סיבוב באולם הספורט המועצתי בעמק יזרעאל

בדרך מחפצי-בה לזרזיר, עצרתי לראות אם במקרה אולם הספורט של המועצה האזורית עמק יזרעאל פתוח. האם סופסוף יתאפשר לי לבקר בו בפנים. התאכזבתי לגלות שהמקום סגור ובגלל הקורונה הוא לגמרי סגור. ולמרות שלא ביקרתי בתוכו, ולמרות שרק הקפתי אותו, ולמרות שהאדריכל לא הסכים לדבר איתי ולא לתת תמונות שצילם עם חנוכתו ב-1977, הוא עדיין שווה כאן רשימה.

הסיבות הן שמדובר במבנה שהושקעה בו מחשבה עיצובית יוצאת דופן לזו שמושקעת באולמות ספורט, וגם תכנן אותו אחד האדריכלים המרתקים – יהודה פייגין. משרדו שבו שותפים כיום גם שני בניו, מתמקד בעיקר בתכנון בתי מלון וגם מגורים (על מתחם חדש בשכונת גילה כתבתי כאן), אבל עד לפני שלושים שנה תכנן פייגין במגוון תחומים ותמיד מעניין אותי לראות את גישתו העיצובית שהתפתחה לאורך השנים והבניינים שתכנן נשמרו יחסית היטב.

ועל כך ברשימה זו.

גלוי ונעלם

.

אולם ספורט יזרעאל

.

מונולית בשדה

.

את מרכז החזית הדרומית הפונה אל שדות קיבוץ מזרע חוצה פתח אופקי רציף וכהה

.

את הפתחים הרציפים והכהים חזר האדריכל וביצע גם בעבודות אחרות בעשורים הבאים כמו בתי המלון בתל אביב, עין בוקק ואילת

.

החלק העליון בולט מעט ובאופן כמעט בלתי נראה ומצל על הפתח

.

חזיתות הצד למזרח ולמערב אטומות ברובן וכוללות פתח צר נמוך (שלא יאפשר חדירת קרני שמש שיסנוורו את השחקנים)

.

הכניסות מודגשות באמצעות גגון ופתחים אנכיים החוצים את כל גובה החזית

.

סגור בגלל הקורונה

.

.

אולמות ספורט מתאפיינים לרוב בצורה קופסתית וכל שינוי מאותה צורה בסיסית מקורו בניסיונו של האדריכל להעניק לבניין גם ערך עיצובי. אלה מבנים גדולים יחסית ובולטים פי כמה בסביבה פתוחה וכפרית, נראים לרוב כמו מחסנים. לכן, אדריכלים רבים שמבינים את ההזדמנות ליצור נקודת ציון במרחב ולשפר את הנראות של הנוף ולא לפגוע בו, משתדלים להעניק לנושא תשומת לב, מהלך שהוא תמיד תלוי בהוצאה כספית גדולה יותר, אך עם תמורה לשנים ארוכות. מעטים מאולמות הספורט זכו לעיצוב יוצא דופן ואציין כאן את האולמות בתיכון יד לבוביץ' בנתניה שתכנן מרדכי בן חורין, בגבעת רם שתכנן שמואל מסטצ'קין, באילת שתכנן מוטי בודק, וכמובן שגם קבוצת האולמות במכון וינגייט שתכננו לאורך השנים משה לופנפלד וגיורא גמרמן. האולם בעמק יזרעאל בהחלט מצטרף לאותה קבוצה אקסלוסיבית.

חזיתות האולם שונות זו מזו ולכל אחת עיצוב שונה הנובע בעיקר מהפונקציה ומכיווני השמש. עיקרון מרכזי בתכנון אולם כזה הוא להשתדל להחדיר אור טבעי אל פנים האולם, אך כזה שלא יסנוור את המשתמשים (שחקנים וצופים) ויפגע בתפקודו. לכן פתחי החלונות נקבעו באופן מחושב למדי: בחזית מערב פתחי החלונות נמוכים מאד, בגובה הברכיים, בחזית המזרחית הפתחים מרווחים היות והם פונים אל מבואת הכניסה לאולם, בעוד שהפתחים בחזיתות דרום וצפון נקבעו במיקום גבוה במיוחד. הפתחים הם גם חלק מרכזי בעיצוב החזית: בעוד שבחזית המערבית מסכי הזכוכית נקבעו כפסים אנכיים מעל לשתי דלתות הכניסה ופס נוסף אופקי נקבע בחלק התחתון ולאורך כל החזית, הרי שבחזית הדרומית הפונה אל הנוף ונצפית היטב לנוסעים בכביש 60, מסך הזכוכית הוא פס ארוך הנמתח לכל אורך החזית ומסיים את השיפוע הדרמתי של גג הבניין.

הקווים האלכסוניים, המשטחים האטומים ופתח החלון האורכי – הם המחוללים העיקריים של הדרמה שיוצר הבניין. לכן, גם קל מאד לצלם את הבניין מכל כיוון וזווית. היחס בין השטח האטום לשטח הפתוח (שלמעשה הוא גם אטום בגלל החלונות הכהים), הופיעו באופן בולט יותר במבנים מאוחרים שתכנן המשרד כמו מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב (1999) ומלון קראון פלאזה בים המלח (1997).

הבניין מטויח בטיח בהיר, ורק בחזית המזרחית הוא צומח מתוך קיר מחופה באבן בעיבוד פראי התומך ברחבת הכניסה הראשית לבניין. בניתוח ההיבט החומרי בעבודותיו של האדריכל יהודה פיגיין, לאבן יש מקום נכבד והיא חוזרת ומופיעה בעבודות המשרד, גם בפרויקט וותיק כמו "חוות הברון" בזכרון יעקב (1991) וגם בפרויקט חדש יחסית כמו "מלון בראשית" במצפה רמון (2011).

.

כשיהודה פייגין  (נולד ב-1935) פתח את משרדו העצמאי ב-1962, היה זה לאחר שעבד שנה במשרדו של האדריכל זאב רכטר ושנתיים נוספות במשרדים שונים בוינה, שיקגו ולוס אנג'לס. במשרדו העצמאי התמקד תחילה בעיצוב של דירות מגורים, אך תוך זמן קצר זכה לתכנן עבדות משמעותיות יותר בתחומי תעשייה, מלונאות, מגורים וגם ספורט. שני אולמות ספורט תכנן פייגין בעשור הראשון למשרדו: הראשון בקיבוץ מעגן מיכאל (1972-1969) והשני הוא זה שמופיע כאן במועצה אזורית עמק יזרעאל (1977-1971). באותן שנים גיבשה המועצה מצפון לקיבוץ מזרע מתחם שבו רוכזו שירותים שונים לתושבי המועצה. ממזרח לכביש 60 הוקם מוזיאון שהפך למכללת עמק יזרעאל (כתבתי כאן על אותו מוזיאון, הספרייה ובית ספר גורן שבמכללה) ובגדה המערבית של כביש 60 הוקמו בניין המועצה, מרכז יום לקשיש ואולם הספורט. כיאות למועצה שמורכבת מיישובים כפריים, נשתלו עשרות עצים ולכן מהכביש קשה לזהות את מבני המועצה, אך חזיתו הדרומית של אולם הספורט נותרה חשופה ובולטת בנוף.

כאן בבלוג כתבתי על מבנים נוספים שתוכננו במשרד פייגין אדריכלים: מלון אגמים באילת, קניון אייס באילת, מלון גולדן קראון בנצרת, מלון לאונרדו קלאב טבריה וגם על מתחם מגורים בשכונת גילה שבירושלים. ב-xnet פרסמתי על חוות הברון הנטושה בחלקה בזכרון יעקב וגם על מתחם מלונאות ומגורים מתוכנן באילת.

.

חזית צפונית אטומה עוד יותר מהחזית הדרומית

.

גינות קטנות כלואות בין הקירות שלהם תפקיד קונסטרוקטיבי בהורדת העומס אל הקרקע

.

חלק מהגינות חוסל לטובת כניסה למשרדים של אגפי המועצה שהשתלבו כאן

.

חזית מזרחית עם כניסה ראשית לקהל עם מדרגות חגיגיות

.

הקיר התומך במפלס העליון מחופה באבן פראית וממנו צומח הבניין המודרני

.

בין משטחי החזית האטומה מציץ פתח גבוה המחדיר קרני שמש לא ישירות מכיוון צפון לכל אורך הבניין

.

כניסת קהל ראשית

.

סגור

.

מציץ למבואת הכניסה ומימין האולם

.

קופות

.

קצה

.

כניסה נוספת

.

תבליט בטון שיצר אריה סרטני מקיבוץ מרחביה בסמוך לאולם

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: