סיבוב בבית ההסתדרות ברעננה

לפני עשרים שנה בקרתי בפעם הראשונה והיחידה ברעננה. ביום שישי שעבר בדרך חזרה מקטיף תותים החלטתי לעצור בעיר בפעם השנייה. המטרה היתה לראות מה מצבו של בית ההסתדרות, או בשמו המקורי 'בית מועצת פועלי רעננה', שאותו תכננו השותפים האדריכלים אנדרי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן. בתחילת שנות ה-50 הם זכו בתחרות לתכנן את הבניין, ומיד לאחר מכן קיבלו לתכנן את כל שאר המבנים במתחם הגדול שכלל מרכז מסחרי עם חזית לרחוב אחוזה, בניין מרפאות קופת חולים, בית ספר ובית קולנוע.

המרפאות עוברות היום שיפוץ שאמנם לא מחזק את האיכויות האדריכליות המקוריות, אך משפר כנראה את השירות לחולים ולרופאים. בית ההסתדרות המוזנח נראה עלוב. הרחבה הענקית שבחזיתו ובה עמד עד לאחרונה בית הקולנוע שנהרס, מרמזת על העתיד להתרחש בעתודת הקרקע היקרה הזו שבמרכז העיר.

ועל כך ברשימה זו.

.

בדד

.

פתחתי את היום בקטיף תותי עץ במשק קפלן שמצפון לרעננה. גם תפוח הגיעה

.

מתברר שהתות הכי טעים מקורו באפגניסטן. מכאן עברתי לרעננה:

. . .

הקצה הדרומי של מתחם ההסתדרות מסתיים מבנה מסחרי הפונה לרחוב אחוזה, הרחוב הראשי של רעננה. במקור הכיל "צרכניה" שפנתה לחברי ההסתדרות. גם כיום יש בה סופרמרקט גדול אך כזה שפונה לכולם. זכר לנוכחות ההסתדרות ניתן למצוא בסניף של בנק הפועלים שעדיין פועל כאן.

.

המבנה שוכן במפגש רחובות ומפנה לרחובות קולונדה, כשהחלק הפונה לאחוזה גבוה בקומה מזה הפונה לרחוב אליעזר יפה

.

רצועה ירוקה מפרידה בין הכביש ובין הקולונדה ברחוב אליעזר יפה. את המבנה תכננו האדריכלים אנדרי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן שתכננו בשנות ה-50 את כל המבנים במתחם ההסתדרות. הצבעים הם כמובן לא מקוריים.

.

במקור קישרה הקולונדה אל המשך המתחם שכלל את "קולנוע אורות" שנהרס ב-2016 ובמקומו יש מגרש חניה גדול. גן מטופח הוקם בחזית בית הקולנוע על רצועה שהגיעה עד לבית ההסתדרות. בכניסה לגן לבאים מרחוב אחוזה ניצב עמוד זיכרון במרכזה של במה מחופה באבן פראית. הקולנוע נהרס וכך גם הגן וכל העצים נעקרו

.

שנות ה-50: הפסל ובית מועצת פועלי רעננה (ארכיון העיר רעננה)

.

2010: הפסל וברקע קולנוע אורות עם הקולונדה בחזיתו (ארכיון העיר רעננה)

.

בית ההסתדרות מימין וקולנוע אורות גם גן יהודה (ארכיון העיר רעננה)

.

עמוד בטון ועמוד חשמל

.

מלמטה

.

לוחית בתחתית העמוד: "גן יהודה ע"ש צבי יהודה ברזילי" שהיה מזכיר מועצת פועלי רעננה וסגן ראש המועצה המקומית. הוא ניפטר ב-1954 ושנה לאחר מכן הוחלט להקים אתה גן להנצחתו במימון ציבור הפועלים

.

בית ההסתדרות היה לגולת הכותרת של המפעל ההסתדרותי בעיר. לצורך תכנונו נערכה תחרות אדריכלים בה זכתה הצעתם של האדריכלים אנדרי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן שתכננו שורה ארוכה של בתי הסתדרות ומבנים נוספים לארגון.

.

שנות ה-60: בית מועצת הפועלים וקולנוע אורות (ארכיון העיר רעננה)

.

.

כבר מזכייתם הראשונה בתחרות לתכנון בית ההסתדרות בפתח תקווה ב-1946, הצליחו האדריכלים לייטרסדורף ובלזיצמן לנסח שפה ייצוגית מובהקת שלפי תפיסתם תאמה מבנה מנגנון שלטוני. החל מאותה עת הזדרזה ההסתדרות להקים בכל רחבי הארץ ובעיקר בערים המרכזיות, מבני משרדים שישרתו את המנגנון המורכב וכן מבנים שונים נוספים שנועדו לשרת את חבריה, החל מאולמות תרבות ומתקני ספורט ועד למרפאות וצרכניות. בכל אותו מפעל בנייה לקחו לייטרסדורף ובלזיצמן חלק פעיל, עד שזכו באופן לא רשמי לכינוי "אדריכלי ההסתדרות".

מבחר מייצג של עבודות שמסרה ההסתדרות למשרדם, מוכיח עד כמה היתה עמוקה מעורבותם: לאחר שזכו לקבל את מבני ההסתדרות בפתח תקווה, זכו ב-1949 לתכנן את בית ההסתדרות בחדרה. זמן קצר לאחר מכן קיבלו לתכנן את בתי ההסתדרות ברעננה, רמת גן וראשון לציון. נוסף על אלה תכננו את המבנים האחרים שנועדו לשירות מנגנון ההסתדרות בכל אותן ערים. התבוננות בבתי ההסתדרות שבנו, מגלה שהם שמרו על השפה העיצובית שגיבשו כבר בפרויקט הראשון שאותו תכננו כאמור בפתח תקווה וכמעט ולא שיכללו אותו לאורך השנים הבאות.

כמו רבים מהאדריכלים שפעלו אז בארץ, ובשונה מאדריכלי הקנון כמו זאב רכטר, דב כרמי ואריה שרון, דגלו שני אלה באדריכלות מודרנית פונקציונלית, כזו שלא התנתקה ממסורות אירופאיות והציגה מבנים נקיים ללא גינונים פלסטיים. גישה זו תאמה היטב את כוונותיה של ההסתדרות, שחיפשה את הקישור לארגונים מקבילים בינלאומיים תוך שמירה על איפוק ייצוגי.

מועצת פועלי רעננה הוקמה כבר ב-1924, שנתיים לאחר הקמת המושבה. מספר הפועלים שהגיעו לעבוד בשדות ובפרדסים עלה במהירות. הם התאגדו והקימו לעצמם את בית הפועלים הראשון שהתמקם בצריף עץ גדול. בצריף שניצב במגרש שבמפגש הרחובות עקיבא ואחוזה היו ששה חדרים – להתכנסויות, למטבח, לספרייה וגם לשינה עבור אלה שלא מצאו לעצמם קורת גג. עם התבססותו של הארגון הוקמו לשירות הפועלים מרפאה ובנק "הלוואה וחיסכון" וכן החלו פעולות ספורט של "הפועל". לאחר שנים אחדות הוקם בית פועלים חדש ברחוב בורוכוב ששימש בעיקר להתכנסויות ואירועי תרבות.

בסוף שנות ה-40 הקימה מועצת הפועלים את חברת "רכוש פועלי רעננה", שהיתה אחראית לנכסי הנדל"ן של הארגון והיתה אחראית גם להקים את קרית ההסתדרות בלב היישוב. ב-1950 רכשה החברה שטח של 23 דונם במפגש הרחובות אחוזה ואליעזר יפה שנועד לצורך הקמת הקריה. במתחם יועדו לקום על פי התכנית הראשונה תשעה מבנים – בית הסתדרות שנועד לרכז את כל המוסדות הארגוניים, קרנות הביטוח, לשכת המס, חק"ל-יכין, אולם התכנסויות וספרייה. נוסף עליו תוכננו אולם לתיאטרון וקולנוע, מרפאה אזורית, בית חינוך לילדי העובדים, בניין לבנק, צרכניה, מסעדה קואופרטיבית, מלון ובית ספר מקצועי (שלושת האחרונים לא נבנו). ב-1951 החלה הבנייה.

"קרית ההסתדרות תהווה ריכוז מיוחד במינו, ועליה גאותו של ציבור הפועלים", נכתב בחוברת שהופקה ב-1954 לרגל ציון 30 שנה להקמת מועצת הפועלים ברעננה. "היא תאפשר יעילות יתר בעבודה, ותקל על המוני החברים הנזקקים למוסדות ההסתדרות. היא מהווה נכס לתפארת לעמלי המושבה". אם ב-1926 מנו חברי ההסתדרות ברעננה 36 איש בלבד, הרי שב-1952 מנו כבר קרוב ל-4,000 חברים.

המבנים שתכננו הורכבו מגושים תיבתיים כשפתחי החלונות שנפערו בחזיתותיהם הדו-ממדיות אורגנו במרחק שווה זה מזה. רק סביבת הכניסה הודגשה באמצעות פתח רחב, מקורה בגגון הפורץ מהחזית או במסך זכוכית המתנשא מעליו ומרמז על המבואה הקומתית. כאן אין מסך זכוכית אלא פתח חלון רחב מהרגיל בקומה העליונה שנועד להאיר ולאוורר את המבואה הקומתית. בבית ההסתדרות בראשון לציון תכננו האדריכלים חדר ישיבות נוסף בקומה שלישית מעל לפתח הכניסה עם חלון רחב בחזית, וזאת במטרה להוסיף ולהדגיש את הכניסה הראשית. אך במקרה של רעננה חדר הישיבות העליון לא מומש ורק חדר יציאה קטן לגג בולט מעט מקו הגג. בחלק העליון של החזית, כמו בכל בתי מועצת הפועלים שהקימו, התנוססו אותיות ברזל שציינו "מועצת פועלי רעננה", כתובת שלא שרדה.

.

מעטפה ועליה בית ההסתדרות (ארכיון העיר רעננה)

.

ברעננה כפי שנהגו לרוב, הם פירקו בעדינות כמעט בלתי מורגשת את גוש הבניין המרכזי בעל החזית המוארכת הפונה לדרום לשני אגפים. גוש אחד קרוב יותר לרחוב ובו מיקמו את האולמות הגדולים שזה העליון שיועד לאולם ישיבות והתכנסויות קיבל ביטוי באמצעות קבוצה צפופה של פתחים אנכיים שנועדו להאיר היטב את האולם ולחזק קשר עין בין המתכנסים ובין החוץ.

משהו על פיתוח השפה העיצובית של מבנה ההסתדרות ניתן ללמוד מסקיצה מוקדמת. בסקיצה זו ניתן לראות שבקצה בו התחברו האגף המערבי וזה המזרחי של הבניין הוצעו מרפסות שקועות, שנקבעו בסמוך לחיבור עם המשך החזית. בנוסף, בסקיצה ניתן לראות כי את החלק הזה של החזית הוצע לטייח בדוגמה של רשת מלבנים אנכיים, שלא בוצע בסופו של הדבר. השילוב של שני סוגי הטיח כפי שמופיעים בתכנית המוקדמת, מומש בבית מועצת הפועלים ברמת גן, גם הוא בתכנונם, שזכה לפני שנים אחדות לשיפוץ ושימור, אך הוא בינתיים נעול וריק. האגף המזרחי בבניין ברעננה נועד לחדרי הפקידים, כשבמסדרון רחב הותקנו ספסלי עץ נאים להמתנה. ספסלים אלה שרדו עד היום, מה שמעיד על איכותם המעולה.

.

הצעה מוקדמת לעיצוב חזיתות הבניין הכוללת מרפסות במרכז החזית ושני סוגי טיח שונים (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

החזיתות כפי שבוצעו עםה כניסה המודגשת במרכז החזית. חדר הישיבות שבולט מעל לקו הגג (יושם בבית ההסתדרות בראשון לציון) לא בוצע (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

המבנים שהקימה ההסתדרות היו צנועים בפרטים ופשוטים בצורתם. הודות לכך הם היו קלים לתחזוקה וקשה היה לפגוע באופיים המקורי. למרות שהבניין כבר אינו משמש את ההסתדרות מזה שנים והשימושים בו הם אחרים, באולמות שבאגף המזרחי למשל פועלים מרכז של ברסלב ובית כנסת, הוא עדיין שומר על חזותו המקורית. פריטים שבכל זאת שרדו מצויים בעיקר במבואה: לוח מודעות עם תאים, מעקה המדרגות וכאמור ספסלי ההמתנה במסדרון העליון.

כבר משלב מוקדם, התבקשו האדריכלים לא רק להתמקד בתכנון בית ההסתדרות, אלא גם לערוך תכנית לפריסת המבנים שעתידים היו לקום בהמשך במגרש הגדול וליצור קרייה הסתדרותית בלב רעננה. את המרכז המסחרי שנועד בעיקרו לסניף של בנק הלוואה וחיסכון (מאוחר יותר הפך לבנק הפועלים) ו"צרכניה", הם מיקמו על הדופן הדרומית עם חזית הפונה לרחוב אחוזה המסחרי. מבנה זה הורכב משתי זרועות, אחת שליוותה את רחוב אחוזה ושניה שלוותה את רחוב אליעזר יפה. שקולונדה (מעבר מקורה הנשען על עמודים ופתוח לרחוב) נקבעה בחזיתותיו. היא מקשרת להמשך הקריה ומובילה אל הבניין הבא במתחם – הקולנוע.

.

1950/1951: תכנית פריסת מבנים בקרית ההסתדרות ברעננה – רחוב אחוזה משמאל ובצמוד לו מבנה מסחרי לבנק וצרכניה. אחריו מסעדת פועלים וקולנוי עם גן בחזית ובהמשך בית ההסתדרות. במגרש הריק שמימין הוקם בניין מרפאות קופת חולים (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

פרספקטיבה של תכנית קרית ההסתדרות ברעננה (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

מטבח הפועלים שתוכנן לקום בשטח שבין הקולנוע ובין המבנה המסחרי לא הוקם בסופו של הדבר. הקולנוע לו ניתן השם "אורות" נועד להחליף אולם קטן ששימש לקולנוע ולהצגות אותו הפעילה ההסתדרות ברחוב בורוכוב. בחזית מבנה הקולנוע קבעו האדריכלים גן ציבורי, אותו הם קישרו באמצעות מדרגות רחבות אל רחבה מרוצפת שנקבעה בחזית בית ההסתדרות, שקושר בקצהו המזרחי בקולנודה קצרה אל בית הקולנוע ובכך נוצר קשר הדוק גם של הבינוי וגם של הפיתוח בין מוקדי המתחם השונים. הקולנוע נהרס וקצה הקולונדה המתחבר לבית ההסתדרות עדיין נותר. מצפון לבית ההסתדרות תוכנן מועדון לתנועת הנוער העובד ובהמשך שטח פנוי שנוצל מאוחר יותר לבניין מרפאות קופת חולים. רחוב גולומב חצץ בין הקירייה ההסתדרותית ובין בית הספר ההסתדרותי ("בית חינוך של זרם העובדים") שנבנה בהמשך הרחוב, כיום בית ספר יסודי ברטוב, שגם אותו תכננו לייטרסדורף ובלזיצמן בעיצוב דומה לשאר מבני ההסתדרות.

את כל המבנים קיבלו לייטרסדורף ובלזיצמן לתכנן והם נבנו כולם בין השנים 1963-1951. כמעט אסון התרחש כאן, כשבאחד מהבקרים של נובמבר 1958, זמן קצר לפני פתיחת הקולנוע, קרס חלק מגג הבניין. בנס לא היתה פגיעה בנפש וגם המיכון היקר לא נפגע אלא רק חלק מהמושבים החדשים שהותקנו באולם. כמו הצרכניה ובית ההסתדרות, נבנה גם אולם הקולנוע כבר ב-1953, כולם בידי חברת הבנייה ההסתדרותית "סולל בונה". אלא שבשונה משני המבנים האחרים, בגלל קשיי תקציב בנייתו של הקולנוע לא הושלמה והוא נותר במצב שלד ללא גג עד 1958.

.

1956: מבנה קולנוע אורות הלא גמור ובחזיתו הקולונדה שקישרה בין רחוב אחוזה ומבנה המסחר בצד אחד ובין בית ההסתדרות בצד השני (ארכיון העיר רעננה)

.

עם חידוש העבודה לצורך השלמת בניין הקולנוע, הוזמנו ששה מסבכי פלדה לצורך הקמת הגג. אלא ששינויים בתכניות הבניין וסגירת המפעל והעתקתו למקום אחר, גרמו לתקלות בהרכבת המסבכים. הוקמה ועדה שחקרה את האסון ושנה לאחר מכן פרסמה דו"ח כי האחראים היו האדריכלים וחברת הבנייה "סולל בונה". לפי דו"ח הוועדה הבניין גג הבניין תוכנן כגג קל בעוד שהוא בוצע מבטון. המסבכים שתוכננו שלאת תקרה קלה קרסו תוך זמן קצר.

המרפאות עוברות היום שיפוץ שאמנם לא מחזק את האיכויות האדריכליות המקוריות, אך משפר כנראה את השירות והנראות לחולים ולרופאים. בית ההסתדרות המוזנח נראה עצוב. הרחבה הענקית שבחזיתו מרמזת עלה עתיק להתרחש בעתודת הקרקע היקרה הזו שבמרכז העיר.

.

האדריכלים אנדרי לייטרסודרף ואיליה בלזיצמן ייסדו את משרדם המשותף ב-1946, לאחר שהכירו בעת שעבדו כשכירים במשרדו של האדריכל זאב רכטר. קודם לכן לייטרסדורף כבר זכה לתכנן פרויקטים רבים בצ'כיה שם נולד וכן במסגרת עבודתו במחלקת התכנון של הצבא הבריטי. בלזיצמן עבד במשרדו של האדריכל יוסף נויפלד. במהלך 24 שנות שנות שותפותם, תכננו השניים עשרות רבות של פרויקטים במגוון ייעודים ובכל רחבי הארץ. ב-1970 נפטר לייטרסדורף מדום לב בפתח ביתו בתל אביב והשותפות נפסקה.

כאן בבלוג כתבתי על כמה מעבודותיהם: בית העם הנטוש במושב חרות, בית ההסתדרות בראשון לציון, בניין שרת לחינוך באוניברסיטת תל אביב וגל-עד בגן הזיכרון בכפר-סבא. בימים אלה מוקם אתר עתיר בחומרים ובמידע אודות פועלם. במסגרת זו יפורסם בקרוב מאמר מקיף שכתבתי עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני.

.

האדריכלים גיבשו לעצמם שפה חזותית חזרתית למבני ההסתדרות שתכננו, עדי כדי כך שניתן לזהות בערים את אותם מבנים בקלות. לכיוון דרום מפנה הבניין חזית ייצוגית הכוללת מדרגות חגיגיות המובילות אל רחבה כינוסים ולצידה כניסה המודגשת בגגון הפורץ מחזית הבניין. משמאל בולט בקומה העליונה אולם הכינוסים ומימין חדרי ואולמות קטנים. בעורף מצויים אגפים נוספים. הפרגולה שבמרכז היא המשך של הקולונדה שליוותה את החזית של קולנוע אורות שנהרס.

.

ההסתדרות כבר מזמן לא מאכלסת ולא מחזיקה בנכס ובבניין פועלים גני ילדים ובתי כנסת

.

מדרגות רחבות וחגיגיות עשויות מאבן מסותתת מקשרות בין הרחוב ובין הבניין

.

רחבת התכנסות גדולה פרוסה למרגלות הבניין

.

אולם ההתכנסות שבקומה העליונה הוסב לבית כנסת

.

כך עוצב אולם ההתכנסויות שבקומה העליונה (אוסף האדריכלים לייטרסדורף-בלזיצמן)

.

לבניין יש שתי כניסות בחזית הדרומית ושתיהן מודגשות בגגון בולט

.

בין שתי הכניסות מקשר מעבר המורכב מריצוף וספסלי אבן וסבכת בטון אוורירי שהופיע ברבות מעבודותיהם של ה אדריכלים

.

סבכת בטון כיום מוסתרת בצמחייה

.

אחד מספסלי האבן

.

סורג ברזל בכניסה שנראה מקורי

.

מבואת כניסה מרווחת (אך לא יותר מידי)

.

לוח מודעות מעץ שנראה מקורי

.

מעקה עץ וברזל. גם סגנון הגימור של הטיח חזר והופיע ברבים מבנייני ההסתדרות שתכננו

.

מבט מתחתית חדר המדרגות

.

מבט מלמעלה

.

בקומה העליונה דלתות רחבות מקשרות אל אולם הכינוסים. היה נעול ומשמש כיום בית כנסת

.

ימי קורונה: מודעה בכניסה לאולם הכינוסים / בית הכנסת

.

מנגד אגף המורכב ממסדרון רחב שלצדו ספסלי עץ מקוריים ומולם חדרים ששימשו בעבר את פקידי ההסתדרות האהובים

.

מקורי

.

חברי הסתדרות באחד מחדרי הישיבות בבניין (ארכיון העיר רעננה)

.

1987: שירה בציבור באולם ההתכנסות בבית ההסתדרות (ארכיון העיר רעננה)

.

בניין מרפאות קופת חולים נחנך ב-1963 (יתכן וחלק ראשון של הבניין נחנך כבר ב-1953), גם הוא בתכנון האדריכלים אנדרי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן. הבניין שוכן בצמוד לבית ההסתדרות ועל מגרש פינתי לצד מפגש הרחובות אליעזר יפה וגולומב. בשתי חזיתות הבניין הפונות לרחובות נקבעה כניסה. כאן זו הכניסה לרחוב אליעזר יפה המודגשת בגגון ובמסך זכוכית המתנשא לגובה הבניין. המרפאה קרויה על שמו של זלמן שועלי שהיה מראשי קופת חולים ואחיו אברהם מזכיר קופת חולים כללית. הבניין הגדול סימל את המעבר של רעננה ממושבה חקלאית קטנה לעיר

.

הדגשת הכניסה באמצעות גגון הבולט מקו החזית ולפעמים גם במסך זכוכית היה לאלמנט חזרתי בעבודותיהם של האדריכלים. גגון נוסף מדגיש את הכניסה השנייה לבניין, זו הפונה לרחוב

.

הבניין עבר לאורך השנים שינויים שהחלישו איכויותיו של עיצובו המקורי ופגעו בחזותו. לאחרונה שופץ הבניין וגם הורחב אך לא ברוח המקור

.

האדריכל יובל ולירון כנעני מתמחים בתכנון מרפאות. על בית החולים שתכננו ברמת החייל כתבתי כאן

.

הכניסה לבניין מכיוון רחוב גולומב מוגבהת ממפלס הקרקע וקיר תמך מחופה באבן פראית מלווה את העולים

.

תודה לאדריכלים טומי לייטרסדורף ועדי גלעד, לרחל ריינשטיין, דרורית הדדי ותפוח

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נ  ביום 08/07/2020 בשעה 23:06

    ממליץ מאוד על סיבוב בקמפוס כפר בתיה שברעננה. כולל כמה יצירות ברוטליסטיות ומודרניסטיות מעניינות מאוד, לאחרונה נמכר השטח על מנת להיבנות מחדש למגורים בשנים הקרובות.

    • מיכאל יעקובסון  ביום 09/07/2020 בשעה 6:03

      בעוד כמה חודשים יפורסם ספר העוסק בעבודתם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שהקימו בשנות ה-70 בית ספר חדש. במסגרת זו ניסיתי לבקר שם, אך לצערי המנהל האדמיניסטרטיבי של המוסד לא הסכים לאשר ביקור בבית הספר.

  • א  ביום 27/07/2020 בשעה 4:33

    תודה על הכתבה מעניינת העוסקת בהיסטוריה של רעננה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: