סיבוב באזור התעסוקה קרית אריה בפתח תקווה

ביום שישי הסתובבתי בצהריים באזור התעסוקה "קרית אריה" שבפתח תקווה וגיליתי שהבנייה שם בעיצומה. סוג של פינוי תעשייה לטובת בינוי תעסוקה. הרוב מעוצב באופן צפוי ואופנתי שאחרי שניה וחצי הוא כבר מיושן. מבנים מהסוג שאין כמעט מה לכתוב עליהם בלי להעליב. אבל הבעיה המרכזית היא שהעירייה לא הפנימה שהגענו למאה ה-21 וכאן ממשיכים לתכנן את האזור כמו לפני חמישים שנה. מילא העיצוב הבינוני של הבניינים, אבל חוץ מכבישים ובנייני משרדים אין פה כלום. בשישי ושבת המקום לגמרי מת. חוסר החזון של עיריית פתח תקווה בולט בקרית אריה יותר מכל מקום אחר בעיר. אבל איזו ציפייה יכולה להיות מראש עירייה שהכריז לאחרונה על מהלך חנפני, כששמו של אחד ממעגלי התנועה בעיר ייקרא על שם הוריו של ראש הממשלה הכושל?

ליד כל בניין יש בקושי שני עצים, וגם אלה בקושי אפשר לקרוא להם עצים. במגרשים עצמם יש חניונים תת-קרקעיים, הקבלנים התקמצנו ולא יצרו עובי קרקע מספיק לעצים ולכן אין גם סביבה המתאימה להתאווררות של העובדים, אין מקום שבו הם יוכלו לקלוט כמה קרני שמש במהלך יום העבודה. גם ברחובות אפשר לגלות שהעירייה דילגה על חובתה ולא פיתחה את הנוף, למרות שכאן משלמים הכי הרבה ארנונה בכל העיר. התוצאה היא שבאזור כולו נוצרה סביבה חד-גונית. עצרתי לראות כמה בניינים שתכננו משרדי האדריכלים סקורקא, מעוז פרייס, יסקי-סיון, מושלי-אלדר, קו מתאר, מנחם כהן וגידי בר אוריין.

ועל כך ברשימה זו.

.

השתקפות

.

(1)

.

רחוב יגיע כפיים 17 – אדריכל מעוז פרייס

.

לבניין 2 כוכבים בהתאם לתקן 5281 לבנייה ירוקה. זה בא לידי ביטוי בזיגוג ובמערכות מים ומיזוג אויר

.

זכוכית

.

(2)

.

בניין ג'יסידקו ישראל במפגש הרחובות התנופה והפסגה גם הוא בתכנון האדריכל מעוז פרייס

.

גם קצת בטון

.

(3)

הכנתי כתבה על כמה בניינים בפתח תקווה, ובמהלך העבודה יצאתי לסיבוב באזור הזה שאני פחות מכיר. ביום שישי אפשר לרכוב על קורקינט באמצע הכביש, כי אין חשש שיעבור רכב באזור המת הזה. בשונה מכל הבינוי הסתמי שיש באזור, את תשומת לבי משך משהו במתחם שתכנן משרד האדריכלים סקורקא (אדריכלים אחראים: רועי סקר, עידו זמיר, מורן שטרן, אסנת תדמור). נראה שהושקעה מחשבה בעיצוב החזיתות והעמדת המבנים במגרש, אך עדיין, למרות שמדובר במבנים שמתנשאים בסך הכל לגובה של 10 קומות, אין בהם חלונות עם פתיחה, כאלה שמאפשרים לעובדים לנשום אוויר טבעי. כל מה שנושמים כאן מלאכותי. זה גם מבזבז אנרגיה וגם פחות נעים.

פיתוח הנוף של המתחם יחסית מושקע וכולל בריכות נוי עם שני מפלים, וגם שתי מדשאות משופעות שכמו מחברות את הבניינים לגינון שחוצץ בין המתחם ובין הרחוב. בימים אלה בונים את שני המגדלים האחרים במתחם, גם הם מתנשאים לגובה של 10 קומות מעל לחניון תת-קרקעי. בקומת הקרקע יש מסעדה שכמובן סגורה בסופי שבוע.

.

הבניינים לא ניצבים בקו אחד לרחוב אלא מוזזים זה מזה

.

הכניסה ממזרח היא דרך שביל רחב שגשר יוצר שער

.

אפור וריק

.

ריק

.

מקומות לישיבה מול מסך זכוכית אטום. אין אופק

.

טריבונות מול מסכי הזכוכית האטומים. בקצה מסעדה סגורה

.

פסים אפורים זה מה שיש

.

בריכות נוי עם מפל וברקע בונים עוד שני מגדלים דומים

.

הכניסה למגדל

.

השתקפות

.

חלק משטח המגדל נשען על קומת עמודים מפולשת שנועדה למעבר ולא לשהייה

.

רצועה ירוקה מפרידה מהרחוב הסואן

.

התחלה

.

קומת העמודים

.

השתקפות וזהו. אין מקומות ישיבה ליד המים

.

כאן אפשר לשבת

.

בבנייה

.

גם הוא 10 קומות

.

(4)

.

אני רגיל להשקיף על החזית השנייה של בניין IBM שתכנן משרד האדריכלים יסקי-סיון. זו הפעם הראשונה שראיתי אותו מתוך פארק עופר. זה הבניין היחיד מבין קבוצת המבנים שהוקמה מבסיס לגן וחניון תת-קרקעי שגם מתייחס למתחם

.

גן גדול עם תעלת מים רחבה ובקצה מפל ובריכת נוי

.

פארק עופר היה הסנונית הראשונה למתחמי התעסוקה שהוקמו בתוך אזור התעסוקה בפתח תקווה. כל בניין תוכנן בידי אדריכל אחר ולמרות שבקושי חף עשור מאז שנבנו הם כבר נראים כמו לפני ארבעים שנה

.

מדרגות דשא שנחמד לשבת עליהם ולהשקיף על בריכת הנוי (ולא על הרחוב הסתמי כמו שעשו סקורקא)

.

(5)

.

לפתח תקווה נחסכה ככל הידוע לי האדריכלות הגרועה של משה צור, אבל הם קיבלו את מושלי-אלדר עם בניין אינטל שלא נותן כלום לסביבה למעט מסך זכוכית שמגיע ממש עד לקו הרחוב

.

זה ככל הנראה הבניין שמועצב הכי רע באזור. מפתיע שאינטל בחרה בייצוג לא מתוחכם ואפילו מפגר ולא מעניין אותי כל הסיפורים על התחכום בחיסכון באנרגיה שיש בתוך הבניין כי אין כמו אוויר טבעי והוא גם חינם.

.

(6)

.

בין לבין יש שרידים לתעשייה שהיתה כאן: פתחי תאורה בתקרה פונים לצפון ומחדירים אור טבעי ונעים, בעוד שלכיוון הרחוב נקבע חלון מוארך הנמתח לכל רוחב החזית ומוגן במדפים אנכיים צפופים שמאפשרים אוורור טבעי

.

לבניין יש גם צורה מיוחדת שבולטת היום פי כמה בנוף הבנוי

.

(7)

.

חברת wework בונה כעת על גבו של בניין ישן בצמוד לצומת גהה את בניין המשרדים החדש שלה בעיר. מיקום מעולה, wework פחות

.

אין לי מושג מי האדריכל. בפתח תקווה לא מקפידים על החוק להציב שלט בכניסה לאתר וכנראה שגם wework וגם האדריכל לא הכי גאים בפרויקט

.

(8)

.

מבנה תעשייתי ותיק נוסף

.

(9)

.

לחברת ביטוח הושלם ב-2012 מתחם שמורכב מקבוצה של גופים תיבתיים מחופים כולם בזכוכית שחורה. המתחם מפנה את הגב לרחוב ז'בוטינסקי שיכול היה להיות לא רק כביש סואן אלא גם רחוב עירוני. את הפרויקט תכנן משרד האדריכלים "קו מתאר" שבראשו עומד האדריכל צבי גבאי שהביא לנו גם את מגדל המוזיאון ומגדל נוה צדק בתל אביב. הפרויקט עוין לסביבתו ומייצג נהדר תאגיד משנות ה-80, בלי חשיבה על סביבת עבודה, אזוריות או עירוניות. האם זו סביבה של תאגיד שהעובד יכול להזדהות אתם?

.

(10)

.

משרדו של האדריכל גידי בר אוריין אחראי לאחד המגדלים הנבנים כעת באזור התעסוקה הסמוך ונקרא "קרית מטלון"

.

עוד מגדל שמעוצב באופן אופנתי ובלי הרבה תעוזה או יצירתיות

.

(11)

.

האדריכל שתכנן את בניין עיריית תל אביב בשנות ה-50, מנחם כהן, תכנן כאן לפני שלושים שנה מפעל לתרופות. גם הוא עבר מהברוטליזם לפוסט-מודרניזם

.

(12)

.

ברקע מתנשאים מגדלים בבנייה שתכנן משרדו של האדריכל אבנר ישר, ובחזית מפעל גדול וישן שהפך לחניון עד שייהרס לטובת בנייני משרדים חדשים

.

ביום שישי המקום נקי מרכבים

.

פעם ייצרו כאן, היום מאחסנים מכוניות

.

תוצרת בתהליך

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • Dalia  ביום 27/06/2020 בשעה 20:33

    תודה. מעניין. לפחות יוצאים איתך לסיבוב ולא לבתי חולים…

  • בן  ביום 27/06/2020 בשעה 21:03

    אני מסכים איתך לעניין הרייקנות שהייתה יכולה להעלם במקצת אם רק היו משכילים ומנצלים את המקום לעירוב שימושים כלשהוא והיו משלבים במתחם חנוית, בתי קפה אולי אפילו מבני ציבור וכו', אבל למען ההגינות צריך לבדוק האם גם באמצע השבוע הרייקנות והשממה מורגשים בעוצמה כזו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 28/06/2020 בשעה 5:26

    בוקר טוב מכאל יתכן והשאלה נשאלה בעבר ובכל זאת בשטחים חקלאיים פתוחים ישנם מבנים נראה כמו מבנה מגורים באמצע השטח אולי תאיר את עיני מה זה המבנים הללו? לי זה נראה כמו שימור מבנים

    יצחק זוארץ

  • Dana Sokoletsky  ביום 28/06/2020 בשעה 9:24

    כתבה מצויינת מיכאל! תיעוד מצב עדכני ונכון של אזור התעשייה המפואר של פתח תקווה. חבל שזה המצב…

  • David Schorr  ביום 29/06/2020 בשעה 9:37

    יפה ומעניין. יש כתיבה על ההיסטוריה של קריית אריה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: