סיבוב בתערוכת העבודות שנותרו חלום

רשימה 901

ישנן מעט תערוכות אדריכלות שיוזמים אדריכלים פעילים. הן נועדו בעיקר כדי לקדם את משרדם ואת רעיונותיהם, אך גם לחשוף את יצירתם שלא תמיד נגישה. בתערוכה embryonic (עוּבּר) שנערכת עכשיו בגלריה זהזהזה שבנמל תל אביב, מציגים האדריכלים ארד שרון ושרון גור-זאב קבוצה של שמונה עבודות שתוכננו במהלך 11 השנים האחרונות ולא הגיעו לשלב המימוש, כל אחת מסיבה אחרת. כדי להעשיר את התערוכה ולהוסיף לה רובד, שיתף שרון פעולה עם בתו, אנה שרון, שלומדת אמנות בלונדון והיא מצידה הביאה קבוצה של פסלים ועבודת וידאו. התערוכה הזו היא למעשה נדבך נוסף במסורת של פרסומים ותערוכות שהפיק משרד "שרון אדריכלים" מאז שהוקם ב-1932.

בשנים האחרונות מטפח ארד שרון תחומי יצירה נוספים על היותו אדריכל. בעבר עסק בהוראה ופרסם מאמרי ביקורת והערכה בעיקר בכתב-העת "אדריכלות ישראלית". לאחרונה הוא פרסם שני ספרים של סיפורים קצרים וזו התערוכה השנייה שהוא מקדיש להצגת עבודותיו האדריכליות (הראשונה התקיימה במוזיאון תל אביב בשנה שעברה, במקביל לתערוכה שהתקיימה בביתן הלנה רובינשטיין, והוקדשה לעבודתו של סבו – האדריכל אריה שרון). היות ומעטים כעת יוצאים לראות תערוכות ועוד כאלה של אדריכלות, אז החלטתי להקפיד לא לפספס את התערוכה ולפגוש את שרון.

ועל כך ברשימה זו.

.

על הנייר

.

בכניסה לגלריה מוצגת העבודה השאפתנית ביותר מבין העבודות הלא ממומשות – אתר מרפא בגבול ישראל-ירדן שכולל שלושה בתי חולים לילדים, מרכז אקדמי, מרכז מחקר, מרכז מסחרי, בית מלון, מגורי צוות ומגרש גולף קטן במרכז במתחם עם אגם. משמאל עבודה של אנה שרון (צילום: עופר סיאקי)

.

"יום אחד נכנס אלי יזם שלא הכרתי ומסתבר שדרך הפיסבוק הוא הגיע אלי", מספר שרון. "הוא בא ואמר שצריך חוברת לצורך גיוס תרומות. הוא נתן לי על המקום צ'ק של 50 אלף דולר ובמשך חודש עבדנו כל המשרד על הפרויקט. זו היתה הפעם הראשונה שיזם הגיע ושילם מראש" (הדמיות: שרון אדריכלים)

.

הפרויקט תוכנן לקום על תעלת הימים ולכלול מערכת ענקית של הצללה כדי להתמודד עם החום הכבד שיש בערבה בעיקר בקיץ.

.

בקומה העליונה של הגלריה בה שוכן אולם התצוגה מרוכזת התערוכה בעיקר על יריעות שנמתחו על גבי מערכת פיגומים במרכז הגלריה. הטקסטים תלויים על קירות הגלריה ובסמיכות להם הציבה אנה שרון את עבודותיה כמו גם עבודת הוידאו שמוקרנת על הקיר הנגדי לכניסה. מימין הדמיה של אתר המרפא בגבול ישראל-ירדן בשקיעה (צילום: עופר סיאקי. הסיבה שמרבית התמונות כאן צולמו בידי סיאקי, היא מפני שהתמונות שצלמתי נמחקו בטעות, כך שרק שתיים מהתמונות כאן אני צלמתי. למזלי סיאקי צילם)

.

הקרנת וידאו שיצרה אנה שרון עם יונתן טריכטר ולמרגלותיה פסל שיצרה וכמו כל שאר העבודות שלה גם הוא הובא לכאן מלונדון (צילום: עופר סיאקי)

.

את בניין המרכז הנוירולוגי בתל השומר תכנן שרון כבר ב-2011, אך הוא עדיין מייחל לרגע בו הנהלת בית החולים תצליח לגייס את התקציב ולבנות את הבניין (צילום: עופר סיאקי)

.

התכנית היחידה שמוצגת היא של ההצעה לבתי המפשט בירושלים (צילום: עופר סיאקי)

.

משמאל הצעה למגדל מגורי צוות בבית חולים איכילוב ומימין לו מבנה כניסה לבית חולים לילדים בסורוקה

.

את מבנה הכניסה לבית חולים לילדים בסורוקה תכננו שרון וגור-זאב בתוכנה פרמטרית והכוונה היתה לבצע את המבנה בעבודת מסגרות. הנהלת האוניברסיטה חששה מהאמידות של הברזל וביקשה לשנות לבטון. ההחלטה הזו הגדילה משמעותית את עלויות הפרויקט כי כל יציקה נדרשה למסגרת מיוחדת. "בסוף בנינו משהו אחר פחות מוצלח", מסיים שרון ומוסיף שהוא בעיקר הפסיד מהפרויקט הזה.

.

.

המשותף לכל ההצעות לפרויקטים שמוצגות בתערוכה, הוא שאף אחת מהן לא התממשה. רובן גם לא יתממשו כי הן הוגשו במסגרת של תחרות שבה זכו הצעותיהם של אדריכלים אחרים (בית משפט בירושלים – 2014, מגדל מגורי צוות באיכילוב – 2014, מרכז אונקולוגי בסורוקה – 2017 ומרכז כנסים ומלונאות בניגריה – 2010). אחדות מהן נדחו על ידי המזמין לטובת הצעה סטנדרטית (מבנה כניסה לבית חולים לילדים בסורוקה – 2009), או שהוגשו כניסיון יזמי נועז וכנראה שלא כלכלי (אתר מרפא בגבול ישראל-ירדן – 2015). ועדיין, ישנן כאן הצעות שלשרון ציפייה שהן יתממשו, כי המעצור הוא במימון (המרכז הנוירולוגי בתל השומר – 2011 והמגדל הכירורגי בבית חולים אסף הרופא – 2015).

כפי שניתן ללמוד משמותיהם של הפרויקטים, כולם עוסקים בתחום הבריאות בישראל, למעט ההצעה שהגיש למרכז כנסים בדרום ניגריה. המסורת של תכנון מרכזי בריאות השתרשה במשרד שייסד אריה שרון (1984-1900) עם שובו מלימודים בבאוהאוס בגרמניה לפני 89 שנה. שרון הסבא תכנן בתי חולים כמו איכילוב בתל אביב וסורוקה בבאר שבע ועם הצטרפותו של בנו אלדר שרון (1994-1933), אביו של ארד, תכנן המשרד את בתי החולים וולפסון בחולון, רמב"ם בחיפה, השרון, בילינסון וגהה בפתח תקווה, בית הספר לאחיות בבית חולים אסף הרופא, בניין הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ואת הספרייה של הפקולטה באוניברסיטת בן גוריון. המשרד המשיך ללוות את כל אותם מרכזים רפואיים, וממשרד שמתפזר על מגוון של תחומים כפי שנהוג היה בעבר, הפך המשרד תחת הובלת הדור השלישי למתמחה בתחום הבריאות. ארד שרון (נולד ב-1956) עוד הספיק בתחילת דרכו המקצועית לתכנן את בניין עיריית ראשון לציון, אך מאז הוא לא חרג כמעט מלהתמקד במבני בריאות.

"החלטתי לעשות תערוכה של עבודות שלא נבנו, ברוח סנט'אליה הפוטוריסט [Antonio Sant'Elia, אדריכל איטלקי שנהרג במלחמת העולם בהיותו בן 28 בלבד והספיק לתכנן סדרה של מבנים שלא נבנו אז זכו לפרסום עולמי, מ"י] וצ'רינקוף הקונסטרוקטוביסט [Yakov Chernikhov, אדריכל יליד אוקראינה שפעל ברוסיה שפרסם בשנות ה-20 וה-30 סדרה של ספרי אדריכלות תאורטיים ומאוירים שהשפיעו רבות על אדריכלים. ברוח רעיונותיו הוא הצליח לתכנן מספר מועט של מבנים שאחדים מהם שרדו את השנים, מ"י] שאותם אני מאד מעריך. ובכלל גיליתי שהרבה פרויקטים שעשיתי והשקעתי בהם הרבה עבודה ובסוף כל פרויקט מסיבותיו שלו לא נבנה", מספר שרון בעת סיבוב בתערוכה.

את קירות הגלריה הוא הותיר כמעט נקיים ועליהם רק תלה את הטקסטים שמתארים את העבודות. הדמיות הפרויקטים רוכזו למרכז הגלריה שבה הוקם שלד המורכב מפיגומים, המרמזים על תהליך, וכאן התהליך נפסק ולא הושלם. עבודות האמנות של אנה משוחררות מהפיגומים, למעט עבודה אחת שקיבלה פיגומים משלה בכניסה לגלריה.

.

DSC06725

ארד שרון בתערוכה

.

.

אתר המרפא הגדול שתכנן בגבול ישראל-ירדן ונראה כמו נווה-מדבר עתידני הוא גם הפרויקט המושקע והמוצג ביותר בתערוכה. "יום אחד נכנס אלי יזם שלא הכרתי ומסתבר שדרך הפיסבוק הוא הגיע אלי", מספר שרון. "הוא בא ואמר שצריך חוברת לצורך גיוס תרומות. הוא נתן לי על המקום צ'ק של 50 אלף דולר ובמשך חודש עבדנו כל המשרד על הפרויקט. זו היתה הפעם הראשונה שיזם הגיע ושילם מראש". הפרויקט הורכב מקבוצה של מבנים גליליים המאורגנים סביב לאגם מים מלאכותי שהסתמך על מים שמקורם בתעלת הימים שתוכננה באזור הערבה. המרכיב הבולט הוא משטח הצללה שעוטף את הפרויקט כולו ומתוכו מזדקרים הבניינים.

שני פרויקטים נוספים המשיכו את העיסוק הצורני בגופים הנראים אורגנים – מבנה כניסה לבית חולים לילדים בסורוקה והמרכז הנוירולוגי בתל השומר. כל השאר אלה מבנים שקרובים בצורתם לתיבות, אך עדיין נראה ששרון מנסה להיחלץ מהמבנים הצפויים, אם באמצעות צבע ואם על ידי שבירת התיבה באמצעים צורניים או חומריים.

"תמיד היתה לי שאיפה לכתוב וגם להיות אמן", הוא עונה לי בהמשך כששאלתי אותו על עיסוקיו הנוספים. "תערוכה זה דבר יקר", הוא משווה לשני ספרי הפרוזה שהספיק לפרסם לאחרונה. קרוב למאה אלף שקלים השקיע המשרד בתערוכה והקורונה סגרה אותה מיד לאחר שנפתחה. למה ההוצאה על הפקת תערוכה היא כל כך גדולה? תשלום להשכרת הגלריה, הובלת העבודות העדינות שיצרה אנה בעת לימודי אמנות באוניברסיטת גולדסמיתס שבלונדון, הטיפול בהדמיות, הדפסת התערוכה, הקמת מערכת הפיגומים עליה נתלו ההדמיות והפקת הקטלוג. כעת, כשאנשים בקושי יוצאים וגם ההתכנסות מוגבלת, סביר להניח שללא הבעירה הפנימית האדריכלים לא יזדרזו להשקיע בתערוכות. אירוע לקראת נעילת התערוכה יתקיים ביום חמישי 25.6 בשעה 19:00 ובמסגרתו יציגו אדריכלים נוספים פרויקטים שתכננו ולא נבנו. נעילת התערוכה ב-1.7.

ועדיין נוסף על התערוכה של שרון, מוצגות כעת לפחות שלוש תערוכות אדריכלות:

(1) האחת מוקדשת לאדריכל נחום זולוטוב (1926–2014) ומוצגת בארכיון האדריכלות שבמוזיאון תל אביב לאמנות. זו תערוכה שמסכמת את שלב קליטת האוסף של זלוטוב בארכיון. שווה להקדיש לה את הזמן. התערוכה לא גדולה אבל דחוסה בחומרים שחושפים עד כמה זולוטוב היה כשרוני.

(2) תערוכה היסטורית נוספת מוקדשת לאדריכל רודולף טרוסטלר (1999-1908) ומתקיימת בגלריה בבית האדריכל. על התערוכה הזו שאותה מלווה קטלוג כתבתי כאן והיא צפויה להינעל ב-25.6, אז מומלץ להזדרז למי שמתעניין להכיר נדבך לא ידוע באדריכלות הישראלית.

(3) 64 ההצעות שהוגשו במסגרת תחרות לתכנון מבנה המסעדה במרכז האגם שבפארק הלאומי ברמת גן מוצגות גם הן כעת לקהל הרחב. התערוכה מוצגת עד 27.6 ב"בית כהנא" שתכנן האדריכל יעקב רכטר ברמת גן (רוקח 147) ושופץ לאחרונה. זו הזדמנות לא רק להתרשם ממגוון ההצעות למבנה הייחודי, אלא גם מהמבנה של רכטר, מעבודת החידוש שביצעו כאן משרד האדריכלים אפרת-קובלסקי ומפיתוח הנוף החדש של ברוידא-מעוז שמקיף את המבנה ומלווה את הירקון הזורם בצמוד.

.

את המגדל הכירורגי בבית חולים אסף הרופא לא בנו בסופו של הדבר בגלל קשיי מימון

.

הצעה למרכז אונקולוגי חדש בסורוקה שהוגשה לתחרות מוזמנים שבה זכתה הצעתו של האדריכל יובל גני

.

מגדל מגורי הצוות שהציע שרון בשיתוף האדריכל רני זיס בבית חולים איכילוב מורכב מגופים שונים הנראים כמו מונחים זה על גב זה

.

גם חו"ל: הצעה משותפת עם האדריכל רני זיס למרכז כנסים בג'ונגל של דרום ניגריה. המרכז כלל לבד מאולמות כנסים שרוכזו במגדל, גם קבוצה של מלונות בוטיק שהוצע למקם אותם על גשר שיתנוסס מעל הג'ונגל והנהר וישקיף עליהם מבלי לפגוע בו ממש

.

"הזמינו אותנו להשתתף בתחרות בגלל שהכירו את הפרויקט שלנו באיפה", מגלה שרון. מעניין עד כמה משפיע פרויקט האוניברסיטה בעיר איפה שתוכנן במשרד לפני חמישים שנה.

.

הצעה מ-2014 לתכנון בית המשפט בירושלים

.

Hollow model (דגם חלול), עבודה של אנה שרון שמשולבת בתערוכה (צילום: עופר סיאקי)

.

עבודה נוספת של אנה שרון שמוצגת בכניסה לגלריה (צילום: עופר סיאקי)

.

תודה לאדריכלים ארד שרון ועופר סיאקי, אנה שרון וירדן ברוך

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: