סיבוב בבית הנוער העובד והלומד

לפני 99 שנה, ב-2 במאי 1921, נרצח הסופר יוסף חיים ברנר יחד עם עוד חמישה מדיירי "בית יצקר", המקום שבו כיום ניצב הבניין בדרך קיבוץ גלויות 120 בתל אביב. אחרי הרצח היה הבית עזוב וחרב אך שלם. הוא שרד עד לסוף שנות ה-60, אז נהרס לטובת הרחבת הכביש ותחתיו הוקם בניין חדש, בית ברנר, המאזכר מעט בצורתו את הבניין ההיסטורי.

תכנון המבנה החדש הופקד בידיו של האדריכל שמואל מסטצ'קין שביצע את המלאכה במשותף עם בנו האדריכל יוסי מסטצ'קין. בית ברנר יועד לשמש כמבנה ציבור מרכזי באזור של שכונת שפירא וקרית שלום וגם כבית זיכרון לברנר וחבריו. אלא שמוזיאון לא קם כאן והבניין כולו משמש את תנועת הנוער העובד והלומד.

ועל כך ברשימה זו.

.

\VV/

.

מול הבניין משתרע בית קברות שיח' מוראד, שהיה לו חלק בסיפור הרצח בבית יצקר בו נרצח יוסף חיים ברנר ושאר יושבי הבית בידי המון ערבי שהגיע לכאן במסע הלוויה

.

סרט תיעודי שיצר רואי מעוז על בית הקברות והשתתפתי בו:

.

.

הבית שוכן בצמוד לשני בניינים בולטים נוספים: בית כנסת "יחל יעקב" ואחריו בניין רשות המסים – שעל שניהם כתבתי בעבר

.

מבט על אגף המשרדים משמאל ואגף המדרגות מימין כשבמרכז רחבת כניסה מוגבהת. בבניין נעשו שינויים והתאמות: כמו סככת פח, רמפה לכסאות גלגלים

.

1971: לקראת השלמת הבנייה (צילום: רן ארדה, אוסף אאי)

.

שנות ה-80 (צילום: רן ארדה, אוסף אאי)

.

בליטות מרובעות צבועות באדום ובכחול

.

גוש מגדל המדרגות בולט מהבניין באופן חריג, אך במקור תוכנן להיות צמוד לו אגף נוסף שלא נבנה

.

על פתחי החלונות הפונים למדרגות נבנו סוככים מבטון להגנה מפני קרני שמש ישירות (או מהפגזות)

.

מימין תוכנן לקום האגף המרכזי של הבניין שלא נבנה

.

מבט ממגרש החנייה ששימש כמגרש מסדרים (לכן נבנו בו טריבונות ישיבה), אל הבניין שנותר חלקי היות והאגף המרכזי בו תוכננו אולמות לא נבנה. במקומם עוצבה החזית האחורית באופן מדורג וכל המדרגות הושלמו ברבות השנים בבנייה קלה

.

תחילת שנות ה-70 (צילום: רן ארדה, אוסף אאי)

.

בדופן מגרש המסדרים ניצבת טריבונה מבטון שנוספו לה צמיגים כדי שהרכבים החונים לא יפגעו ממדרגת הבטון הגבוהה

.

הטריבונות שהיו בבטון חשוף נצבעו בצבעים

.

הבליטות שמופיעות בחזיתות הבניין חוזרות ומופיעות גם על הקרקע המקיפה את הבניין

.

החזית הפונה לרחוב קבוץ גלויות היא חזית סימטרית ומזכירה בצורתה את צורת "בית יצקר" שהורכב משלושה גושים בזוית דומה

.

1971: לקראת השלמת הבנייה (צילום: רן ארדה, אוסף אאי)

.

הקומה העליונה פורצת מקו החזית

.

גושי הבניין המודולארים מזכירים בניינים אחרים שנבנו באותו עשור כמו בית דובינר ברמת גן שתכננו הקר, שרון ונוימן

.

לבניין יש שתי רחבות כניסה מוגבהות עם פרטים פלסטיים כמו עמוד תאורה שהוא חלק מקיר מעקה המנותק מקיר הבניין

.

מרזב שנועד לנקז אליו את מי הגשמים המצטברים ברחבת הכניסה

.

חזית צפון-מזרחית היא תמונת מראה של החזית הדרום-מערבית: מימין אגף משרדים ומשמאל אגף מדרגות כשבמרכז רחבת כניסה מוגבהת

.

מבט מרחבת הכניסה

.

שלט בכניסה לבניין

.

.

(1) הבניין

הרצח וההתעללות בגופתו של הסופר יוסף חיים ברנר שהתרחש ב-2 במאי 1921, זעזע את היישוב העברי והצליח לגבור על שאר מעשי הרצח שביצעו בשעתו אזרחים פלסטינים. ההנצחה לא היתה מידית: ב-1928 עלה על הקרקע קיבוץ גבעת ברנר. ב-1934 הונחה אבן הפינה לבית ההסתדרות "בית ברנר", שהוקם בתכנונו של האדריכל דב כרמי ברחוב שנקרא גם הוא על שמו – רחוב ברנר. בזירת הרצח עמד הזמן מלכת והאתר נותר עזוב ונשכח.

הבית בו נרצח ברנר וחמשת רעיו היה בית באר שהוקם מאבני כורכר במאה ה-19 בלבו של פרדס שכיום לא נותר ממנו זכר. כמו רבים מבתי התקופה, מטויח היה בטיח בגוון אדום ולכן נקרא היה "הבית האדום". בית הבאר שכרה משפחת יצקר שהתיישבה בו הרחק מהאוכלוסייה העירונית בכלל והיהודית בפרט. הם הקימו כאן מחלבה, אחרי שרכשו כמה פרות בדמשק. כשפרצו מאורעות תרפ"א היה הבית למלכודת מוות והפורעים הפלסטינים רצחו את כל דייריו, השחיתו את הגופות ועוד שאר סטיות שרק הם העזו לבצע. 

המדינה קמה, מרבית הפלסטינים באזור סולקו וב-1951 התקבלה ההחלטה על הקמת שכונת קרית שלום שמדרום לבית. במסגרת הפרויקט תוכנן גם לקום "מפעל תרבות על שם יוסף חיים ברנר". אלא שהקמת המפעל לא זכתה למימוש והיוזמה נדחתה.

יותר מעשר שנים לאחר מכן, ב-1962, התקבלה בהסתדרות העובדים ההחלטה על שיפוץ הבניין ההיסטורי שעמד מוזנח ונטוש. אלא שההסתדרות סרבה לממן לבדה את הפרויקט ולכן הקימה וועדה שתפקידה יהיה לגייס את המימון. הקרקע שהיתה שייכת לקק"ל נמסרה ללא עלות להסתדרות לצורך המיזם שנועד לאכלס את "מוזיאון ברנר", ספרייה, אולם הרצאות ומועדון תרבות ובסמוך לו מגרש ספורט. כבר אז התברר שנדרש להרחיב את דרך קיבוץ גלויות, ולכן הוחלט שהבניין ההיסטורי לא ישופץ, אלא ייהרס ובמקומו ייבנה בניין חדש. בשלב זה נמסרה עבודת תכנון השיכונים באזור לאדריכל משה זרחי, שותפו של האדריכל יעקב רכטר באותה עת והוא גם ערך הנחיות כלליות למבנה הציבור לזכרו של ברנר.

בעקבות התערבותו של אברהם הרצפלד בקידום הפרויקט ב-1967, הצליחה ההסתדרות לגייס כספים גם מעיריית תל אביב ומחברת הבנייה ההסתדרותית "שיכון עובדים". כעת קודמה גם תכנית ממשית לפרויקט. עבודת התכנון נמסרה לאדריכל שמואל מסטצ'קין, שהיה בין מייסדי תנועת הנוער העובד והלומד ואדריכל ראשי במחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי. לברנר לא היה קשר להתיישבות השיתופית וגם לא לתנועת הנוער העובד (למעט העובדה שהבן שלו, אורי ברנר, היה חבר בתנועה), כך שאני לא יודע מה הקשר של מסטצ'קין לפרויקט.

צורת המבנה שבחרו האדריכלים לא שגרתית. האדריכל והיסטוריון האדריכלות אבא אלחנני טען כי צורת הבניין מסובכת אולי בהשראת דמותו המסובכת של ברנר, אבל נראה לי יותר שאלחנני ביקר את הבניין ולא חיפש נימוקים עיצוביים. המבנה אינו יוצר דופן לרחוב וחזיתו גם אינה מקבילה אליו, אלא הוא ממוקם בנסיגה ובזוית אולי חשבו לאפשר את קיומם של תפילות באולם הגדול ולכן המבנה פונה לכיוון ירושלים. התכנית סימטרית ומבוססת על גריעה והוספה של מסה, כשהמהלך המייחד אותה הוא התכנון על גבי רשת של קווים ובמודול קבוע, ראו בתכנית שמופיעה כאן בהמשך. המשחק של הגריעה וההוספה איפשר לאדריכל ליצור למשל באמצע הבניין קומה פנויה מעמודים אלא הם כולם נבלעים בקירות החזית ובכך מאפשרים אולם פתוח בכל שטחו וגמיש לשינויים ולכן הוצע למקם בו מוזיאון. האלמנט הקישוטי המודגש בחזית הוא ריבועי בטון שנצבעו בכחול ובאדום (במקור כנראה כולם נצבעו בצבע אחיד) ובולטים על רקע המבנה שטויח בלבן.

הבניין מורכב באופן עקרוני משלושה גושים: גוש מרכזי של חדרים המתנשא לגובה של שלוש קומות ועוד קומה אחת חצי חפורה בקרקע. שני גושים נוספים מאכלסים את המדרגות וחדרי השירותים, כמו שני זרועות הנשלחות מהגוף המרכזי. לפני תכנית עתידית, הציעה האדריכל לבנות אגף חדרים נוספים בין שתי הזרועות, על חשבון רחבת המסדרים שבחצר המגרש.

.

1968: תכנית קומת מרתף הכוללת מקלט ואולם התעמלות והתכנסות

.

1968: קומת כניסה הכוללת חדרי חוגים

.

.

בקומת המרתף מיקם האדריכל מקלטים ואולם שיועד להתכנסות והתעמלות. בקומת הכניסה שני גרמי מדרגות המובילים כל אחד מהחצר אל שתי מרפסות המובילות למבואות כניסה וחדרי חוגים. בקומה הראשונה אולם מרווח ללא עמודים "מוזיאון על שם יוסף חיים ברנר ובני דורו". בקומה השנייה ספרייה.

ב-1971 נחנך "משכן ברנר" ביום השנה החמישים לרצח. באירוע נכחו ראש הממשלה גולדה מאיר, אשת הנשיא רחל שז"ר, ראש העירייה, קרובי הנרצחים כמו אחיו, אחותו ובנו של ברנר, יצחק טבנקין וגם אברהם הרצפלד שהתכבד בגזירת הסרט. בשנותיו הראשונות שילב הבניין בין פעולות לנוער ולמבוגרים מהאזור ובין ההנצחה, אך חיכוכים בין ההסתדרות ובין העירייה ביחס לאחריות להפעלת הבניין הביאו לבסוף לשינוי. המתנ"ס נסגר וכך גם ההנצחה צומצמה ותנועת הנוער העובד והלומד קיבלה את הבית לידיה.

כיום משמש הבית את מרכז תנועת הנוער העובד והלומד. יש פה משרדים, בית דפוס וגם חדר ישיבות שקירותיו מכוסים בתצוגה המספרת את קורות הבית, דייריו וברנר בתוכם. בחצר יש מגרש מסדרים עם טריבונות מבטון חשוף שהפך למגרש חנייה.

תוספות שונות ומשונות שהורכבו על חזיתות הבניין פגעו בחזותו שגם ככה עוצבה באופן מורכב, וקשה כעת להבין את צורתו של הבניין שנראה כולו כמו אוסף של תוספות בנייה. אך השינויים בוצעו באלמנטים שקל להסיר ורצוי שהנהלת תנועת הנוער העובד והלומד תחזיר למרכז שלה את חזותו המקורית.

.

1968: תכנית בינוי ובמקווקו הצעה להרחבה עתידית

.

1968: תכנית קומה א' ובה "מוזיאון ע"ש י.ח. ברנר ובני דורו"

.

1968: קומה ב' ובה "חדר עיון – ספריה"

.

1968: חזית

.

1968: חתך

.

(2) האדריכלים

שמואל מסטצ'קין (2004-1908) הוא מאבות האדריכלות בתנועה הקיבוצית. כמו האדריכל אריה שרון, גם מסטצ'קין היגר לארץ ישראל ממזרח אירופה בה נולד, ושב לאירופה לצורך לימודי אדריכלות כשהוא בוחר בבאוהאוס, אותו מוסד נועז ובולט ביותר שפעל אז בתחום העיצוב והאדריכלות והיה בשיאו. לארץ חזר מסטצ'קין בתום לימודיו והשתקע בתל אביב בה גר עד לפטירתו.

את המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר ייסד ב-1943 והתמנה לתפקיד אדריכל ראשי. מסטצ'קין היה מקובעי מדיניות התכנון של קיבוצי תנועת השומר הצעיר והקיבוץ הארצי, בעוד עמיתו האדריכל שמואל ביקלס קבע את מדיניות התכנון במחלקה המקבילה שפעלה בתנועת הקיבוץ המאוחד. במשך 40 שנה פעל במחלקה ובשנות ה-80 פרש.

ב-2008 פרסמו מוקי צור ויובל דניאלי את הספר "לבנות ולהבנות בה – ספר שמואל מסטצ'קין" (הקיבוץ המאוחד), שיותר משהיה מונוגרפיה מקצועית על יצירתו, עסק הספר בעקרונות התכנון בקיבוצים. כאן בבלוג פרסמתי עשרות רשימות על עבודותיו של מסטצ'קין כמו מבנה הספרייה ואולם גולן בקמפוס גבעת חביבה, בית מוסיקה בקיבוץ עין השופט, בית ברל בנען, בית ספר לא גמור בשדות ים, בריכת השחייה ואולם הכדורסל בקמפוס גבעת רם, "בית היוצר" בנווה זוהר וגם את "בית מנחם" בקיבוץ מעברות שהצלחתי לעורר את הציבור שלא להרוס אותו. חדרי אוכל שהוא תכנן וכתבתי עליהם: אדמית, כרמיה, יקום, נגבה, רוחמה, שער הגולן (עם החזית האהובה עלי), דן, בית ניר, חצור, כפר מנחם, רבדים, מגן, גבעת עוז, עין דור, ושובל. לאחרונה גם פרסמתי רשימה על הבניין שהיה הכי קרוב ללבו של מסטצ'קין – בית הקיבוץ הארצי ברחוב לאונרדו דה וינצ'י בתל אביב.

יוסי מסטצ'קין (2001-1942) היה בנו היחיד של אביו. הוא סיים את לימודי האדריכלות בטכניון בשנת 1967, פעל תקופה עם אביו ולאחר מכן עם האדריכל יורם בר. לאורך חייו תכנן בעיקר בתחום המגורים וערך תכניות מתאר.

.

(3) עוד בסביבה

הספקתי לכתוב כמעט על כל מבנה שיש פה ברדיוס של 200 מטרים: (1) מתחם השיכונים שתכננו איתן וישר שנמצא ממש ממול, (2) בית הכנסת שתכננו בני הזוג שרגנהיים, (3) בית הכנסת עם מנורה בחזית, (4) בניין שנראה כמו בית מעצר בעת הבנייה, (5) ולאחר מכן סיור עם האדריכל באותו בניין, (6) על בית קברות שייח' מוראד כתבתי ערך בויקיפדיה ולאחר מכן השתתפתי בסרט שהוקדש לו.

.

הכניסה למבנה היא דרך מסדרון צר שהוא גם סוג של חדר המתנה

.

נהלי שימוש

.

בבניין שני חדרי מדרגות זהים בהם פתחים קטנים המוגנים בחלקם החיצוני בלוחות בטון

.

במעקה משולב פרט בטון בולט במיוחד

.

בקומה העליונה חדרי עבודה שקירותיהם מוקדשים לפועלו של יוסף חיים ברנר

.

ציור המתאר את מרד ורשה מאת רבקה שנצקי

.

פסל גבס של ברנר

.

אולם עבודה

.

חדר ישיבות שקירותיו משמשים לתצוגה העוסקת ברצח שהתרחש כאן לפני 98 שנה

.

על הקיר הנגדי תמונות הנרצחים: יוסף חיים ברנר (40), יהודה יצקר (54), צבי שץ (31), יוסף לואידור (28), צבי גוגיג (27) ואברהם יצקר (19)

.

מימין שלט שהיה תלוי על הבניין הישן

.

תמונת הבית מ-1949 כשהיה עזוב: מורכב משלושה גושים שהד להם ניתן למצוא בבניין שנבנה במקומו

.

מבט מהחלון: לצד הבניין הוקם מגרש ספורט גדול שכיום הוא מוזנח

.

שריד יחיד לרחבת המסדרים שהיתה כאן היא הטריבונה שנצבעה

.

תודה לרן ארדה, צבי אלחייני ויובל דניאלי

בתים נוספים בתל אביב עליהם כתבתי לאחרונה:

.

רופין 51 (דב כרמי)

רופין 40 (אריה קרפץ)

גורדון 79 (סם ברקאי)

אד"ם הכהן 10 (דב כרמי)

בלפור 33 (מרדכי רוזנגרטן)

דיזנגוף 127 (מרדכי רוזנגרטן)

פיארברג 32-30 (יצחק רפופורט)

מבחר בתים שתכנן יהודה מגידוביץ

מגדל דיזנגוף סנטר (מרדכי בן חורין)

בית הקיבוץ הארצי (שמואל מסטצ'קין)

סמטת שפ"ר 10-9 (עמיר פלג ועדי גל)

בית העוגן ברחוב פינסקר 23 (פנחס היט)

בן יהודה 85 פינת גורדון 22 (שלמה גפשטיין)

המרכז המסחרי ברח' הגליל והשרון (שלמה גפשטיין)

בית חביב ברחוב שלמה המלך 33-31 (שלמה גפשטיין)

שיכונים ברחוב סלנט בשכונת שפירא (דן איתן ויצחק ישר)

בית הכנסת בסלנט 24 בשכונת שפירא (בלהה וארתור שרגנהיים)

מרכז הסיינטולוגיה שהיה קולנוע אלהמברה (אליאס אל-מור)

אהרונוביץ 10 פינת גליקסון 11 (רישרד ברזילי וש. האוסמן)

בית קדם ביצחק שדה 26 פינת המסגר 44 (מקס טינטנר)

רופין 11 פינת של"ג 12 (לודוויג ראוך ובן ציון שילמבר)

דיזנגוף 105 פינת פרישמן 39 (יהודה ורפאל מגידוביץ)

תיכון להיי-טק ולאמנויות בנוה עופר (וינשטין ועדיה)

שדרות בן גוריון 39 פינת גרץ 2 (יהודה מגידוביץ)

לואי מרשל 38 (משה לופנפלד וגיורא גמרמן)

מנדלסון 4 (מרדכי זברודסקי ויצחק בונה)

נחלת בנימין 16 – בית הכדים (זאב רכטר)

ח"ן 15 (אברהם ברגר ויצחק מנדלבוים)

סיור בעקבות אדריכל יהודה מגידוביץ

אחד העם 91 – בית פריד (זאב רכטר)

הגר"א 17 – בית גרפוליט (צבי גבאי)

מעונות סטודנטים בשכונת התקווה

בית ז'בוטינסקי (מרדכי בן חורין)

ראש פינה 26 (אריה כהן)

לבנדה 59 בית האוניה

בית הדר (קרל רובין)

בקולוסיאום

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תם  ביום 18/04/2020 בשעה 19:34

    כיוון שביליתי שנים בביקורים בבניין- חיכיתי לסקירה שלך עליו…
    עוד כמה מחשבות-
    1. הבניה בשטיה זו מאפשרת אולם גדול אבל באופן כללי מודולריות רבה… החלל הפנימי של הקומה הראשונה והשנייה עוצב מחדש באופנים שונים לגמרי ב20 השנים האחרונות. ספריית עיון גדולה ועשירה הייתה בקומה הראשונה עד לפני שלוש שנים בערך, ושם גם התצוגה המודרכת של סיפור חייו של ברנר וסיפור הבית (שעודכןנה גם היא לפני עשור סערך).
    2. המרפסות המעט נסתרות בחזית הקומה הראשונה לא בשימוש אבל הן לגמרי מסייעות להסתיר את המיזוג שנוסף לבניין (וכמובן לא נכלל בתכנון המקןרי).
    3. בשרטוטים שהעלית אין זכר למבנה הנוסף המוצע- איפה הוא מופיע?

    תודה- ותמשיך לכתוב!

  • ilana pa  ביום 18/04/2020 בשעה 20:20

    מיכאל, האם כתבת על בית הנוער העובד בגבעתיים הייתי שמחה לקרוא אודותיו?

    • מיכאל יעקובסון  ביום 18/04/2020 בשעה 20:31

      שלום אילנה, לא כתבתי. מה מעניין בו? לא רחוק ממנו יש מתחם מגורים שתכנן מסטצ'קין שעליו אני מעוניין לכתוב אך קודם אצטרך לבקר בו.

  • ilana pa  ביום 21/04/2020 בשעה 20:25

    ברור לי שתצטרך להגיע לשם.. מתי שהוא, אחרי תום ימי הקורונה 🙂
    בית הנוער עובד גבעתיים הוא הסניף הראשון שנבנה בישראל ומדריך המפורסם ביותר שלו היה שמעון פרס ז"ל.
    לצערי, לא מכירה מבנים על פי מתכניהם, למעט תיאטרון גבעתיים שמתכנניו היו ברכה ומיכאל חיוטין ועליו זכו בפרס רכטר לאדריכלות בשנת 1996.

  • נבו יצקר  ביום 07/05/2020 בשעה 22:48

    שלום לך , תיקון ומספר הבהרות:
    1. הבית לא נשכר אלא נקנה , יהודה יצקר, אב המשפחה מכר את נכסיו באוקרינה על מנת לעלות לארץ וסיפור עלית המשפחה מסופר אצלנו כל שנה מחדש שנים רבות מאוד.
    2. בבית יש חדר זיכרון ותערוכה למשפחת יצקר ודיירי הבית , שווה ביקור.
    3. מי שפעל כל השנים על מנת לשקם את הבית, הבית המקורי שוקם עוד שנים קודם, היו בני משפחת יצקר . החל בכך שמואל סבוראי בעלה של שרה יצקר, עוד בשנת 1950 לאחר קום המדינה פנה שמואל לשילטונות המדינה וביקש את עזרת המוסדות לשקם את הבית בעיקר למטרת זיכרון הסיפור המופלא של משפחת יצקר, ברנר ודיירי הבית. והמשיכו בכך בני המשפחה ובעיקר רחל סבוראי ז"ל שפעלה שנים רבות להקמת חדר הזיכרון והתערוכה . פעילות שכללה לדאוג לשמר את הבית ולא למכרו כנדלן מה שעלה מספר פעמים עי גופים שונים.
    4. שמורים אצלנו הרבה מסמכים שרובם גם מוצגים בחדר שמספרים את סיפור המשפחה והבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: