סיבוב שני על מונוגרפיות של אדריכלים

מדף ספרי האדריכלות הורחב בעשור האחרון באופן משמעותי. אדריכלים רבים ובני משפחתם ביקשו להנציח את זכרם ובכלל זה את פועלם. לכבוד שבוע הספר שבוטל, בחרתי להציג 10 מונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלים בישראל, בעיקר כאלה שאימצו את הברוטליזם, אך מספיק האריכו חיים כדי ליצור בסגנונות נוספים. זו השנייה בסדרה של שש רשימות, לאחר שאת הרשימה הראשונה פרסמתי לפני שבועיים.

חלק מהספרים אמנם כבר אזל, אך מי שבכל זאת יחשוק בהם יוכל לאתר בכל מיני דרכים. למשל בחנות "מרכז באוהאוס" בתל אביב, בחנויות ספרים יד שנייה כמו ב"רובינזון ספרים", או אצל אדריכלים שכבר לא מוצאים בהם עניין.

הפעם בחרתי לפתוח עם רם כרמי שהוא היחיד שמופיע כאן שפרסם וכתב את הספר בעצמו. כל השאר הם בני דורו כמו יעקב רכטר, אברהם יסקי שלו יצאו שני ספרים, נחום זולוטוב, דוד רזניק, שמעון פובזנר ודורה גד שמבוגרת מהם רק בעשור. הבאתי גם את ורנר יוסף ויטקובר ושמעון שפירא, הראשון מבוגר יותר מהאחרים והשני צעיר יותר אך גם הם פעלו במקביל. חלק מהמונוגרפיות יצאו לפני שנים, ועם זאת חלקם, כמו רכטר וויטקובר, ראויים למחקרים מקיפים ועכשוויים של חוקרים בני זמננו.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדף ספרי אדריכלות

.

.

(11) רם כרמי: אדריכלות לירית, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 2001

.

לאורך כל חייו המקצועיים פרסם האדריכל רם כרמי (2013-1931) מאמרים פרי עטו. הוא גם הרבה להתראיין על עבודתו ובכלל על תופעות שעמדו על סדר היום. ב-2001 פרסם כרמי את ספרו אדריכלות לירית, ובו בחר להציג קבוצה של בניינים שתכנן לאורך חמישה עשורים. את הספר הוא פתח בשני פרויקטים שבתכנונם השתתף אביו – בית הוועד הפועל והיכל התרבות בתל אביב ובהם כנראה ראה פרויקטי מפתח להבנת הבסיס שממנו צמח, או לפחות כך רצה שיבין הקורא. בין הפרויקטים שכרמי בחר להציג בספר ניתן למצוא את מרכז הנגב ומעונות הסטודנטים בבאר שבע, את תיכון ליידי דייויס ובית אל-על בתל אביב וכן את הצעתו לבית ראש הממשלה שלבסוף לאחר פטירתו תכננה אחותו אך טרם נבנה. את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב לא תמצאו כאן, גם לא רשימת עבודות או רשימת פרסומים. בשנה הבאה מתוכננת תערוכה מקיפה על עבודתו של כרמי ואני מקווה שהפרסום שיתלווה לה ישלים את החסר.

.

מרכז הנגב בבאר שבע

.

בית הכנסת האוניברסיטאי בהר הצופים

.

בית רוזמרין בהרצליה בו כרמי התגורר כמה שנים

.

.

(12) אסנת רכטר (עורכת): יעקב רכטר, אדריכל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003

.

יעקב רכטר, אדריכל הוא אחד מספרי המאמרים הבודדים שיצאו בישראל והוקדשו לאדריכל ובו כל מאמר מחדש וכתוב היטב. היתה כאן השקעה מצד הכותבים, הקפדה מצד העורכת והמשפחה וכנראה שגם הערכה עמוקה לאדריכל המנוח. הספר פורסם לרגל התערוכה "הבראה – מחווה ליעקב רכטר", שהתקיימה ב-2003 במוזיאון הרצליה לאמנות שרכטר (2001-1924) תכנן בעצמו. נבחרת הכותבים כללה את גדעון עפרת, אריאל הירשפלד, עו"ד אביגדור פלדמן, דני קרוון, תמר ברגר, מיכאל הנדלזלץ, רותי דירקטור והאדריכלים טליה מרגלית, ארד שרון וצבי אלחייני. כל אחד מהכותבים הקדיש מאמר לפרויקט אחר שתכנן רכטר ולכן פרויקטים רבים שתכנן כמו גם תחומים שלמים (מגורים למשל) לא זכו להתייחסות בספר. עם זאת, ושוב ניכר שהכותבים התאמצו והתוצאה ראויה להנצחת פועלו של אחד מהקולות הייחודיים והבולטים שפעלו באדריכלות ישראל.

.

אוצרת האמנות רותי דירקטור הקדישה את מאמרה למוזיאון לאמנות ויד לבנים בהרצליה

.

כל פרויקט מלווה בתכניות שהודפסו על נייר פרגמנט כתום

.

מאמרה של תמר ברגר "חלקי פטריות בטון נופלים" הוקדש לכיכר אתרים

.

עו"ד אביגדור פלדמן והאמן דני קרוון הקדישו את מאמריהם לבית המשפט בתל אביב. פלדמן מכיר את הבניין הודות לעבודתו השוטפת. קרוון מכיר את הבניין הודות לתבליטי הבטון המשולבים בקומת המבואה והפסל הסביבתי בחצר הפנימית שאותם הוא יצר בהזמנתו של רכטר.

.

.

(13) טולה עמיר: נחום זולוטוב – אדריכל ומתכנן ערים, הוצאת אמה, 2011

.

בין השנים 1955 ו-1991 פעל האדריכל נחום זולוטוב (2014-1926) ויצר קבוצה יוצאת דופן של עבודות שזכו לפרסום, פרסים והערכה מצד עמיתיו למקצוע. זמן קצר לפני פטירתו, פרסמה האדריכלית טולה עמיר את הספר נחום זולוטוב – אדריכל ומתכנן ערים שהוקדש ליצירתו. בכך הצטרפה עמיר לאדריכלים נוספים כמו גלעד דובשני, פארה גולדמן ואבי מאייר שבמקביל לפרקטיקה שלהם כאדריכלים פעילים, בחרו להקדיש מזמנם ומרצם לחקירת יצירתו של אדריכל ולפרסם את מחקרם בספר. מי יתן וירבו כמותם. עמיר בחרה להתייחס בספר לעבודות נבחרות שתכנן זולוטוב כמו פונדק דרכים ותחנת דלק בעבדת (עליו הוא זכה בפרס רכטר), שיכון באופירה, שיכון לדוגמה בבאר שבע, בית כנסת מרכזי בנוף הגליל, הדולפינריום בתל אביב וכמובן בניין הרב-קומות הראשון בתל אביב. בחלקו האחרון של הספר הקפידה עמיר להציג רשימת עבודות מלאה ככל הידוע של זולוטוב והודות לכך ידעתי על מלון הסלע האדום באילת ודאגתי לעשות בו סיבוב. את הספר עיצבה יפה מיכל סהר. בימים אלה ניתן להתרשם מעבודתו ודמותו של זולוטוב בתערוכה מושקעת שמוצגת באולם ארכיון האדריכלות שבמוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה מדגישה שלמעשה טרם נערך מחקר ארכיוני מקיף על זולוטוב. עם זאת, לאחרונה פורסמה מונוגרפיה על האדריכל ארטור גולדרייך והמעצבת תמר דה-שליט שמוסיף כעת נדבך משמעותי על עיצובי הפנים בכמה מהבניינים החשובים שתכנן זולוטוב בשנות ה-60. באתר של צומת ספרים מחירו של הספר הוא 88 שקלים.

.

הספר נפתח במאמר הסוקר את דרכו המקצועית של זולוטוב ואחריו מופיעים הפרויקטים שבחרה עמיר בזה אחר זה. בפתח כל פרויקט מופיעה פסקה קצרה בלבד, כמו כאן לצד הרב-קומות הראשון בתל אביב

.

בית ספר שדה בעין גדי בתצלום מרהיב של רן ארדה

.

בשכונה לדוגמה בבאר שבע תכנן זולוטוב מתחם מגורים וגם בית כנסת. בעוד שהמגורים נותרו כמו שהיו, בית הכנסת עבר שינויים שפגעו בצורתו המקורית וכל מה שנותר מאיכויותיו אלה התמונות

.

.

(14) שרון רוטברד: אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית, הוצאת בבל, 2007

.

המונוגרפיה המושקעת ביותר מהבחינה הטקסטואלית הוקדשה לפועלו של האדריכל אברהם יסקי (2014-1927). לא סתם לקח לאדריכל שרון רוטברד לעבוד עליו עשר שנים. הספר אברהם יסקי – אדריכלות קונקרטית לא רק מספר את סיפורו של יסקי ומציג את עבודותיו, אלא הוא מעניק תמונה רחבה הבוחנת את השינויים וההשפעות שחלו באדריכלות בישראל ובכלל זה בחברה הישראלית. למרות היקפו הגדול של הספר רבים מהפרויקטים שתכנן יסקי אינם מופיעים בו (למעט ברשימת העבודות המופיעה בסופו), מה שהותיר מקום לספר נוסף שפורסם פחות מעשור אחריו. את הספר עיצבה אנקטי ששנתיים קודם לכן עיצבה לרוטברד גם את ספרו "עיר לבנה, עיר שחורה" (2005). אנקטי בחרה לכרוך את הספר בכריכת בד בדומה למונוגרפיות של אדריכלי המאה ה-20 הגדולים. את הכריכה עוטף תצלום צבעוני של הוסטל לאקדמאים בבאר שבע שתכנן יסקי במשותף עם האדריכל אמנון אלכסנדרוני. מחירו באתר של הוצאת בבל: 198 שקלים והוא שווה כל שקל.

.

הוסטל נוסף שתכננו יסקי ואלכסנדרוני נבנה בנוף הגליל וברוח התקופה נבנה כולו מבטון חשוף, אלא שהאדריכלים גם העשירו את חתך הבניין באמצעות דירות המתפצלות לשני מפלסים

.

התבנית

.

.

(15) דן הנדל (עורך): יסקי ושות' – אדריכלות ישראלית על פי אברהם יסקי, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2016

.

שנתיים לאחר פטירתו של יסקי הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה יסקי ושות' – אדריכלות ישראלית על פי אברהם יסקי, שאותה אצר האדריכל דן הנדל. הספר-קטלוג שליווה את התערוכה השלים את ספרו של רוטברד. הצהרת הכוונות כבר מתנוססת על הכריכה: בשונה מההוסטל לאקדמאים בבאר שבע מ-1957 שהופיע על כריכת ספרו של רוטברד, כאן נבחר מגדל האופרה שעל חוף ימה של תל אביב, מגדל מגורי יוקרה מ-1993 שבו יסקי בעצמו בחר לקבוע את מגוריו לשארית חייו. מי שמחפש את בנייני הבטון שתכנן בעשורים הראשונים לדרכו המקצועית יתאכזב אולי מעט, כי כאן ההתמקדות היא בעיקר בבניינים שתכנן החל משנות ה-70 ועד לפרישתו. זהו ספר שמורכב מחמישה מאמרים, אך איכותו באה לו בעיקר מהתצלומים שמרכיבים אותו. את העיצוב המוצלח יצרו גיא שגיא וערן טל מסטודיו שועל, ולבד מתמונות היסטוריות שברובן צבעוניות, נעשה שימוש בתצלומים שהוזמנו אצל אסף עברון שהתמקד בדפוסי עיצוב חזיתות המגדלים שתכנן המשרד. מחירו של הספר בחנות מוזיאון תל אביב הוא 110 שקלים.

.

בית אירופה (1986) בשדרות שאול המלך בתל אביב

.

בנייני דירות ברמת אביב ג' (1986) ומלון דירות בחוף הצוק בצפון תל אביב (2011)

.

דפוסי עיצוב חזיתות כפי שמופיעים בשניים מתצלומיו של אסף עברון (2016)

.

.

(16) צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון: שמעון פובזנר, אדריכל, הוצאת דביר, 2018

.

שותפו הראשון של יסקי היה האדריכל שמעון פובזנר (1999-1919). יחד הם זכו בפרס רוקח על תכנון בניין דירות בתל אביב והשתתפו בתכנון הספרייה הלאומית. חזית הספרייה עם כיכר הכניסה לקמפוס גבעת רם נבחרה להתנוסס על כריכת הספר שמעון פובזנר, אדריכל שאותו כתבתי עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני ויצא לאור ב-2018. לעומת יסקי שרבות מעבודותיו זכו לפרסום, פובזנר התפרסם פחות, ולכן היה מפתיע לגלות את העשור של עבודתו ואת היקפה הגדול והמגוון – מגורים, תעסוקה, מסחר, אקדמיה, נופש ועוד כל מיני פרויקטים יוצאי דופן כמו בית החייל או המכון הביולוגי בנס ציונה. האוסף של פובזנר יוצא דופן הודות להיקפו הגדול, אך גם הודות לשרטוטים הידניים והפרספקטיבות שיצר פובזנר בכשרון לאורך כל דרכו המקצועית ונשמרו בקפידה. את ממדי הספר בחר המעצב מיכאל גורדון בעקבות ממדי הגיליונות שעליהם שרטט פובזנר. התוצאה היא לא רק חשיפה של עבודות שיצר אדריכל פורה ומגוון לאורך חמישה עשורים, אלא גם תיעוד לטכניקה מקצועית שאבדה. מי משרטט היום ביד ומי עושה פרספקטיבות כשיש תוכנות והדמיות ממוחשבות? מאז שהספר יצא גילינו עבודות נוספות שתכנן פובזנר ולא היו ידועות. מכן למדנו שלמרות המחקר המקיף והמעמיק המונוגרפיה תמיד אינה מושלמת, גם בגלל הסלקציה של מלאכת העריכה, וגם כיוון שתמיד נגלות מאוחר יותר הפתעות היסטוריות לא ידועות לאחר פרסום הספרים. באתר של צומת ספרים מחיר הספר הוא 102 שקלים.

.

פובזנר יצר קבוצה מרהיבה של פרספקטיבות לספרייה הלאומית. יחד עם יסקי הוא תכנן עוד קבוצה של פרויקטים בלבו של קמפוס גבעת רם

.

במקביל תכננו יסקי ופובזנר את המרכז האזרחי של באר שבע בעקבות זכייה בתחרות

.

עשרות פרספקטיבות שיצא פובזנר לתיכון ליד"ה שבכניסה לקמפוס גבעת רם, מעידות על ההתלבטות שהיתה לו בעת שגיבש דגם חדש לבית ספר ועליו כתבתי כאן

.

דגמים של בנייני דירות

.

.

(17) עוזי אגסי: ו. י. ויטקובר – הבריזה הקרירה באה ממערב, אוניברסיטת תל אביב, 1993

.

האדריכל ורנר יוסף ויטקובר (1997-1903) קדם בדור אחד לאדריכלים האחרים המופיעים כאן. את עבודותיו הראשונות הוא יצר בשנות ה-20 עוד בברלין. ב-1933 כבר הבין שאין לו עתיד באירופה והוא היגר לארץ ישראל, שבה הפך משרדו תוך פרק זמן קצר לאחד המובילים בתחום. תחילה עסק בעיצוב פנים, אך עד מהרה צבר ניסיון, קשרים ומוניטין והחל לתכנן בנייני דירות (כמה מהם מצויים ברחוב הירקון ושמורים בינתיים היטב), בתי מלון וגם את התחנה המרכזית הישנה. לאחר קום המדינה קיבל לתכנן פרויקטים גדולים ומורכבים כמו קמפוס אוניברסיטת תל אביב (תכנית אב וגם כמה מבנים), מוזיאון ארץ-ישראל וכן בתי מלון כמו שרתון בתל אביב ואכדיה בהרצליה. לאורך השנים היו לויטקובר כמה שותפים – אריק באומן, ישראל שטיין ואריה אדיב. כאן כתבתי על חדר האוכל שתכנן באפיקיםביתן הזכוכית וביתן הקרמיקה שתכנן במוזיאון ארץ-ישראל, בניין גילמן, בניין שרמן ובניין בריטניה באוניברסיטת תל אביב. הוא גם תכנן בשיתוף יעקב רכטר את כיכר אתרים, אך זה פרט שדאגו להצניע בספר-קטלוג הבריזה הקרירה באה ממערב, שאותו ערך עוזי אגסי וליווה תערוכה שהוצגה ב-1993 בגלריה האוניברסיטאית, לרגל 30 שנה להקמתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב.

.

דוגמאות לעיצוב הפנים שתכנן ויטקובר בברלין בשנות ה-20 ובתל אביב בשנות ה-30, לרבות ריהוט

.

מלון אכדיה בחוף הים של הרצליה (1958)

.

כמו את כיכר אתרים, גם את מלון שרתון תל אביב (1977) תכנן ויטקובר בשיתוף עם האדריכל יעקב רכטר

.

.

(18) צופיה דקל-כספי: דוד רזניק – רטרוספקטיבה, אוניברסיטת תל אביב, 2005

.

בכיר האדריכלים הירושלמים במחצית השנייה של המאה ה-20 היה דוד רזניק (2012-1924) שגם זכה בפרס ישראל בשנת 1995. דוד רזניק: רטרוספקטיבה יצא לאור לצד תערוכה שהוצגה בין השאר בגלריה האוניברסיטאית שבאוניברסיטת תל אביב. צופיה דקל-כספי אצרה את התערוכה וערכה את הספר-קטלוג המקיף והמושקע. את התערוכה ליווה סרט מצוין שהופק במיוחד, אך לצערי לא ניתן להשיג אותו מאז. בין העבודות שנסקרו בספר ניתן למצוא את בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם (שתכנן עם היינץ ראו ועליו זכו השניים בפרס רכטר), יד קנדי ומלון הייאט (כיום דן ירושלים).

.

הפורמט היחסית גדול של הספר לא הופך אותו ל"אלבום ניצחון" אלא מעניק עוצמה לתמונות המעולות שצולמו זמן קצר לאחר שבניית הפרויקטים הושלמה, כמו במקרה הזה של בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם שרזניק תכנן עם ראו ועליו זכו השניים בפרס רכטר

.

במשך עשרות שנים לעגו הירושלמים לבניין הדירות עם סופרמרקט שתכנן רזניק בפינת הרחובות קרן היסוד ואגרון. זהו שריד לתכנית גדולה יותר שנגנזה ובמקום שני המבנים הנותרים שתכנן הוקם מגדל מלון פלאזה שתכנן האדריכל מרדכי בן-חורים ומגרש חנייה. בקרתי באחת הדירות ומתברר שרזניק תכנן אותן באופן שיהיו מאווררות היטב ואת זה הוא ביצע באמצעות פירים החוצים את כל גובה הבניין ופועלים כמערכת מיזוג אוויר טבעית. רזניק עבד בצעירותו במשרדו של האדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, ומחווה למעסיקו ניתן למצוא בעמודים בצורת האות V שבהם עשה נימאייר שימוש בין השאר בבית הדירות שתכנן בברלין.

.

כל הפרויקטים שרזניק תכנן הם לא שגרתיים וכל אחד מהם שווה ביקור. שכונת מגורים לקהילה חסידית שתכנן בחצור הגלילית היא אחת מהן.

.

.

(19) אלכס וורד (עורך): שמעון שפירא עושה ארכיטקטורה, מוזיאון ישראל, 2006

.

תמיד חשבתי שרק בתקופה שבה אני למדתי במחלקה לאדריכלות בבצלאל, חלק לא מבוטל מהמורים לא היו בחוד החנית של התאוריה וגם לא של הפרקטיקה. ההוראה בבצלאל היתה פרנסתם. הם לא היו הכי מעודכנים וגם לא ידעו כל כך לתכנן אבל היו אגו-מניאקים וחשבו שהשמש זורחת להם מהתחת. אז מתברר שאין חדש תחת השמש, כך היה גם קודם לכן וגם אחרי. אחד המורים במחלקה בין השנים 2000-1969 היה האדריכל שמעון שפירא (נולד ב-1930), שכמה שנים לאחר שפרש יצא לאור הספר שמעון שפירא עושה ארכיטקטורה, המוקדש לבתים הבודדים שתכנן. בעקבות הספר גיליתי שהוא תכנן סדרה של בתים פרטיים וגם פנים של מוזיאון אחד – כולם מתאפיינים בתכנית לא שגרתית בעליל, על גבול ההזיה. הגישה של שפירא היתה כל כך מובהקת שהיא בהחלט שווה את הספר. בגלל שקשה היה לצלם את אותם בתים, המעצב נעם שכטר עשה שימוש בעיקר בשרטוטים הידניים המקוריים שיצר שפירא ונשמרו אצלו. בשרטוטים אלה מתגלה עד כמה חסרים בהם פרטים שמופיעים לרוב בתכניות. בעיקר מסקרן הפער בין התכנית ובין מה שנבנה בפועל. המבנה היחיד שתכנן ופתוח לציבור ונותר בינתיים במתכונתו המקורית הוא מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב. באתר סימניה ניתן להשיג את הספר ב-105 שקלים ובתולעת ספרים מחירו 151 שקלים.

.

העיצוב של נעם שכטר הוא יצירת אמנות בפני עצמה ומתוחכמת לא פחות מגישתו של שפירא. הספר הודפס ברובו על דפים שחורים ונדרש לקרוא אותו באופן לא שגרתי.

.

תכנית לדוגמה

.

.

(20) רן שחורי: דורה גד – הנוכחות הישראלית באדריכלות הפנים, הוצאת אדריכלות ישראלית, 1997

.

הפרויקט הגדול האחרון שאותו הובילה דורה גד (2003-1912), כלת פרס ישראל ובכירת מעצבות הפנים בישראל, היה תערוכה מקיפה של עבודותיה שהתקיימה במוזיאון תל אביב. הספר דורה גד – הנוכחות הישראלית באדריכלות הפנים יצא לאחר מכן ועל עריכתו וכתיבתו הופקד רן שחורי. היקף העבודה העצום של גד לא מאפשר להציג את כולו וגם לא את רובו בספר אחד, אך שחורי הצליח להציג את העבודות הנבחרות ולפצח את גישתה העיצובית שנוכחותה מאד חסרה לי כיום. למרות ריבוי המעצבות והמעצבים בימינו, נראה שאף אחד מהם לא מנסה לגבש שפה אישית יוצאת דופן או שפה ישראלית. דורה גד היתה מעצבת ולא "מלבישת בתים", ואת זה היא עשתה עם הרבה מקוריות, העזה, שליטה בחומרים וקשרים עם אמנים מעולים שאותם היא שילבה בעבודתה. נראה שלא נותר דבר מהמורשת של גד, לא באופן רעיוני וגם לא פיסי – מרבית עיצוביה חוסלו. המקום היחיד בו נותר עיצוב מקורי ומלא הוא בית גבריאל בצמח. תוכלו למצוא שם לבד מפרטי ריהוט גם שטיחים, תקרות וגופי תאורה. בבית גבריאל מומלץ לבקר כמובן אחרי שתקראו את הספר ותלמדו את מרכיבי יצירתה – רק כך ניתן להתרשם ולהעריך את עבודתה. ועוד משהו: הארכיון המדהים של גד הופקד בשעתו במכללה למינהל, אך הוא לא נשמר שם באופן נאות, הוזנח וחלקו נהרס בעקבות נזילה שחדרה למכלי האחסון. לאחרונה הועבר האוסף לארכיון אדריכלות ישראל במגדל שלום. עותקים אחרונים של הספר ניתן להשיג במערכת של כתב-העת "אדריכלות ישראלית" במחיר 176 שקלים.

.

גד עיצבה בתים, משרדים, חנויות, מוזיאונים, ספריות, מסעדות, בתי מלון וגם את משכן הכנסת. במהלך העבודה הזמינה גד את דני קרוון שיעצב את הקיר המרכזי באולם.

.

מלון הילטון תל אביב שהיא עיצבה פעמיים היה אחד מפסגות יצירתה (אל תלכו לראות כי הכל חוסל לטובת עיצוב גנרי בסגנון תורכי). גולת הכותרת של העיצוב בהילטון היה מסעדת המלך שלמה

.

בעיצוב המסעדה השתמשה באמנים כמו יוחנן סימון שעיצב את הדלת ודני קרוון שיצר עבודות קיר (משמאל). בלובי היה שטיח ענק בצורת הדג של יונה שהספות שלצדו עוצבו בצורתו. כשאלטון ג'ון הגיע להופיע כאן בקיץ של 1993 הוא נכנס למלון, נבהל מצלמים ומעריצים שהתנפלו עליו, ניטר מעל הספות שעיצבה גד ישר לשטיח ומכאן חזרה לנתב"ג וללונדון.

רשימות נוספות שפרסמתי לאחרונה על ספרים:

סיבוב ראשון על מונוגרפיות של אדריכלים מאריה שרון עד יהודה מגידוביץ

סקירת ספרות אדריכלות נוף בישראל

סיבוב על ספרי אדריכלות לכבוד החג

חסן פתחי: אדריכלות לעניים

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ethy ab  ביום 24/06/2020 בשעה 9:46

    מעניין מאוד, חלק מהמוזכרים בכתבה הכרתי אישית כי היו ידידים של אבי ז"ל יחיאל אברהמי , מהנדס בניין, בנה לא מעט בתים בתל אביב.
    יש כמה בתים שלו לשימור. בית רוזנצוויג – שלמה המלך 65 פינת מנדלסון 10 תל אביב משנת 1937

    יש ללחוץ כדי לגשת אל dfShlomo6.pdf


    ויש עוד. דיזנגוף 149 פינת ז'אן ז'ורס 1936,
    את התוכניות העברנו למוזיאון בבית ביאליק בתל אביב.
    אם זה מעניין אותך.
    אתי

  • gerson  ביום 24/06/2020 בשעה 14:06

    AL MANSFELD~היה מורה נפלא וארכיטקט גדול, אולי הגדול שהיה בארץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: