סיבוב בספריית המרכז האקדמי רופין

יוצא דופן בין הספריות האקדמיות שנבנו בישראל הוא בניין הספרייה במרכז האקדמי רופין שבעמק חפר. במכללה שהוקמה עוד בסוף שנות ה-40 ושמרה לאורך השנים על בינוי עם אופי כפרי, לא מתבלט ולא מונומנטלי, הבינוי הוותיק תוכנן באופן בו המבנים לא התייחדו זה מזה אלא כחלקים ממערכת בינוי אחידה יחסית. כעת, רצו להציג מבנה חדש עם רוח עדכנית שפירושה, כך אני משער היה, אלומיניום זכוכית וצורות מעוגלות, ומבנה נפרד העומד בפני עצמו.

לאדריכלים תגית כלימור ודוד קנפו שזכו בתכנון בניין הספרייה החדש במכללה, לאחר ששנים לא הוקם בו בניין מרכזי חדש, היתה כוונה לענות על רצון המזמינים. אך הם ביקשו להעניק לו ערך מוסף ובקשו להציג מבנה שצומח מתוך הקרקע. הודות לכך היה זה גם אחד המבנים הראשונים בארץ שבהם שולב גג ירוק פעיל.

הספרייה הוקמה ב-2008 רגע לפני שהספרים וכתבי העת המודפסים איבדו את מעמדם. אך רוחות השינוי כבר הורגשו ולכן לא תמצאו כאן כמעט ארונות ספרים, וכמו בכל האקדמיות גם פה הספרייה היא סביבת לימוד.

ועל כך ברשימה זו.

.

כעת פורחות בעמק שלל חבצלות הבר

.

מפת התמצאות: מרכז אקדמי רופין בעמק חפר

.

2013: סביבת המכללה: בניין הספרייה בולט מעט הודות לפס הדשא המטפס לכל גובהו. הוא שוכן בין חניוני הרכב מימין ובין בנייני הקמפוס הוותיקים עם גגות הרעפים שמשמאל (צילום: אמנון מרון)

.

במשך ארבעה עשורים היה משרד "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל אדריכלים" המתכנן הראשי של הקמפוס. בחלק המערבי של הקמפוס פרוסים בחצי גורן מבני הכתות המקוריים שנבנו בסוף שנות ה-40

.

מבנה נוסף משנות ה-50. האדריכלית שולמית נדלר כינתה את הגישה ב"סגנון חקלאי"

.

המבנה הראשי שהוקם בסוף שנות ה-40 והתבסס כולו על קשר בין פנים ובין חוץ. כמעט לא נותר זכר לפרטי הבניין שיצרו והדגישו את הקשר

.

.

(1) ביקור

בדרך לקטיף תותים החלטתי לעצור במכללה. מדובר היה ביום שישי בתקופה של חופשת סמסטר אך באותו מועד התקיים "יום פתוח" להיכרות עם מסלולי הלימודים במכללה. מגרשי החנייה העצומים של המכללה כבר היו לגמרי עמוסים. בניין הספרייה הוא הראשון שמופיע בקצה החניון, ועד להקמת הספרייה גם בשטחה היה חניון. היום הפתוח נערך בעיקר בבניין הספרייה והצליח למשוך אלפי משתתפים. אולמות הספרייה עצמם לא היו חלק מהחגיגה ולכן היו כמעט ריקים מאדם, למעט סטודנטים בודדים שישבו בזוגות או שלשות והכינו עבודות. לעומת אולמות הספרייה, היו מבואת הכניסה וסביבתה הקרובה כמו גם האולמות בקומה התחתונה ובזו העליונה דחוסות בהמוני מתעניינים. בכיתות האזינו למרצים שהציגו את מרכולתם. גם הקפטריה היתה מלאה.

אזור אחד בבניין שהיה ריק מאדם ולא ניתן היה להיכנס אליו היה אזור "יד לבנים". ההחלטה לשלב בבניין הספרייה האקדמית אגף "יד לבנים" היה מהלך יוצא דופן. בתי זיכרון המשולבים עם בתי תרבות הוא מחזה נפוץ, אך לא ראיתי שילוב במבנה ספרייה אקדמית. השילוב העניק לאדריכלים קנפו וכלימור את ההזדמנות ליצור סביבה מופשטת, ולתלמידים ולמבקרים הזדמנות לחוות מקום ייחודי ולא צפוי בקמפוס אקדמי. התוצאה היא בניין ספרייה מרכזי ומוקד חדש בקמפוס שחריג בסביבתו ביחס למבנים המקוריים. אגף הזיכרון הבולט בחזית הודות לצורתו הספירלית המזדקרת אל על היה סגור. לכן לא חוויתי את המקום שבו האדריכלים יצרו מסלול הליכה לאדם בודד, העולה בשביל ספירלה אל ראש הבניין.

בכלל, נושא החסימות בבניין הוא משמעותי. האדריכלים תכננו כניסות ויציאות רבות לבניין בכלל ולספרייה בפרט. למעט שלוש דלתות, מצאתי שהכל נעול. חלק נוסף שמייחד את הבניין הוא מדשאה שמתמשכת ומטפסת ממפלס הקרקע ומגיעה עד לקומה העליונה, כך שניתן להכנס לכיתות העליונות ישר דרך המדשאה. מצד שני ניתנת האפשרות לסטודנטים להתאוורר בסוף הרצאה ולצאת ישירות למדשאה, מבלי לעבור דרך מדרגות שלא תמיד המפגש איתן נעים. נוסף על הנימוק השימושי לאותה מדשאה המטפסת לקומה השנייה, לאדריכלים קדם גם נימוק רעיוני: להשיב לקמפוס שטח ירוק שנהרס לטובת מגרש החנייה שעמד בשטח עד להקמת הספרייה.

התוצאה היא מבנה מורכב הכולל 4,900 מ"ר שטח בנוי. גודלו לא חריג בנוף, אבל עיצובו שונה ביחס לבינוי הוותיק והפשוט שמאפיין את קמפוס מכללת רופין. הבניין מורכב מקבוצה של גופים שונים זה מזה בצורתם, בחומריותם ובייעודם. כל חזית מורכבת מפיסות שונות שמרמזות על הייעוד האחר שעליו הן מכסות. גם בתוך הבניין מוצאים מערכת תנועה מורכבת. אין כאן קומה טיפוסית וכל אגף בכל קומה הוא שונה. מהלכים אלה אולי מרמזים על השאיפה של האדריכלים ליצור עיר קטנה בתוך בניין אחד.

.

החלק הבולט בספרייה החדשה הוא הגוש המסתלסל כלפי מעלה

.

.

יצאתי מהבניין והמשכתי אל הבניינים הוותיקים שתכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר לפני 60 ו-70 שנה. אלה מבנים שבני הזוג תכננו כשהם היו באמצע שנות ה-20 לחייהם, והם העניקו תשומת לב לקשר בין פנים ובין חוץ ואת יצירתה של תכנית פשוטה ובהירה. כיום כמעט ולא נותר זכר למסדרונות הפתוחים לנוף וכן לויטרינות המיוחדות שעיצבו במקור בחדרים, באופן שהיושבים בהם יוכלו להשקיף דרכן החוצה. כיום בעקבות השינויים הלא מוצלחים, אלה סתם מבנים ישנים עם גגות רעפים שטובלים בגן גדול ויפה שמזכיר את הנוי בקיבוץ. ועל אף השינויים, נותרה התכנית הפשוטה והברורה שיצרו האדריכלים. המשמעות היא שכאשר נכנסים לבניין – מזהים מיד את ההיגיון, וחוש ההתמצאות מכוון מבלי לחשוב פעמיים.

היתרון שמבני הקמפוס תוכננו במשך שנים ארוכות בידי משרד אדריכלים אחד בלבד, היה בכך שלא היתה כאן תחרות והאדריכלים לא יצרו מבנים שיתחרו זה בזה על תשומת הלב של המתבונן. הנדלרים ידעו מצוין לתכנן מבנים יוצאי דופן גם באקדמיה, ודוגמאות לכך ניתן למצוא בבניינים שתכננו כמו ספריית סוראסקי באוניברסיטת תל אביב, ספריית ארן באוניברסיטת בן גוריון ובניין בית הספר לעבודה סוציאלית (כיום האקדמיה למוסיקה) בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. אך במכללת רופין הם התאפקו ושמרו על אחידות הבינוי במשך עשרות רבות של שנים (אני כמובן ממליץ על הספר שפרסמתי עם האדריכל ד"ר צבי אלחייני על עבודתם של הנדלרים ואותו ניתן להשיג כאן או בפנייה למייל: Arcitects@nadlernadler.com). לא עולה לי בזיכרון קמפוס נוסף עם בינוי כל כך מובהק. בניין הספרייה שינה אם כן את אופי המקום, הוסיף לו רובד חדש. אחריו באו עוד כנה מבנים חדשים וסמוכים בתכנון אדריכלים אחרים. גם הם המשיכו במגמה ועוצבו כל אחד באופן שונה ועצמאי ללא קשר משמעותי לסביבה – בניין הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים ובניין מעונות.

.

לצדו מדשאה משופעת שמהווה את הגג של האגף הדרומי בבניין הספרייה

.

.

(2) האדריכלית תגית כלימור מספרת

"החיבור היה אל הקרקע, הבניין כמו יוצא מתוך האדמה", מסבירה כלימור שמובילה יחד עם בן זוגה האדריכל דוד קנפו את משרדם המשותף. הפרויקט נמסר לתכנונם לאחר שזכו בתחרות מוזמנים. אלא שלאחר הזכייה, החליטה הנהלת המכללה לשנות את מיקום הספרייה בשטח הקמפוס. האדריכלים ניצלו את ההחלטה על השינוי במיקום והמליצו לשנות גם את התכנון.

המיקום שנבחר נקבע בסמוך ללב הקמפוס, אך מחוץ למערך המבנים הקיים. במטרה להתחבר אליו תכננו האדריכלים תאטרון פתוח שפונה אל מדשאה גדולה וותיקה שמהווה את דופן לב הקמפוס. בכך מתייחס הבניין לבינוי הקיים. התיאטרון המורכב מסדרה של טריבונות, מהווה את הגג של האודיטוריום הגדול בבניין החפור בקרקע. "החיבור של הבניין למדשאה הגדולה בליבת הקמפוס זה גם  מה שמחבר אותנו לקונספט של שטחים פתוחים", ממשיכה כלימור. "אלה לא שטחים של שדות פתוחים או שדה בר, אלא אלה דשאים שהם בעיני געגועים למדשאות האירופיות וזה חוזר בכל הקיבוצים. דשא הופך ממקום של טבע למקום שאותו כבשנו. הנושא של 'ירוק' באדריכלות שלנו הופיע בבית הראשון שתכננו ואותו עשינו סביב לחצר עם עץ, ואחר כך זה המשיך והופיע אצלנו כחוט השני לכל אורך הדרך".

על אגף הזיכרון מספרת כלימור שהוא הוכתב על ידי המועצה האזורית. הוא מורכב מ"מהלך ספירלי שמכוון את המהלך להתכנסות ולרגע אינטימי. לאורכו השתמשנו מפיסות זכוכית שקרני השמש עוברות דרכן ואז מתקבל אור יפיפה על פני הרמפה". לצערי לא ביקרתי בחלק זה של הבניין כך שיש לי עוד מה להשלים.

.

משרד קנפו-כלימור הוקם בחיפה 1980 וכיום יש לו גם משרד בתל אביב. מאז תכננו בין השאר את ביתן ישראל בתערוכת אקספו 2015 במילאנו שהיה ממוקם ממש במרכז המתחם ומשך תשומת לב גדולה הודות לגידולים החקלאיים שטיפחו על חזיתו. הם גם אחראים לביתן התערוכה שתוכננה לקיץ זה בדובאי ונדחתה. בתחום האקדמי הם תכננו, לבד מהספרייה ברופין, את בניין מדעים במכון הטכנולוגי בחולון ואת "המרכז האקדמי כרמל" בסמוך לנמל חיפה (כיום שייך לאוניברסיטת חיפה). הם גם ערכו את תכנית האב לקמפוס אשדוד של מכללת סמי שמעון. קנפו הוא ראש איגוד האדריכלים וכלימור היא מרצה ותיקה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

.

.

וניתן לעלות לכיתות העליונות דרך המדשאה. בפועל הדלתות נעולות והכניסה לבניין היא רק דרך הכניסה הראשית

.

האגף המרכזי בבניין מורכב בחלקו מחזיתות זכוכית וזה הקצה המערבי שלו

.

בחזית הבניין "גן פרחי זכרון". הבניין משמש גם כמבנה זכרון מועצתי

האגף המרכזי שמחופה בזכוכית מעוצב כמו גל. בחלק המערבי הוא אולם התכנסות ובחלק המזרחי הוא אולם העיון בספרייה. משמאל הכניסה הראשית לבניין

.

בחלק הצפוני של הבניין משולב אמפי פתוח

.

החזית המזרחית היא העורף של הבניין אך עדיין שומרת על ייצוגיות: מימין הקפטריה שממנה יש יציאה למרפסת ומשמאל אגף הספרייה

.

אגף הקפטריה המעוגל במבט מחצר שקועה בעורף הבניין. משמאל אגף של כתות

.

חזית אגף הכתות. בבניין יש עושר/עודף צורות אך החומריות היא זו ששומרת על אחידות מסוימת

.

חזית אגף הספרייה עם הגג הגלי

.

הספרייה מתפרסת על פני שתי קומות המשקיפות על חצר

.

לצד המבואה לבניין יש אולם התכנסות בקצה האגף המרכזי עם הגג הגלי

.

האולם מואר באור טבעי ומלאכותי

.

העמודים

.

אולם ההתכנסות של יד לבנים נראה כמו מחסן

.

הקפטריה המעוגלת

.

ליד מכונות הצילום יש פינה להנצחת רלף קליין

.

באגף המדרגות המקשר בין שלוש הקומות יש פס שבור של חלון שאת חזיתו החיצונית ניתן לראות בהמשך מכיוון הספרייה

.

הדלת בקומה העליונה המקשרת אל גג הדשא היפה נעולה וכך נגוזה כוונת האדריכלים שתהיה גישה ישירה לכיתות

.

הרבה זכוכית: מבט אל אולם העיון בספרייה והחצר הפנימית בה כלוא עץ זית בודד

.

בכניסה לספרייה. אף אחד לא מעיין בספרים אלא מדובר בסביבות עבודה על מחשב

.

דלפק הספרן מיותם ומיותר

.

ארונות ספרים שריד למהות הספרייה בעבר

.

כמה מדפי ספרים מצויים גם בעורף האולם האחורי

..

הספרים מהווים תפאורה נאה לספרייה ומחיצות אקוסטיות נהדרות

.

מבט אל החצר הפנימית והמגדל המדרגות עם פתחי החלונות "השבורים"

.

חדר עיון

.

יש כאן עוד כתת מחשבים

.

הקומה התחתונה היא קומה שקטה יותר ובעת הביקור היתה גם כמעט ריקה

.

תאורה טבעית בלבד

.

בקומה התחתונה יש יציאה ישירה לחצר אבל גם היא נעולה

.

על מדף גיליונות כתבי העת החדשים

.

ברופין אפשר ללמוד לתואר הנדסאי בניין ועיצוב פנים וגם הנדסאי אדריכלות נוף

.

ויש גם את אלה

.

יש כאן גם קומפקטוס

.

וחצר פנימית קטנה במרכז אגף הספרייה עם עץ זית. אפשר לצאת אליה אבל אין אפילו כסא

.

מבט למעלה בחצר

.

הפיתוח הנופי חסר יצירתיות וכולל עץ זית בודד

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • amitaisandy  ביום 07/04/2020 בשעה 20:11

    גן פרחי הזיכרון בהחלט יכול להגיע למקום גבוה בתחרות הפיגועים החזותיים הישראלית, שלא לומר העולמית.

  • אדם חפרי  ביום 10/04/2020 בשעה 10:45

    לעניות דעתי הבלתי מקצועית, בניין יפה מאוד. רואים שנעשה מאמץ לשמח את העין ולספק סביבה מודרנית, מוארת ומכילה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: