סיבוב נוסף בבית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם

ב-1965 הוחלט להעניק את פרס רכטר לאדריכלים היינץ ראו (1965-1898) ודוד רזניק (2012-1924)תשע שנים לאחר חנוכת בית הכנסת האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, ראו כבר לא חי בישראל ושבועות ספורים לאחר ההחלטה הוא ניפטר. הוא עזב לגרמניה לאחר שתכנן בארץ שורה ארוכה של מבני מופת לאורך שלושה עשורים, ואת מותו הוא מצא בעיירה נידחת ביער השחור. רזניק שהיה צעיר ממנו בחצי יובל שנים, המשיך ותכנן בישראל והפך לאחד מהאדריכלים הבכירים ואף זכה לימים בפרס ישראל.

כל מי שביקר במבנה נוכח עד כמה הוא אינו יעילהוא מרוחק ממרכז הקמפוס, האקוסטיקה בו היא גרועה, אין פתחים ישירים אל החוץ לכן התחושה בפנים לאורך זמן היא לא נעימה. כתוצאה מכל אלה בית הכנסת בקושי פעיל. ועדיין, בית הכנסת האוניברסיטאי נחשב לאחד מהמבנים המונומנטליים הזכורים ביותר שתוכננו בישראל. כתבתי עליו רשימה מפורטת לפני שנים אחדות שאותה תוכלו לקרוא כאן. אלא שהפעם, מתוך הסגר שהוטל עלינו, בחרתי לשוב אל אותן התמונות וללוות אותן בהרצאתו של האדריכל ארטור גליקסון, אותה הוא נשא בטקס הענקת פרס רכטר שנערך ב"בית המהנדס" ברחוב דיזנגוף 200 בתל אביב.

בהרצאה שפורסמה לאחר מכן בכתב העת "הנדסה ואדריכלות" (גיליון 6, 1965), מסביר גליקסון מדוע נבחר מבנה קטן ושולי זה לזכות בפרס היוקרתי ומהי חשיבותו. לאדריכלים גם ניתן פרס כספי על סך 3,000 לירות.

ועל כך ברשימה זו.

.

14434864_1392300134132898_4535504389955198911_o

אדם לתוך עצמו

.

.

סרטון קצר שצלמתי בבית הכנסת:

.

.

bul75

1975: נבחר להיכלל בסדרת בולים על אדריכלות בישראל (עיצוב: אוסוולד אדלר)

.

20160926072120473_0001

סקיצות למבנה (מתוך: דוד רזניק, רטרוספקטיבה, הגלריה האוניברסיטאית, 2005)

.

20160926072152648_0001

תכנית קומת קרקע (מתוך: דוד רזניק, רטרוספקטיבה, הגלריה האוניברסיטאית, 2005)

.

20160926072212042_0001

חתכים וחזית (מתוך: דוד רזניק, רטרוספקטיבה, הגלריה האוניברסיטאית, 2005)

.

1003226

1957: בית הכנסת עם חנוכתו (צילום: ורנר בראון, אוסף האוניברסיטה העברית)

.

1003243

1957: בית הכנסת עם חנוכתו (צילום: ורנר בראון, אוסף האוניברסיטה העברית)

.

dsc08687

כשהולכים בחורשה הסמוכה מתגלית כיפה לבנה שנראית כמו בלון ענק ומנופח

.

.

נושא הבניין ייראה לרבים כשולי במסגרת תפקידי העיצוב הסביבתי העומדים הים בפני הארכיטקטורה הישראלית. אולם הצטיינותו האיכותית של בניין קטן מאד עשויה להפכו לבניין בעל משמעות כללית וגדולה לארכיטקטורה. הגישה לעיצוב מצד אחד ורמת העיצוב מצד שני, שמצאו ביטוי בבניין בית הכנסת האוניברסיטאי, הם אשר הפכו בעינינו את הבניין הזה לגיליו-דעת ארכיטקטוני בעל חשיבות אקטואלית ובעל משמעות מיוחדת. בהענקת פרס זה, אנו מתכוונים מצד אחד להביע את הערכתנו לבניין ולמתכנניו, אך יחד עם זאת מתייחסים נימוקי השופטים לבעיות העיצוב הארכיטקטוני בישראל בכללו, ובמידה רבה לחסר בו.

שלושה דברים נראו לנו כמעניינים במיוחד בבניין זה:

א. יצירת הקונטרסטים והתחברותם.

ב. הגישה לעיצוב הבניין, שהיא ארכיטקטונית ואורבניסטית גם יחד.

ג. מקוריות המתבטאת בפשטות.

כמובן שבתיאור הבניין קשה לנו להפריד בין שלוש סגולות אלו, כי שלושתן גם יחד באות לביטוי בבניין כיחידה שלמה ובכל אחד מחלקיו.

בהופעתו של בניין זה משולבים הקונטרסטים של פתיחה וסגירה, של אור וצל, של חוץ ופנים, של האבן והטיח, של הגוף הארכיטקטוני והמסגרת הסביבתית המכילה אותו. על פתרון הבניין אפשר לומר שהוא ארכיטקטוני ואורבניסטי גם יחד ובאותה מידת האיכות; "ארכיטקטוני" מבחינת גיבוש המסות, החללים והמשטחים. "אורבניסטי" מבחינת מקומו והופעתו בסביבה ומבחינת הסטורקטורה המדריכה והמכוונת את התנועה והמנוחה מחוץ לבניין ובתוכו.

ארכיטקטורה ואורבניזם בשילובם, הם העיצוב של המסות – חללים ומשטחים – וכן הם גם העיצוב של "התהלוכות" אל הבניין ואלה המתהוות. בתוך חלל הבניין. התרשמות מהבניין היא גם מנקודות מבט סטטיות וגם תוך כדי תנועה, בזו האחרונה מצטיין במיוחד בניין ביתה כנסת האוניברסיטאי מבניינים אחרים, ולכן כדאי לנסות ולתאר את הופעתו תוך כדי תנועה.

שלמות הקומפוזיציה של הבניין מתגלית מכל נקודת תצפית סביבו. הופעתו בנוף הירושלמי מושכת את תשומת הלב. מפני שקנה המידה שלו בנוף זה הוא נהדר; מבלי להתחבא או להתבלט, כאילו ניצב הבניין במקומו מזה שנים. מכביש הגישה שבמזרח מופיע הבניין במקום מורם, אולם החדירה אליו אינה ישירה במקום שהוא מתגלה במלואו לעין – הנקודה הקרובה ביותר – אלא העין חובקת אותו תוך כדי עליה ופניה לכניסתו – השער הפתוח.

לפני שער זה מתגלה לובן הבניין המרכזי המטויח בקונטרסט לחומת האבן ומבנה האבן (הספרייה) שמחוצה לו. הכניסה דרך השער היא לחצר מעבר מרוצפת אבן, ומהחצר נשקף המראה לבניין המרכזי בלבד. הטיפול בחצר הוא עדיין כבשטח חוץ. בשהייה המוגנת בחצר זו מופיעה בחוזקה הכיפה הלבנה כגוף המתמזג עם השמיים.

מהחצר הבהירה והפתוחה לשמיים, נמשכים אל שטח הכניסה המוצל שמתחת לאולם התפילה ומסביבו הקשתות החתוכות מתוך החלק התחתון של גוף הבניין המונוליטי. כאן מתגלות הקשתות, כמסגרת התוחמת את שטח הכניסה הסגורה למערב והפתוחה למזרח והמהווה גם שורה של מסגרות המגדירות כל אחת קטע אחר של הנוף הירושלמי.

במעבר מהחוץ אל הפנים ועד לשטח הכניסה המכוסה הזה, מורגש יחס הארכיטקטורה למסגרות הסביבתיות, כגון הנוף, הטופוגרפיה, הרחוב, החצר, המראות מהפנים אל החוץ. אולם עם הכניסה אל אולם התפילה גופו, ניתק כל קשר עם עולם החוץ. בפנים הכיפה שלטת ההרגשה של איבוד כל מסגרת סביבתית שהיא. אחרי המראות המוגדרים של הנוף שבחוץ, באה ההפנמה של האדם לתוך עצמו, באולם התפילה; חוסר החלונות והחדרת האור מלמטה, מרצפת האולם (המשוחררת באופן זה גם ממגע עם הכיפה), ממלאים כאן תפקיד גדול.

כיפות בנו בונים הרבה, אך לא זכורים לי מקרים בהם מורגש בצורה כה מרשימה ופשוטה הקונטרסט שבין מהות הכיפה בחוץ, צורתה הקמורה, כפי שהיא מופיעה מחצר הבניין, לבין מהותה בפנים בצורתה הקעורה. הניקיון הצורני והקונסטרוקטיבי של הכיפה – ובזה תרומתו החשובה של המהנדס איגנץ אולקסינצר – נותן הדגשת יתר להרגשה זו של פנים וחוץ.

תוך כדי התקרבות לבניין זה, תוך כדי מעבר ושהייה בו, מרגיש האגם את משמעותם של קונטרסטים והפתעות אלה וכך הופך הבניין לחוויה. כל אלה מצדיקים את השימוש במושג "ארכיטקטורה נושמת" (שנוצר על ידי ואן אייק) לבניין ביתה כנסת האוניברסיטאי בירושלים.

את קיומם של הקונטרסטים והמעברים שביניהם ניתן לתאר במילים, אולם על הרמה האמנותית הגבוהה, "טקט" הארכיטקטוני והקורקטיות של הפרופורציה שנוצרו על ידי ראו ורזניק ניתן רק להצביע.

בית הכנסת האוניברסיטאי עוצב מתוך אהבה להר עליו הוקם ולסביבתו המיוחדת, בניין פשוט זה הוא פרי עבודת תכנון אינטנסיבית של שני ארכיטקטים במשך שנה שלמה. מצד אחד הופעת הבניין בנוף הירושלמי היא מסורתית; הוא מזכיר את קברי השייח'ים הערבים, חומות האבן שמסביבם והכיפה הלבנה המזדקרת מתוכן. מצד שני אין בו חיקוי או רומנטיות. מבנה הכיפה צורתו הציקלואידית, הקליפה הדקה, הם בני זמננו. הבניין מדבר, אפוא, בשפה של המשכיות מבלי להישען על סימבוליזם, היסטוריזם או ביטוי של סנטימנטליות.

מקוריותו של הבניין אינה נובעת מחיפוש צורות יוצאות דופן, אלא מהתעמקותם של האדריכלים בבעיות הסביבתיות של הבניין ובתהליכים האנושיים שיתהוו בתוך הבניין ומסביבו.

בניין זה של בית הכנסת האוניברסיטאי אינו "משתף פעולה" בהתחרות המסחררת של הארכיטקטורה המודרנית בישראל שמטרתה להשיג את ההפתעה הגדולה ביותר. דווקא בהיותו outsider הגיע ראו להזדהות שלמה עם מקומו ותפקידו של הבניין, וזה הדבר המעורר את התפעלותנו. אין בבניין זה את הסימנים הידועים של אקסהיביציוניזם טכנולוגי.

חבר השופטים לפרס רכטר הגיע לכלל דעה כי בית הכנסת האוניברסיטאי הוא אחד הבניינים הטובים שנבנו בזמננו. אנו מאמינים כי בבחירת בניין זה פעלנו בהתאם לצוואתו הרוחנית של זאב רכטר ז"ל.

עד כה לא קבלנו בארץ את דרכו של ראו כפי שהיא באה לביטוי בבניין זה. החיפושים הארכיטקטוניים שלנו מתבטאים עדיין בקפיצות נחפזות מקצה לקצה, בחוסר המשכיות ובחוסר עבודה שקטה. אין אנו הולכים בדרך המרתקת והארוכה של גילויה ארכיטקטורה שלנו מיסודותיה האנושיים והסביבתיים. אלינו לראות בבניין ביתה כנסת האוניברסיטאי דרך לארכיטקטורה אנושית יותר ומבוגרת יותר.

.

dsc08601

הכניסה לבית הכנסת היא דרך שביל החוצה זוג קירות אבן החושפים אט אט את המבנה

.

dsc08602

שלט

.

dsc08605

הבניין משתלב בצמחייה שמקשה מעט להתרשם מצורתו הייחודית

.

dsc08607

כחול ולבן

.

dsc08606

שביל מרוצף בלוחות אבן פראית מוביל פנימה

.

dsc08691

בטון צבוע לבן

.

dsc08609

8 קשתות בצורת ציקלואידה מקיפות את מפלס הקרקע של המבנה ונושאות את הכיפה. את רצפת אולם התפילה שבקומה העליונה נושאים 8 עמודים עגולים

.

dsc08680

ציקלואידה

.

dsc08615

אחד משונת העמודים הנושאים את הכיפה וברקע קיר האבן הסוגר על מתחם בית הכנסת

.

dsc08614

ספסלי אבן

.

dsc08611

רצפת אולם התפילה נפרדת מהכיפה בפס האטם בזכוכית

.

dsc08663

מרכז תקרת מפלס הקרקע ועליו טבועים שרידי תבניות יציקת הבטון מלפני 60 שנה

.

dsc08620

ברז וכיור לנטילת ידיים

.

dsc08622

מדרגות מעוגלות עולות לאולם התפילה שבקומה העליונה

.

dsc08625

לאט לאט נחשף האולם

.

dsc08628

האולם חסר הפינות נותן תחושה של שמיים, אין סוף ורק ההד לקול מזכיר שיש כאן קירות

.

dsc08652

האור הפוגע בתקרת/קירות האולם יוצר את הגוונים, זמן קצר לאחר מכן חזר על כך רזניק עם שמעון פובזנר במעטפת אולם ההרצאות המרכזי במכון ון ליר

.

dsc08629

שולחן להנחת ספרי תורה

.

dsc08632

עמוד התפילה לשליח הציבור

.

dsc08631

ארון הקודש ניצב על במה קטנה הנשענת על עמוד רחב ונראית כמרחפת

.

dsc08644

תאורה מעל הארון המכוונת לקליפת הבטון מדגישה את נוכחותו באולם

.

dsc08658

הילה

.

dsc08633

הארון מחופה עץ

.

dsc08635

המעקות במבנה מורכבים ממוטות ברזל מעוגלים, דקים וצבועים בלבן. הכי פשוט שיש

.

dsc08641

פס זכוכית מפריד בין רצפת האולם ובין הכיפה העוטפת את הבניין

.

dsc08673

מבט כללי על האולם

.

dsc08649

עזרת הנשים מופרדת משאר האולם באמצעותה גבהת העזרה בכמה ס"מ וללא מחיצה בנויה. לפי חלק מהדעות ההפרדה הזו מספיקה

.

dsc08626

הריצוף באולם הוא באמצעות מרצפות טראצו פשוטות ובהירות

.

dsc08627

חזרה במדרגות למטה

.

dsc08656

בדרך למטה

תודה לד"ר אדריכל צבי אלחייני על המקור לטקסט

בתי כנסת ומדרש נוספים:

.

עלי (דוד נופר)

שלוחות (יוסף שנברגר)

בקיבוץ לביא (יוסף שנברגר)

ישיבת קול תורה (יוסף שנברגר)

בקיבוץ חפץ חיים (יוסף שנברגר)

בקיבוץ בארות יצחק (יוסף שנברגר)

תומכי תמימים בכפר חב"ד (יוסף שנברגר)

בקיבוץ כפר עציון (יוסף שנברגר וטוביה קץ)

שדמות מחולה (טוביה קץ)

קול יהודה (יהודה מגידוביץ)

בית אלכסנדר ביקנעם (אהרון צורף)

בשכונת בית הכרם (מרדכי בן חורין)

לעדה העירקית בבאר שבע (נחום זולוטוב)

בשכונה ה' בבני ברק (יעקב נטל ויצחק ביגלאייזן)

בכפר הנוער אמית כפר אברהם בפתח תקוה (מרדכי בן חורין)

בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקוה (שניאל ליפישיץ)

האוניברסיטאי בקמפוס הר הצופים (רם כרמי)

בית חולים בילינסון (רם כרמי)

הראשון והיחיד בהר עיבל

שוהם (ג'ו אבקסיס)

בקריית הטכניון (אהרן קשטן)

במושב ניר עציון (חנוך אחימן)

במחנה רעים (סטיו אדריכלים)

כפר הנוער ימין אורד (יהודה לנדאו)

המרכזי בהר הכרמל (ישראל קומט)

הנטוש של חסידות קאליב בבני ברק

לשעבר של חסידות קאליב בבני ברק

בשיכון ותיקים בבת ים (יצחק פרלשטיין)

שער אשר בדרך קיבוץ גלויות בתל אביב

הנטוש במושב שדה יעקב (ישראל קומט)

ישיבת כנסת חזקיהו ברכסי (ישראל קומט)

במרכז רפואי שיבא – תל השומר (משה זרחי)

המרכזי בשכונת הדר בחיפה (מנספלד ווינרויב)

אוהל נחמה בשכונת טלביה (דוד קאסוטו)

בעיר הבה"דים (קולקר-קולקר-אפשטיין)

בכפר הנוער בן שמן (מרדכי בן חורין)

ישיבת קריית ארבע (דוד קאסוטו)

הרמב"ן ברובע היהודי (דן טנאי)

ישיבת הכותל (אליעזר פרנקל)

מושב בני דרום (אליהו משאלי)

בקיבוץ עין הנצי"ב (ג'ניה אוורבוך)

החילוני בקיבוץ בית העמק (פרדי כהנא)

בית המדרש במדרשית נעם (ג'ניה אוורבוך)

היכל רוזנטל ובית כנסת עין הים (ישעיהו אילן)

האוניברסיטאי בקמפוס גבעת רם (היינץ ראו ודוד רזניק)

בניין בית המדרש החדש בישיבת כפר הרא"ה (דוד נופר)

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים (דן טנאי)

היכל יצחק בשכונת שפירא בתל אביב (בלהה וארתור שרגנהיים)

בית שלום בסן פרנסיסקו (סטנלי סיטוביץ)

בית הכנסת הגדול בנס ציונה (חיים טפר)

ישיבת כפר הרא"ה (מאיר בן אורי)

הדרת קודש בחיפה (אוראל וזוהר)

זכרון משכן שילה (זלמן דויטש)

חפץ חיים בפתח תקוה

ההולנדי (אירית שור)

בית הכנסת ברודוס

בקיבוץ טירת צבי

חדיד הנטוש

בלפוריה

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • gerson  ביום 05/04/2020 בשעה 15:46

    בניין מופלא שהיה שרוע לאורך שדרה מרכזית כפי שתוכנן הקמפוס בגבעת רם עם העלמותו של הר הצופים ב48, והדגיש את הנמכת הראש, הצניעות של העוסקים בדת במתחם ההשכלה, כאתר ששכן בין המבנה הארצי של המחלקה לגאוגרפיה וגאולוגיה לבין הספריה הלאומית, "נתיב ההר" מה ששובש אחרכך עלי ידי ארכיטקטים אחרים שהתיחסו לנושא התחבורתי, לחניה ולצרכי השטחים ולהזדמנות לבנות מונומנטים קצרי מועד, מבלי להבין את הזכות וזיקוק התודעה של הינץ ראו, שאגב אחראי גם ל"יוניון קולג'.
    צריך להיתחס לנושא התקופתי שלדעתי פוספס במאמרך

    • מיכאל יעקובסון  ביום 05/04/2020 בשעה 15:49

      הבאתי כאן רק את הרצאתו של האדריכל ארטור גליקסון מ-1965 שהתייחס בזמן אמת למקומה של עבודה זו באדריכלות ישראל של אותן השנים.

  • Shira  ביום 05/04/2020 בשעה 20:10

    הי, תודה רבה! עוקבת אחרי הפוסטים ונהנית מאד. תיקון קטן: ראו לא נפטר כמה ימים אחרי שהגיע ליער השחור אלא תקופת מה. סעדה אותו במיטת חוליו יוטה שוורין, אחותו של תום שגב, עימה שוחחתי על כך באפן מפורש.
    שירה וילקוף

  • Ehud Best  ביום 06/04/2020 בשעה 15:48

    מבנה נהדר באמת יצירת מופת אדריכלית
    תודה מיכאל בפעם הבאה שאני בירושלים אקפוץ לראות את הבניין שוב אחרי30 שנים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: