סיבוב בפרישמן פינת שפינוזה בתכנון זאב רכטר

עיון ברשימת התצלומים המופיעה בסיום ספרו החדש של הצלם והאדריכל יגאל גבזה, גילה לי בניין לא ידוע בתל אביב שתכנן האדריכל זאב רכטר. הבניין שאותו יזמה בעלת הקרקע ינטה חנצ'ינר, שוכן בפינת הרחובות פרישמן 53 ושפינוזה 2. הוא נבנה בסוף 1939 וחתם עשור פורה של האדריכל וגם בכלל של ענף הבנייה בתל אביב. באותה שנה פרצה מלחמת העולם השנייה והבנייה הפרטית בארץ הופסקה עד לתום המלחמה.

קומת העמודים המפולשת שהיתה לאלמנט אותו רכטר הצליח לחדש באדריכלות המקומית ולהשתמש בה לראשונה בבית אנגל (1933) שבשדרות רוטשילד, מופיעה כאן ופונה אל שני הרחובות. בהמשך, כשנכנסים מבעד לדלתות העץ והזכוכית, מגלים מבואה מרווחת ובה מדרגות מעוגלות שמוארות היטב. כל פרטי הנגרות והפרזול שרדו את 81 שנות קיומו של הבית שלא עבר מאז שיפוץ.

ועל כך ברשימה זו.

.

שעה נפלאה

.

פרישמן 53 פינת שפינוזה 2

.

ספר התצלומים שפרסם יגאל גבזה Form and Light בשנה שעברה, חושף אמנם את יכולות הצילום ונקודות המבט שמדגישות את האיכויות של הבנייה בתל אביב של שנות ה-30, אבל הוא גם עבודת תחקיר שחושפת מבנים לא ידועים ואת זהות האדריכלים שתכננו אותם.

.

הספר נפתח בשלושה מאמרים שאת אחד מהם כתבתי. את השניים האחרים כתבו הצלם גלעד אופיר וגבזה בעצמו. הספר שיצא בהוצאת HIRMER הוא באנגלית ובגרמנית ונמכר בין השאר במרכז באוהאוס (הם מוכרים כמעט את כל ספרי האדריכלות שקשורים לכאן) ובחנות שבמוזיאון תל אביב

.

כך גיליתי את הבניין: מימין תצלום מתחתית הפיר שבחדר המדרגות. בחלק האחרון של הספר מופיע התחקיר שערך הצלם יגאל גבזה וכולל את כתובת הבניין, שם האדריכל ושנת הבנייה.

.

הבניין ממוקם במגרש פינתי ובולט אך כיום הוא מסתתר מאחורי צמרות העצים. חזיתות הבניין הפונות לרחובות אינן שטוחות אלא כוללות מרפסות בולטות ושקועות

.

מבט מרחוב פרישמן: כמו "בית אנגל" גם הבניין הזה מתנשא מעל לקומת עמודים חלקית ששימשה במקור לגינה מקורה וכיום משמשת לחניית רכבים.

.

מבט מרחוב שפינוזה: הבניין נשמר במצבו המקורי לכל אורך השנים וחלפו יותר מ-80 שנה מאז הוקם. רק סגרו מרפסות, התקינו מזגנים ולא שיפצו אף פעם.

.

סורג המתכת המקושת הוא מרכיב מקורי שחוזר ומופיע במעקות המרפסות של הדירות, בפתחים של חדר המדרגות הפונים לחצר וגם בגדר המגרש. גם הוא נשמר היטב

.

1939 (לערך): קטע מחזית המציג את עיצוב פתח המרפסת עם מעקה מקושת (באדיבות מרכז רכטר לאדריכלות)

.

קבוצת פתחים הפונה לרחוב שפינוזה מרמזת על מבואה פנימית

.

פעם היתה כאן חצר. היום אספלט ומכוניות

.

שלד הבניין מטויח בטיח גס בעוד משטחי התקרה צבועים בלבן. מימין הכניסה למבואה

.

הכניסה לבניין נותרה בשלמותה על פרטי הנגרות שבה: תיבות הדואר ודלתות העץ והזכוכית

.

תיבות הדואר מבחוץ

.

ומבפנים

.

מבואת הכניסה מורכבת משני חדרים – ראשון כהה וממנו ממשיכים לחדר מואר באופן טבעי ובו המדרגות העולות לקומות העליונות. מראה נקבעה מול פתח הכניסה ויוצרת השתקפות ואשליה של המשכיות. משמאל יש גם מקום ישיבה למי שממתין

.

הפתחים פונים לרחוב שפינוזה ובמקור גינה חצצה בין החלונות ובין הרחוב וכך חדר הגן אל הבניין

.

הקירות מחופים כמעט לכל גובהם בלוחות אבן החוסכים בתחזוקה שוטפת. המדרגה הראשונה במחווה לבאים לבניין בולטת מעבר לקיר ומזמינה לטפס

.

מעקה העץ שרד גם הוא את כל השנים אך נשבר בכמה חלקים הדורשים תיקון. עלול להגיע קבלן שיראה מעקה שבור, יסלק אותו ובמקומו יתקין מעקה ברזל סתמי

.

המדרגות מעט מעוגלות. פתח המעוצב כמו מרפסת קטנה פונה לחצר האחורית. הוא מחדיר אוויר ואור טבעי אל החדר לכל אורך שעות היום

.

מדרגות

.

מבט מלמטה

.

רק כאן שמתי לב שהריצוף הוא לא אנכי לקיר

.

1939: מבואת הכניסה כפי שמופיעה בתכנית שערך האדריכל זאב רכטר. הכל בוצע לפי תכנונו, כולל פריסת הריצוף (באדיבות מרכז רכטר לאדריכלות)

.

מבט למטה

.

.

(1) הבניין

ב-1939 תכנן האדריכל זאב רכטר מבני מגורים רבים בעיקר ברחבי תל אביב, שניים מהם הוא תכנן עבור ינטה חנצ'ינר, כאן בפרישמן פינת שפינוזה ובניין נוסף ודומה בפינת הרחובות יפה נוף ומוצקין. העבודה במשרד הלכה והתדלדלה כמו בכל שאר משרדי האדריכלים שפעלו בארץ ונהנו עד אז משגשוג. עיון ברשימת עבודותיו של רכטר מאותה שנה ועד תום המלחמה מציגה מקבץ מצומצם למדי שבעיקרן אלה הצעות למבנים שלא מומשו. הגוף היחידי שעוד בנה מעט היו הקיבוצים ורכטר פנה ותכנן בקיבוצים כמו ניר דוד, הזורע, רוחמה, משמר העמק. באותה שנה גם החל להשתנות הסגנון הבינלאומי. רן שחורי ניסח את השינוי בכך ש"מעתה נעשה התכנון פשוט, צנוע וכחוש יותר" (זאב רכטר, כתר והקיבוץ המאוחד, 1987 עמ' 41). הפלסטיות החלה להיעלם לטובת מבנים קופסתיים עם מרפסות פשוטות. כך גם חלונות הסרט והמחוות ששולבו במעקות פינו את מקומם לפרטים פשוטים יותר.

למרות השעה הקשה, הושקעו בבניין משאבים נדיבים – קומת הקרקע היקרה נסוגה מקו הבניין לטובת גינה משותפת לדיירים ולתוספת הנוי לרחוב העירוני. הרעיון לקומת עמודים מפולשת בא מוילה סבואה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה בסמוך לפריס ב-1931. לעומת הוילה שהפכה למוזיאון ועברה חידוש קפדני, הבניין בתל אביב ממשיך לשמש לייעודו המקורי ולא עבר כל חידוש. לימים נהרסה הגינה, הגדר שהקיפה אותה נפרצה, על האדמה הוטלה שכבה של אספלט אפור והשטח כולו הפך לחנייה.

המבואה לבניין מרווחת ומורכבת משני חדרים – הראשון אפל מעט. ניתן להתרשם בו עד היום מפרטי הנגרות המקוריים שכוללים תיבת דואר וזוג דלתות כנף בהם משולבים לוחות זכוכית. החדר הבא שטוף קרני אור לא ישירות. אלה חודרות אל האולם דרך סדרת מרפסות קטנות המלוות את מעלה המדרגות ופונות אל החזית המזרחית ועורף המגרש, וכן דרך חמשה פתחים מזוגגים הקבועים בחזית המערבית ודרכם ניתן כיום להשקיף על רחוב שפינוזה ובעבר גם אל הגינה המשותפת שבינתיים כאמור חוסלה לטובת חנייה.

אין מעלית בבניין ומי שלא סובל מנכות אין לו צורך במעלית כשיש מדרגות כל כך נעימות. הן לא רק מוארות יפה אלא הן גם מעניקות מגוון של מבטים – אל החוץ, אל הפיר הלא אורתוגונלי, אל גווני הצהוב של הריצוף ולוחות האבן המכסים עלה קירות או גווני החום של המעקה ודלתות העץ.

רק ההזנחה והעליבות יכולים להבריח.

.

1939: תכנית קומת קרקע כוללת שטח מפולש עם גינה מקורה, מבואת כניסה ודירה של שני חדרים (באדיבות מרכז רכטר לאדריכלות)

.

1939: חתך (באדיבות מרכז רכטר לאדריכלות)

.

1939: חזית מערבית לרחוב שפינוזה – קומת הקרקע מחולקת לששה מקטעים – שלושה שמאליים סוגרים על דירה, שני הימניים הם חצר מפולשת והאמצעי וקצת הוא המבואה  עם הפתחים האנכיים (באדיבות מרכז רכטר לאדריכלות)

.

.

(2) האדריכל

זאב רכטר (1960-1899) הוא מאבות האדריכלות הישראלית ומהבולטים שבאדריכלים שפעלו בארץ באמצע המאה הקודמת. הוא נולד ברוסיה והחל ללמוד אדריכלות אך הפסיק את לימודיו בשלב מוקדם והיגר לארץ ישראל בהיותו בן 20. תחילה עבד כמודד ושרטט וב-1925 השלים את הבניין הראשון שתכנן – בית הכדים. לאורך השנים תכנן בתי מלון, בתי הבראה, מרפאות ובתי חולים, וכן שני מרכזי תרבות – "בנייני האומה" בירושלים ופסגת יצירתו "היכל התרבות" שאותו הוא תכנן במשותף עם האדריכל דב כרמי.

בעבר פרסמתי כאן מחדש את מאמרו של אברהם ארליק לכבודו של רכטר, וכן טקסט שרכטר כתב בעצמו על תפקידו של האדריכל וכן כתבתי על בית פריד ברחוב אחד העם. ב-xnet הצעתי סיור בעקבות מבנים שתכנן בתל אביב וגם דיווחתי בכאב על התכנית להרוס את בית ההבראה ע"ש שפירנצק בנצרת.

ב-1960בהיותו בן 62 נפטר רכטר. את משרדו המשיכו בנו – יעקב רכטר וחתניו משה זרחי ומיכה פרי. לזכרו הקימה המשפחה קרן לטובת "פרס רכטר" המוענק מידי שנתיים מאז 1962 וגם אני זכיתי בו ב-2014. כיום ממשיכים את המורשת היצירתית הדור השלישי והרביעי – המוסיקאי יוני רכטר, הציירת והמעצבת מיכל לויט השחקנית דפנה רכטר, המעצבת והצלמת תמי פורת, הרקדנית מאי זרחי וכן האדריכלים אמנון רכטר, רות זרחי, דוד זרחי ודניאל זרחי.

.

שלוש דירות יש בקומה

.

דלתות העץ כולן מקוריות

.

מבט למטה. מי צריך מעלית כשיש כאלה מדרגות יפות?

.

תודה לאדריכלים דנה גורדון ויגאל גבזה

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גן הבנים (גדעון שריג)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

בית הנוער העובד והלומד (שמואל מסטצ'קין)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

קאנטרי רמז-ארלוזורוב (מייזליץ כסיף)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

קאנטרי רמז (מייזליץ-כסיף)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

מעונות השוטרים בויזל 16

לבנדה 59 בית האוניה

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amirtlv  ביום 08/07/2020 בשעה 11:40

    איזה בניין מהמם
    והתיבות דואר – וואו
    תודה!

  • oded samuel  ביום 08/07/2020 בשעה 14:37

    הייתי רוצה (wishfull thinking כמובן ) שיהיה חוק עירוני בנוגע למבני מגורים בעיר אשר יחייב מבנים "לשבת" על קומת קרקע מפולשת.

    גם אם הדבר יביא לשם חניות רכבים , ומגרשי חנייה , היתרון האקלימי , החזותי הוא עצום.

    ביקרתם פעם ביום חם כזה מתחת לבניין מפולש ? זרימת אוויר תמידית, צל, אור מדהים
    ושדה ראייה אינסופי ועמוק לתוך הצמחייה והשטחים הסמוכים.

  • אלימלך  ביום 10/07/2020 בשעה 21:01

    תודה על הכתבה, לשיפוץ צריך הסכמת כול הדיירים ושכן משוגע לדבר שמוכן להרתם למשימה, לעניות דעתי מכיוון שאין מעלית וחניה, רוב הדירות מוכשרות ולשוכרים לא איכפת מכלום. ממש מופלא בעיני שלא החליפו את דלתות הכניסה ברב בריח וו/ או דברים דומים. לאחרונה אחר הצברים אני מרבה לשוטט בתל אביב גם בעקבות כתבותיו של אברהם בלבן, ושמתי לב שבניינים שרוב הדירות בהן מושכרות ( בליל פתקים על תיבות הדואר) מוזנחים מאוד ואין שום סיכוי לשיפוץ חיצוני

  • אלימלך  ביום 11/07/2020 בשעה 9:06

    התריסים זה מה שחבר טוב שלי הגדיר ״פיגוע אסתטי״

  • אלימלך  ביום 13/07/2020 בשעה 13:32

    ממליץ לך גם על שדרות חן מספר 3 או 5 נראה בנין מאוד מענין גם חדר המדרגות שלו, בכלל ברחוב הזה ישנם כמה בנינים מאוד מסקרנים

  • אלימלך  ביום 14/07/2020 בשעה 17:32

    תודה, כנראה פספסתי את הפוסט הזה, בימים הקרובים אבדוק. היום שוב צעדתי דרך שדרות חן, בדקתי שוב מדובר בבנינים מספר 5 ו-7 . היכד הבא לשיטוטים שלי תא השטח בין יהודה המכבי לבני דן ובין אבן גבירול לדרך נמיר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: