החלק האהוב עלי בבית הדירות שתכננו האחים האדריכלים חיים ויוסף כשדן, בפינת הרחובות אמיל זולא וז'אן ז'ורס בתל אביב הוא הגגון בכניסה. אם תגידו שמדובר בסגנון באוהאוס, אז כנראה שהפעם לא יהיה צריך לתקן ולומר שמדובר בסגנון הבינלאומי, היות ויוסף כשדן למד תקופה קצרה בבאוהאוס.
הבניין שנבנה ב-1937 והוכרז לשימור נראה כמו שהיה עם חנוכתו – יש בזה מן הטוב כי אפשר להתרשם ממנו מבלי שעבר ניתוחים פלסטיים, ומצד שני מצבו נראה בהתאם. המזל הוא שהבניין נבנה באיכות עבודה עברית גבוהה, ולכן אפשר עדיין לחיות בו באופן סביר.
.
גגון
.
אמיל זולא 8 פינת ז'אן ז'ורס 14
.
הבניין מתייחס למפגש הרחובות ומפנה אליו זרוע של מרפסות מעוגלות
.
החזית הראשית של הבניין פונה לרחוב אמיל זולא ובמרכזה הכניסה המובילה לחדר המדרגות. הפתחים העגולים מסמנים את חדר המדרגות הנמתח לכל גובה הבניין
.
הבניין לגמרי לא קופסתי אלא הוא מורכב מקבוצה של גופים שונים שקשה להבחין בסדר ביניהם כשהעצים מסתירים
.
טיח קרצפוץ מקורי בן 80 שנה שרד את כל השנים ללא חידוש
.
המרפסות המעוגלות – מפתיע שלא סגרו אותן
.
המרפסות האחרות בבניין נסגרו. מעקות המתכת נותרו בשלמותם
.
הכניסה לבניין מוסתרת מאחורי עצים
.
גגון מחורר הפורץ מקו החזית מקבל את פני הבאים ומייחד את הכניסה הזו מכל הכניסות האחרות בעיר
.
רשת בטון
.
.
(1) איך הגעתי לכאן
בדומה לבניין הקודם שכתבתי עליו כאן (בתכנון זאב רכטר), גם את הבניין הזה בחרתי אחרי שעיינתי בספר התצלומים של הצלם והאדריכל יגאל גבזה. ומה משך אותי בתמונה שמצאתי בספר של בזה? בעבר הותקנו מעקות כתוצאה של תכנון קפדני וייחודי לבניין שאותו ערכו האדריכלים. לכל בניין המעקה שלו. כאן יצרו האדריכלים חלונות עגולים בחזית הבניין שנועדו להאיר ולאוורר את חדר המדרגות, בהתאם הם תכננו את מעקה הברזל המשלב אלמנטים עגולים. במרפסות האלמנט העגול הוסב לאלמנט מלבני בהתאם לצורת המרפסת (במרפסות העגולות שבבניין המעקה הוא בנוי).
פרטי החלונות לא שרדו ונותרו רק חורים בחזית. לעומתם, נותרו המעקות שלימים ללא פגם – עדות לאיכות התכנון והביצוע הגבוהים (כי הבניין עצמו מוזנח ולא מטופח). גבזה שוטט בסביבה שאותה הכיר עוד מילדותו, הוא זיהה את החזרתיות ובחר להקדיש לה את אחד התצלומים שפרסם.
את הספר form and light הוציא גבזה לאחרונה בהוצאת הספרים Hirmer, והוא כולל קבוצה נכבדה של תצלומים שחושפים את יכולות הצילום ונקודות המבט שלו. אלה תצלומים שמדגישים את האיכויות של הבנייה בתל אביב של שנות ה-30, אבל הספר כולל גם עבודת תחקיר שהודות לו התגלו לי כמה מבנים לא ידועים ואת זהות האדריכלים שתכננו אותם.
מגזין DEZZEN בחר בו כאחד מ"עשר הספרים שיספרו לך את כל מה שאתה צריך על הבאוהאוס", גם בזכות שלושה טקסטים המופיעים בפתחו שאותם כתבו גבזה בעצמו, הצלם גלעד אופיר וגם אני. הוא נמכר בין השאר במרכז באוהאוס (בו מוכרים כמעט את כל ספרי האדריכלות שקשורים לכאן) ובחנות שבמוזיאון תל אביב.
.
יגאל גבזה: הבית באמיל זולא 8 מימין – מתוך ספרו של גבזה form and light (המרפסת שמשמאל צולמה בבית שברחוב שינקין 65 פינת הגלבוע 1)
.
.
(2) הבניין
על המגרש שממוקם מטרים ספורים מרחוב דיזנגוף ושטחו 370 מ"ר, נבנה תחילה בשנות ה-20 מבנה חד-קומתי שהכיל חדרים להשכרה. הוא לא שרד שנים רבות וכבר ב-1936 שתי נשים שרכשו את המגרש – בתיה סדרנסקי ומאשע פרידשטיין, הזמינו תכנית לבית דירות מהאדריכלים חיים ויוסף כשדן.
התכנית שערכו פשוטה וכוללת שלוש קומות, כשבכל קומה שתי דירות – באחת שלושה חדרים והיא פונה למפגש הרחובות ושנייה בת שני חדרים. במבט ראשון מה שמייחד את הבניין אלה הן המרפסות המעוגלות הפונות למפגש הרחובות. לצידן בולט חדר המדרגות שבחלקו העיקרי נקבעו חלונות עגולים (בשרטוט שמופיע בהיתר נראה שבמקור תכננו חלון רציף ואנכי). בחלק התחתון ומעל לפתח הכניסה גגון יוצא דופן שרק בשבילו שווה להתעכב כאן.
הבניין הוכרז לשימור ונותר כמו שהיה בעת שהשלימו את בנייתו. סגרו אמנם מרפסות (אך לא את אלה המעוגלות), חלק מפרטי הבניין המעולים נעקרו ונעלמו (כמו החלונות שבחדר המדרגות) וגם תהיתי אם לבניין היו דלתות כניסה כי אין כל זכר למשקוף וגם בשרטוט לא מופיעות דלתות.
.
1937: חזית לרחוב אמיל זולא. חלון הסרט הוחלט בפועל בחלונות עגולים
.
.
(3) מה יש לניצה סמוק לומר?
האדריכלים הראשונים שמופיעים בספר "בתים מן החול" שאותו פרסמה האדריכלית ניצה סמוק ב-1994, אלה הם חיים ויוסף כשדן. היות ומדובר בספר שיצר את הקנון של אדריכלות התקופה, התקשרתי אליה לברר מדוע בחרה לפתוח דווקא בהם, האם הם כה חשובים ומשמעותיים להבנת האדריכלות של תל אביב בשנות ה-30?
ניצה סמוק: "הספר לא בנוי על אדריכלים אלא בתים. בגלל שהספר מתחיל בקבוצות הבניינים הפשוטים יותר וממשיך למורכבים יותר, אז פתחתי עם הבניין בגוטליב 12 שהם תכננו. יש בו את האמצעים הפשוטים ביותר כדי להשיג אפקט. הם היו אדריכלים מאד דקורטיביים, הם תכננו חזיתות עשירות אבל התכנית היתה פחות מעניינת. שני האחים היו שונים אחד מהשני והם גם לא עבדו ביחד אלא רק תקופה קצרה".
מ"י: שניהם נפטרו בשנות ה-50 ועבודתם טרם נחקרה, איך הצלחת להשיג עליהם מידע?
ניצה סמוק: "הצלחתי להגיע אל הבן של חיים כשדן שגר בחולון. הוא היה מאד סגור והרגשתי שיש שם מטען, אבל הוא בכל זאת נתן לי גם תמונה של אבא שלו (ניסיתי לאתר אותו ללא הצלחה, מ"י). בלהט שלי להספיק את "בתים מן החול" שכתבתי מהר תוך שלושה חודשים כי רציתי להספיק לכנס של הבאוהוס, לא התעכבתי מספיק. עם הבן של יוסף כשדן שבארה"ב התכתבתי".
.
(4) האדריכלים
האחים האדריכלים חיים ויוסף כשדן היו מהאדריכלים הפוריים והמצליחים שפעלו כאן בשנות ה-30. המידע המידע המועט שקיים עליהם מצוי כאמור בספר "בתים מן החול" מאת ניצה סמוק.
חיים כשדן (1958-1906) היה הבכור. הוא נולד ביפו, החל את דרכו כשוליית שרטט ולבסוף קיבל את הכשרתו המקצועית האקדמית בבריסל. הוא עבד 18 שנה בלבנון ואחר כך בתל אביב ונפטר בה.
אחיו הצעיר לעומת זאת, יוסף כשדן (1955-1910) קיבל את הכשרתו בטכניון בחיפה, המשיך את לימודיו בבירות שבלבנון וסיים אותם בבאוהאוס בדסאו, גרמניה. בסוף שנות ה-30 ולמשך תקופה קצרה פעל במשותף עם אחיו בתכנון בתי דירות בתל אביב. במשבר הכלכלי הגדול שפקד את הארץ בעקבות מלחמת העולם השניה, הוא היגר עם משפחתו לארה"ב ושם ניפטר.
.
1937: תכנית קומה טיפוסית
.
1937: חתך באזור המדרגות
.
ממסגר את הרחוב
.
אני אוהב את הגגון הזה
.
חדר המדרגות מואר היטב באור טבעי
.
הד לפתחי החלונות העגולים ניתן למצוא במעקות הברזל – יצירת אמנות של ממש
.
עיגולים
.
המעקה מתעגל בעדינות כיחידה אחת
.
גם המדרגות עצמן מטופלות
.
מעגל החיים: החלון לא שרד ורק נותר הפתח
★
בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי:
.
רופין 51 (דב כרמי)
רופין 40 (אריה קרפץ)
גן הבנים (גדעון שריג)
גורדון 79 (סם ברקאי)
אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)
בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)
דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)
פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)
מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ
מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)
בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)
סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)
פרישמן 53 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)
בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)
בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)
המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)
בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)
שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)
בית כנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)
מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)
אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)
בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)
רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)
דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)
תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)
שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)
בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)
לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)
מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)
נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)
ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)
קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)
סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ
אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)
הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)
דירת קאסי אריסון (ערן בינדרמן)
בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)
דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)
קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)
ראש פינה 26 (אריה כהן)
בית הדר (קרל רובין)
★
שיר לסיום:
.
★
חלון אחורי 
תגובות
מיכאל הפנינים שאתה מוצא – עוהג צרוף
טוב שעדיין נותרו שרידים אותנטיים של בנייה ארצישראלית-עברית.
בניין יפהפה, גרתי לא רחוק ממנו,תודה
חייב לשאול שאלה לא קשורה 🙂
הסידור האסטתי של רשימת הבתים הנוספים בתל אביב, בוצע על ידך ידנית?
אם כן , קבל שאפו ענק!
כמובן שגם התוכן מעניין ומחכים…
כן ותודה!
תודה! ושוב אתה בנוף ילדותי… הסבתא גרה קרוב, אבי הקבלן בנה מסביב, וגם גרנו תקופה.
נהנית כל פעם מחדש. הן מהכתיבה המעניינת והן מן התצלומים המלווים.
עונג צרוף
יוכי
נהנית כל פעם מחדש. הן מהכתיבה המעניינת והן מן התצלומים המלווים.
עונג צרוף.
תודה
יוכי