סיבוב בגן הלא גמור של יגאל תומרקין בקרית אונו

נסעתי לראות, בשבוע שעבר כשעוד היה קצת מותר להסתובב, את גן השלום בגני תקווה שעליו אכתוב כאן בהמשך, ובדרך בקרית אונו נתקלתי בגן לא פחות מיוחד. חומת בטון שמתפתלת בקווים ישרים משנה לאורכה את גובהה, עוטפת שטח של כ-60 מ"ר. המקום נראה כמו חדר גדול בו ישנם אזורים אינטימיים וכאלה פתוחים. קירות נוספים, חלקים מרובעים וחלקם משולשים פזורים בהיקף. קוביות בטון מוצבים גם הם, חלקם מופיעים בקבוצות, חלקם בודדים וגם הם כמו צפים בגבהים שונים. הקירות צבועים בלבן כשטביעות קרשי העץ מעת היציקה נותרו בהם.

הדמיון לעיצוב של גן דומה בחולון העלה את הסברה שמדובר בשרידי עבודה לא גמורה של יגאל תומרקין (נולד ב-1933), מה שהתברר מאוחר יותר כנכון. זהו שבריר, אמנם אזוטרי, במפעל האמנותי המונומנטלי של תומרקין, אך לא תמצאו כאן את פסלי הברזל והברונזה המפורסמים של תומרקין, כי אלה מעולם לא הגיעו לאתר שנבנה במיוחד כדי להציג אותם. אך כן יש כאן את הגלריה הפתוחה שהוא תכנן. מתברר שב-1971 כשהלהט בער בו ליצור את אותן גלריות פתוחות, הוא הצליח לגרור את המועצה המקומית קרית אונו להקים את האתר. אלא שהפרויקט לא הושלם ומימושו התבצע בסופו של הדבר בחולון. בכך הצטרף תומרקין לשני יוצרים נוספים לפחות שגם הם כמעט והותירו את חותמם בקרית אונו – יצחק דנציגר ורם כרמי.

חלפו כמעט 50 שנה מאז הוחל בהקמת הגן, אולי ראוי להתייחס למקום מחדש.

ועל כך ברשימה זו.

.

נעבור לחוץ לארץ, שהמדינה תישרף

.

הגן שוכן בקצה שדרה ירוקה שחוצה את כל כפר אונו,  כיום בצפון קרית אונו, בהתאם לתכנית שערך האדריכל ריכרד קאופמן ליישוב בימיו הראשונים

.

הקירות במקור היו מבטון חשוף ומאוחר יותר נבצעו בלבן

.

מבעד

.

הקירות מופיעים בגבהים וצורות שונות ומייצגים את הפרשנות של יגאל תומרקין לסביבה בה מוצגת אמנות במרחב הפתוח

.

.

"פסל אוהב לחיות בחוץ בגלל שינויי האור המעניקים לו חיים משלו", סיפר תומרקין בן ה-39 בראיון שערך עמו עלי מוהר לעיתון "דבר", שנה לאחר הקמת הגן הלא גמור בקרית אונו. במהלך הראיון סיפר למעשה את סיפורו של המקום ומה ארע, גם אם לא הזכיר במפורש את קרית אונו.

את מעמדו הבכיר הוא כבר תפס אז, לאחר שהציג אינספור תערוכות, עיצב כרזות, תפאורות וגם יצר פסלים סביבתיים. בשלב זה הוא לא רק רצה להפיץ את פסליו, אלא גם להתנסות בדרכים חדשות להצגת אמנות: "התרגיל בגן נראה לי כך כך חשוב", הוא המשיך והכריז באותו הראיון, "להוציא אמנות לרחוב, לאן שהיא שייכת. שיסתכלו עליה בלי דחילו ורחימו, שתהיה חלק מן החיים, שיקומו לה מתחרים, שישחירו אותה במילים, שירוממו אותה, שתהיה כמו כל דבר אחר, חשוב פחות, חשוב יותר, שתהיה איזו הגדרה של חזות בתוך המדבר הנורא הזה של קוביות, תקרות נמוכות, מרפסות לקלפים, ולא לראות נוף. בונים מדינה במאה העשירם כגטו עם ויטמינים בשמש".

כיצד הניח הצעה פתוחה להקמת גן הפסלים: "תמורת מקום וקירות לפי תכנוני, הייתי מוכן לתרום פסלים מכל התקופות שלי ששוויים מגיע לכמה עשרות אלפי לירות. כתל אביבי זרקתי את האתגר הזה לעיר הגדולה בארץ, תל אביב. לפי התשובה שלהם אפשר היה לחשוב שאנחנו חיים בפירנצה, שהעיר גדושה אוצרות אמנות, שפשוט אין מקום. דחו אותי בלך ושוב ובכל מיני קשיים, עד שלאחר ייאוש, בראיון שנתתי לאדם ברוך זרקתי שהנה אני מציע כך וכך ואין איש מוכן לקבל את האתגר הזה. למרבה הפלא פנו אלי כמה עיריות".

.

יש גם פתח משולש ופתח עגול שאני לא מכיר בעבודות אחרות של תומרקין

.

.

אחת מאותן עיריות שנענו לתומרקין היתה קרית אונו ונציגיה אף חתמו עמו על הסכם. תומרקין תכנן את מבנה הבטון ואף פיקח על הבנייה. 13 פסלים מברזל, ברונזה ונירוסטה הוא תכנן להציב כאן, ונוסף עליהם גם תכנן פסל מרכזי שיוקם במיוחד לאתר. על האופן שבו הוא מתכנן את האתר הוא הסביר לעלי מוהר: "הגן עצמו בנוי בצורה של מיקרו אורבניזם. פיאצה המוגדרת על ידי פסל מרכזי. מסביב לקירות חיים הפסלים בקבוצות של סגנונות, דהיינו: קבוצה על רקע של נוף, פסל יחיד על רקע קיר. כל הגן פועל כשעון שמש ענק. קבוצה המוארת בבוקר אינה מוארת אחרי הצהריים, וכל הגן מואר בצהריים כשהשמש במרום השמיים".

קירות הבטון הניצבים כיום בגן בקרית אונו צבועים כולם בצבע לבן שהתקלף, אך במקור היו חלקם אמורים להיצבע בצבעים שונים. תומרקין ביקש ליצור אצל המבקר בגן חוויה המזכירה הליכה בסמטאותיה של עיר עתיקה: "כל שבילי הגן מובילים אל המרכז, כשבדרך יש הפתעות. מגלים פסל פה פסל שם, קיר צבעוני המושך אותך ללכת אל מעבר לקבוצת קירות. כשם שאתה תועה בעיר עתיקה, של הולכי רגל, כדוגמת ערי הרנסאנס של טוסקנה, סיינה, ארצו, לוקה, או ערי המאיה והאינקה, ותמיד תיזרק אל המרכז. זו החוויה שרציתי לתת לקהל באמצעות פסלי".

עיצוב הגן נועד להוות ניגוד מוחלט למבני השיכונים שהוקמו בהיקפו, ציינה האוצרת ומבקרת האמנות שרה ברייטברג-סמל, כלת פרס ישראל לשנה זו. "יש אפקט דידקטי מסוים בגן הפסלים הניצב בין השיכונים, שהוא פרק לימוד תרבות הדיור והסביבה לדיירי השכונה", כתבה לאחר שביקרה ב-1971 בגן הפסלים שהקים תומרקין בחולון ונחנך זמן קצר קודם לכן. "אני אף מעזה להתנבא שהגן יהיה למרכז חברתי של ילדי השכונה בגלל מבוכיו הרבים. איני מכירה מקום אידיאלי יותר למשחקי מחבואים". היא הוסיפה כי ש"כל הנכנס במבואותיו הצרים של הגן יודע שתומרקין הציב מקדש לאמנותו ולא גן שעשועים".

המבנה האדריכלי הייחודי הזכיר לברייטברג-סמל "מין קתדרלה המסתעפת לחדרים וחדרי משנה ובמרכזה חדר המזבח". לכן, היא מצאה בו חשיבות שלא ניתן בלעדיו: "אילו היו הפסלים מוצבים במקום לבדם, בלי המבנה הארכיטקטוני, היו נראים כגרוטאות בצל השיכון, אבל המבנה הפיסולי יוצר קנה מידה חדש והרי זו הנאה".

הגן בחולון בו הוצבו כ-20 פסלים, היה למעשה המימוש היחיד של הצעתו של תומרקין. מבנה הקירות בחולון דומה לזה שבקרית אונו, אלא ששם המבנה גדול יותר וגם שולבו בו כמובן הפסלים. יתכן מאד שגם בקרית אונו תוכננו קירות נוספים שבנייתם נפסקה. "בסופו של דבר כשהיה צריך להעמיד את הפסלים פרץ סכסוך והפסלים שהיו אמורים להגיע לא הועברו", סיפר לי רענן רשף, מוותיקי קרית אונו שמתגורר בסמוך לגן ומתנדב בארכיון ההיסטורי העירוני וחותם את הדברים.

.

1971: גן הפסלים בחולון לקראת גמר הקמתו (ארכיון תומרקין, באדיבות המשפחה)

.

קוביות בטון נועדו להוות בסיס לפסלים שיועדו להיות מותקנים עליהם

.

טשטוש בין פנים ובין חוץ, כפי שהפסלים שיועדו לקום כאן טשטשו את הגבול בין אדם ומכונה

.

מחוץ לקיר ההיקפי שתופס את מרבית השטח (משמאל), ניצבים גם כמה קירות שנראים כמו צפים בסביבה (מימין)

.

מכל נקודה מקבילים מראה שונה

.

בינוי חדש מקיף כיום את הגן

.

ניתן להכנס דרך המשולש שמשמאל וגם דרך החלק הנמוך של הקיר

.

גבהים שונים

.

קוביות בטון נוספות ניצבות ללא הפסלים שיועדו להם

.

על כל הקירות והקוביות נותרו טביעות לוחות העץ מעת היציקה

.

ובסמוך מורחב כיום בניין ותיק

.

תודה לנעמה תומרקין, רענן רשף ולאדר' נעמה שבתאי-ציזר

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • קומט  ביום 30/03/2020 בשעה 10:36

    מזל שכספי המועצה מהקומית הלכו למקום אחר ולא מקשקוש המקושקש הזה שכביכול קראו לו אמנות ולא מבנה לא מושלם לצרכים כלשהם. להקיחם קיחרות בטון יצור במשולישם וריבועים ולקרוא לזה אמנות זה להעליב את כל יתר אמני ה ארץ והועלם . להעלות על זה דחפור ולהקים שם גן יפה לילדיה שכונה ולסלק את הפסולת הלא גמורה מהמקום

  • ורד נבון  ביום 30/03/2020 בשעה 10:43

    גדלתי בחולון, ליד גן הזוועות של תומרקין, שנאלצתי לחוות כמה פעמים בשבוע בדרך לנוער העובד או לספרייה העירונית. הדמויות המרוטשות התלויות בגן הזה היו כל כך מזעזעות שאף ילד לא התייחס אליו כאל גן שעשועים. לא מבינה למה ליצור עבודה שהיא כביכול נגד אלימות בדרך של אלימות סביבתית ואסתטית. לא ברור לי מה כל כך מיוחד בבטונדות המכוערות בחולון וגם בגן שמוצג כאן. הזמן ודאי לא עושה איתן חסד. המקום היחיד שבו התפעלתי מיכולותיו של תומרקין הוא הגן בתוך חורשה בדרך בן צבי, ליד סביל אבו נבוט. וכמובן מצפור ערד שצופה אל מדבר יהודה. ועדיין, מעדיפה בהרבה את פסליו של עמנואל הצופה שמספקים לצופה חוויה אסתטית ומביעים אנושיות ופיסול קמאי, משוחרר מפוליטיקה ואקטואליה. ערמות הבטון של תומרקין נבנו בלי לשאול את תושבי הסביבה מה הם רוצים. כדאי ללמוד מהיפנים על פיסול סביבתי והנצחה עם מסר של אנטי אלימות, למשל בפארק השלום בהירושימה.

  • רמי פיכמן  ביום 30/03/2020 בשעה 11:04

    לא מבין את עריית קריית אונו. בעבר פישלתם והפסדתם גן פסלים. היום יש לכם מבנה גדר מעניין ונטוש, תנו לאמני רחוב לצייר על הקירות. דאגו לתאורתלילה ותחזוקת הסביבה והרווחתם פינת חמד עם הילה של תומרקין.

  • sharonambar  ביום 30/03/2020 בשעה 11:25

    אני דווקא שמחה שנשארה גלריה ריקה. נראה לי קורא ממש לתערוכות חוץ מתחלפות של העירייה – פסלים על קוביות הבטון, אמנות וגרפיטי מוזמן על הקירות. להחליף את זה כל הזמן. זה בסיס נהדר. בעין מפוקחת אני מניחה שלא עושים איתו כלום.

  • אילן  ביום 30/03/2020 בשעה 13:12

    אם עדיין לא כתבת, אז כדאי שתכתוב על גן הפסלים של תומרקין במרכז מושב בורגתה. יש ליד הגן צריף מט ליפול שאינני יודע אם שייך לעניין או לא.

  • מורן  ביום 30/03/2020 בשעה 13:43

    גדלתי שם וזאת היתה גינת המשחקים שלנו. אהבנו את הפסלים האלה מאוד. פעם ראשונה שאני שומעת שתומרקין בנה אותם. לא להרוס ולא לצבוע. סוף סוף אמנות אמיתית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: