סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ משמרות

שלום חנוך, מאיר אריאל וחנן יובל לעד יזכירו שהם צמחו מתוך קיבוץ משמרות. אבל סיבוב בקיבוץ לא חושף את נוכחותם של אותם זמרים מפורסמים שהיו כאן. רק באתר ההנצחה לבנים שנפלו, מופיע השם חנוך המנציח את בן אחיו של שלום חנוך שנפל ב-1980 בעת שירותו הצבאי בשייטת. בכניסה למשמרות היתה המולת מכוניות ואנשים כי פועלת שם מאפייה קטנה ומצליחה. בהמשך היה רגוע יותר. בשבילים הסמוכים לחדר האוכל שלטה הדממה. השבילים ריקים למרות שמדובר היה ביום שישי בבוקר. שקט כזה לא מצאתי בקיבוצים אחרים שבקרתי בהם, והסיבה לכך היא שחדר האוכל כבר אינו מתפקד כליבו של הקיבוץ. 

חדר האוכל של משמרות בתכנון האדריכל יעקב מטריקין (1981-1902), נבנה ב-1939 ומאז הוא ניצב במרכזו כמעט ללא שינוי. זה למעשה אחד מחדרי האוכל הבודדים ששרד מאותה תקופה ללא שינויים משמעותיים. כבר עשרות רבות של שנים שהוא אינו מתפקד בייעודו המקורי אלא הוסב לגן ילדים. יש דיבורים שמהמבנה ההיסטורי ישמש חזרה את כלל הקהילה, אך עכשיו הכל תקוע.

ועל כך ברשימה זו.

.

הסתננויות בתוך העשב

.

מפת התמצאות: משמרות

.

בכניסה

.

מגדל המים הוא אחד המבנים הותיקים בקיבוץ והוא נבנה במקביל לעלייה על הקרקע ב-1933

.

1933: מגדל המים בבנייה (ארכיון משמרות)

.

מבני מגורים תלת-קומתיים שנבנו בשנות ה-80 ונועדו לרווקים

.

מגדל המים נבנה על פי דגם וכמוהו ניתן למצוא גם באפיקים ובאשדות יעקב איחוד

.

מבט מלמטה

.

אתר הנצחה למרגלות המגדל לזכרם של הבנים שנפלו במערכות ישראל

.

אבשלום חנוך נפל בגיל 20 בעת מילוי תפקידו בקומנדו הימי

.

.

(1) בניינים דו-קומתיים

כמו ברבים מהקיבוצים שהוקמו בשנות ה-30, גם במשמרות נבנו בלוקים דו-קומתיים. אלה תוכננו על פי דגם חוזר שתכניותיו נמסרו בשעתו לקיבוץ שביצע אותם, לרוב ללא שינויים. בזה אחר זה נבנו כאן בין השנים 1934 ו-1937 שלושה מבנים דו-קומתיים מבטון, שנועדו לשמש לצורכי הקיבוץ ובעיקר למגורים ובתי ילדים. אלה מבנים בטוחים מפני ירי ובגגותיהם מוקמו עמדות שמירה ותצפית.

.

1937: בין המבנים הראשונים בקיבוץ: מגדל המים ובתי קומותיים (ארכיון משמרות)

.

1935: חזיתו העורפית של מבנה הקומתיים הראשון שנבנה (ארכיון משמרות)

.

1935: חזיתו הראשית של מבנה הקומתיים הראשון (ארכיון משמרות)

.

כמו ברבים מהקיבוצים – גם כאן הוקמו מבנים דו-קומתיים המשמשים עד היום

.

את הבניין הזה קצת שינו ועדכנו

.

יש כאן גם משרד אדריכלים

.

סוף שנות ה-30: משמאל מציצים מתוך הקרקע שתילי עצי הקזוארינות המרכיבים את השדרה היוצאת ממגדל המים וממשיכה מערבה (ארכיון משמרות)

.

כמו בתכניות אחרות לקיבוצים ויישובים שתכנן האדריכל ריכארד קאופמן, גם כאן יש שדרת עצים החוצה את הקיבוץ

.

.

(2) נוי

תכנית הקיבוץ שנערכה בידי האדריכל ריכארד קאופמן, שתכנן רבים מהקיבוצים בשנות ה-20, 30 ו-40, כללה גם שדרות החוצות את הקיבוץ. את ההזמנה לערוך תכנית לקיבוץ, קיבל קאופמן מהסוכנות היהודית רק ב-1938, כשבשטח הקיבוץ שהוקם חמש שנים קודם לכן כבר ניצבו מבני מגורים ומשק, ניטעו נטיעות לפרדסים וכנראה שגם שדרת עצים או שתיים. התכנית שהכין ניכרת היטב במרכז הקיבוץ: מדשאה גדולה ומלבנית המוקפת בשדרות עצים ובקצה שלה ניצב חדר האוכל.

שדרות של עצי פיקוס, קזוארינות וברושים שרדו והעצים הוותיקים מרשימים. ועדיין, חלק מהעצים בשדרות נעקרו וכיום הן חלקיות. בכלל הנוי במשמרות מרשים גם היום וגם אם הוא מוזנח ורבים מפרטיו לא שרדו את השנים. הסיבה להשקעה הגדולה בנוי של משמרות שטופח כבר בשנותיו הראשונות, נבעה מהאידאולוגיה של תנועת גורדוניה שדגלה בטיפוח הנוי וחברי משמרות היו חניכיה. משהו על חשיבותו של הנוי אצל חניכי גורדוניה ניתן ללמוד מהמידה הראשונה ב-י"ג מידות התנועה שהיתה "הוה מתקרב לטבע וקשור בו"

כמה עצים גדולים ובודדים מצויים במשמרות ובשדותיה והם לא חלק מנוי מתוכנן. על ענף של אחד מהם הצטלם מאיר אריאל לעטיפת אלבום הבכורה שלו שיצא ב-1978 "שירי חג ומועד ונופל".

.

.

במרכז הקיבוץ וממערב לחדר האוכל נפרס הדשא הגדול, שהוא אולי הדשא הכי מפורסם בתנועה הקיבוצית, כי ממנו צמחו המוזיקאים המפורסמים והשיר "אגדת דשא" שמתאר את שהתרחש בו. מאיר אריאל שעבד בכותנה, היה רכז התרבות וגם מזכיר הקיבוץ כתב את המילים באמצע שנות ה-60, הלחין אותו שלום חנוך שעזב למעשה את הקיבוץ עם גיוסו לשירות צבאי בלהקת הנח"ל. רק שבוע שעבר כתבתי כאן על קבוצת גבע בה פזורים כמה אולמות שבהם אפשר לשיר, אלא שכאן אין כאלה בכלל, ולכן הדשא היה המקום בו התאספו לשיר, חוץ מחדר האוכל.

"למשמרות היה מזל רע", מספרת לי מילכה הר-טל בת הקיבוץ המתגוררת בו עד היום. "לא עזרו בתקציבים ולא עם אדמות. רצו להתקדם אבל לא היה כסף לבנות בית תרבות. החברים תמיד רצו בית-עם או חדר אוכל חדש, אבל זה אף פעם לא קרה. לכן במשמרות התפתחה 'תרבות דשא' כי לא היה מקום להתקהל בו חוץ מחדר האוכל, תרבות תמיד התקיימה בדשא ותרבות הדשא היא פשוט תוצאה של עוני".

.

1943: שדרת עצי הקזוארינות החוצה את הקיבוץ ממגדל המים ועד לחלקו המערבי. משמאל מציצה הכניסה לחדר האוכל ואחריו שטח חקלאי שלימים הוסב לדשא הגדול. במרכז אוהלי מגורים ומימין מציץ אחד ממבני הקומותיים (ארכיון משמרות)

.

שדרת פיקוסים וקזוארינות

.

שביל הבטון מכוסה בעלים

.

קזוארינות כאלה היו גם בהיאחזות הנח"ל בסיני

.

הדשא הגדול

.

.

(3) חדר האוכל הראשון

חדר האוכל הראשון של קיבוץ משמרות שעלה על הקרקע ב-1933, הורכב מצריף פח פשוט. הצריף הוקם ביום העלייה על הקרקע כשהחברים עוד גרו בפרדס חנה. תיעוד של כל מהלך ההקמה שמור במשמרות. תחילה הוקם שלד של עץ ובשלב הבא כוסה השלד בלוחות של פח גלי. בגמר ההקמה נשלפה גיטרה וצוות הבנייה הצטלם לרגל המאורע, קבוצה קטנה של 12 בחורות ובחורים צעירים ומחויכים.

האלמנט הבולט בתמונות האלה הוא הנוף הצחיח. נוף שטוח ללא שיח וגם ללא עץ. כלום. התמונה הבאה של צריף הפח היא מ-1937. בסך הכל חלפו לא יותר מארבע שנים, אלא שהפעם הנוף כבר הרבה פחות צחיח. במרכז ניצב צריף הפח שהורחב מעט. ארובה צמחה מהגג בחלקו השמאלי, שם ממוקם היה המטבח. בחזיתו בוצעה עבודת נוי שבעיקרה הגדירה שבילים וארוגות צמחים. בסמיכות לו ומשני צדיו הוקמו צריפי עץ נוספים ובעורף נראים השדות עם הגידולים.

עם הקמת חדר האוכל השני, פחות מעשור לאחר מכן, הוסב הצריף למועדון נוער. לאחר מכן הפך ללול ועם השנים נהיה לסככת כלים שכוסתה בצמחים מטפסים. המבנה נותר במקומו עד היום ומשמש סככה.

.

1933: בניית שלד העץ של צריף חדר האוכל (ארכיון משמרות)

.

1933: הבנות מצטרפות ולוחות של פח גלי סוגרים על המבנה (ארכיון משמרות)

.

1933: תצלום קבוצתי של 12 הבנאים + גיטרה (ארכיון משמרות)

.

1933: הצריף בנוף הצחיח (ארכיון משמרות)

.

1937: רק חלפו ארבע שנים וכבר הנוף פורח, צריף חדר האוכל הורחב, הוקמו צריפים נוספים וגם הנוי מתפתח במהירות (ארכיון משמרות)

.

סוף שנות ה-30: מסדר בחזית חדר האוכל (ארכיון משמרות)

.

.

(4) חדר האוכל השני

ברגע שהתברר למוסדות המיישבים שהקיבוץ התייצב וקיומו הוא עובדה מוגמרת, הוזמנו מהאדריכל יעקב מטריקין ב-1939 ובמימון תנועת חבר הקבוצות תכניות לחדר אוכל קבוע. בנייתו של חדר האוכל הושלמה ב-1941. מיקומו נקבע בהתאם לתכנית שערך האדריכל ריכארד קאופמן, כמה מאות מטרים מערבית לצריף חדר האוכל הישן.

באותם ימים לא הוקמו עדיין מחלקות תכנון בתנועה הקיבוצית. אלה הוקמו רק באמצע שנות ה-40, ולכן עבודות התכנון נמסרו לאדריכלים עירוניים שעבדו עבור המוסדות המיישבים. מטריקין הירושלמי התמחה בבנייה להתיישבות העובדת. כך למשל הוא תכנן גם עבור קיבוצים, כמו חדר האוכל שתכנן באפיקים שבעמק הירדן שנבנה ב-1949 (ונהרס) וכן המצודות שבנה בחוקוק, רביבים, גבולות ועוד.

כנראה שלא במקרה מטריקין תכנן את שני חדרי האוכל במשמרות ובאפיקים, שני הקיבוצים שלא השתייכו לאותן תנועות. יתכן ורמז לקשר נמצא בעובדה ששני הקיבוצים החזיקו במפעלי עץ לבוד. "תעל" במשמרות ו"קלת" באפיקים. מפעלים אלה התייחדו בצורך שלהם בקשר עם חו"ל ובעיקר יבוא עץ מאפריקה ולאחר מכן יצוא לכל העולם. את מפעל תעל (תעשיות עץ לבוד) במשמרות ניהל צבי לויט ואתו ניהל את המפעל חיים חנוך, אביו של שלום חנוך. המפעל נסגר ב-2001. גם מגדל המים במשמרות זהה לזה שנבנה באפיקים וגם לזה שתמצאו באשדות יעקב איחוד. בשניהם ממוקמים חדרים בחלקו התחתון של המגדל והם מאורגנים בזה מעל זה בשלוש קומות. במגדל בולטות גם מדרגות העוטפות אותו ומובילות אל החדרים העליונים.

במשמרות תכנן מטריקין מבנה שקירותיו הורכבו כולם מבטון והפכו אותו למבנה בטוח ומוגן מירי. תכנית המבנה קופסתית, פשוטה ומודרנית עם גג רעפים כפרי. אך את חלקו הפנימי של האולם קירה האדריכל בתקרה מקומרת ויפה. הכניסה לאולם נקבעה בקצה המבנה בחלק הצר, וותיקי משמרות זוכרים שבצמוד לכניסה נהג להפעיל חיים חנוך פטפון ולהשמיע תקליטים שקנה בעת נסיעותיו לחו"ל במסגרת עבודתו במפעל תעל.

.

1942: אולם האוכל עם התקרה המקומרת ופסי החלונות ששטפו את האולם בקרני שמש (ארכיון משמרות)

.

1962: להשוואה – אולם האוכל בקיבוץ אפיקים שגם אותו תכנן האדריכל יעקב מטריקין, ערוך לקראת ארוחה חגיגית (ארכיון אפיקים)

.

.

שאר חזיתות חדר האוכל נחצו בפס אופקי רציף וצר של חלונות. מדפים קבועים מגנים על הפתחים ויוצרים למעשה חלונות שקועים המוגנים מקרני שמש ישירות או גשמים, וגם משמשים מקום נהדר למשחק ילדים. פתחים כאלה תכננו באותן השנים אדריכלים מקבילים שתכננו בתנועה הקיבוצית כמו לאופולד קרקואר וריכארד קאופמן. האולם יכול היה להכיל בארוחות חגיגיות כמו ליל סדר גם 400 סועדים. באפיקים תכנן מטריקין חדר אוכל דומה, אלא שזה היה כפול בגודלו.

רגע לפני חנוכת חדר האוכל התקיימה בו ועידת האיחוד של תנועת גורדוניה ותנועת מכבי הצעיר, בהשתתפותו של ברל כצנלסון. איחודים נוספים סחפו אחריהם את קיבוץ משמרות, אך אלה כבר לא בוצעו בחדר האוכל המקומי: ב-1951 שוב התבצע איחוד תנועתי והוקמה תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. ב-1980 התקיים שוב איחוד והוקם התק"ם ובשנת 1999 התבצע האיחוד האחרון והוקמה התנועה הקיבוצית.

.

1984: חג המשק ה-51 של משמרות מתקיים בחדר האוכל ועל הבמה שלום חנוך ומאיר אריאל (ארכיון משמרות)

.

.

כמו במקרים רבים אחרים חדר האוכל נדרש היה להרחבה, לכן הוקם בעורפו אגף מטבח. בנוסף נערך שינוי והכניסה שהיתה עד אותה עת בקצה הבניין, קיבלה ב-1963 אגף מבואה שנקבע בחזית המוארכת ועוצבה באופי שונה מזה של הבניין הוותיק. האגף החדש כלל מלתחה, שטיפת ידיים וחדר דואר. שלוש מדרגות הובילו לכניסה אליו וחזיתו חופתה באבן פראית עליה שולבה עבודת מתכת וזכוכית צבעונית. שינוי נוסף היה בניסיון לפתור את בעיית חימום חדר האוכל בחורף, ולכן בסוף שנות ה-70 כיסו את התקרה הפנימית המקומרת והתקינו תקרה אקוסטית שטוחה ונמוכה שפגעה ביופיו של האולם.

סופו של חדר האוכל הגיע בשנת 1996, ארבע שנים לאחר שהוחל בתהליך הפרטה במשמרות. מאז עבר כמה גלגולים כשהעיקרי שבהם היה גן ילדים שפעל בו עד לאחרונה וכעת מתוכננים להפוך את האולם לבית-עם. באגף המטבח הנפרד מהמבנה של מטריקין, הוקמה ספרייה, מועדון לחבר וגן ילדים נוסף.

.

חדר האוכל מהווה דופן מזרחית לדשא הגדול. הוא מורכב מאגף אחד בצורת תיבה מוארכת שמימין לו נוסף אגף מטבח שמשמש כיום לחדר לקהילה ולמשרדים

.

חדר האוכל מפנה חזית מוארכת לדשא הגדול וגם את אגף הכניסה שהוא תוספת מאוחרת

.

שנות ה-70: ברכת שנה טובה (ארכיון משמרות)

.

שלד הבניין מודגש בחזית כשגדר בנויה ונמוכה מגביה את הבניין מעל לסביבתו

.

1939: חדר האוכל בבנייה – הרכבת תבניות העץ לקראת יציקת הבטון (ארכיון משמרות)

.

1944: חדר האוכל – הכניסה מקצה הבניין במרכז החזית הקצרה שמשמאל (ארכיון משמרות)

.

פס של חלונות נמוך יחסית מקיף את הבניין

.

חזית צפונית: במקור הכניסה לחדר האוכל וכיום זו הכניסה לגן הילדים שפועל בבניין

.

1949: להשוואה – הכניסה לחדר האוכל שתכנן האדריכל יעקב מטריקין בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. הבניין כפול בגודלו אך דומה בצורתו לזה שבמשמרות (ארכיון אפיקים)

.

גן ילדים

.

פתחי החלונות מוגנים בעומק החזית

.

אגף הכניסה הוא תוספת מאוחרת שנועד להוסיף מלתחה, שטיפת ידיים וחדר דואר

.

אמנות על קיר חזית המבואה וגם סל

.

הכניסה

.

תיבות הדואר.

.

תודה למילכה הר-טל ולאדריכל בצלאל רינות

חדרי אוכל נוספים בהם הסתובבתי:

.

געש (מנחם באר)

גזית (חיליק ערד)

חוקוק (שלי ניסים)

רביבים (שלי ניסים)

החותרים (שלי ניסים)

רשפים (מנחם באר)

שפיים (עירא אפרתי)

שלוחות (לאון שרמן)

דברת (מרדכי זברודסקי)

גלעד (ארנונה אקסלרוד)

ברור חיל (ויטוריו קורינלדי)

כפר המכבי (שלמה גלעד)

בית ניר (שמואל מסטצ'קין)

עין חרוד מאוחד (שמואל ביקלס)

גשר (שמואל ביקלס, ארנונה אקסלרוד)

מעיין ברוך (ארטור גולדרייך ורחל ניסים)

נחל עוז (בנימין צ'לנוב, ויטוריו קורינלדי)

גבעת חיים מאוחד (אהוד שחורי)

גבע (אריה שרון, אמנון לוי)

כרמיה (שמואל מסטצ'קין)

גלגל (נעמי יודקובסקי)

יקום (שמואל מסטצ'קין)

נגבה (שמואל מסטצ'קין)

דורות (מרדכי זברודסקי)

בית גוברין (אמנון לוי)

געתון (מנחם באר)

שניר (מנחם באר)

גת (מנחם באר)

נווה איתן

כפר דרום

אלונים (שלמה גלעד)

ארז (אלכס קשטן וויטוריו קורינלדי)

צרעה (אריך ראש, מוסה חריף וויטוריו קורינלדי)

אילות (שמואל ביקלס, ישראל גודוביץ, אלכס גרינבאום)

הצעות לחדר אוכל אפיקים (שמואל פובזנר, אברהם יסקי)

גדות, שמרת ואדמית (חנן הברון, מנחם באר ושמואל מסטצ'קין)

אור הנר, רוחמה (שמואל מסטצ'קין, אריך ראש וארנונה אקסלרוד)

משאבי שדה, שדה בוקר, סמר (רחל ניסים, שלמה גלעד, חיליק ערד)

בית זרע, שער הגולן וטירת צבי (מנחם באר, שמואל מטסצ'קין, לאון שרמן)

מגידו, עין השופט והזורע (חיליק ערד, אברהם ארליק, מוניו וינרויב ואל מנספלד)

כפר סאלד, עמיר, שדה נחמיה (עירא אפרתי, מנחם באר, אהוד שחורי/אפשטיין ובניו)

גבעת עוז, אשדות יעקב איחוד ותל יוסף (שמואל מסטצ'קין, מוסה חריף, לאופולד קרקואר)

עין דור, סאסא, איילת השחר (שמואל מסטצ'קין, חיליק ערד, מרדכי זברודסקי עם אריך ראש)

שדה נחום, חמדיה, אפיקים (שמואל ביקלס, שמשון הלר, ו. י. ויטקובר עם אריך באומן)

ראש הנקרה, עין המפרץ, לוחמי הגטאות (פרדי כהנא, חיליק ערד, נעמי יודקובסקי)

הסוללים, עין גב, גשר הזיו (מרדכי זברודסקי, דב קוצ'ינסקי, שלמה גלעד)

כפר עזה, גבולות ומגן (ויטוריו קורינלדי, חיליק ערד, שמואל מסטצ'קין)

מנרה, הגושרים, דן (רחל ניסים, נעמי יודקובסקי, שמואל מסטצ'קין)

משמר דוד, הראל ונחשון (אריך ראש, אברהם ארליק, חיליק ערד)

סער, חניתה, יחיעם (חיליק ערד, מרדכי זברודסקי, מנחם באר)

ברעם, כפר גלעדי, מצובה (אהרון אלבוים, ארנונה אקסלרוד)

גבעת השלושה וגם כתבתי עליו כאן (אריה שרון)

יזרעאל, כפר החורש (אדם אייל, פרדי כהנא)

כפר מנחם, רבדים וחצור (שמואל מסטצ'קין)

יגור (יוסף אידלמן ורבקה ורוברט אוקסמן)

נירים ואורים (אברהם ארליק, רחל ניסים)

גרופית ומבוא חמה (ארנונה אקסלרוד)

עין החורש (קובה גבר ואברהם ארליק)

צאלים (דוד בסט ויצחק חשמן)

שובל (שמואל מסטצ'קין)

נצר סרני (שמשון הלר)

כפר בלום (פרדי כהנא)

זיקים (מנחם באר)

כברי (חנן הברון)

מבוא גולן (חנן הברון)

יד חנה (ישראל גודוביץ)

נחשונים (אברהם ארליק)

גבעת חיים איחוד (שמשון הלר)

מעלה החמישה (ארטור גולדרייך)

שדות ים (קובה גבר וזיוה ארמוני)

תל יוסף (לאופולד קרקואר)

כרם שלום (ישראל גודוביץ)

עין גדי (שמואל מסטצ'קין)

חפץ חיים (מיכאל קראוס)

בארות יצחק (לא ידוע)

נען (שלמה גלעד)

בחן (לא ידוע)

גונן (דוד בסט)

גינוסר (חנן הברון)

מזרע (אפשטיין ובניו)

גבעת ברנר (רוברט בנט)

רמת הכובש (מרדכי זברודסקי)

גזר – חדר האוכל האחרון (גבי גרזון)

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: