סיבוב בקונכייה האקוסטית בגן התקווה שתכנן צבי הקר

במהלך העבודה על המאמר שפרסמתי ועוסק בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר, גיליתי במקרה ידיעה קצרה על עבודה נוספת שהוא תכנן באותה עת. מדובר כנראה בעבודה הקטנה ביותר שתכנן האדריכל הנודע והראשונה שתכנן בתל אביב (השנייה והאחרונה היא מוזיאון הפלמ"ח). זוהי עבודה נשכחת מ-1978 שהוקמה בלבו של גן התקווה ונועדה לשמש קונכייה אקוסטית למופעים פתוחים לציבור. באותה תקופה החליטה "קרן תל אביב" כי שני פרויקטי הדגל שלה יהיו קונכיות אקוסטיות – אחת הוקמה באמפי וואהל בפארק הירקון והשנייה בגן התקווה. שני פרויקטים אלה מומשו לפי התכנית, פרויקט שלישי של הקרן שבמסגרתו תוכנן לקום בפארק הירקון ביתן מיוחד לתצוגת עבודות של אמנים צעירים לא מומש.

ולמרות שמדובר בעבודה קטנה, הקר לקח את אותה ברצינות גבוהה ויצר עשרות סקיצות שבעזרתן פיתח את הצורה הסופית של הקונכייה, שמזכירה את האלמנטים המחומשים שהרכיבו את שכונת רמות פולין. העבודה בוצעה בדיוק כפי שהוא תכנן אותה, ולא עברה שינויים משמעותיים מאז. עכשיו בימי הקורונה מוזר שהתאטראות והמוסיקאים לא מנצלים את המקום הזה למופעים.

ועל כך ברשימה זו.

.

"תקווה"

.

גן התקווה משתרע על פני כ-50 דונם ועבודות ההקמה שלו החלו כבר ב-1951 בתכנונו של אדריכל הגנים העירוני אברהם קרוון (אביו של דני קרוון) שתכנן רבים מהגנים בעיר. לאורך השנים נערכו שינויים בגן אך הוא שמר על אופיו המקורי. כמו בשדרות רוטשילד אז גם פה תמצאו את עצי פיקוס השדרות ולצדן עצי צאלון וצפצפות

.

כמו בגנים אחרים שתכנן קרוון בתל אביב, גם כאן יש מדשאה גדולה שנועדה לאפשר התכנסויות ובקצה שלה הותקנה במה שנותרה חשופה עד שב-1978 הוצבה בה קונכייה אקוסטית שמאפשרת לערוך כאן מופעים וטקסים

.

הקונכייה מעוצבת כמו חצי אוהל הסוגר על הבמה

.

כיום הקונכייה צבועה כולה בלבן, אבל במקור האדריכל הנחה את הבנאים לצבוע אותה בצבעי כחול ולבן וחלקים ממנה נותרו בטון חשוף

.

כשמתקרבים מגלים שלא כל חלקי הקונכייה שטוחים אלא חלקים ממנה מפוספסים וקרני השמש יוצרות בהם משחקי אור וצל

.

1978: תכנית גן התקווה ומיקום הקונכייה האקוסטית – מודגשת בשחור (אוסף אדריכל צבי הקר)

.

.

גן התקווה הוא מהגנים הציבוריים הוותיקים שהוקמו במזרח העיר. כבר ב-1951 דאג אדריכל הגנים העירוני, אברהם קרוון (אביו של דני קרוון) לשתול עצים בשטח שהוקצה לגן ומשתרע על פני כ-50 דונם. שנתיים לאחר מכן, כשנחנך הגן ונפתח לציבור, היו העצים מספיק בוגרים כדי לתת צל.

מעט מאד השתנה בגן שעיקרו הם העצים הוותיקים והרבים שפזורים בו, בעיקר פיקוסים, צפצפות וצאלונים. השבילים הרחבים שאותם התווה ועיצב קרוון נותרו כמו שהיו. כך גם המדשאה הגדולה עם הבמה שנקבעה בקצה הדרומי שלה, שכמוה יצר בגנים אחרים שתכנן כמו בגן העצמאות למשל.

באמצע שנות ה-70 גייסה "קרן תל אביב" את התקציב המתאים להקמתן של שתי קונכיות אקוסטיות וצבי הקר שהיה בשעתו חבר באחת הוועדות הציבוריות בתל אביב, הוזמן לתכנן את אחת מהן. למרות הצלחתו הגדולה במהלך שנות ה-60 והפרסום הבין-לאומי לו זכה הודות לעבודות שתכנן כמו "בית דובינר" ברמת גן, בניין עיריית בת-ים, מועדון הים התיכון באכזיב, בניין דנציגר בטכניון ובית הכנסת בבה"ד 1 (בשיתוף האדריכלים אלפרד נוימן ואלדר שרון, למעט שני האחרונים שהיו בשיתוף נוימן בלבד), במהלך שנות ה-70 לא תכנן הקר עבודות רבות. ב-1967 עזב נוימן לקנדה, הקר אחריו ושם הם עסקו בהוראה באוניברסיטת לאוול שבקוויבק. כשקיבל ממשרד השיכון הזמנת עבודה לתכנון שכונה בצפון ירושלים, הוא שב לישראל ופתח משרד עצמאי בשיתוף האדריכל יורם דיאמנט, שעבד בשנות ה-60 כשכיר במשרדו.

שכונת המגורים "רמות פולין" לא היתה דומה לשום דבר שנבנה עד אז בארץ. תקציב ההקמה היה כולו ממשלתי אך הקר בחר להתרחק ככל הניתן מפתרון של שיכון טיפוסי, אלא יצר משחק צורני ותלת-ממדי שהורכב בשלב הראשון מאלמנטים מתועשים. במבט מהאוויר נראה הפרויקט כמו כף יד השולחת את אצבעותיה לכל עבר, בעוד שבמבט מהקרקע הזכירו המבנים קירות של סלעים. ב-1978 היה הפרויקט בעיצומה של הבנייה. הקר תכנן כמה בתים פרטיים ובין לבין הגיעה ההזמנה לתכנן את הקונכייה האקוסטית. על פניו עבודה קטנה ופשוטה, אלא שהקר ראה בכל פרויקט יצירה חד-פעמית והשקיעה בתכנונה הרבה מעבר לנהוג.

.

1978: סקיצות מוקדמות (אוסף אדריכל צבי הקר)

.

.

עדות להשקעה העצומה של הקר בכל פרויקט ניתן למצוא ב-40,000 הסקיצות והתכניות שמכיל האוסף שלו, שנסרק לאחרונה בידי צוות פרויקט "הארכיון הדיגיטלי הלאומי: אדריכלות, מחול, עיצוב ותאטרון", של הספרייה הלאומית ובצלאל ובמימון משרד ירושלים ומורשת. הגיליונות שנסרקו חושפים חיפוש והתעמקות. בחלק מהם הוא מתלבט בטכנולוגיה, בצורה וגם בצבע. התקשרתי אליו השבוע והוא סיפר לי קצת על העבודה:

מה היו עקרונות התכנון שהצבת לעצמך בעיצוב הקונכייה?

צבי הקר: "פשוט לא רציתי שיהיה מבנה יותר מידי גדול ויותר מידי מסיבי, אלא מבנה שעוטף את האנשים שעל הבמה. עבודה קטנה".

מבחינה צורנית אפשר למצוא בה הד לעיצוב של המבנים בשכונת רמות פולין.

צ"ה: זה נכון שהיא מורכבת מאלמנטים שמזכירים את המחומשים של רמות פולין, אבל היצירה הכללית היא שונה. הקונכייה היא יחידה אחת שמורכבת מאלמנטים יותר קטנים, כמו אורגניזם בפני עצמו. היא כמו כף יד פתוחה שפונה ומגנה על מי שעומד על הבמה. יש אלמנט מרכזי שמחזק את הצדדים והצורה השלימה כאילו זה לא הרכב בלבד של צורות גאומטריות אלא צורה שלימה.

.

1978: תכנית הנדסית שיצרו המהנדסים ירון-שמעוני המציגה פרטי זיון של האלמנטים השונים שמרכיבים את הקונכייה (אוסף אדריכל צבי הקר)

.

באוסף שלך מצאתי סקיצות שבהן רואים שהתלבטת באיזו טכנולוגיית בנייה לבחור.

צ"ה: "זה הכל יציקת בטון. אי אפשר היה לעשות את זה טרומי, אלא אם מישהו היה עושה את כל הקונכייה במפעל. להרכיב כזה מבנה מחלקים טרומיים זה לא אפשרי, כי הוא כולו קונזולה וסטטית זה לא היה אפשרי. המהנדסים היו ירון-שמעוני.

מתי ביקרת בקונכייה?

צ"ה: בזמן הביצוע, כשעשו את התבניות ויציקות הבטון אז הייתי שם. לא זכור לי שהיתה חנוכה של הדבר ומאז לא בקרתי.

.

1978: פרט מתוך סקיצה מוקדמת (אוסף אדריכל צבי הקר)

.

1978: תכנית, חסית וחתך מתוך היתר הבנייה שהוגש לעירייה (אוסף אדריכל צבי הקר)

.

.

השימוש בצבעים במבנים שתכננת הוא נושא בולט בעבודות שלך, ובחלק מהסקיצות של הקונכייה רואים שהתלבטת באיזה צבעים לצבוע אותה.

צ"ה: "בסקיצות חיפשתי כל מיני אפשרויות, אבל לבן, כחול ובטון נקי אלה היו הצבעים שבחרתי לקונכייה. אם להתאים משהו לבטון, אז כחול ולבן משתלבים היטב ואלה גם הצבעים של דגל ישראל. אבל מבחינה צבעונית האפור עם הלבן והכחול הם הרכב יפה. בעיריית בת-ים אלה היו צבעי מלכות – זהב, אדום וכחול וגם עם בטון נקי. בטכניון זה היה צהוב, כחול ולבן ופה היה כחול ולבן.

היום הקונכייה כולה צבועה בלבן.

צ"ה: "זה היה יפה עם עיריית תל אביב היתה פונה אלי שאתן להם הנחיות לצביעה. אם אקבל מהם מכתב או הזמנה אעשה סקיצה שתראה איך הצבעים צריכים להיות. יותר מאשר רק צביעה, יש צורך גם במעורבות של מומחה בשיקום בטון פגום".

.

עדכון: לאחר שאדריכל ד"ר ירמי הופמן, מנהל מחלקת שימור מבנים בעיריית תל אביב, נחשף גם הוא לקונכייה האקוסטית והתרשם ממנה הוא החל לקדם את הכללתה ברשימת השימור העירונית. שאלתי אותו אם יש סיכוי שהעירייה תצבע את הקונכייה כפי שתוכנן במקור? "זה כמובן תלוי בגודל האופרציה ועלויות אבל זה נראה לי אפשרי וכמובן לתאם עם צבי. זה יפה".

.

סוף שנות ה-70: עורף הקונכייה (צילום: הנרי הוטר, אוסף אדריכל צבי הקר)

.

.

האדריכל

צבי הקר נולד ב-1931 בקרקוב, פולין ועם פרוץ המלחמה לאחר הכיבוש הסובייטי גורשה המשפחה לסביר ומשם עברה לסמרקנד. ב-1950 היגר לישראל והחל ללמוד אדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, במחזור שבו למדו בין השאר מנחם כהן וזיוה ארמוני. בטכניון הכיר את אלדר שרון, בנו של בוגר הבאוהאוס האדריכל אריה שרון, ויחד עם המרצה הנערץ עליהם פרופ' אלפרד נוימן החלו לפעול כשלישיה שהובילה אוונגרד חדשני בשדה האדריכלות הישראלית שהתבסס אז רובו ככולו על פתרונות מודרניסטיים אורתוגונליים שמרניים. בין השנים 1959 ו-1967 פעל הקר במשותף עם שרון ונוימן ולבסוף עם נוימן בלבד, כשהם מתכננים קבוצה של מבנים בייעודים שונים כמו מגורים, נופש, משרדים, דת וביטחון ובכל רחבי הארץ. ייחודם של המבנים היה במורכבותם הגיאומטרית, שקראה תגר על האדריכלות המודרניסטית של הקוביה הלבנה והאפורה לטובת עיסוק במערך צורני היוצר מרקם מבנני משוכלל ומערכות פתוחות קצה. השלושה הגישו הצעות לכמה מתחרויות התכנון הרבות שהתקיימו אז בארץ ואף זכו בפרס הראשון לתכנון בית עיריית בת ים, מבנה שהיה לציון דרך בינלאומי בזרם האדריכלות המורפולוגית של אמצע המאה שעברה, זאת לצד מבנים איקוניים אחרים כמו בסיס בית הספר לקצינים בנגב בה״ד 1, בנין הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, כפר הנופש אכזיב, ועוד.

הקר הוא ככל הנראה האדריכל הישראלי שזכה להערכה הבינלאומית הרחבה ביותר. "בית דובינר" שתכנן ברמת גן עם שרון ונוימן זכה להופיע באינספור כתבי עת וספרי היסטוריה של אדריכלות. בשנות ה-90 היה זה "בית הספירלה" שתכנן הקר ברמת גן (במגרש שמול בית דובינר) שזכה לפרסום בינלאומי ולהוקרה מקומית (פרס רכטר). עבודתו הגדולה האחרונה של הקר בישראל, בית הפלמ"ח (שאותה תכנן עם האדריכל רפי סגל, שלימים כתב עבודת דוקטורט מקיפה על פועלו של נוימן) נחנכה בשנת 2000 ברמת אביב סמוך למוזיאון ארץ-ישראל. בעשורים האחרונים העתיק הקר את עיקר פעילותו לאירופה והוא מתכנן בעיקר בברלין, בה הוא מתגורר. לאחרונה השלים בתחומי שדה התעופה סכיפהול שבאמסטרדם את הקמתו של בסיס צבאי חדש עבור משרד הביטחון ההולנדי. מאז תחילת דרכו עסק הקר גם בציור ובפיסול, והוא מציג את עבודותיו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי העולם. באתר xnet פרסמתי מאמרים על בית דובינר, בה"ד 1 ורמות פולין.

.

צבי הקר בבית דובינר, 2019

.

סוף שנות ה-70: הילדים שיחקו בגן ושמחו להצטלם (צילום: הנרי הוטר, אוסף אדריכל צבי הקר)

.

סוף שנות ה-70: הקונכייה צבועה בכחול ובלבן אך היא כבר מכוסה בכתובות ומוזנחת (צילום: הנרי הוטר, אוסף אדריכל צבי הקר)

.

2020: הקר מודה שהמבנה דומה לאלמנטים המחומשים שהרכיבו את רמות פולין, אלא שכאן הוא רצה ליצור מבנה המזכיר יד שמסוככת על אלה העומדים על הבמה ומופיעים בפני הקהל

.

יש סדקים

.

בקונכייה יש פתחים שמאפשרים לנוף שמאחוריה להציץ מבעדה

.

פסים

.

בקונכייה יש פתחים שמאפשרים לנוף שמאחוריה להציץ מבעדה. הצבע כבר התקלף וזו הזמדנות לצבוע את הקונכייה מחדש, אלא שהפעם בהתאם להנחיותיו של האדריכל – בצבעי כחול ולבן בהשראת צבעי דגל ישראל

.

פתח נוסף. שום דבר לא צפוי במבנים שהקר מתכנן וגם הפתח הזה הוא תלת ממדי

.

במרכז הקונכייה יש שקע ובו חיבורים לחשמל (ארון חשמל מוצמד למבנה בעורפו)

.

המבנה סימטרי אמנם, אבל קרניה שמש שוברים את הסימטריה ויוצרים מגוון

.

מבט למעלה

.

צל על הבמה

.

עורף הבמה

.

מבט מהבמה אל המדשאה. הגן נפתח לקהל ב-1958 והקונכייה הושלמה ב-1978

.

הסקיצות המופיעות כאן הן מאוסף אדריכל צבי הקר. ארכיון צבי הקר זמין דיגיטלית במסגרת שיתוף פעולה בין משרד ירושלים ומורשת, הספרייה הלאומית של ישראל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ומחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד.

תודה לאדריכלים צבי הקר, יורם דיאמנט, מיכאל סידור, ד"ר צבי אלחייני וד"ר ירמי הופמן.

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גן הבנים (גדעון שריג)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

בית אגד הנטוש (נדלר נדלר ביקסון)

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

פרישמן 52 פינת שפינוזה 2 (זאב רכטר)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

דירת דן אריאלי (רבקה כרמי)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

לבנדה 59 בית האוניה

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: