סיבוב על סקירת ספרות אדריכלות נוף בישראל

את עיצוב ופיתוח הנוף בישראל מובילה קבוצה מצומצמת יחסית של יוצרים, בעיקר אדריכלי הנוף. בשנים האחרונות דאגו כמה מחבריה, כמו גם כאלה שבאו מחוץ לאותה קבוצה, להוציא לאור פרסומים המציגים התבוננות מעמיקה על יצירת הנוף המקומי, בעבר ובהווה. נוסף על אלה, מידי שלושה חודשים מתפרסם ביטאון אגודת אדריכלי הנוף הנקרא בפשטות "אדריכלות נוף". דרכו ניתן להתעדכן על עבודות חדשות ונושאים משמעותיים המעסיקים כעת העוסקים בתחום. את כל אלה השתדלתי לרכז כאן, אולי תמצאו באחד או בכמה מהם עניין.

12 פרסומים מופיעים כאן – מונוגרפיות מקצועיות, קטלוגים של תערוכות שיוחדו לאדריכלי נוף פעילים, ספרים נושאיים ולבסוף גם כתב העת. ברוב הכריכות השתמשו בצבע ירוק. חלק מהספרים ניתן לרכוש בחנויות הספרים ובחנויות המקוונות, אך רובם כבר אזל וניתן רק להשאיל אותם מהספרייה או להשיג בחנויות יד שנייה.

ועל כך ברשימה זו.

.

תבנית נוף

.

(1) תבנית נוף – הגנים של ליפא יהלום ודן צור (בבל, 2012)

את הסקירה אפתח במונוגרפיות שהוקדשו לאדריכלי נוף, ובאמצעותן אפשר ללמוד גם באופן רחב יותר על הנוף בישראל.

הספר המושקע והמקיף מבין המונוגרפיות שהוקדשו בישראל לאדריכלי נוף, עוסק בשותפים אדריכלי הנוף חתני פרס ישראל – ליפא יהלום (2006-1913) ודן צור (2012-1926). ערכו אותו אדריכלית הנוף פרופ' נורית ליסובסקי וד"ר דיאנה דולב. לבד מתוכנו, "תבנית נוף" הוא כנראה הספר שעוצב באיכות הגבוהה ביותר מבין הפרסומים שמופיעים כאן והמחשבה ניכרת בכל אחד מ-582 העמודים שעיצב מיכאל גורדון. גם הטקסט בספר, אותו ערכה דפנה רז, זורם מצוין, ואף אם נראה שהכותבים היו קצת עייפים, התמונות והתכניות מכסים על כך.

רשימת העבודות של יהלום וצור אדירה. הם תכננו את הנוף בעשרות קיבוצים, גנים ופארקים לאומים (הסחנה, חורשת טל, עין עבדת, בית שערים ועוד), גנים עירוניים (גן העצמאות בפתח תקוה, גן הזיכרון בכפר סבא, גן סאקר בירושלים ועוד), גינות שכונתיות (קיראון בקרית אונו, נווה רבין באור יהודה), קמפוסים אקדמים (העברית, תל אביב, מכון ויצמן), אתרי זיכרון (יד ושם, אחוזת קבר בן גוריון) בתי חולים וגם גנים קטנים במבני ציבור ופרטיים (קניון רמת אביב, וילה שרובר). על חלק מהם כתבתי כאן ורק לאחרונה פרסמתי רשימה על גן ביתו של דן צור.

הספר מורכב מ-14 מאמרים המכסים את מיטב יצירתם של צמד אדריכלי הנוף שפתחו את משרדם המשותף ב-1953 (יהלום החל את דרכו המקצועית העצמאית כבר ב-1935). יחד הם עבדו עד 1996, אז פרש יהלום מהשותפות וב-2010 פרש צור והותיר את המושכות בידיו של אדריכל הנוף ליאור וולף.

מבין המאמרים בולט במיוחד המאמר שחיברה ד"ר תמר ברגר "ארקדיה אקדמיקה" ומתמקד בתכנון הנוף של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. כדרכה, גולשת ברגר גם למחוזות נוספים שהם מעבר לתכנון נופי, כאלה שמעשירים את ההיכרות עם המקום והופכים את המאמר לאיכותי במיוחד. עוד בספר תמצאו מאמרים מאת הסופר פרופ' אריאל הירשפלד שכתב על פארק וולפסון וגיא בן הנום בירושלים, האדריכלית נעמה שבתאי-ציזר שכתבה על גינות עירוניות בגבעתיים ובקריית אונו, האדריכלית תמר דראל-פוספלד שכתבה על פיתוח הנוף שיצרו בכפר סבא, האדריכלית ואדריכלית הנוף מתניה ז"ק שכתבה על תכנון נוף בבתי חולים וד"ר דיאנה דולב שהתמקדה בתכנון נוף בקמפוסים של האוניברסיטה העברית בירושלים – כל אלה עבודות של יהלום וצור. אדריכלית הנוף פרופ' נורית ליסובסקי כתבה את הפרק הביוגרפי ולסיום הספר מופיעה רשימת עבודות ולקסיקון בוטאני אותו ערכה אדריכלית הנוף מירה יעקובסון.

.

על העטיפה: חורשת טל בתצלום משנות ה-60 שצילם דן צור. רבות מהתמונות בספר צולמו על ידו לאורך השנים

.

אשלים שניטעו למניעת סחף באזור רביבים, סוף שנות ה-40

.

פיתוח נוף בשכונת אשכול בירושלים שמוזכר במאמר של האדריכלית נעמה שבתאי-ציזר שעוסק בפיתוח נופי בשכונות מגורים

.

פתח מאמרה של האגרונומית עדה ויטרונה סגרה שעוסק בתכנון ושימור הנוף במכון ויצמן ברחובות

.

כפולה של דימויים המתייחסים לבית ההבראה ביתן אהרון

.

.

(2) גדעון שריג – גנים בשביל אנשים (הוצאה עצמי, 2017)

הספר על יהלום וצור פתח אחריו את הדלת לספרים נוספים, כשהבא אחריו הוקדש לאדריכל הנוף גדעון שריג (יליד 1934), מהבכירים בתחום וגם מורה במסלול לאדריכלות נוף בטכניון שרבים מהעוסקים בתחום למדו אצלו וחלקם אף עבד במשרדו. את הספר ערכה כמו את הקודם נורית ליסובסקי והפעם בשיתוף אדריכלית הנוף פרופ' טל אלון-מוזס, שגם החליפה אותה בתפקיד ראש המסלול בטכניון.

רבים מכותבי המאמרים המופיעים בספר היו תלמידיו ושכיריו של שריג וכולם גם כתבו מאמרים מלאי אהבה והוקרה. ובצדק – שריג הוא אדם קשוב ונעים שמוכן לייעץ ולהסביר לכל אחד.

על השדרות בתל אביב כתבה ליסובסקי, על אשדוד כתבה מירב אהרון-גוטמן, על אתרי נופש כתבה אלון-מוזס, על אתרי הזיכרון כתב פרופ' מעוז עזריהו, ומירה יעקובסון כתבה את המאמר המוצלח בספר "צמחייה בשפת תכנון". בסך הכל מרכז הספר 15 מאמרים. שני הטקסטים שחותמים את הספר כוללים שיחה שערך האדריכל פרופ' צבי אפרת עם שריג ב-1996, ודברים מתוך מפגש אדריכלי נוף שנערך במשרדו של שריג ב-2017 ומביא קולות נוספים של אדריכלי נוף כמו דפנה גרינשטיין, רות מעוז, עליזה ברוידא, מיכל טורנר, איז'י בלנק ולב וקסמן – שהפך לשותפו של שריג.

את דרכו המקצועית בישראל החל שריג ב-1971, עם שובו מלימודים ועבודה בארה"ב. כאן הוא פתח בהקמתם של גני הרפתקאות שהורכבו מבולי עץ אותם מיחזר מעמודי טלפון שיצאו מכלל שימוש. הגן הראשון הוקם בפארק הירקון, ההצלחה האירה פנים לשריג והוא קיבל בזה אחר זה הצעות עבודה וגם קיבל לשמש בתפקיד אדריכל הנוף הראשי של פארק הירקון שהיה אז בשלבי התפתחות. מאז תכנן שריג גנים לאומיים (סוסיתא, ארבל, כפר נחום), גנים ופארקים עירוניים (גן דובנוב ושדרות ח"ן ורוטשילד בתל אביב, פארק רעננה, פארק ענבה במודיעין, פארק עפולה) וכן תכניות מתאר, תכניות אב ותכניות לשכונות כמו אלה בראשון לציון, רעננה, יהוד, אשדוד, מודיעין, וגם קיבוצים וטיילות.

.

גני ההרפתקאות המורכבים מבולי עץ ששימשו עמודי טלפון שיצאו מכלל שימוש היו סטרט-אפ מוצלח של שריג אותם הוא מתכנן גם היום, יותר מ-50 שנה לאחר שתכנן את הגן הראשון

.

שריג גאה במיוחד בפארק הירקון שאותו הוא מלווה כבר ארבעים שנה

.

בפארק הירקון תכנן שריג אתרים שונים כמו גן הזכרון לחללי מלחמות ישראל מבני תל אביב

.

ויש גם סקיצות

.

.

(3) שלמה אהרונסון – שיח בנוף (הוצאה עצמית, 2015)

במשך ארבעה עשורים היה אדריכל הנוף שלמה אהרונסון מבכירי המתכננים בתחומו. ממשרדו היפה שבעין כרם יצאו תכניות לגן לאומי בית גוברין, עיצוב ערוצי נחל בנגב, טיילת החוף הדרומי באילת, מרכז סוזאן דלאל בתל אביב, כיכרות בטכניון בחיפה ובאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, הגן הסימבולי בין החניונים בנתב"ג ועוד. בירושלים הוא הירבה לתכנן ובין השאר עיצב את הגנים המקיפים את חומת העיר העתיקה, טיילת שרובר,את הגן הבוטאני, יד ושם (החליף את יהלום-צור) ואת הנוף לצידי כביש 1 העולה לעיר. לכל אחד מאותם פרויקטים הוא כתב כמה מילים אותם ליווה בתמונות וסקיצות אחדות. אין פה תובנות גדולות אך ניתן להיחשף למכלול העשיר של העבודה והתרומה של אהרונסון לאדריכלות הנוף בישראל.

.

לכריכה נבחר צילום של הגן המקיף את חומת העיר העתיקה בירושלים

.

.

(4) רות אניס – גנים משלה (הטכניון, 2019)

רק יצא לפני פחות משנה וכבר אזל – בדקתי בטכניון. את הספר המוקדש לאדריכלית הנוף פרופ' רות אניס (ילידת 1928) ערכו ליסובסקי ואלון-מוזס בפורמט עיצובי דומה לזה שעל בסיסו ערכו את הספר הקודם שהוקדש לגדעון שריג. מעצבת ספרו של שריג היתה מיכל סהר והפעם זו הילה קרץ ששמרה על הבסיס העיצובי שקבעה סהר, אך נראה שהתעייפה במהלך העבודה ובין השאר אפשרה את חסרונם של לא מעט כיתובים לדימויים.

יש כאן התחלה של סדרה ואני מקווה שהיא תמשיך, היות והרשימה של אדריכלי נוף, כאלה שפעלו בעבר וכאלה שפועלים גם היום וראויים למונוגרפיות מקצועיות, היא ארוכה. רק דרך מחקרים מעמיקים ניתן לפצח את תרומתם, את גישתם הייחודית ובעיקר לספר את סיפורו של המקום. 

הספר על רות אניס שונה בתכלית מספרו של שריג, היות ואניס השקיעה את כוחותיה יותר בתחום האקדמי, כתיבת דו"חות והנחיות תכנון, מאשר זה הפרקטי. זהו גם ספר דו-לשוני (עברית ואנגלית) ולבד ממאמר ביוגרפי שכתבו אלון-מוזס וליסובסקי, הוא כולל מאמרים ודו"חות שאניס פרסמה משנות ה-60 ועד לשנות ה-90, חלקם בשיתוף יוסף בן ערב שהיה גם שותפה לכתיבת הספר "גנים ונוף בקיבוץ", שמופיע כאן בסקירה בהמשך.

החלק בספר העוסק בדרכה המקצועית של אניס הוא המרתק. אסופת המאמרים שחיברה אניס הם בחלקם פחות מרתקים. חלק הם למעשה דו"חות, וסביר להניח שיעניינו יותר היסטוריונים, היות והם צוללים לפרטים שהיו אקטואליים בזמן הכתיבה, אך לא בטוח שיעניינו היום כל אחד. נראה שלכל מאמר/דו"ח רצוי היה להקדים התייחסות המסבירה את הנימוק לפרסומו מחדש ומה משמעותו כיום. בין המאמרים שפרסמה אניס ומופיעים כאן מחדש הם "צעדים ראשונים בעיצוב הגן והנוף" וכן "גנים ראשונים בארץ ומעצביהם" – שמביא את סיפורם של כמה גנים חלוציים בתחום פיתוח הנוף בארץ ומעצביהם שהיו חלוצים לא פחות. ראשי הפרקים שקבעו העורכות מצביעים על תוכן המאמרים: "הגן בעיר – נופשה ונוי", "הגן – למשחק ולימוד", "הגן המרחב – טבע נוף ותרבות", "מעבר לגן – מחצבות ודרכים".

.

על הכריכה מופיע תצלום מראשית שנות ה-40 של פיתוח הנוף בקיבוץ אשדות יעקב בתכנון הגנן יעקב שור

.

בספר חסרים במקרים רבים כיתובי תמונות. משמאל פתח מאמר שבפרסמו השתתפה אניס ב-1976 בכתב העת "קרקע"

.

כפולה מהפרק הביוגרפי המציג שתי גינות משחק שאניס השתתפה בתכנונם – בהאג (1962) ובירושלים (1967). לתצלום מימין אין כיתוב.

.

בספר מופיעים גם תצלומי מאמרים כפי שפורסמו במקור – כמו "מערכת השטחים הפתוחים העירונית" שאניס פרסמה בכתב העת "גן ונוף" (1973), אך לא ניתן לקרוא את המקראות של התכניות ומעצבת הספר לא טרחה לשפר

.

.

(5) ברשות הרבים – מחווה לגנן העיר תל אביב, אברהם קרוון (מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003)

הגנן הראשי של תל אביב ומי שעיצב את מרבית גניה במשך עשורים, אברהם קרוון, היה העילה לפרסום הספר והתערוכה, אך שני אלה הציעו למעשה מבט רחב ומגוון על הגנים בעיר ובכלל. את התערוכה כמו גם את הספר אצרו וערכו אדריכלית הנוף יעל מוריה וסיגל ברניר. מאוחר יותר אצרו השתיים גם את הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בונציה ואת הביאנלה לאדריכלות נוף בבת ים.

הספר עצמו ערוך ומעוצב באופן מבורדק וקשה להבין את הסדר שעל פיו הוא נערך, אך המעצב דני גולדברג יצר בו מהלך שבסופו של דבר אולי משקף משהו מההיגיון העירוני האינטנסיבי והלא צפוי. לדוגמה: בעמוד אחד שיר מאת דוד אבידן, אחריו תמונה של רחוב אלנבי הסואן בשנות ה-50, כמה כפולות של תמונות שמציגות חלקים ותקופות שונות ברחוב אלנבי, טקסט קצר שמובא ממאמר שפרסם חיים נחמן ביאליק שממליץ על שיפורים בעיר ולאחריו טקסט באותו נושא מאת נחום גוטמן. אחרי אלה מאמר מאת האדריכלית יעל אלואיל שעוסקת בהדרת תעשיית הזנות מגינה בדרום העיר, כפולה עם תמונות של גן החשמל ואחריה רשימה של כמה גנים בעיר, וכך זה ממשיך.

בתערוכה הוצגו המון תמונות יפות ולא מפורסמות ששיקפו את הפסיפס ממנו מורכב המרחב העירוני וכך גם בספר. אלא שבזה האחרון נוספו מאמרים מעולים שאת חלקם חיברו חוקרים צעירים בשעתו. האדריכלית טלי חתוקה כתבה על "מציאויות מקבילות: גן הכובשים וסביבותיו, תל אביב 2003", האדריכלית יעל אלואיל כתבה במאמרה "למה כיבו את גן החשמל?" על קהילות שוליים שהולכות ונדחקות מהמרחב הציבורי. רבקה שטרנברג כתבה על תכנית גדס. מוטוקה סוגאסה, שלמדה אז באוניברסיטת תל אביב, כתבה על מוטיב ה"מא" בגן יעקב ולמעשה השוותה אותו לגן היפני, וטל אלון-מוזס כתבה על שני גני זיכרון בתל אביב – גן בית יד לבנים ברחוב פינקס וחורשות גן הבנים שליד הירקון. מאמרים נוספים שפורסמו במסגרת הספר הם מאת אוצרות התערוכה, דני קרוון שכתב על אביו, טלי תמיר, דרור בורשטיין, דני אלמליח וליאת קפלן.

.

על הכריכה מופיעה בריכת הנוי בכניסה לגן העצמאות בתל אביב עם הפסיפס שעיצב הסופר והמאייר שמעון צבר, על התצלום מופיעה פריסת הגינות הציבוריות בתל אביב כשהגן ז"ל בכיכר המדינה בולט במרכז

.

מתוך ראיון על "אמנות הגן" שערך אדריכל הנוף הלל עומר (ע. הלל) עם אברהם קרוון. מימין תמונת מדרגות הכניסה לגן העצמאות המורכבות מסלעי כורכר

.

בספר תצלומים מעולים של גינות העיר, כמו זה משמאל המציג את קצה שדות ח"ן בדופן של כיכר רבין, בעמוד אחריו מופיע שירה של נורית זרחי "מן החלון" העוסק בהתבוננות מבעד לחלון בכיכר ובבניין העירייה

.

.

(6) זמן נוף – אדריכלות נוף בציר הזמן, גרינשטיין הר-גיל אדריכלות נוף ותכנון סביבתי (זהזהזה גלריה לאדריכלות, 2008)

(7) מנעד זמנים – תכנון נוף בע"מ – אדריכלי נוף, יאיר אביגדור אדריכלות ועיצוב עירוני בע"מ (זהזהזה גלריה לאדריכלות, 2014)

רגע לפני שירדה עלינו הקורונה, נפתחה בגלריה זהזהזה לאדריכלות שבמתחם נמל תל אביב תערוכה למשרד "שרון אדריכלים". התערוכה כמובן סגורה עכשיו. מעטים הספיקו לבקר בה, אך אני מקווה שהיא תחזור ותפתח במהרה בימינו וגם אני אצליח לבקר בה. בעבר הפגיזה הגלריה בתערוכות אדריכלות שבאו בזו אחר זו. חלק מהתערוכות הוקדשו למשרדי אדריכלי נוף שאותן ליוו קטלוגים שהיו למעשה עלון שיווקי בכריכה דקה. הקטלוגים לא כללו דברי הערכה או משהו שמעבר לפרסום רזה של עבודות המשרדים. ועדיין באמצעות חלק מאותם פרסומים, ניתן להכיר את העבודות שתכננו המשרדים עד לאותה נקודת הזמן.

משרדם החיפאי של אדריכלי הנוף דפנה גרינשטיין וגיל הר-גיל הציג ב-2008 מקבץ של עבודות המשרד. לצד כל פרויקט טקסט תיאורי קצר בגודל שמצריך זכוכית מגדלת (לעיצוב אחראי נדב לסר מייסד ומנהל הגלריה). בין הפרויקטים שמוצגים בקטלוג ניתן למצוא את המושבה הגרמנית, קריית הממשלה, חוף שקמונה ופארק הכט שבחיפה. כך גם פרויקטים בשאר חלקי הארץ כמו כביש 6, פארק אלונה – מי קדם, תכנית אב לנחל תנינים, שביל תל חי, גן לאומי תל דן, משולש המעיינות בעמק בית שאן וכיכר מרכזית במושב בית הלל.

משרד מנעד הציג תערוכה דומה באותה הגלריה ב-2014. את המשרד מובילים אדריכלי הנוף צבי דקל, שלומי זאבי ואדריכל יאיר אביגדור. בשונה מהקטלוג הקודם, כאן אין אפילו כיתובים לתמונות. מי שלא מכיר את העבודות אז גם לא ידע היכן צולמו כל אותן תמונות של מדשאות, ספסלים, מזרקות וגשרים. לצד כל קבוצת תמונות מופיע ציטוט של ראשי המשרד וכנראה גם של עובדיו. אלה הגיגים קצרים, אך לא ברור ההקשר שלהם. מבין כל הפרסומים שהבאתי כאן זה המאכזב שבהם.

.

עלון שיווקי בכריכה דקה

.

אבל לפחות יש כאן דימויים טובים שחושפים פרויקטים פחות מוכרים, כמו פארק אלונה

.

פארק הכט

.

בע"מ

.

כאן מופיע טקסט קצר מאת אדריכל הנוף שלומי זאבי על התהליך הטכני של התכנון. מה רואים בתמונות? את זה אפשר רק לנחש.

.

.

(8) שיקולי קיימות בעיצוב גנים בערים בישראל (פרדס, 2014)

לעומת המונוגרפיות שללא יוצא מהכלל מהללות את אדריכלי הנוף, גם אם ערכו וכתבו אותם אנשי אקדמיה שאמורים להיות ביקורתיים, הרי שספרי המחקר הנושאיים שיצאו לאור מוכיחים כי הכותבים שלהם משוחררים משירי הלל. הם מציגים תופעה במציאות, מנתחים אותה ומסיקים תובנות.

פרופ' יצחק שנל במשותף עם שני חוקרים אותם הוא הנחה בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, אנדה רוזנברג וגלעד רונן, פרסם ספר מאמרים החושף מקבץ של מחקרים שנערכו בתחום הנוף בישראל בשנים שקדמו לפרסום. את המסקנה אליה הגיעו החוקרים הם הציגו כבר בפתח הדברים: "לפארקים יש תפקיד חשוב בשיפור איכות החיים העירוניים אך הפארקים בערים בישראל אינם מממשים את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם". הספר למעשה מציג את איכות עיצוב הנוף הבינונית שבה אנו חיים, אך נראה שמאז 2014 ניתן לזהות שינוי והתעוררות אצל אדריכלי הנוף. אך השינוי אצל אדריכלי הנוף אינו מספיק כי הבעיה היא גם אצל הרשויות שמזמינות ומתקצבות את העבודה.

המאמרים הם ברובם תקצירים של מחקרים אקדמים, ונערכו באופן שגם מי שרק מתעניין בתחום יוכל ליהנות ולהרחיב את ידיעותיו ואופקיו ולא לסבול. בשער הראשון העוסק בחי וצומח, ניתן למצוא מאמרים כמו זה של ד"ר אורי פרגמן-ספיר שכתב על "צמחים בני קיימא בגנים", האקולוגים ד"ר עוז בן יהודה וד"ר רחלי שוורץ-צחור שכתבו על "תכנון גנים עירוניים בישראל לקליטת פרפרים", ד"ר בועז שחם שכתב על עידוד שמירה על זוחלים ויאיר פקר שעסק בהשפעת הגנים על מגוון מיני הציפורים. בשער העוסק בהשפעות סביבתיות עוסק ד"ר עודד פוצ'טר בנוחות אקלימית ובמאמר אחר באיכות סביבה. שער שלישי עוסק בחברה וקהילה ובו שנל עוסק בתפקידו החברתי של הגן העירוני, כמו גם במגמת הדרישה לתשלום בכניסה לפארקים. במאמר אחר שחיבר עם דיאנא סעדי עסק בהשפעתו החברתית ביישוב הערבי. ד"ר אדריכל יודן רופא עוסק במגמות תכנוניות וכך גם עוסק מאמרו של המתכנן אמנון שביט.

.

פארק הרצליה על הכריכה

.

העיצוב נותר שמרני לספרים אקדמים ללא התייחסות תואמת לדימויים

.

ועדיין הצבעוניות תורמת לספר

.

.

(9) ארץ-גנים (רסלינג, 2017)

וזו תרומתי לרשימת הפרסומים. לקחתי חלק בספר שהובילה פרופ' אדריכלית טלי חתוקה, עם עו"ד כרמל חנני, חן רוזנק ויונתן גת, כולנו יוצאי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב. הספר "ארץ-גנים" חתם סדרה של שלושה ספרים שיצאה במסגרת העבודה במעבדה בהובלת חתוקה בין השנים 2017-2012. הספר הראשון "שכונה-מדינה" עסק בתכנון שכונות בישראל, השני "עיר-תעשייה" עסק בתכנון סביבות עבודה וזה השלישי עסק במרחב הפנאי.

זהו סיכום של מחקר מקיף שנמשך שלוש שנים ומציג ניסיון לזהות את המאפיינים של תכנון המרחבים הפתוחים בערים בישראל עם בחינה ביקורתית. במסגרת העבודה התמקדנו בשש ערים (עפולה, כפר סבא, מודיעין, בית שמש, רהט וערד) וזיהינו שלוש תבניות אותן המחשנו באמצעות ניתוח המרחבים הפתוחים שמצאנו בכל אותן ערים ואותן ובעשרות רבות של סכימות.

לצורך כתיבת הספר נעזרנו בשורה ארוכה של אדריכלי נוף שסייעו לנו להבין את הלך הרוח בתכנון: גדעון שריג ושותפו לב וקסמן, צבי דקל, חיים כהנוביץ, דפנה גרינשטיין וגיל הר-גיל, ברברה אהרונסון, עליזה ברוידא ורות מעוז, ליטל סמוק, ליאת כהן, ליאור וולף וליאור לוינגר. את חלקם פגשנו במשרדם ואת חלקם לקחנו לסיבוב בגנים.

בקרוב יצא לאור ספר נוסף בו מעורבים חברי המעבדה לשעבר. הספר "דפוסי תכנון: דירה, בנין, שכונה, מרכז, עיר, מטרופולין, מדינה", בעריכתה של חתוקה, יכלול מאמרים המבוססים על עבודות התיזה שכתבו חמישה מחברי המעבדה.

.

את הרישום על הכריכה יצרה טלי חתוקה, כמו את שתי הכריכות של הספרים שקדמו לו בטרילוגיה – שכונה-מדינה ועיר-תעשיה

.

זיהינו שלוש תבניות של פריסת גנים בערים בישראל: רישות, מרכוז, פיצול, ולכל תבנית הבאנו דוגמאות מייצגות משתי ערים

.

השער של תבנית הפיצול

.

הכפולה המוקדשת למודיעין ומסיימת את הפרק העוסק בתבנית המרכוז

.

.

(10) תרבות הגן והנוף בארץ-ישראל מתקופת המקרא ועד לימינו (אחיאסף, 2016)

מאות רבות של פארקים, גינות ואתרים מאכלסים את הספר הזה שנועד בעיקר להציג תמונה רחבה של הגינון בישראל על פי חלוקה של זמן ומקום. נראה שכוונתה של חמדה ארנון-קרסילובסקי שפרסמה אותו, היתה להציג כלי עבודה למי שמעוניין לפתח גן, אך גם להכיר את הנוף בישראל.

מחציתו הראשונה של הספר עוסקת בגנים מאז תקופת התנ"ך ועד לשלהי תקופת השלטון העות'מאני. המחצית השנייה עוסקת במאה ה-20, בחלוקה לפי אזורי הארץ השונים. בין הגנים המצוינים בספר אפשר למצוא כאלה ידועים וגם רבים כאלה שלא זכו כלל לפרסום: גן כנסיית סנטה אנה בירושלים העתיקה, הכנסייה הצלבנית באבו גוש, בית הספר החקלאי מקווה ישראל, הגן השקוע בארמון הנציב בירושלים, שדרות רוטשילד וחצר מעונות עובדים בתל אביב, גן מנשה בכפר סבא, קיבוץ חניתה שבגליל העליון וקיבוץ סעד שבצפון הנגב, פארק גולדה, גן לאומי קבר בן גוריון, טרמינל 3 בנתב"ג, חוות הנוי בעמק חפר, בית השנטי במדבר, אוניברסיטת אריאל וגם הקאנטרי בכוכב יאיר.

.

על הכריכה תצלום של שושן ארוך פרחים

.

הספר מתעכב על מאות פארקים, גינות ואתרים בכל רחבי הארץ. כאן זו למשל כפולה המוקדשת לקיבוץ קלי"ה הסמוך לים המלח

.

וזו כפולה שמוקדשת לגן מנשה בכפר סבא

.

.

(11) גנים ונוף בקיבוץ – 60 שנות התפתחות, 1970-1910 (משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1994)

היצירה המקורית והייחודית לתרבות הישראלית בעת החדשה היא ככל הנראה התנועה הקיבוצית שמצאה לה ביטוי במישורים רבים, ובהם בתחום פיתוח הנוף. אדריכלית הנוף רות אניס והגנן יוסף בן ערב, חבר קיבוץ כפר מסריק, פרסמו ב-1994 מחקר מקיף וראשון מסוגו שעסק בתולדות פיתוח הנוף בקיבוצים. "אבן דרך בספרות על האדריכלות הישראלית", ציינו טל אלון-מוזס ונורית ליסובסקי במאמר הפותח את הספר המוקדש לרות אניס ומופיע כאן למעלה.

בעבודתם על הספר התבססו אניס ובן ערב על היכרות קרובה עם הגנים בקיבוצים, וגם על שיחות וראיונות עם אדריכלי הנוף וגננים. כל אלה עיצבו והקימו את אותם גנים ומיסדו את הענף שממנו ניתן ללמוד על הקשר בין אידיאולוגיה ואורח החיים שיתופי ובין פיתוח הנוף. "הלהט האידיאולוגי והדחף שלהם להשתרש בארץ, רמתם התרבותית ועצם חיי השיתוף – הם שהיו הכוח המניע ליצירת גני הקיבוץ", כתבו השניים בפתח הספר.

שמות הפרקים מצביעים על תוכנו העיקרי – "התכנון התפקודי של הגן", "האידיאולוגיה וביטויה בעיצוב הגן" ו"מרכיבי הגן ותחזוקו". לקראת סיום הספר מוקדש פרק לראשוני הגננים ואדריכלי הנוף שפעלו בקיבוצים והיו חלוצים בתחומם: חיה קסטלניץ מדגניה א', יעקב שור מאשדות יעקב, צבי בהיר מניר דוד (תל עמל), אברהם אדרת מבית השיטה, יחיאל סגל, יצחק קוטנר ועוד.

ב-2011 חזרה רות אניס לעסוק בנוף בקיבוץ, הפעם עם ד"ר שמואל בורמיל. יחד הם פרסמו את הספר The Changing Landscape of a Utopia: The Landscape and Gardens of the Kibbutz, Past and Present. לספר הזה טרם הגעתי.

.

האידיאולוגיה וביטויה בעיצוב הגן

.

מימין הכניסה לחדר האוכל בקיבוץ סעד ומשמאל הגינה הפרטית בכפר מסריק

.

משמאל הגן המרכזי בקיבוץ גבע

.

מימין פריחה בקיבוץ כפר מסריק ומשמאל הגן המרכזי בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד

.

.

(12) אדריכלות נוף – ביטאון האיגוד הישראלי של אדריכלי נוף

בשונה מהאדריכלים שלא מיסדו לעצמם כתב עת מקצועי שהאריך ימים, לאדריכלי הנוף יש כתב עת שיוצא מידי שלושה חודשים כבר עשרות שנים ומוקדש לעשייה העכשווית. בעריכתו ובכתיבתו מעורבים אדריכלי הנוף עצמם, כשמעת לעת מתארחים בו גם חוקרים, אדריכלים או כאלה מתחומים משיקים. גיליונות כתב העת מונחים דרך קבע על שולחן העבודה שלי בבית.

דוגמאות לנושאי הגיליונות האחרונים: "מדיניות מעצבת נוף" שעל כריכתו מופיעה עבודת חידוש שדרות הרצל בחדרה בתכנון "אב אדריכלות נוף". בגיליון "חינוך משחק-טבע" הופיעו מאמרים שעסקו בפיתוח המרחב הפתוח במוסדות חינוך, ואחריהם מאמרים על גינה שכונתית ברחוב ויצמן בתל אביב בתכנון אדריכלית הנוף חוי ליבנה, גלגוליה של המזרקה בטבור כיכר דיזנגוף, מאמר על חסרונן של שדרות עירוניות בישראל ועוד.

בגיליון שהוקדש ל"תנועה במרחב", הופיעו מאמרים שעסקו בין השאר בתכנון שביל ישראל לאופניים, תכנית אב לשבילי אופניים בחיפה, תכנון הנוף במרכז התחבורתי "לב המפרץ" בצפון חיפה, תוצאות מחקר על הליכה שערכו אדריכל הנוף רם איזנברג והמתכנן עודד גל בתל אביב וכן מאמר שעסק בפיתוח הנוף בנמל התעופה רמון בערבה. לסיום וכמו בכל גיליון פורסמו כמה עבודות סטודנטים ממסלול נוף בטכניון וכן הוצג משרד אדריכלי נוף.

ניתן לצפות כאן בגרסה דיגיטלית של הגיליונות מאז שנת 2007.

.

בשער גיליון שעסק בפיתוח נוף בהקשר חינוכי, מופיעה תמונת חצר בבית ספר אוסישקין בכפר סבא בתכנון JI think-nature

.

חצר על גג בית ספר אור תורה בשכונת רמות בירושלים בתכנון סטודיו אדריכלות נוף, אדריכל אריה קוץ ואדריכל הנוף פול פרידברג. בפרויקט לקחו גם חלק סטודנטים מבצלאל ותלמידי בית הספר

.

אפילו הפרסומות הן לא רק חומר שיווקי, ובכל פרסומת מצוין שם הפרויקט ואדריכל הנוף

שיר לסיום:

.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילן ספיר  ביום 28/03/2020 בשעה 12:10

    יופי של כתבה!

    ובשוליים – ב"ירושלים של טדי" – שנות ה 70-80-90 , וביוזמת קרן ירושלים בניצוחם של רות חשין וטדי קולק – נבנו בעיר עשרות פארקים, גנים ופינות-פנינות חמד. לאלה – קיימים פרסומים של קרן ירושלים .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: