סיבוב בפינת הזיכרון בקיבוץ גשר

ב-1963 עם הקמת מבנה המועדון לחבר בקיבוץ גשר, האדריכל חנן הברון שילב בו בקומת הקרקע המפולשת פינת זיכרון. הברון תכנן זמן קצר קודם לכן את פינת הזיכרון לאוטו הירש בשבי ציון, מהעבודות הקטנות והיפות שנעשו בישראל (ונהרסה). להברון כבר היה ניסיון בטיפול בקומות מפולשות, כאלה שמצויות מתחת למבנה ועמודים חוצים אותה, כשהניסיון העיקרי היה בספרייה הלאומית בירושלים שבתכנונה השתתף ושם יש שטח גדול דומה. אלא שבשונה מהקומה המפולשת בספרייה הלאומית שנועדה למעבר בלבד, כאן הוא התבקש ליצור רחבת זיכרון לטקסים והתייחדות.

פינת הזיכרון היא הגינה היותר נעימה בגשר השוכן באחד האזורים החמים בארץ. כאן תמצאו שהטמפרטורה תמיד נמוכה בכמה מעלות.

ועל כך ברשימה זו.

.

פעם בשנה

.

קיבוץ גשר

.

בבונקר בחצר גשר הישנה שנפתח לאחרונה לאחר שהתצוגה בו חודשה בהשקעה גדולה

.

כניסה למקלט בגשר

.

שילוט היסטורי בכניסה למקלט.

.

רצועה ירוקה חוצה את הקיבוץ מצפון לדרום (אבל לפני כמה שנים בנו מבנה סיעודי באמצע הרצועה)

.

מבנה המועדון שוכן על הגדה המזרחית של הרצועה וגשר יוצא ממנו ומקשר לשכונות המגורים שבמערב. במקור מרפסת גדולה פנתה לרצועה הירוקה אך היא נסגרה והפכה לאולם (במרכז התמונה)

.

הגשר המקשר אל השכונות. מתחת למרפסת הגדולה נותר שטח פנוי שהוסב לפינת זיכרון של הקיבוץ

.

מבט המגשר אל החלק הדרומי של הרצועה הירוקה

.

הרצועה ממשיכה דרומה ומשתלבת בנוף

.

על גדת הרצועה מצויים מבני הציבור של הקיבוץ כמו הספרייה ואולם ההתכנסות שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד

.

והמועדון שתכנן האדריכל חנן הברון ובקומה המפולשת שלו מצויה פינת זיכרון גדולה

.

.

אחרי שבקרתי בחצר גשר הישנה ובבונקר המחודש, המשכתי לקיבוץ עצמו שנמצא בצדו השני של הכביש. למרות השינויים הגדולים שעבר הקיבוץ בעשורים האחרונים, עדיין ניתן לזהות את פיתוח הנוף המיוחד שיצרו בו במשותף אדריכל הנוף יחיאל סגל (1962-1886), חבר קיבוץ יגור והגנן שמריהו מרכס (2011-1918), חבר גשר עד 1963. "שיתוף פעולה פורה בין הארכיטקט מתכנן היישוב, אדריכל הנוף, מרכז הבנייה והגנן שמריהו מרכס הפך את גני הנוי של גשר לפנינה בין גני הקיבוצים", קבעו אדריכלי הנוף רות אניס ויוסף בן-ערב בספרם "גנים ונוף בקיבוץ" (משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1994).

תכנית הקיבוץ כוללת רצועה פתוחה, אותה מכנים בגשר "הוואדי" או "דשא הוואדי". יש לה למעשה גם תפקיד בניקוז מים והיא חוצה את האזור הבנוי מצפון לדרום ומכוסה בדשא, בעוד בתי הקיבוץ עצמו טובלים בירק. כשיורדים גשמים זורם בו נחל. ה"וואדי" חוצה את הקיבוץ לשניים, משמש באופן טבעי למשחקי הילדים וגם לאירועי תרבות. בשנות ה-90 נחסמה הרצועה כשבמרכזה הוקם בית סיעודי.

מבנה יוצא דופן בגשר הוא המועדון שהוקם הודות לתרומה שהתקבלה מאברהם רוטנברג – מנהל חברת החשמל בשעתו ולכן נקרא המבנה "בית אור" – לזכר תחנת החשמל "נהריים" והיישוב הצמוד לה "תל אור" שננטשו והוחרבו בזמן מלחמת העצמאות. בשונה משאר המבנים השוכנים לצד הרצועה הירוקה, מבנה המועדון פונה כולו אל הרצועה. אולם המועדון השוכן בקומה העליונה פנה אל מרפסת גדולה בשטח של 50 מ"ר שהשקיפה אל הרצועה הקרובה והנוף הרחוק. לצד המרפסת נשלחה זרוע שהפכה לגשר מעל לרצועה הקעורה וקישרה אל אזורי המגורים שבחלקו המערבי של הקיבוץ. בקומת הקרקע של המבנה נותר שטח מפולש, 230 מ"ר, שנוצל לטובת פינת זיכרון שהפכה באמצעות עיצוב מינימלי לגן זיכרון. החום הגבוה ששורר באזור כבר עכשיו, כמעט ומתבטל כאן. באזור המפולש צונחת הטמפרטורה בכמה מעלות והמקום נעים לשהייה.

.

1963: מבט מדרום על מבנה המועדון עם הקומה המפולשת ובה פינת הזיכרון (ארכיון גשר)

.

.

האדריכל עיצב את השטח המלבני המפולש בהתאם לחלוקה מושכלת למשבצות שאותן הוא הדגיש באמצעות ריצוף משבצות בטון. באופן זה הוא העניק לשטח הפתוח והגדול חלוקה פרופורציונלית שמתאימה יותר לשימוש של אנשים בודדים ובאמצעים זולים במיוחד כמו ריצוף בטון. התקרה נותרה מבטון חשוף שבוצע באופן מעולה ואחיד. למרות כל השיפורים הטכנולוגים בענף הבנייה, כיום לא קיים הידע שמסוגל לבצע תקרה כזו.

ברשת המשבצות שילב חנן הברון ספסל ושולחן בטון שעוצבו גם הם באופן מינימליסטי ללא כל קישוט. הספסל נועד לשהייה והתבוננות עצמית, או להתבוננות על קיר הזיכרון שבקצה הרחבה או מנגד על הרצועה הפתוחה החולפת על פני המבנה במרחק של מטרים בודדים מהספסל. בעוד השולחן נועד אולי כדי להניח עליו ספרי זיכרון לזכר החללים. רעיון דומה ביצע הברון בפינת הזיכרון שתכנן בשבי ציון לזכרו של אוטו הירש (האתר נהרס, האדריכלים מירב ואייל מלכא ערכו תכנית לשיחזור אך טרם נמצא התקציב).

כמה מהמשבצות אוחדו והפכו לשתי ערוגות. אחת מוקפת באבני שפה מבטון (ויכולה להפוך לבריכת נוי) ואחת ללא. בארוגות נשתלו צמחי כיסוי שמוסיפים את הצבע הירוק והחי לגוון האפור השולט כאן. המשבצות הצמודות לקיר ההנצחה אוחדו גם הן ורוצפו בחלוקי נחל בגוון בהיר ואחיד.

המוקד המרכזי הוא קיר ההנצחה שמחולק לשלושה אזורים: הימני כולל ציטוט משירו של ח"נ ביאליק "אם יש את נפשך לדעת את המעין ממנו שאבו אחיך המומתים", את המשפט שאותו חוזרים ומצטטים ועמו סיים ביאליק את שירו: "ובמותם ציוו לנו את החיים". אלא שכאן על הקיר בחרו לוותר על המילה "לנו". במרכז מופיעים שמותיהם של 22 חללי הקיבוץ – מספר עצום ליישוב כה קטן. תחילה נקבע טור שמות אחד בלבד, בעיקר היו אלה שמותיהם של חללי מלחמת העצמאות. עם השנים הצטרפו שמות ונוספו שיי טורים מימין לטור המקורי. אותיות הברזל המרכיבים את שמות החללים נשחקו עם השנים ונדרשים לטיפול ותיקון.

.

תחילת שנות ה-70: טקס יום הזיכרון באתר (ארכיון גשר)

.

פסל קיר מברזל ובאורך של שני מטרים נקבע משמאל לשורות השמות. מי יצר אותו? לא הצלחתי לגלות. הפסל מופשט וניתן לפרש אותו כמו דפים של ספר פתוחים, ריקים ומתפרקים, המסמלים את החיים שנגדעו. בעת הצבת הפסל ככל הנראה לא נעשה שימוש בפלס והוא הותקן באופן מוטה שבולט לעין. בשעתו ביקש האדריכל מחברי הקיבוץ להתקין אותו מחדש והפעם עם פלס. אך בקשתו לא נענתה והוא נותר מוטה עד היום.

במשך שנים התקיים כאן טקס הזיכרון, אך עם הקמת אולם ההתכנסות הסמוך הועתק הטקס לאולם. כאן נהגו החברים להניח את הארון עם פטירתו של חבר, להתכנס ולצאת בתהלוכה לבית הקברות שבמעלה הקיבוץ. אלא שגם טקס זה כבר לא מתקיים מזה עשור והלוויות מתקיימות ללא הקדמה בבית העלמין. השנה בגלל התפרצות נגיף הקורונה בוטל ביום הזיכרון הטקס המסורתי המתקיים במועדון ולכן הוצב כאן בלון גז עם קסדה הפוכה בה תודלק אז לזכר החללים שנפלו במערכות ישראל. ועדיין, רבים חולפי כאן בדרכם מכאן לשם ולכן פינת הזיכרון לא לגמרי נטושה ונשכחת והגנן המקומי מטפח אותה.

.

פינת הזיכרון מורכבת מרחבה המרוצפת בדוגמה של משבצות בטון וכוללת שתי ארוגות וספסל לישיבה ושולחן להניח עליו ספרי זיכרון

.

.

אדריכל חנן הברון

חנן הברון (היילברונר) נולד ב-1931 בשטוטגרט שבגרמניה ועם עליית הנאצים לשלטון עזב עם הוריו ואחותו את ביתם והיגר לארץ ישראל. אביו קיבל בארץ לנהל ולהוביל את בית חולים אלי"ן בירושלים שמאוחר יותר תכנן לו חנן הברון את בניין הקבע המשמש אותו עד היום. הוא גדל בירושלים, שרת במלחמת העצמאות בחטיבת הראל וחודשיים לאחר שהסתיימה מלחמת העצמאות הקים עם חבריו את קיבוץ רעים בצפון הנגב. בהמשך שימש פעמיים בתפקיד מזכיר הקיבוץ והוא חי בו עד לפטירתו בשנת 2000.

זמן קצר לאחר שהצטרף לרעים, נשלח מטעם התנועה ללמוד אדריכלות בטכניון, ועם גמר הלימודים הפך לאחד מהאדריכלים המשפיעים בתנועה הקיבוצית כשהוא מוביל את המחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד. לפרסום ארצי הוא זכה כשנבחר להשתתף בתכנון הספרייה הלאומית בגבעת רם, במשותף עם האדריכלים זיוה ארמוני, שולמית ומיכאל נדלר, שמעון פובזנר ואברהם יסקי. כיום שמור בספרייה האוסף שלו.

רבים מהבניינים שתכנן הברון בעשורים הראשונים לדרכו המקצועית היו נראים כמו תיבות גדולות: הספרייה הלאומית, בית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין בתל אביב (נהרס), אולם הספורט בנען וגם זה במכללת אורנים. הוא הקפיד לתכנן על בסיס של מודול קבוע ושימוש בפרופורציות הרמוניות ומתוחכמות (בעיקר בחתך הזהב) אותן גם ניתן לזהות בפינת הזיכרון בגשר. הוא גם עסק לרוב ביחסים של שקיפות ואטימות – נושא אליו נחשף בשנות החמישים בעת שעבד תקופה קצרה במשרד אדריכלים בלונדון.

כאן בבלוג כתבתי על עשרות מבנים שתכנן ובהם בית דוידקה באשדות יעקב מאוחדאולם ספורט בנעןחדר אוכל בגנוסר, חדר אוכל בכברי, חדר אוכל במרום גולןארכיון איחוד הקבוצות והקיבוצים בחולדהמועדון לחבר בקיבוץ נתיב הל"ה, בית תרבות בדורות, בית בר יהודה ביגורקיבוץ רעים, בית עליית הנוער באלוניםאולם מופעים בחבל אשכולחדר אוכל בגדות ומבנים ותיאטרון פתוח במכללת אורנים.

.

שניהם מבטון חשוף

.

הטמפרטורה צונחת בשטח פינת הזיכרון המוצל והמאוורר

.

קיר זיכרון כולל ציטוט משירו של ביאליק, שמות החללים ופסל קיר. השנה בגלל שבוטל אירוע הזיכרון המסורתי שנערך באולם הסמוך, תודלק אש זיכרון כאן בגן ולכן הותקן בלון הגז עם הקסדה ההפוכה.

.

יש גם תאורת לילה

.

השימוש כאן הוא רק בחומרים גולמיים – בטון, אבן וברזל

.

פסל קיר הותקן בהטיה, כנראה בטעות. האדריכל ביקש ליישר אותו מיד לאחר ההתקנה אך הוא נותר מוטה

.

שנות ה-90: פינת הזיכרון כפי שצולמה בידי חנן פלס שבתו גליה נהרגה ב-1984 בעת שירותה הצבאי בהיותה בת 21 ומונצחת כאן (אוסף גשר)

.

נמרוד ריבלין נהרג בגולן ביום האחרון למלחמת ששת הימים, יוסף דקל נהרג בפעולת התגמול בכראמה שבירדן, יוסף פלשמן נהרג מהפגזה ירדנית על גשר ב-1968, צבי מזרחי עלה על מוקש עם הטרקטור בשדה הכותנה ב-1968

.

על חדר האוכל בגשר שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד כתבתי כאן.

.

מבט על הכניסה הדרומית לחדר האוכל שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד

.

חדר האוכל משמש את עובדי החברה הסינית שמקימה בסמוך לגשר מפעל חשמל. בחדר האוכל הם עובדים ואוכלים

תודה לשרה זוהר מארכיון גשר ולצוות אתר גה"ש

אתרי זיכרון נוספים שכתבתי עליהם:

.

גל-עד בגן הזכרון בכפר סבא (אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן)

אנדרטה להרוגי אוטובוס הדמים בכביש החוף (יצחק שמואלי)

אנדרטה לחללי מועצה אזורית חוף הכרמל (יעקב אורנשטיין)

אנדרטה להרוגי הצוללת דקר (בתכנון דוד אנטול ברוצקוס)

יד זיכרון לעולי אתיופיה (גבריאל קרטס ושמואל גרואג)

אנדרטה לחללי חטיבה 679 ברמת הגולן (נעמי הנריק)

אנדרטה לחסידי אומות העולם (ליפא יהלום ודן צור)

אנדרטה לארלוזורוב בחוף תל אביב (דרורה דומיני)

הטייסים בגן העצמאות (בנימין תמוז ואבא אלחנני)

חללי הספינה ארינפורה בהר הרצל (אשר חירם)

אנדרטה לפורצי הדרך לירושלים (נעמי הנריק)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ רוחמה (אלי וייסברג)

גן הבנים בתל אביב (גדעון שריג ולב וקסמן)

לזכר רצח חיים ארלוזורוב (דרורה דומיני)

לחסידי אומות העולם בפולין (דני קרוון)

אנדרטת חללי קרית טבעון (חיליק ערד)

אתר זיכרון לחללי קיבוץ עין השופט

חללי אחוזה בחיפה (גרשון קניספל)

אנדרטת משמר הגבול (חיליק ערד)

אנדרטת חטיבת יפתח (חיליק ערד)

היכל יהדות ווהלין (ישראל לוטן)

בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

מצבת ההתגברות (יחיאל שמי)

לאדם ולטבע (יגאל תומרקין)

חטיבת הגולן (עזרא אוריון)

מצודת יואב (חיליק ערד)

מצבת קבר ליד ספסופה

אנדרטאות בגטו ורשה

בית הקברות בנתיבות

מצפור אלנבי בחיפה

בית קברות ממילא

יד קנדי (דוד רזניק)

נבי מוסא

שיח' בוריכ

קברי צדיקים בגליל

קבר ד"ר ברוך גולדשטיין

מוזיאון לתולדות יהודי פולין

אנדרטת דנגור (חיליק ערד)

אתר זיכרון ביתניה (חיליק ערד)

אנדרטה לשיירת יחיעם (חיליק ערד)

אתר ההנצחה בקיבוץ שובל (חיליק ערד)

אנדרטה לנרצחי מפלסי הדרך לים המלח

קבר האחים בקיבוץ נירים (יהלום-צור)

בקעת הקהילות (ליפא יהלום ודן צור)

גלעד לאבשלום פינברג (בנימין אוראל)

אנדרטת אלכסנדר זייד וסוסתו (דוד פולוס)

גבעת התחמושת (בנימין אידלסון וגרשון צפור)

אנדרטת עוצבת הפלדה (בתכנון ישראל גודוביץ)

אנדרטה וקבר להרוגי חוות חולדה (בתיה לישנסקי)

גלעד לשלמה בן יוסף ליד ראש פינה (יצחק דנציגר)

אנדרטה להרוגי אוניברסיטת תל אביב (מיכאל גרוס)

אנדרטת ככר רבין בראשון מערב (אליעזר ויסהוף)

יד לבנים באר שבע (יוחנן רטנר ומרדכי שושני)

קיר זיכרון להרוגי קיבוץ תל יוסף (אהרון פריבר)

גן הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב איחוד (ויטוריו קורינלדי)

אוהל יזכור (אריה אל-חנני, ניסן כנען, אריה שרון ובנימין אידלסון)

אנדרטה לנופלים בעמק בית שאן (אלפרד מנספלד ומוניו גיתאי וינרויב)

אנדרטת הרוגי ניצנים (בתכנון שמעון פובזנר, אברהם יסקי ומשה ציפר)

גן זיכרון לחללי חטיבת הראל במלחמת העצמאות (דני קרוון וצבי דקל)

אנדרטה ובית זיכרון לשואה בקיבוץ נצר סרני (פרדי כהנא ובתיה לישנסקי)

בית הקברות של קריית ענבים ואנדרטת חטיבת הראל (מנחם שמי)

אנדרטה לזכר הנספים באסון השריפה בכרמל (נתנאל בן יצחק)

אתר הנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב (שלומית שלמה)

אנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן (הלל פסח)

פינת הזיכרון בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד (משה הדרי)

אנדרטה בעין החורש להרוגי המצור (אילון כהן)

חסידי אומות העולם הפולנים בורשה (דני קרון)

אנדרטת ההתגברות בחוקוק (יחיאל שמי)

אנדרטה לזכר ליל הגשרים (יחיאל שמי)

בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה

קבר יוסף בנימיני בבית ספר אביחיל

לצעונים שנרצחו בשואה (דני קרוון)

אנדרטה לשפיות (יגאל תומרקין)

גדוד 52 בחוליקאת (צבי אלדובי)

האנדרטה בנגבה (נתן רפופורט)

חללי קיבוץ גת (ישראל הדני)

אושוויץ (דניאל ליבסקינד)

שיר לסיום:

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילן ספיר  ביום 08/05/2020 בשעה 11:44

    אולי היה מקום לתת מעט רקע על הקיבוץ.

    גשר הוקמה כקיבוץ ב 1939 על ידי גרעין של הנוער העובד וגרעין של עליית נוער מגרמניה.

    במקור הוקם הקיבוץ סמוך לגשרי נהריים, על הגבול הנוכחי עם ממלכת ירדן. לאחר מלחמת העצמאות עבר הקיבוץ לנקודה מערבית יותר.

    באפריל ומאי 1948 הותקף המשק על ידי רגלים, ארטילריה ושריון של הלגיון הירדני והצבא העיראקי שאף חצו את הירדן מערבה. כתוצאה מן העמידה האיתנה של מגיני הקיבוץ כשלו התוקפים ונסוגו מזרחה לנהר. בכך הייתה גשר לאחת הנקודות הבודדות בתחומי מדינת ישראל של החלטת החלוקה שהותקפה .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: