו

.

המדרגות שבתמונה מעל מציצות כאן מימין. הגינות שבין המדורגים לבלוקים

.

החצר שבין הבלוק למדורגים

.

למרות שקיימת חזרתיות עיצובית מסוימת, בגלל הבדלי הטופוגרפיה לאורך המתחם ישנם מצבים שונים, כמו למשל כאן עם קיר התמך שנמצא בקצה המתחם

.

הארקדה שבקומה התחתונה של הבלוק משמשת למעבר וגם לחלק מהחצר שאליה היא פונה.

.

יהיה טוב?

.

כתובת בארקדה. בהמשך מישהו ריסס גם לב, אז לא הכל שלילי

.

מהארקדה ממשיכים הלאה אל מגרש החנייה, אחריו שורת הקוטג'ים והלאה אל פנים השכונה

.

הבלוק הוא לא סתמי וגם הוא מתעקל מעט ובחלקים בהם הוא מתעקל נוצרים סביבות שונות. במרכז מעבר אל המדרוגים, ומשני צידי התמונה מדרגות העולות אל שביל המקשר לכניסות לחדרי המדרגות שבבלוק

.

חזית הבלוק הפונה אל פנים השכונה היא דו-ממדית לעומת החזית הנגדית. מעבר עילי מקשר לחדרי המדרגות כשכל כניסה לחדר מדרגות מודגשת בגגון בולט וחיצוני צבוע באדום

.

בלוק מצופה באבן

.

גם כאן שולבו אלמנטים בהשראת הבנייה בעיר העתיקה כמו חרכי ירי

.

הכניסות לחדרי המדרגות מודגשים בגגונים צבועים באדום

.

בבלוק הזה הוסיפו רעפים לגגונים לתחושה כפרית

.

חרך ירי בחדר מדרגות. הדיירים אוהבים את המקום ומשלבים בו קישוטים ביתיים

.

לאחר הבלוקים והחניון מגיעה השורה שלישית – הקוטג'ים. לכל קוטג' יש חצר גדולה וצמודה

.

מעבר בקוטג'ים

.

בהתאם לטופוגרפיה מתפתחות המדרגות והמעברים החוצים את הקוטג'ים

.

חזית הקוטג'ים והמעבר הציבורי החוצה אותם

.

חזית הקוטג'ים מעוצבת כמו חומה

רשימות נוספות על שכונת גילה:

.

(1) מבנן – רם כרמי

(2) מבנן – דוד רזניק

(3) מבנן – סלו הרשמן

(4) הצעה למסלול סיור בגילה

(5) מבנן נוסף מוזנח בתכנון רם כרמי

(6) מבנן עם רחוב פנימי – יסקי-גיל-סיון

(7) מתחם מגורים חדש – יהודה פייגין ובניו

(8) מרכז מסחר ומגורים – אברהם יסקי ויוסי סיון

(9) מבנן משולש סביב לחצר פנימית – לופנפלד-גמרמן

(10) המבנן הכי גדול בגילה שגם אותו תכננו לופנפלד-גמרמן

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • itamsh  ביום 09/09/2020 בשעה 10:27

    פרויקט שהוא כישלון טוטאלי במטרה המרכזית שאמורה להיות לכל פרויקט אדריכלי: טובת המשתמשים. כמו כל פרויקט של כרמי, למעשה.

  • היינה  ביום 12/09/2020 בשעה 14:07

    חשוב מאד ,לדעתי,לשמור על שתי השכונות הראשונות ברובע גילה. למיטב ידיעתי הדיירים אוהבים את המקום אשר לו חשיבות עליונה ברמה התרבותית הארכיטקטונית בישראל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: