סיבוב על עשר מונוגרפיות של אדריכלים

לכבוד שבוע הספר שבוטל בחרתי להציג 10 מונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלים בישראל, בעיקר כאלה שיצקו כאן את היסודות המקצועיים. בדקתי ומצאתי שיצאו כ-60 פרסומים המסכמים את יצירתם של אדריכלים בישראל וזו הרשימה הראשונה בסדרה של שש רשימות.

בשונה מסרטים, מאמרים או כתבות עיתונאיות, ספרים אלה מאפשרים מחקר מקיף שלרוב חושף עבודות וגישות לא ידועות של האדריכל. אלה מאפשרים מבט מעמיק על היצירה, מעניקים להם תוקף מגובש ומחזקים את המורשת האדריכלות המקומית. חלק גדול מהרשימות כאן נוצרו הודות לאותם ספרים שבלעדיהם לא הייתי יודע על חלק גדול מהבניינים שמופיעים בבלוג.

הבאתי כאן את שני הספרים שיצאו לאריה שרון. גם לדב כרמי יצאו שני פרסומים אבל כלליים בלבד. לזאב רכטר יצא ספרון שאני מאד אוהב אבל הוא רחוק ממה שהיה ראוי לו. ספרים נוספים הוקדשו לשני אדריכלים בני דורם של השלושה, אבל כאלה שהיו פחות פוריים וידועים – משה חת החיפאי וסם ברקאי התל אביבי. שלוש מונוגרפיות הוקדשו לאדריכלים שקדמו לכל אלה: יהודה מגידוביץ, יוסף ברלין ויוסף טישלר – כולם אדריכלים שהתרכזו בעיקר בתל אביב.

ועל כך ברשימה זו.

.

מדף ספרי אדריכלות

.

.

(1) אריה שרון: Kibbutz + Bauhaus – an architect's way in a new land, יKarl Krämer Verlag Stuttgart והוצאת מסדה, 1976

.

כשהוא כבר בן 76 דאג האדריכל אריה שרון (1984-1900) לפרסם את ספרו Kibbutz + Bauhaus שיצא לאור ב-1976 וסיכם את הפרויקטים העיקריים שתכנן.  בין עשרות הפרויקטים הנסקרים בספר אפשר למצוא את בית חולים בילינסון, בניין הפורום בטכניון, בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמוזיאון בקיבוץ יד מרדכי. לאלה הוא הקדים פרק ביוגרפי שבעיקר התמקד בתחילת דרכו – בחיים בקיבוץ גן שמואל ובעת לימודיו בבאוהאוס – שני מקומות שבהחלט היה לו במה להתגאות. זו היתה אחת מהמונוגרפיות המקצועיות הראשונות שיצאו בארץ ואולי הראשונה שיצאה לאדריכל ישראלי. עיצוב הספר שאותו ביצעה בתו של שרון,יעל אלוני, נערך באופן דומה לספרים שפרסמו גדולי האדריכלים בשנות ה-50 וה-60 כמו אלוור אלטו, קנזו טנגה ולה קורבוזיה. הספר אזל מזמן מהחנויות אבל ניתן להשיג אותו בחנויות יד שנייה.

 

.

שרון דאג להציג את עצמו כחלוץ, אך נתן לכך גם צידוק מקצועי כשלצד תמונות אוהלי החלוצים הציג רעיונות תכנוניים שהניבה העבודה בקבוצה ובזכותה התקבל לבאוהאוס

.

הדאגה של שרון היתה בעיקר למורשת העולמית שהוא יותיר ופחות פרסום למשרדו. לכן הטקסט בספר הוא באנגלית, גרמנית וצרפתית. ביום שישי בקרתי בפרויקט שמשמאל ובקרוב אפרסם עליו רשימה.

.

.

(2) ערן נוימן (עורך): אריה שרון – אדריכל המדינה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2018

.

בעקבות התערוכה הגדולה שנערכה לאריה שרון בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בתל אביב, פרסם אוצר התערוכה פרופ' אדריכל ערן נוימן את הספר אריה שרון – אדריכל המדינה, המציג את עבודותיו של שרון באמצעות תמונות ושרטוטים ופעמים גם טקסט קצר להסבר. לבד מאלה מלווים את הספר מאמרים חלשים של כל מיני אדריכלים שלא השכילו לקלוט את התמונה המלאה של יצירתו של שרון או שאלה סתם מאמרים לא מעניינים. הנדבך השלישי בספר אלה טקסטים ביוגרפיים ומקצועיים על שרון עצמו שאותם כתב נוימן שהיה היחיד שראה את התמונה המלאה ולכן אלה הטקסטים היותר מעניינים וטובים. המסקנה: ספרי מאמרים הם לא הכי מוצלחים כי לכותבים חסרה היכולת לראות את התמונה המלאה, מאמריהם מתמקדים בהיבטים מסוימים ואין בהם הצלבה לשאר ההיבטים שמאפיינים את עבודתו וחייו של האדריכל. בימים אלה עובדים על ספר מקיף שיעסוק ביצירתו של שרון וישלים את החסר. "אדריכל המדינה" נמכר בחנות של מוזיאון תל אביב שבשדרות שאול המלך ומחירו 280 שקלים.

.

אריה שרון החל את דרכו בשנות ה-30 באדריכלות הסגנון הבינלאומי, המשיך לברוטליזם ועם הצטרפותו של בנו פנה למטבוליזם

.

האוסף הגדול של משרדו של שרון נתרם לארכיון האדריכלות שבמוזיאון תל אביב ולקראת התערוכה הוא קוטלג ונסרק.

.

בית חולים סורוקה בבאר שבע

.

.

(3) רן שחורי: זאב רכטר, כתר, 1987

.

ב-1987 פרסם רן שחורי ספרון קטן וצנוע אך גדוש במידע וניתוחים ליצירתו של אחד מאבות האדריכלות הישראלית – זאב רכטר (1960-1899). בין הפרויקטים שתכנן ומופיעים בספר ניתן למצוא את בית אנגל, בנייני האומה, בית הבראה ע"ש שפרינצק בנצרת והיכל התרבות. רכטר אמנם דאג לפרסם את עבודותיו לאורך השנים במגזינים מקומיים ובין-לאומיים אך מותו הפתאומי לא אפשר לו לסכם את יצירתו כפי שעשה עמיתו וחברו אריה שרון. בנו, יעקב רכטר, דאג לייסד פרס על שמו "פרס רכטר" שהפך מיד לפרס השני ביוקרתו המוענק לאדריכל אחרי פרס ישראל. גם הספר הזה, שנקרא בפשטות זאב רכטר, אזל מזמן מהחנויות אך כמוני ניתן למצוא אותו בחנויות ספרים מיד שניה. בדקתי ובחנות "רובינזון ספרים" הספר למכירה.

.

הטקסט הקולח של שחורי (שפרסם בהמשך גם מונוגרפיה שהוקדשה למעצבת הפנים דורה גד) מלווה בתמונות מעולות ובתכניות מאוספו של רכטר

.

בנייני האומה מימין ומבית הארחה בקיבוץ מעלה החמישה משמאל – שני הבניינים נשמרו לאורך השנים אך הושחתו בידי אדריכלים אחרים

.

היכל התרבות היה העבודה הגדולה האחרונה שתכנן רכטר ואותה הוא ערך בשותפות עם חברו האדריכל דב כרמי. בתום העבודה על הפרויקט נפטר רכטר והוא בן 60 בלבד. את משרדו המשיך בנו, האדריכל יעקב רכטר. כיום עומד בראש המשרד הנכד – האדריכל אמנון רכטר, במקביל פועל משרד של נכד נוסף – דוד זרחי (בתו של זאב נישאה לאדריכל משה זרחי שכמו יעקב רכטר, היה גם הוא שותף עם זאב עד לפטירתו). גם הנין מפעיל משרד משלו – דניאל זרחי

.

.

(4) מאירה יגיד-חיימוביץ': דב כרמי – אדריכל-מהנדס, דומסטיקה ציבורית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2010

.

כמעט עשר שנים לפני שלאריה שרון נערכה תערוכה מקיפה בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות, נערכה באותו מבנה תערוכה שהוקדשה לעבודתו של האדריכל דב כרמי (1962-1905) – בן דורו של שרון. התערוכה דב כרמי, אדריכל מהנדס: דומסטיקה ציבורית, היתה גדושה בתכניות ותצלומים וכללה גם הקרנה של סדרת ראיונות שנערכו עם שני ילדיו האדריכלים וגם עם עובדי משרדו לשעבר. את התערוכה ליווה מארז שכולל ספרון ובו טקסט קצר מאת אוצרת התערוכה מאירה יגיד-חיימוביץ', רשימת עבודות ותקליטור שבו רוכזו כל אותם ראיונות מצולמים. תכלס מדובר בפספוס כי הדבר הזה הוא לא ספר ולא סרט, אלא הוא נופל בין הכסאות ורק מדגיש עד כמה נדרש לחקור לעומק את יצירתו של כרמי.

.

ספרון ודיסק

.

.

(5) עדה כרמי-מלמד: אבא שלי, דב כרמי, הוצאת בבל, 2018

.

בספר שפרסמה האדריכלית עדה כרמי-מלמד אבא שלי, דב כרמי, שוב הוחלט שלא להכנס לעומק יצירתו של האדריכל. הספר אמנם דליל בטקסט אבל מעוצב מצוין ובאופן מוקפד בידי מיכאל גורדון וזה גם מה שקסם לי ברגע שהחזקתי בספר בפעם הראשונה. ראיינתי פעמים רבות את עדה כרמי-מלמד ותמיד מצאתי אותה נזהרת בדבריה באופן מוגזם, עד כדי כך שהיא עיקרה את הרעיונות הראויים שלה. ב"אבא שלי, דב כרמי" הזהירות שלה מורגשת. אדריכלים במעמדה של כרמי-מלמד חשים לרוב ביטחון גדול יותר בעצמם ולכן הם גם יותר מעניינים מעמיתיהם הצעירים. אך כאן זה לא קרה. אין בספר ראייה רחבה וגם לא מעמיקה אלא רק דגימה נחמדה של תמונות עם טקסטים קצרים שכתבה כרמי-מלמד מנקודת מבטה כסוג של קריאה עקרונית בעבודות נבחרות שתכנן אביה. בין העבודות המופיעות בספר: בית ליבלינג (שגם מופיע על הכריכה), בית ההסתדרות בתל אביב, היכל התרבות, בניין המנהלה ואודיטוריום וייז בקמפוס גבעת רם. יתרון משמעותי של הספר הוא רשימת העבודות המושקעת שמופיעה בסוף הספר ובזכותה כתבתי כבר כמה רשימות כאן בבלוג כמו זו על רופין 51 ואד"ם הכהן 10 ורשימות נוספות כבר נמצאות בהכנה. באתר של צומת ספרים מחיר הספר הוא 118 שקלים.

.

אוסף התכניות והתצלומים של דב כרמי נשמר לכל אורך השנים ובספר ניתן להתרשם מאיכויותיו.

.

בית הוועד הפועל

.

.

(6) אבי מאייר: סם ברקאי – אדריכל המידות הטובות, stora מוציאים לאור, 2015

.

שני הספרים הבאים שאציג כאן הם תוצר של מחקר שאת כל אחד מהם ערך אדריכל פעיל באופן עצמאי. בשני המקרים מדובר באדריכלים פחות מפורסמים אבל כמה מהעבודות שלהם הן פנינים של ממש שכדאי להכיר ובעקבות הספר הזה למשל כתבתי כאן את הרשימה על הבית ברחוב גורדון פינת יל"ג. הספר הזה לדוגמה התחיל מעבודה אקדמית שהגבירה את סקרנותו של הסופר שבחר להמשיך ולצלול לקורותיו של האדריכל סם ברקאי (1975-1898). היו כמה אדריכלים שעבדו כמה ימים במשרד של האדריכל לה קורבוזיה ודברו על כך כל החיים. היה אפילו אחד שלא התקבל לעבודה והיה גאה במכתב הדחייה הרשמי שקיבל. ברקאי עבד אצלו חודשיים, אבל חלק גדול מהתקופה הוא לא הופיע במשרד (הוא עבד בהתנדבות) ובכל מקרה באותה עת לה קורבוזיה לא היה בסביבה אלא בכנס וטיול מחוץ לצרפת. כותרת הספר היא סם ברקאי – אדריכל המידות הנכונות, אך בספר תתקשו למצוא ניתוח שמציג את אותן מידות נכונות, אם בכלל היו כאלה בבניינים שתכנן. קריאה בספר מעלה את התחושה שגם את האדריכל אבי מאייר שחקר וחיבר את הספר, סם ברקאי לא כל כך עניין ובטח לא כמו לה קורבוזיה שהפך לכוכב האמתי של הספר וניתן ללמוד דרכו רבות על אחד מגדולי האדריכלים בעת החדשה. באתר של צומת ספרים מחירו של הספר הוא 78 שקלים.

.

משמאל האדריכל סם ברקאי בשנות ה-60 ומעליו חזית בית מגורים בשכונת אפקה בתל אביב. ברקאי תכנן בשכונה את המרכז הקהילתי, אך זה לא הושלם. את שלד הבניין החכירה אוניברסיטת תל אביב והשלימה באמצעותו את הבנייה ושיכנה בו את החוג לגיאוגרפיה

.

כפולה המציגה וילה שתכנן ברקאי ברחוב חיסין 24 בתל אביב (1947). לספר עצמו אין "מידות נכונות" והוא גולש למחוזות אחרים שמאפילים על עבודתו של ברקאי.

.

.

(7) פארה גולדמן: משה חת אדריכל חיפאי, Urbanimprints הוצאה לאור, 2012

.

שורה ארוכה של אדריכלים כמו משה חת (1972-1900) מחכה למחקרים שיחשפו את עבודתם המעולה. גולדמן שהיתה בעבר ראש אגף שימור בעיריית תל אביב היא אדריכלית פעילה בחיפה ומתמקדת בעיקר בשימור מבנים בעיר וגם בהוראה בטכניון. את הבתים שתכנן חת היא הכירה והעריכה שנים קודם ובעקבות פניית המשפחה ותמיכתה, חקרה את יצירתו ופרסמה את הספר משה חת, אדריכל חיפאי. בעקבותיו כתבתי למשל את הרשימה על הבית בדרך הים 99. הספר עשוי בדיוק כפי שצריך: הוא לא גולש למחוזות אחרים אלא מתמקד באדריכל וביצירתו, מה שהפך את העבודה על הספר לממוקדת. את הספר ניתן להשיג ישירות אצל פארה גולדמן ומחירו 80 ש"ח, לא כולל משלוח.

.

הספר כולל 89 עמודים בלבד בהפקה צנועה ומכובדת – אלה המידות הנכונות.

.

אולי התמונות קטנות מידי

.

.

(8) ברוך רביד: יוסף ברלין ארכיטקט – בין תל אביב העיר הקטנה לבין העיר הלבנה, הוצאת בנין ודיור, 2004

לאחר שברוך רביד יצא לפנסיה הוא פנה לחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב וערך שם בהדרכת ד"ר עדינה מאיר-מריל מחקר על אדריכל יוסף ברלין (1952-1877), שהיה מבכירי האדריכלים בדור שקדם לשרון, כרמי ורכטר. את המחקר שהוא ערך הפך רביד לספר יוסף ברלין ארכיטקט – בין תל אביב העיר הקטנה לבין העיר הלבנה. רביד אינו אדריכל והדבר מורגש ביכולתו לנתח את הפרויקטים ואת גישתו של ברלין, כמו גם ביחס לאדריכלים אחרים שפעלו במקביל לו בארץ. לעומת זאת, רביד התאמץ להתחקות אחר תולדותיו של ברלין וערך כמה נסיעות שבמהלכן צלל לארכיונים וגילה את עבודותיו המוקדמות – מהלך נדרש בכל מחקר שעוסק באדריכל שפעל גם מחוץ לישראל.

.

תיאטרון מוגרבי היה הבניין הגדול והמרשים ביותר שתכנן ברלין בתל אביב אבל בשנות ה-80 הוא נשרף עד היסוד וכיום יש שם מגרש חנייה גדול. לפני כמה שנים הציעה סטודנטית בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב להקים על המגרש הריק בית סוהר.

.

.

(9) ברוך רביד: יוסף טישלר – אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב, הוצאת מרכז באוהאוס, 2008

.

המחקר של ברוך רביד על יוסף טשילר (1971-1887) לא נופל מהרמה של מחקרו הקודם. הפעם לצורך העבודה על הספר יוסף טישלר – אדריכל ומתכנן ערים בתל אביב, הוא הביא שחקנית חיזוק – את שולמית וידריך שסייעה לו. בנוסף, באמצעות צייר הוא שילב בספר רישומים פרספקטיבים חדשים לחלק מהמבנים. כמו ברלין, גם טישלר היה מבכירי האדריכלים בשנות 10 וה-20 ונשכח עם השנים אך הודות לעבודתו של רביד זכרו נשמר וכך גם המודעות וההערכה למבנים שהוא תכנן

.

למרות שחלפו מאה שנים מאז שורטטו וצולמו חלק מהבניינים, הצליח רביד להשיג את התמונות והשרטוטים

.

ככ

.

.

(10) גלעד דובשני: י. מגידוביץ – אדריכל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1994

.

בשנות ה-80 היה האדריכל גלעד דובשני מפרסם מאמרי אדריכלות על ימין ועל שמאל. ספרו על האדריכל יהודה מגידוביץ (1961-1886) הוא מהמונוגרפיות האהובות עלי בעיקר הודות לניתוחים שהוא ערך בבניינים באמצעות תרשימים. חוץ מזה הספר י. מגידוביץ – אדריכל נתן תוקף וקיבע סופית את מגידוביץ כאחד מבכירי האדריכלים שפעלו כאן. בין העבודות שמופיעות בספר ניתן למצוא את בית הכנסת הגדול בתל אביב, בית הכנסת ע"ש מיסה, ועוד עשרות בתי מגורים שתכנן בתל אביב וכיום רבים מהם נחשבים לציוני דרך במסלול סיורי האדריכלות. הספר הזה אזל מזמן מהחנויות והיה בהחלט ראוי, בעיקר בעידן של דפוס דיגיטלי, להדפיס מהדורה חדשה. בדקתי ואת הספר ניתן להשיג בחנות רובינזון ספרים.

.

הקיזנו שתכנן מגידוביץ בחוף הים של תל אביב ובקצה רחוב אלנבי, היה בית קפה ומועדון שהצליח למשוך אליו את הבוהמה המקורית למשך תקופה קצרה. כמו מקומות דומים אחרים, זוהרו התפוגג תוך זמן קצר וסופו שנהרס.

.

התרשימים מדגישים את גישתו התכנונית של מגידוביץ ואת התפתחותו

.

תכניות שדובשני לא הצליח להשיג אז הוא דאג לשחזר

.

תודה לאדריכל ד"ר צבי אלחייני

רשימות נוספות שפרסמתי לאחרונה על ספרים:

סקירת ספרות אדריכלות נוף בישראל

סיבוב על ספרי אדריכלות לכבוד החג

חסן פתחי: אדריכלות לעניים

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: